Tanach · Prophets

Jeremiah 27/ירמיהו כ״ז

אבְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלֶ֛כֶת יְהוֹיָקִ֥ם בֶּן־יֹאושִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔ה מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃

1At the beginning of the reign of King Jehoiakim^a son of Josiah of Judah, this word came to Jeremiah from GOD:

בכֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י עֲשֵׂ֣ה לְךָ֔ מוֹסֵר֖וֹת וּמֹט֑וֹת וּנְתַתָּ֖ם עַל־צַוָּארֶֽךָ׃

2Thus said GOD to me: Make for yourself thongs and bars of a yoke, and put them on your neck.

גוְשִׁלַּחְתָּם֩ אֶל־מֶ֨לֶךְ אֱד֜וֹם וְאֶל־מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֗ב וְאֶל־מֶ֙לֶךְ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ צֹ֖ר וְאֶל־מֶ֣לֶךְ צִיד֑וֹן בְּיַ֤ד מַלְאָכִים֙ הַבָּאִ֣ים יְרוּשָׁלַ֔͏ִם אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃

3And send them^b to the king of Edom, the king of Moab, the king of the Ammonites, the king of Tyre, and the king of Sidon, by envoys who have come to King Zedekiah of Judah in Jerusalem;

דוְצִוִּיתָ֣ אֹתָ֔ם אֶל־אֲדֹנֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֥ה תֹאמְר֖וּ אֶל־אֲדֹנֵיכֶֽם׃

4and give them this charge to their masters: Thus said GOD of Hosts, the God of Israel: Say this to your masters:

האָנֹכִ֞י עָשִׂ֣יתִי אֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הָאָדָ֤ם וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּכֹחִי֙ הַגָּד֔וֹל וּבִזְרוֹעִ֖י הַנְּטוּיָ֑ה וּנְתַתִּ֕יהָ לַאֲשֶׁ֖ר יָשַׁ֥ר בְּעֵינָֽי׃

5“It is I who made the earth, and the humans and animals that are on the earth, by My great might and My outstretched arm; and I give it to whomever I deem proper.

ווְעַתָּ֗ה אָֽנֹכִי֙ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־כׇּל־הָאֲרָצ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַבְדִּ֑י וְגַם֙ אֶת־חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה נָתַ֥תִּי ל֖וֹ לְעׇבְדֽוֹ׃

6I herewith deliver all these lands to My servant, King Nebuchadnezzar of Babylon; I even give him the wild beasts to serve him.

זוְעָבְד֤וּ אֹתוֹ֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־בְּנ֖וֹ וְאֶֽת־בֶּן־בְּנ֑וֹ עַ֣ד בֹּא־עֵ֤ת אַרְצוֹ֙ גַּם־ה֔וּא וְעָ֤בְדוּ בוֹ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדֹלִֽים׃

7All nations shall serve him, his son and his grandson—until the turn of his own land comes, when many nations and great kings shall subjugate him.

חוְהָיָ֨ה הַגּ֜וֹי וְהַמַּמְלָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעַבְד֤וּ אֹתוֹ֙ אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִתֵּן֙ אֶת־צַוָּאר֔וֹ בְּעֹ֖ל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל בַּחֶ֩רֶב֩ וּבָרָעָ֨ב וּבַדֶּ֜בֶר אֶפְקֹ֨ד עַל־הַגּ֤וֹי הַהוּא֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה עַד־תֻּמִּ֥י אֹתָ֖ם בְּיָדֽוֹ׃

8The nation or kingdom that does not serve him—King Nebuchadnezzar of Babylon—and does not put its neck under the yoke of the king of Babylon, that nation I will visit—declares GOD—with sword, famine, and pestilence, until I have destroyed it by his hands.

טוְ֠אַתֶּ֠ם אַל־תִּשְׁמְע֨וּ אֶל־נְבִיאֵיכֶ֜ם וְאֶל־קֹסְמֵיכֶ֗ם וְאֶל֙ חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֶל־עֹנְנֵיכֶ֖ם וְאֶל־כַּשָּׁפֵיכֶ֑ם אֲשֶׁר־הֵ֞ם אֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃

9As for you, give no heed to your prophets, augurs, dreamers,^c diviners, and sorcerers, who say to you, ‘Do not serve the king of Babylon.’

יכִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֣ים לָכֶ֑ם לְמַ֨עַן הַרְחִ֤יק אֶתְכֶם֙ מֵעַ֣ל אַדְמַתְכֶ֔ם וְהִדַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וַאֲבַדְתֶּֽם׃

10For they prophesy falsely to you—with the result that you shall be banished from your land; I will drive you out and you shall perish.

יאוְהַגּ֗וֹי אֲשֶׁ֨ר יָבִ֧יא אֶת־צַוָּאר֛וֹ בְּעֹ֥ל מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַעֲבָד֑וֹ וְהִנַּחְתִּ֤יו עַל־אַדְמָתוֹ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וַעֲבָדָ֖הּ וְיָ֥שַׁב בָּֽהּ׃

11But the nation that puts its neck under the yoke of the king of Babylon, and serves him, will be left by Me on its own soil—declares GOD—to till it and dwell on it.”

