Chabad Library · Around Chassidus
LeMaan Yeidu Banim Yivaledu·
אבערב של ב' ניסן תשכ"ה אחר תפלת ערבית, צלצל אלי הרב חדקוב ע"ה ואמר שהרבי שליט"א בבואו (היום) מהאהל ציווה עליו לטלפן לי ולמסור:
ב"עוד בערב זה יתחילו לסדר (זעצן) את ההמשך 'יו"ט של רה"ש — תרס"ו'. וישתדלו להשיג כתב-יד היותר מוגה מההמשך".
גאצל בני גרשון (שהי' עוד תלמיד בישיבה) הי' המשך רס"ו מימיוגרף, ולקחתיו ממנו.
דצלצלתי להרה"ח ר' ברוך שלו' ז"ל שוויי שהי' אז זעצער בבית הדפוס ומסרתי לו את הכת"י של ההמשך, ויסע לביה"ד ועוד באותו לילה התחיל לסדרו — כרצון כ"ק הרבי שליט"א.
ה(השתדלתי להשיג כת"י היותר מוגה. אמרו שאצל הרה"ח ר"א סימפסאן ז"ל יש רס"ו עוד מימי ליובאוויטש — אך העליתי חרס.)
והאיצו בנו לסדר במהירות — והמשכנו.
זבמוצאי אחרון ש"פ בעת חלוקת כוס של ברכה, נתן לי הרבי שליט"א בקבוק יין באמרו: "זהו בעד הס"ו".
חאולם אחרי שבועות מספר, טלפן לנו הר' חדקוב לאמר: "לא לסדר הלאה!" כלומר — להפסיק! מדוע? למה פתאום להפסיק אחרי שהאיצו בנו לסדר — אין אומר!
ט(לאחר זמן נודע לנו כי אחד מאנ"ש בא"י הדפיס ע"י מימיוגרף מספר גדול של טפסים של ההמשך. וכאשר שמע ש'קה"ת' מוציא לאור את ההמשך בדפוס באותיות מרובעות, ואז מיהו זה שיקנה אצלו הספרים ויהי' לו הפסד מרובה, כתב על כך לרבי שליט"א — שמענו שזו היתה סיבת ההפסק.)
יאולם הרה"ח רמ"ל ז"ל ראדשטיין, מזכירו של הרבי (הי' עוד גם מזכירו של הרבי נ"ע בפולין) — ושהי' גם ידידי — אמר לי לא להתחשב עם הציווי להפסיק, באמרו: "זעצט ווייטער!"
יא(מסתמא ידע רמ"ל 'סבת' ההפסק. .. ולכן אמר לנו להמשיך.)
יבבמשך הזמן הי' לנו — פעם — מחסור בעבודה וסדרנו עוד כחמישים געליס — עלי הגהה (אבל בעד סידור שלא צוונו אין אנו מקבלים תשלום).
יגאת בקבוק היין שנתן לי הרבי בעד הרס"ו שמתי במקום מוצנע, עד אשר יהיו חדשות.
ידהזכרתי למע' כי רגיל הייתי להכנס ליחידות — כמו שהי' נהוג אז — ליום ההולדת שלי ביום ער"ח אלול, ופעם בהכנסי ליחידות העליתי את נושא כתבי-היד של ספרים שהתחלנו לסדרם ועומדים ב'אמצע' — אם אפשר לגמור סידורם והדפסתם — ובתוכם הזכרתי גם את ההמשך רס"ו.
טוויאמר כ"ק: "וועגן דעם רס"ו, בין איך געבונדן מיטן שווער, אז איך אליין דארף זיך מיט דעם פארנעמען.
טז"יעצט איז דאך אלול, איז דאך ניט שייך, תשרי — איז דאך אויך ניט שייך, סיידן נאך שמחת תורה," ותוך כדי דיבור חזר, "סיידן נאך שבת בראשית".
יזכך עבר שבת בראשית של שנה זו, ועוד שנים נוספות, ואין כל חדש (כמובן מפני שהרבי עמוס בעבודה).
יח[הערה: לרגל עבודתי בדפוס, הייתי רגיל להכנס לרבי. פעם נכנסתי ועל שולחן הכתיבה היו מונחים הרבה הרבה נירות, והתבטא הרבי (כמדבר לעצמו): "הטל עליהם צרכי ציבור..." (רש"י בהעלותך יא, כח) ע"כ ויותר לא אמר.]
יטובשנים הבאות כשהייתי נכנס ליום ההולדת כבר לא הזכרתי את זה עוד (כי לא רציתי מאכן ענג דעם רבי'ן).
כאבל בערב ר"ח אלול תש"ל כשנכנסתי ליחידות שאלני הרבי בעצמו:
כא"וואס טוט זיך מיטן ס"ו? וואו האלט דאס?"
כבועניתי: "הלא ציוו לנו להפסיק — והפסקנו, אבל הרב ראדשטיין ז"ל (זה הי' כבר לאחר פטירתו) יעץ לנו להמשיך לסדר, וסדרנו אז עוד כחמישים געליס". ויקרא הרבי בקול: "תבוא עליו ברכה!"
כגאכן, בפעם הזו סיימנו הסידור וההדפסה בשלימות.
כד*
כהכאשר קבלתי (בתחלת תשל"א) מהכורך מספר מסוים של ספרים מכורכים, הוצאתי — מהמקום המוצנע — את בקבוק היין שנתן לי הרבי שליט"א באחרון ש"פ תשכ"ה בשביל הס"ו, ונתתי לכל העוסקים במלאכה שהשתתפו בסידור וההדפסה לאמר "לחיים" מהיין, וכן גם נתתי לכל אחד מהם ספר מכורך 'המשך תרס"ו'.
כוהודעתי לרבי שליט"א את שמות כל אלה שהשתתפו בעבודת הסידור וההדפסה.
כזובערב צלצל אלי הרב חדקוב ומסר לי את מענה הרבי שליט"א:
כח"... וגדול זכותם במאד,
כטויעמד להם בזה ובבא, אזכיר עה"צ."
ל* * *
לאפעם בערב ר"ה אחרי אמירת הסליחות, מסר הרבי שליט"א הוראה עבורי, לסדר (אופזעצן) עוד היום:
לבא) מספר שורות מ'צוואת הריב"ש',
לגב) מספר שורות מ'אור תורה' של המגיד,
לד(אם אמר גם — מתורת אדמוה"ז — לא אזכור בוודאות),
להולהביא לרבי פרופס מהנסדר, כי צריך לקחת את זה עמו בהשתטחו היום (בערה"ש) על הציון.
לולקחתי את הספרים הנ"ל ונסעתי מיד לבית הדפוס והדלקתי את היורה של עופרת שבמכונה (כי צריך שיעור שעה ויותר להרתיח את העופרת) וסדרתי את מה שבקש הרבי ומסרתי את הפרופס מהנסדר.
לז*