Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'תתעב
בב"ה, חמשה עשר באב, ה'תשל"ג
גברוקלין, נ.י.
דשלום וברכה!
ההנני מאשר קבלת המכתבים...
ובעמדנו ביום אשר "מכאן ואילך דמוסיף יוסיף - מוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו",
זולימוד התורה (ובפרט - העסק בתורה) וההוספה בו - ה"ה מביא לידי מעשה, קיום המצוות והוספה בזה, כולל גם הוספה באיכות - הידור בקיום המצוות,
חוהרי זהו גם ענין שהזמ"ג, שנכנסנו לשבע דנחמתא על פורענותא ד"מפני חטאינו גלינו מארצנו כו'" והוספה בביטול הסיבה (חטאינו) מוסיפה בביטול המסובב (גלינו),
טוכמודגש גם בזה אשר חז"ל מקשרים יום זה וענינו (הוספה בלימוד התורה בלילות) עם ענין תשעה באב - בנתנם סימן לדבר (אשר סימן בתורה - גם כן תורה והוראה היא): מקומי עד שכבי קומי - פירוש מזמן אמירת קומי רוני בלילה (במגילת איכה) בט' באב ועד זמן אמירת שכבי עד הבוקר (במגילת רות) בשבועות, צריך להיות קומי רוני בלילה - להוסיף בלימוד התורה בלילות,
יולא רק בסימן (לכל הדורות) מודגש הקישור שבין תשעה באב וחמשה עשר באב, אלא גם בקביעות ט"ו באב ליו"ט בפעם הראשונה, שהי' זה בשנת הארבעים לדור המדבר, שכשראו את הלבנה במילואה בט"ו באב - ידעו שבטלה הגזרה דמתי מדבר שנגזרה בבכי' הראשונה של תשעה באב, וקבעוהו יום-טוב כמסופר במדרש,
יאומרומז הנ"ל (דמכאן ואילך - מוסיף) גם בזה, שהרי ישראל מונין ללבנה, שאחד הטעמים בזה הוא שדברי ימי ישראל הם עליות וירידות בדוגמת הלבנה ועתידים להתחדש כמותה, וכד קיימא סיהרא באשלמותא בט"ו בחדש, שאז אור הלבנה במילואו ובשלימותו, ובפרט בט"ו באב - שבא אחרי ירידת פלאים דתשעה באב -
יבשלכן לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים -
יגה"ז מרמז ומדגיש מילוי ושלימות חיי כאו"א מישראל בתורה אור ונר מצוה הבא ע"י התורה,
ידולפום צערא (דט' באב) אגרא - הוספת ועליית פלאים.
טוויה"ר אשר ביום זה דחמשה עשר באב ו"מכאן ואילך" - ובפרט בשנה זו, שנת השבע, שבת לה', והכנה לשנת וענין הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו' למען ישמעו גו' את כל דברי התורה הזאת - יתעורר כל או"א מאתנו בתוככי כל ישראל להוסיף בתורה ובמצוות, הן בנוגע לעצמו והן בהשפעה על זולתו.
טזוע"י הוספת אור בחושך הלילה והגלות (הנקרא לילה) - אשר אפילו מעט אור דוחה הרבה חושך - עאכו"כ הוספה באור, אור במילואו -
יזנזכה בקרוב ממש לקיום היעוד: קץ שם לחושך ולילה כיום יאיר,
יחבגאולתנו האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו מאפילה לאור גדול.
יטבכבוד ובברכה,
כמ. שניאורסאהן
כא***
כבמאשר הנני קבלת המכתבים והדו"ח ות"ח.
כגבכבוד ובברכת הצלחה רבה בביסוס נה"ח והתפשטותה בגו"ר גם יחד ובקרוב ממש.
כד***
כהמאשר הנני קבלת המכתבים והמצו"ב ות"ח.
כובכבוד ובברכת הצלחה רבה בעבוה"ק ומתוך בריאות הנכונה ושמחה וטוב לבב.
כזמכאן . . חייו: תענית בסופה ובפרש"י שם (בפרש"י בע"י: מוסיף הקב"ה שנים על שנותיו).
כחהעסק בתורה: ראה ב"ח לטואו"ח סמ"ז ד"ה ונוסחא. ד"ה הסכת תרצ"ג (בס' הקונטרסים ח"א).
כטתשעה באב: להעיר מלקוטי לוי יצחק אגרות ע' תי.
לבנתנם סימן: ב"ח לטואו"ח סרל"ח: האחרונים קבלו לומר כו' מקומי כו'. ובמג"א שם משמע שעפ"ז צ"ל מט' באב כפשטות ל' הב"ח. ואולי י"ל דלא פליגי ומוסיפים על הש"ס - וע"ד (ולא ממש) שמטעם דבטלה גזירת מדבר קבעו יו"ט ליום שנתברר (דבטלה בט' באב שלפניו. וראה מת"כ באיכ"ר פתיחה לג). כך בהטעם בנדו"ז דלילות ארוכים קבעוהו לחצי אב (סיום ה)קייץ - ב"מ קו, ב.
לאקומי . . שכבי: איכה (ב, יט). רות (ג, יג). וראה תמיד ספ"ד.
לבכמסופר במדרש: איכ"ר פתיחה לג. ירוש' סוף תענית - הובאו ברש"י ותוס' תענית שם.
לגישראל מונין ללבנה, שאחד הטעמים: סוכה כט, א. שמו"ר (פט"ו, כו): החדש הזה לכם הה"ד יפרח בימיו צדיק גו'. זח"ב פה, א.
לדובפרט בט"ו באב . . שלכן: ראה ד"ה נחמו, תרכ"ו. נחמו, עת"ר (ברוקלין, תשכ"ו).
להירידת פלאים . . ועליית פלאים: ראה רשימות הצ"צ איכה (א, ט) ע' עד-עה.
לוכחמשה . . הכיפורים: ראה רשימות הנ"ל ע' מד.
לזשבת לה': בנוגע לט"ב - להעיר דנדחה כשחל בשבת ואמר רבי הואיל ונדחה ידחה (מגילה ה, ב).
לחהקהל . . הזאת: וילך לא, יב. ברמב"ם סוף הל' חגיגה: אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע (הקריאה בהקהל) בכוונה גדולה יתרה. - שמזה הוראה להכנה שלהם ג"כ.
לטוהגלות (הנקרא לילה): להעיר משהש"ר רפ"ג: לילן של מצרים כו' בבל כו' מדי כו' יון כו' אדום כו' שישנתי לי מן התורה ומן המצוות כו'. וראה ירוש' תענית פ"א סה"א. תו"א שמות (נד, א). ובכ"מ. ולהעיר מלק"א להה"מ ד"ה מה כו' הקב"ה (ז, ב (קה"ת תשל"ג)).
מקץ שם לחושך: ראה שערי אורה ע' קעב ואילך.
מאולילה כיום יאיר: ע"פ תורת הבעש"ט עה"פ ואנכי הסתר אסתיר (דמ"א ליקוטים צו) שמוסתר שזוהי הסתרה - י"ל שתיקונו ולמעליותא זהו קצה השני - לילה כיום יאיר.
מבמאפילה לאור גדול: פסחים (קטז, ב). וי"ל אפלה למטה מחשך (זח"ב רסח, ב) ולכן הפכו אור גדול. ובסי' האריז"ל (קול יעקב): הארת ע"ק (בהגדה שם - בפי' אור גדול).