Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'תרצד
בב"ה, מוצאי שבת, ב' דר"ח אדר ראשון
גשנה השביעית, ה'תשל"ג
דברוקלין, נ.י.
השלום וברכה!
ומאשר הנני קבלת המכתבים וכו'
זכבר נדבר כמה פעמים במשך השנה ע"ד נקודה המיוחדת של שנה זו - שתוכנה וכמה מעניני' קשורים ביום השבת:
חכל השנה כולה - שנה השביעית - עלי' נאמר שבת שבתון יהי' לארץ שבת להוי',
טראש השנה, שבו נידונים ונקבעים מאורעות כל ימי השנה - חל להיות בשבת,
יר"ה לדא"ח אשר הנחילונו אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע והיא היא תורת הבעש"ט ז"ל - יט כסלו - חל להיות בשבת,
יאיום הסתלקות של נשיא דורנו - כ"ק מו"ח אדמו"ר - יו"ד שבט - חל להיות בשבת,
יבובהיותה שנה מעוברת - הרי ראש ותחלת חדש העבור - חל להיות בשבת.
יגוהנה ענין העיבור בכללותו - שעל ידו משלימים את החסר (במספר הימים - ביחס לשנת החמה) במשך שנים שעברו וגם מוסיפים כמה ימים על ימי שנת החמה.
ידענין יום השבת הוא - מנוחה ועונג וכמש"נ וקראת לשבת עונג וכל פעולות האדם בו ועניניו ה"ה מתוך עונג ובאופן דעונג.
טוויה"ר שכהנ"ל יעורר את כאו"א, בתוככי כלל ישראל, ועד שיצליח למלאות את כל החסר במשך כל ימי חייו ולהשלימו ולהוסיף עליו, הולך והוסיף ואור
טזוע"פ הציווי להלך אחר מדותיו של הקב"ה שמהם: וצדקתך אלקים עד מרום גו' ומתהומות הארץ גו',
יזלהאיר בעניני מרום (תומ"צ) ובעניני תהום (עוה"ז הגשמי והחומרי ממש שאין תחתון למטה ממנו),
יחולעשות כ"ז מתוך מנוחה ועונג אמיתיים,
יטעדי נזכה בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלימה עלי' נאמר: בשובה ונחת תושעון.
כבברכה,
כאמ. שניאורסאהן
כב***
כגמאשר הנני קבלת המכתבים, וז"ע - כרך הי"ד. ואין גומרין עליו (וקודמיו) את ההלל וכו'. ורק אחת להעיר - שהדיוק (באיכות) בשלימות שלו - הוא שעכב וביותר ההו"ל דשלאחריו (כמות ואיכות - וגם איכות דכל יד כרכים שהו"ל כבר, כמובן). ופשוט שלא לדרשא קאתינא וכו'.
כד- ע"פ הדיוק לסיים בדבר טוב - כדאי הי' להעתיק "ובהבטחות נאמר כו'" (ע' תשנה) - לסוף הערך. ואת"ל - בלאה"כ שם מקומו ובכותרת ח"ר לעת"ל (ובתיבת נח).
כה- ולהעיר מפי' הראגוצובי בזה. ועייג"כ צ"צ לתילים צב, א.
כוהפ"נ יקראו, בל"נ, עה"צ.
כזבברכה להצלחה רבה בעבוה"ק בערכי התלמוד ומתוך בריאות,
כח***
כטמאשר הנני קבלת המכתב ממוצש"ק וארא וכן הפ"נ ליום ההילולא שיקרא עה"צ הק'.
לההמשך ד"תפארת בחורים"?
לא***
לבמאשר הנני קבלת הספר "יקאַטרונסלאַב", ות"ח ת"ח. ומצו"ב להוצאות המשלוח וכו'.
לגיציאת בנו שי' לחו"ל - אין נראית לי. וק"ל.
לדבכבוד ובברכה.
לה***
לובברכת הצלחה מיוחדת בעריכת המפתחות וכו'.
לז***
לחבוודאי יש "פעולה נמשכת" בקשר עם הכינוס.
לט***
מבמענה לשאלתה – תמשיך אצל הרופא שיש לה אימון יותר בו.
מאמוצאי שבת: ראה טושו"ע או"ח ס"ש שבמוצ"ש מלווין את (היינו שנמצאין עם) השבת.