יבוְאֶל־צִדְקִיָּ֤ה מֶלֶךְ־יְהוּדָה֙ דִּבַּ֔רְתִּי כְּכׇל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר הָבִ֨יאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶ֜ם בְּעֹ֣ל מֶלֶךְ־בָּבֶ֗ל וְעִבְד֥וּ אֹת֛וֹ וְעַמּ֖וֹ וִֽחְיֽוּ׃

12I also spoke to King Zedekiah of Judah in just the same way: “Put your necks under the yoke of the king of Babylon; serve him and his people, and live!

יגלָ֤מָּה תָמ֙וּתוּ֙ אַתָּ֣ה וְעַמֶּ֔ךָ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־הַגּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־יַעֲבֹ֖ד אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃

13Otherwise you will die together with your people, by sword, famine, and pestilence, as GOD has decreed against any nation that does not serve the king of Babylon.

ידוְאַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י הַנְּבִאִ֗ים הָאֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃

14Give no heed to the words of the prophets who say to you, ‘Do not serve the king of Babylon,’ for they prophesy falsely to you.

טוכִּ֣י לֹ֤א שְׁלַחְתִּים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְהֵ֛ם נִבְּאִ֥ים בִּשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר לְמַ֨עַן הַדִּיחִ֤י אֶתְכֶם֙ וַאֲבַדְתֶּ֔ם אַתֶּ֕ם וְהַנְּבִאִ֖ים הַֽנִּבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃

15I have not sent them—declares GOD—and they prophesy falsely in My name, with the result that I will drive you out and you shall perish, together with the prophets who prophesy to you.”

טזוְאֶל־הַכֹּהֲנִים֩ וְאֶל־כׇּל־הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה דִּבַּ֣רְתִּי לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהֹוָה֒ אַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י נְבִיאֵיכֶ֗ם הַֽנִּבְּאִ֤ים לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֨ה כְלֵ֧י בֵית־יְהֹוָ֛ה מוּשָׁבִ֥ים מִבָּבֶ֖לָה עַתָּ֣ה מְהֵרָ֑ה כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖מָּה נִבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃

16And to the priests and to all that people I said: “Thus said GOD: Give no heed to the words of the prophets who prophesy to you, ‘The vessels of the House of GOD shall shortly be brought back from Babylon,’ for they prophesy falsely to you.

יזאַל־תִּשְׁמְע֣וּ אֲלֵיהֶ֔ם עִבְד֥וּ אֶת־מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וִֽחְי֑וּ לָ֧מָּה תִֽהְיֶ֛ה הָעִ֥יר הַזֹּ֖את חׇרְבָּֽה׃

17Give them no heed. Serve the king of Babylon, and live! Otherwise this city shall become a ruin.

יחוְאִם־נְבִאִ֣ים הֵ֔ם וְאִם־יֵ֥שׁ דְּבַר־יְהֹוָ֖ה אִתָּ֑ם יִפְגְּעוּ־נָא֙ בַּיהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת לְבִלְתִּי־בֹ֜אוּ הַכֵּלִ֣ים׀ הַנּוֹתָרִ֣ים בְּבֵית־יְהֹוָ֗ה וּבֵ֨ית מֶ֧לֶךְ יְהוּדָ֛ה וּבִירוּשָׁלַ֖͏ִם בָּבֶֽלָה׃

18If they are really prophets and the word of GOD is with them, let them intercede with GOD of Hosts not to let the vessels remaining in the House of GOD, in the royal palace of Judah, and in Jerusalem, go to Babylon!

יטכִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֶל־הָֽעַמֻּדִ֔ים וְעַל־הַיָּ֖ם וְעַל־הַמְּכֹנ֑וֹת וְעַל֙ יֶ֣תֶר הַכֵּלִ֔ים הַנּוֹתָרִ֖ים בָּעִ֥יר הַזֹּֽאת׃

19“For thus said GOD of Hosts concerning the columns, the tank,^d the stands, and the rest of the vessels remaining in this city,

כאֲשֶׁ֣ר לֹֽא־לְקָחָ֗ם נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בַּ֠גְלוֹת֠וֹ אֶת־[יְכׇנְיָ֨ה] (יכוניה) בֶן־יְהוֹיָקִ֧ים מֶלֶךְ־יְהוּדָ֛ה מִירוּשָׁלַ֖͏ִם בָּבֶ֑לָה וְאֵ֛ת כׇּל־חֹרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

20which King Nebuchadnezzar of Babylon did not take when he exiled King Jeconiah son of Jehoiakim of Judah, from Jerusalem to Babylon, with all the nobles of Judah and Jerusalem;

כאכִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַל־הַכֵּלִ֗ים הַנּֽוֹתָרִים֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וּבֵ֥ית מֶלֶךְ־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

21for thus said GOD of Hosts, the God of Israel, concerning the vessels remaining in the House of GOD, in the royal palace of Judah, and in Jerusalem:

כבבָּבֶ֥לָה יוּבָ֖אוּ וְשָׁ֣מָּה יִֽהְי֑וּ עַ֠ד י֣וֹם פׇּקְדִ֤י אֹתָם֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְהַֽעֲלִיתִים֙ וַהֲשִׁ֣יבֹתִ֔ים אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃

22They shall be brought to Babylon, and there they shall remain, until I take note of them—declares GOD of Hosts—and bring them up and restore them to this place.”