Chabad Library · Around Chassidus
LeMaan Yeidu Banim Yivaledu·
אעם הורי ז"ל שנשארו אחרי נסיעתי בסמרקנד, נהלתי כל העת חליפת מכתבים.
באם כי הרבה דברים היו ברמז — לדוגמא: כאשר כתבו שנעשה קשה להם 'לנשום', 'מזג האויר' שהשתנה לרעה — הבנתי כוונתם.
ג[גם בעת היותי ברוסיא הנה על המכתבים שכתבתי לאבא ז"ל הייתי חותם — ממני פתחי' בן פנחס. פתחי' — ע"פ מארז"ל — פתחי' זה מרדכי — (מנחות סה), בן פנחס — ע"פ מארז"ל — פנחס זה אלי' (ב"מ קיד:)]
דאך בשנה האחרונה — תשי"א — נפסק הקשר אתם — אפילו להשיב, מפני היראה והפחד.
הוהנה, ביום ח"י אלול תשי"א קבלתי פתאום מברק מאחותי גאלדע תחי' שבסמרקנד, בזה"ל:
ו"... שאנו מקיימים בזה צוואת אבינו ז"ל להודיע — שאחרי מחלה ממושכת שחל"ח היום ביום ח"י אלול תשי"א".
זוכמובן שתיכף בקבלי ידיעה זו ישבתי 'שבעה' וגם באו לנחמני — כנהוג. (בניגוד לפטירת אמי מורתי רחל בת ר' צבי הירש אהרן ע"ה שלא הודיעו לי מפני היראה עד אחרי שנה וחצי מעת פטירתה — לא ישבתי 'שבעה' ולא אמרתי קדיש.)
ח*
טמאחר שלא הייתי נוכח בעת פטירת אבי ז"ל, הנה כאשר התחילו — בשנים האחרונות — השלוחים ליסע לרוסיא, ביקשתים לעשות עבורי צילום מהמצבה, שאוכל לכה"פ לראותה.
יוזהו שחרות על הציון:
יאאיש תם וישר
יבפ"נ ר' אליהו ב"ר אחיעזר ש ו ס ט ע ר מ א ן מעיר זשלאבין נפטר בשם טוב ח"י אלול תשי"א תנצב"ה והלך לפניך צדקיך כבוד ה' יאספך
יגמסרו לי שהוא שוכן בביה"ח שבסמרקנד בין ידידיו ה"ה הרה"ח הת' ר' אלי' לעווין (פעציסצער), הרה"ח ר' ירחמיאל חדש והר"ר בן ציון גייסינסקי, זכר כולם לברכה. כמו"כ באותה שכונה היא קבורת הרה"ח הרה"ת ר' דוד (האראדאקער) קיעוומאן ז"ל.
ידבאלול תשנ"ג נסעתי לראשונה לסמרקנד להשתטח על ציון אבי מורי ז"ל וגם השארתי שם סכום מעות לתיקון הציון, זי"ע.
טו* * *
טזבהיותי שותף בביה"ד — הנה עפ"י דין הי' צריך להיות הדפוס סגור במשך ימי ה'שבעה' אבל הרבי שליט"א אמר לשותפי (דאז) הב' צבי גנזבורג ש"הבעל הבית על הדפוס הוא ה'מרכז' ובכן יכול להיות פתוח".
יזלהיותי אז עוד שמש בביהכ"נ של הרב העכט ז"ל ושם התפללו נוסח אשכנז, שאלתי את הרבי שליט"א: איך עלי לנהוג בשנת האבלות בהיותי חזן לפני העמוד?
יחויען: להתפלל נוסח ביהכ"נ — אשכנז! אבל, תפלת "ברוך ה' לעולם אמן" וכו' שבתפלת ערבית היא בעי' ועלי לשאול רב (איך לנהוג) ואמרתי לרבי: איך בין דאך דא! (כלומר, הלא הרבי יכול לאמר לי. ..) ואמר עוה"פ: לשאל רב. והבינותי שאין ברצון הרבי לפסוק 'פסק'. וסידרתי שא' מן המתפללים הי' מסיים זאת הברכה בקול רם, ואחרי זה אמרתי הקדיש.