מבאדר ראשון: ע"ד הקבלה - ראה לקוטי לוי יצחק למג"א (צט, א).
מגכבר נדבר: ראה ג"כ המכתבים לר"ה ודוא"ו בתשרי, תשל"ג.
מדעלי' נאמר . . שבת להוי': בהר כה, ד. ובפרש"י (שם, ב) כשם שנאמר בשבת בראשית. וראה טעהמ"צ להאריז"ל פ' בהר ובמקומות המקבילים.
מהיהי' לארץ: כנס"י (ראה כתבי האריז"ל שם) מקור נש"י (תו"א בתחלתו; ס"פ שמות ועוד). וראה תורת הבעש"ט עה"פ כי תהיו אתם ארץ חפץ (היום יום, יז אייר).
מונידונים ונקבעים: כיחס הראש לכל האברים. וראה לקו"ת ד"ה והי' גו' בשופר גדול.
מזר"ה . . ז"ל: מכתב כ"ק אדנ"ע (מבוא לקונטרס ומעין ע' יז).
מחיום הסתלקות: ראה אגה"ק סי' כח: מתגלה ומאיר כו' בעת פטירתו כו' ופועל ישועות בקרב הארץ. וראה סידור סד"ה אתה הצבת וסד"ה עד הגל.
מטותחלת חדש: משא"כ א' דר"ח שהוא למ"ד דחדש שלפניו (טושו"ע או"ח סתכ"ז. שו"ע אדה"ז או"ח סנ"ה סעי' יג).
נחדש העבור: אדר ראשון: רש"י ותוס' ר"ה (יט, ב). ירוש' מגילה (פ"א, ה"ה. הובא בתוס' שם). שו"ע או"ח סנ"ה ס"י (וצע"ג שלא הביאו אדה"ז בשולחנו שם. ויתרה מזו שבסעיף יב בשולחנו השמיט התיבות ושנת העיבור בת יג חודש. ואולי רצה להביאם בסי' תכ"ח או תרפ"ה, תרצ"ז. וראה סרפ"ד סו"ס יג שכ' "כמ"ש בס' תכ"ח". ואכ"מ).
נאוגם מוסיפים: ואפילו בשנת ג' למחזור (וכיו"ב) - הרי באדר (שאז מעברים) חסר רק כז יום לערך (ראה רמב"ם הל' קדה"ח פ"ו, הי"א וה"ד). ולהעיר מטעם הוספת חודש העיבור בשנות גו"ח אדז"ט למחזור - ראה מפרש להרמב"ם (קדה"ח פ"א ה"ב). ובשו"ת אור המאיר (להרה"ג שפירא. לובלין) סי"ג שזהו מתאים לתקופת ר' אדא, שהיא העיקר.
נבהשבת . . מנוחה: ראה כתר ש"ט ד"ה ענין השבת (נט, ב) בבי' באה שבת באה מנוחה (רש"י מגילה ט, א בשם מדרש חכמים) ורזא דשבת כו' (זח"ב קלה, א ושם).
נגוקראת לשבת: ישעי' (נח, יג) וממשיך אז תתענג גו'. וראה פע"ח שער השבת פכ"א. לקו"א להה"מ ד"ה בשעה כו' אנכי (כח, ד). אוה"ת להצ"צ בראשית ד"ה ויכולו השמים.
נדוכל פעולות . . מתוך עונג: ראה שו"ע אדה"ז סש"ו סוסכ"א: ואין לך עונג גדול מזה. וה"ז במשך כל המעל"ע. (וצע"ק שלא הזכירו כלל בר"ס רמ"ב). וראה ד"ה למען דעת, תר"ץ.
נהובאופן דעונג: ראה גטין נו, ב.
נוהציווי . . מדותיו: סוטה יד, א.
נזוצדקתך . . הארץ: תהלים עא, יט-כ.
נחעוה"ז . . ממנו: ראה תניא רפל"ו.
נטבשובה ונחת: ראה ירוש' תענית פ"א סוף ה"א: שבת כו' ואומר בשובה כו'. ובויק"ר רפ"ג: שאין ישראל נגאלין אלא בזכות שבת שנאמר בשובה כו'. וראה המשך וככה בסופו.