Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אי'תתעד
בב"ה, אחרי חמשה עשר באב, ה'תשל"ג
גברוקלין, נ.י.
דברכה ושלום!
המכתבה נתקבל, והשי"ת ימלא משאלות לבבה לטובה.
וובבואינו מיום, אשר על פי דברי חכמינו זכרונם לברכה, יש לו משמעות מיוחדת לבנות ישראל, ובפרט בנוגע להכנה לחיי משפחה, הנהגת הבית וכו', וכספור חכמינו במשנתם: אשר ביום חמשה עשר באב "בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות כו'. אשה יראת ה' היא תתהלל" (סוף מס' תענית, ראה שם בארוכה).
זהרי ככל ענין וענין שבתורה, יש בזה הוראה כללית לכל בת ישראל ולכל הדורות, וכמובן גם לכל אחת מנשי ישראל הנשואות ואם לבנות, להשתדל ככל האפשרי בחינוך עצמה, בחינוך הבנות, על טהרת הקודש ויראת השם,
חלהיות כל בת ישראל ראוי' לתואר "עקרת הבית", שהוא זכות ואחריות מאין כמותן. והיסוד והעיקר בזה הוא: אשה יראת ה' היא תתהלל.
טוהרי ככל הענינים שבתורה, הנקראת תורת חסד ותורת חיים - הוראה בחיים, חיי יום-יום - הרי זה ממשיך חסדי ה' בזה הענין ובכלל - בהמצטרך.
יועוד וגם זה עיקר, כיון שהתורה היא תורת חסד, מובן גם כן שכל מה שדורשת וכל אחריות שמעמיסה, כולל האמור, ניתן מקודם לזה הכוח והעוז להוציא המשימה והאחריות בפועל במילואן ומתוך שמחה. ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
יאויהי רצון שתבשר טוב בכל האמור, כולל בשורות טובות בתוכן מכתבה.
יבבברכה להצלחה ולבשורות טובות.