יט*
כבמשך שנת האבלות עברתי לעילוי נשמת אבי ז"ל על השיתא סדרים משניות.
כא*
כבבקונטרס שהופיע לרה"ש תשי"ב — שהי' קרוב לסיום ה'שבעה' — נתתי הקדשה לעילוי נשמת אבי ז"ל וזהו לשונה:
כג*
כדכמו"כ לתקופת השנה ליום היא"צ הראשון ח"י אלול תשי"ב נתתי ג"כ בקונטרס שהופיע הקדשה כזו.
כה*
כובן יכבד אב וכמ"ש בשו"ע: מכבדו בחייו ומכבדו כו' —
כזהנני רושם בקצרה מה שלקטתי איזו גרגרים מתולדות ימי חייו של אבא מרי ז"ל, כי מפי אבי ז"ל בעצמו לא שמעתי (כי לא נהג לספר פרטים מתולדות שלו).
כחאבי מורי אליהו בן אחיעזר ולאה ז"ל נולד בשנת תרמ"א בעיר לוהין — עיירה קטנה ליד העיר קאראסטען — וואלין בסביבות בארדיטשעוו.
כטלמד בעיר וויעטקא הסמוכה להאמעל.
ל[שם העיר 'וויעטקא' נזכר בבית רבי ע' 166 במכתב הרה"ק ריה"ל מיאנאוויץ אודות הרב 'דוויעטקא' בענין שיעור מוציא רימון.
לאכמו"כ נזכרה וויעטקא בס' תולדות הרה"ח ר"א האמליער אשר לא.י. גורארי' ע' 53 וז"ל: "עיר וויעטקא הסמוכה להאמיל היתה ידועה כמקום מושב של גאונים וחריפים לעיון" ע"כ.
לבבחבל שלנו היו קוראין לגליל וואלין 'פולין' כי מבטא ה'אידיש' שלהם (כמו בעיר צערנאבל-צערקאס-אוורוטש — מקום משכן הר"ר יוסף יצחק בנו של הצ"צ זצ"ל וכן בעיר אדעס וכו') כמו מבטא פולין. לאבי הי' אח, דוד שמו, והי' מדבר כמו פוילישער בניגוד לאבי שדבר 'ליטוויש' כמו ליטוואק מלידה מפני שמשחר ילדותו הי' נמצא בגלילות שלנו — רוסיא הלבנה.]
לגהערה:
לדשמעתי מהרה"ח ר' יוחנן ע"ה גורדון כי הרבי הרש"ב נ"ע הי' מחליף במוש"ק את בגדי השבת לבגדי חול, אבל לבנו — הרבי הקודם נ"ע — אמר: דו דארפסט ניט איבערטאן (די קליידער), דו ביסט דאך 'א פוילישער'!
לה— כי הרבנית שטערנא שרה, אשת הרבי הרש"ב ואמו של הרבי הקודם, היתה בתו של הרבי ר' יוסף יצחק (בנו של הצ"צ) שנהג נשיאותו בעיר אורוטש, והוא — הררי"י — הי' חתנו של הרב ר' יעקב ישראל טשערקאסער בנו של הרה"צ ר' מרדכי מצערנאבל, זכותם תגן עלינו ועכ"י — כל העיירות שהזכרתי לעיל המה מגליל וואלין — שקראו אצלנו 'פולין' ולכן הרבי הקודם נ"ע הוא 'א פוילישער'. (ע"כ הערה).
לואבי ז"ל ידע אומנות הזביחה (ראיתי אותו פעם שוחט עוף). כן ידע לנגן בכינור. הי' איזה זמן מלמד לתלמידים. הי' ג"כ בעל קורא.
לזבקריאת "שור או כשב" (אמור כב, כז) שקוראין ביו"ט שני של פסח, וכן בימים הראשונים של חג הסוכות, נוהג הי' אבא להגביה קולו בניגון מיוחד בתיבות "מועדי ה'" (בכדי להשמיע ולהדגיש את החג), וכמו"כ בתיבות "לכפר עליכם" ב"אך בעשור לחודש כו'", וכן אני נוהג. ובכל פעם שהנני חוזר ע"ז — הנה כמו 'בעל השמועה' עומד לנגדי.
