Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'תתו
בב"ה, י"ז בירחא תליתאי, ה'תשל"ג
גברוקלין, נ.י.
דתלמידי ישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש מאָנטרעאַל, לחג הסיום
הה' עליהם יחיו
ושלום וברכה!
זלקראת חג הסיום, הנני שולח ברכתי להתלמידים המסיימים, בתוככי כל תלמידי ישיבות תומכי-תמימים בכל מקום שהם, שליט"א, אשר יוסיפו חיל בלימוד התורה בתוספת התמדה ושקידה, לימוד על מנת לעשות ולקיים מצותי' בהידור ובשמחה,
חוכמודגש כמה פעמים, שענינו של סיום זה אינו כפירוש העולם, אלא הכנה ועלי' לשלב נעלה יותר, ובלשון הידוע מעלין בקודש.
טכיון שבשנה זו מועד חג הסיום הוא בסיום ירחא תליתאי בו יהיב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי,
יכאן המקום לעורר עוד הפעם, בהמשך להמדובר בהתועדות ונכפל במכתב דיום סיום וחותם ימי התשלומין של חג השבועות, זמן מתן תורתנו,
יאאשר חוב קדוש וזכות גדול על כל אחד ואחד, ועל אחת כמה וכמה על תלמידי וחניכי ישיבות תומכי-תמימים, לעשות את התלוי בהם, ולכל לראש על ידי - דוגמא חי' ובדברים היוצאים מן הלב, אשר כל בן ובת בישראל יתחנכו בחינוך על טהרת הקודש. ובפרט בימי חדשי הקיץ אשר אז אפשר[ו]יות מיוחדות לעשות ולפעול בזה רבות ונצורות.
יבואשרי חלקם של כל אלו שמקרבים לבבות ילדי ישראל לאביהם שבשמים, קירוב אמיתי במעשה בפועל על ידי לימוד התורה וקיום המצוות בכל יום, וכידוע תורת רבותינו בביאור המשנה שנים אוחזין בטלית, כו'.
יגויהי רצון שיקויים בהם ובכל אלו שיתחנכו בחינוך על טהרת הקודש על ידי השפעתם ובכלל: אדם מקדש עצמו מעט למטה, מקדשין אותו הרבה מלמעלה. וכמדובר כמה פעמים, אשר ככל שיקדש אדם עצמו למטה הרי זה "מעט" בערך למעלה. ומרובה מידה טובה, שמלמעלה מקדשין אותו "הרבה" אפילו בערך הלמעלה,
ידעדי נזכה לקיום היעוד אשר תרבה הדעה והחכמה והאמת, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את הוי', ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו, כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם.
טובברכת הצלחה רבה ולבשורות טובות בכל האמור,
טזמ. שניאורסאהן
יזבסיום ירחא: והכל הולך אחר החיתום (ברכות יב, א).
יחתליתאי . . תליתאי: שבת פח, א. ועיי"ש בפי' ר"נ גאון.
יטחוב קדוש . . בחינוך: ראה שיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר בגודל ענין החינוך עתה בכ"מ: ביום בואו לארצה"ב - ט' אד"ש ה'ש"ת, ולאחר זה לפעמים הכי תכופות (חלקם נדפס בספרי השיחות).
כאת התלוי . . בחינוך: להעיר ממש"נ (משלי (כב, ו) הדגשה שנוגע לכל ימי חייו דהמחונך): חנוך גו' גם כי יזקין לא יסור ממנה, ולהעיר משערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פל"ז ואילך.
כאכל בן ובת בישראל: כי נפש אחת מישראל היא עולם מלא (סנה' לז, א).
כבכל . . יתחנכו . . הקודש: להעיר מתורת הבעש"ט (הוספות לכתר ש"ט, הוצאת קה"ת, טו, ב) בנוגע לכאו"א מבנ"י: כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות. אָט אַזוי ווי די גרעסטע חכמים וועלען אייביג ניט דערגיין די גרויסע טבעיות'דיגע אוצרות, וועלכע השי"ת האָט טובע געווען בארץ, אַז הכל הי' מן העפר, אָט אזוי קען קיינער ניט דערגיין די גרויסע אוצרות וואָס ליגען אין אידען, וואָס זיי זיינען דעם אויבערשטענס ב"ה ארץ חפץ.
כגעל טהרת הקודש: שגם לימודי חול ועניני הרשות נשמרים מכל דבר לא טהור כאילו היו קודש (ראה חגיגה יט, ב. תו"א יב, ב. ועוד. וראה סד"ה זכור את יוה"ש תרכ"ו). ע"ד הציווי: בכל דרכיך דעהו (טושו"ע או"ח סרל"א).
כדתורת רבותינו: ד"ה רבי אומר, ה'ש"ת. ובכ"מ.
כהאדם . . מלמעלה: יומא סיום פרק תליתאי. וראה ד"ה וראיתם (פ' שלח, תרס"ו).
כותרבה . . רעהו: רמב"ם הל' תשובה ספ"ט.
כזכי . . הוי': ישעי' יא, ט. וראה אוה"ת להצ"צ שם.
כחכי מלאה גו' ולא ילמדו גו': צירוף שני כתובים. וראה זח"ג כג, א.
כטולא . . רעהו: כן הוא ברמב"ם שבדפוס, אבל בירמי' לא, לג: ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו. ובזח"ג שם: ולא ילמדו עוד איש את אחיו ואת רעהו. וראה לקוטי לוי יצחק לשם (ס"ע רט): מתחלה איש את אחיו כו' ואח"כ כו' רעהו.
לולא ילמדו . . גדולם: ראה ש' האמונה פט"ז. לקו"א להה"מ ד"ה כי תורה (ה, ד).
לאכי כולם . . גדולם: ירמי' שם. והקדים קטנם לגדולם כו' (לקוטי לוי יצחק שם מס' ע"ח, עיי"ש).