Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'תרצג
בב"ה, ערב ראש חודש אדר א', ה'תשל"ג
גברוקלין, נ.י.
דלמערכת "קובץ חנה"
התלמוד תורה ליובאַוויטש
ופּאַריז
זשלום וברכה!
חבנועם הנני לאשר קבלת הקובץ מס' 7 (דחודש שבט), ות"ח על שימת לבבם לשלחו לי.
טוכיון שהכל בהשגחה פרטית והקובץ נתקבל אחר ש"ק מברכים חודש אדר א', כאן המקום להעיר על הלימוד שיש ללמוד מענין דעיבור השנה בהנוגע לפועל בחיי היום-יום.
יכידוע, ענין עיבור השנה הוא, כי אנו מונים ללבנה ושנת הלבנה חסרה לגבי שנת החמה, ויש למלאות את החסר כדי שיחולו המועדים בתקופתם - פסח בחודש האביב, וסוכות בזמן האסיף וכו' - שלכן ממלאים את החסרון שבשנת הלבנה כלפי שנת החמה על ידי הוספת חודש מפעם לפעם בשנת העיבור, שעל ידי כך לא רק ממלאים את החסר אלא עוד בהוספה.
יאוההוראה והלימוד מזה הוא גם כן בכפלים: א) שתמיד אפשר ומוכרח לתקן את החסר בעבר, ב) ולא די בזה, אלא יש עוד להוסיף בתור "דמי קדימה" על להבא.
יבובודאי כל מי שמתבונן ועושה חשבון צדק בנפשו מהעבר, ימצא שאף אם העבר יש בו בכלל כדי להניח את הדעת, אבל ביגיעה קצת יותר - בודאי שאפשר הי' להשיג יותר, ואין צריך לומר אם משום איזו סיבה שתהי' לא הי' כדבעי כל צרכו. אבל אין להתיאש ולומר העבר כבר עבר ואיננו וחבל על דאבדין ודי בזה, אלא צריך להשתדל ולמלא את החסר ולא עוד אלא בהוספה בתור "דמי קדימה" על להבא, והנמשל מובן.
יגויהי רצון שכאו"א יעשה התלוי בו ובה למלא "פגימת הלבנה" שלא יהי' בה שום מיעוט, ואדרבה, כנ"ל. והבטיחונו חכמינו ז"ל אין לך דבר העומד בפני הרצון.
ידבברכה להצלחה בכל האמור ולבשורות טובות,
טומ. שניאורסאהן