לחכתוב ב'ספר חסידים' עה"פ "לא תסיג גבול... אשר גבלו ראשונים" (דברים יט, יד), שלא ישנו ניגונים המקובלים מזה לזה.
לטלאבי ז"ל הי' ניגון מיוחד לכל ברכה וברכה, כמו ברכת נרות חנוכה, ברכת קריאת המגילה וכו', קידוש של שבת וקידוש של יו"ט, אפילו בין המבדיל בין קודש לקודש להמבדיל בין קודש לחול, והכל בטוב טעם.
מנוסח הניגון של ברכת החודש שהנני אומר ב-770 הוא של אבא. וכאשר שמע לראשונה הרה"ח ר' זלמן בוטמאן ע"ה (שהי' גם בעל תפלה), התבטא: עס איז גאנץ גוט!
מאתפלתו לפני העמוד היתה נעימה ובטוב טעם, ובפרט תפלתו בימים נוראים — היו דברים היוצאים מן הלב, לב נשבר, ניט אויסגערעכנט זיך אין א קרעכץ און אויך ניט געזאלעוועט א טרער.
מבבזכרוני נחרתה תפלת על חטא (של יוהכ"פ) שלו, וכשאני חוזר ע"ז עולה זכרונו של אבא לפני.
מג[כתוב ברשימות השיחות של שנות לענינגראד (או ריגא) אשר פעם בעת התוועדות של שמחת-תורה אצל אדמו"ר נ"ע התחיל א' מן הנוכחים לבכות והגיב הרבי ע"ז באמרו: "אז מען וויינט שמח"ת איז עס א סימן אז מען האט געלאכט אין על-חטא". (כשבוכים בשמח"ת זה סימן שצחקו בעל-חטא.)]
מדעוד מצלצל באזניי ניגונו של אבא בעת למדו 'משניות'. (בסיפורים שנדפסו לאחרונה כתוב שאדמו"ר הצ"צ "הי' לומד בקול ובניגון". ואמר אחד מבניו שכשהוא שומע ניגונו של אבא בלימודו, יודע באיזה ענין הוא עסוק.)
מהובכלל הי' אבא ז"ל — איש המעלה!
מועם אמי רחל ע"ה התחתן בעיירה סטרעשין הסמוכה לזלאבין (בה כהן כרב הרה"ג ר' מ"מ דובראווסקי ז"ל).
מזסבת בואו לזלאבין לא שמעתי. אך זה שמעתי — שאחרי השריפה (שהי' דבר לא נדיר באותן השנים — שלא היו להם אמצעי כיבוי וכשפרצה ח"ו שריפה בעיר היתה כל העיירה עולה באש ר"ל) בנו מחדש את ביהכ"נ 'קארמער שוהל' ( תושבי עיר קארמע נדבו קורות בשביל בנין ביהכ"נ ולכן קראו את הביהכ"נ על שמם) ופתאום (ע"י סיבה) נפטר השמש שלהם, הציעו לאבא את המשרה וקבל אותה.
מח'קארמער שוהל' הי' ביהכ"נ המרכזי בעיר שבה כהנו והתפללו רבני חב"ד, ה"ה הרב מנחם מענדל דובראווסקי, הרר"מ אקסעלראד והרר"י בנימינסאן. גם השוד"ר המפורסם החסיד ר' יצחק מתמיד בבקרו בזלאבין, הנה ראשית כל הי' מתפלל בביהכ"נ הנ"ל.
מטאבי ז"ל הי' בידידות יתרה עם כל הרבנים שכהנו.
נאת ענין השמשות הנהיג ברמה ובכלל הי' 'א ואתהלכה ברחבה — איד', היו מתחשבים בדעתו ועניני העיר היו נחתכים על פיו ורבים היו הבאים לשאול בעצתו.
נאפעם ישבנו במסיבה ב-770 ונסב הדיבור אודות אבא ז"ל. הרב ר' זלמן שמעון ז"ל דווארקין הי' חתנו של הרב רמ"מ דובראווסקי והכיר את אבא, ואמר רז"ש אז זיין שווער מיט מיין פאטער זיינען געווען שטארקע ידידים — ווייל זיי ביידע זיינען גיווען 'קלוגע אידן'.
נבאבי ז"ל הי' א לעבעדיקער — פרייליכער איד, וכשהי' משתתף באיזה שמחה הי' שמח ומשמח.
נגאבי קיים את מאמרז"ל "והווה מתאבק בעפר רגליהם" של ת"ח, שהיו מתאכסנים בביתנו. בימי חג ומועד הי' מזמין אורחים והי' עושה מסיבת קידוש בביתנו.
נדעודנו חי בזכרוני הקידוש שהי' בביתנו לתקופת השנה לגאולת הרבי הקודם נ"ע — י"ב תמוז תרפ"ח — עם הרה"ח ר' צמח שי' הורוויץ, שהי' אז משגיח בזלאבין.
נהלחג השבועות (שהוא חג 'המצי"ם') תרפ"ה נסע אבי ז"ל ללענינגראד לרבי נ"ע — כי הי' בדעתו לעזוב את השמשות ולהעתיק לחרקוב — ולא הסכים הרבי וצווה עליו להמשיך את השמשות.
נומסר נפשו על חינוך שלי
נזפעם, בילדותי, בראותו כי הנני משחק עם ילד 'סתם' שלא לפי רוחו, גער בי שלא אשחק עמו, אף לאחר שאמרתי שהילד הזה לומד אתי ב'חדר' שלי.
נחהוא מסר אותי למלמדים הטובים ביותר בעירנו ופעם כשלא נשא חן בעיניו 'ביתו' של המלמד (אף שהמלמד עצמו הי' מן היותר טובים) — הביא מלמד מעיר אחרת ללמוד אתנו.
נטסבת הדבר איני יודע, אבל, הנני זוכר כי 'זמן' אחד (חצי שנה) למד בעצמו אתי ועם עוד מספר תלמידים.
סכשהעתיק הר"ר משה אקסעלראד לעיר סוראז ויסד שם ישיבה קטנה, לקח אבי ז"ל את כל הכיתה — די 'עלטערע כיתה' של המלמד ר' שלו' הורוויץ ע"ה — ונסע אתנו והביא את כל שבעת התלמידים (כולנו עוד לפני גיל בר-מצוה) לסוראז וסדר את כולנו בלימוד ואש"ל (אכילה שתי' ולינה)- ואז חזר לזלאבין.
סא*
סבבגלל המחלה המדבקת ר"ל שהתהלכה בעירנו בסוף קיץ תרפ"ז (כמו שהזכרתי למע'), לא יכולנו לחזר לסוראז ונשארנו בזלאבין.
סגבשעות היום למד אתנו רב העיר בנימינסאן ז"ל גמרא בב"מ, ובערב — היות שהתחלנו לקרוא בתורה בשני וחמישי, וכמובן שהקריאה של המתחילים היא בשגיאות — סדר אבי עם הרב, שבכל ערב נלך למלמד הישיש, ר' יצחק מאטלעס ע"ה — שהי' מלמד להועיל ו'מדקדק' גדול — וילמד אתנו תנ"ך נביא ירמי' ו'דקדוק לשון עברי'.
סד- והנה, הדקדוק הנוגע לקריה"ת כמו מלעיל מלרע, שווא נח ונע וכו' נשאר בזכרוני אצלי עד היום, ולכן הי' ביכולתי — אחרי עבור עשרות בשנים— לתת שיעורים בקריה"ת לתלמידי הישיבה ב-770.
סה*
סובימי בחרותי נחליתי במחלת הריאה והייתי חולה כמה שנים, ומסר אבי נפשו עלי בגופו ובממונו לדרש ברופאים להבריאני — ביחד עם הרב בנימינסאן זכור לטוב — ות"ל שאחרי שנים מספר שבתי לאיתני.
סזוכן אחרי שנים כשהעתקתי למוסקבה, קנה עבורי את הדירה במוסקבה כדי שאוכל להתחתן.
סח*