LeMaan Yeidu Banim Yivaledu·America·5752: Passing of our daughter Nechamaלמען ידעו בנים יוולדו·ה. אמריקה·תשנ"ב - פטירת בתנו נחמה ע"ה

בביום כ"ב שבט תשנ"ב נכנסה בתנו נחמה לבית-הרפואה 'הדסה' וילדה למז"ט את ילדה העשירי.

גהיא הספיקה עוד להצטלם במאור פנים עם בנה — שזה עתה נולד.

דכנהוג, הודיעו תיכף לנו ולאחיותי' שבארה"ב על לידת נכדנו החדש למז"ט ושמחנו כולנו — כמובן.

ה*

ווהנה, אהה!

זבבוקרו של יום המחרת כשנכנסה האחות לבקר את היולדת, והנה אהה! עוד לפני שעתיים החזירה את נשמתה הצעירה ליוצרה.

ח*

ט...בשחר של יום כ"ג שבט כששכבתי עוד במטתי, והנה הטלפון מצלצל. על הקו הי' חתני ר' בנימין שי' קליין, ומספר: אצל נחמה התחיל שטף דם שלא מצליחים לעצור...

יגם זוגתי תחי' התעוררה ושאלה: איך? ומה? ויען: משתדלים עוד לעצור אבל ללא הצלחה!...

יאשיחת הטלפון של בנימין עוררה בי חשד כבד — אם זה עוד באמצע הטיפול למה לו (לבנימין) לצערנו חנם? אבל לא רציתי להעלות מחשבות 'רעות'!

יבועוד לא הספקתי ללבוש את כל בגדי — והנה שמענו צלצול בפעמון הדלת וניגשתי לפתוח את הדלת.

יגוהנה מגיע חתני ר' בנימין עם הרופא דר. ראזען (על כל צרה שלא תבוא). למה באו? ועל מה באו?

ידובעודם עולים במדרגות קראתי:

טווואס! עס איז שעם נאך אלעס???

טזויען בנימין: יע!

יזואחריהם נכנסת גם בתי לאה תחי'.

יח(כפה"נ שבנימין התקשר מהמכונית שלו איזה רגעים קודם, בכדי 'להכין את הרקע' שלא להודיע בפתע פתאום את הבשורה המרה!)

יטותיכף הגיעו גם שאר האחיות, מרים וזיסל שי'.

כדעת לנבון נקל את השערורי' שנעשתה בבית.

כאאחרי השמחה והנה תוגה כזו!

כבהגיע גם נכדנו הרה"ת ר' לוי גארעליק, חתן בנימין — קרע לנו קריעה וברכנו כולנו בבכי מר את הברכה ברוך דיין האמת. ..

כגקשה לבטא במילים מה שנעשה.

כדאהה! בת, אחות, ואם צעירה לעשר פעוטות!. ..

כהונשב לארץ, כדין.

כוגם לבננו גרשון שי' הגיעה הידיעה הנוראה ובא לנ.י. לשבת אתנו יחדיו...

כזמה אומר ומה אדבר! השבר נורא! הלב כואב! והעינים דומעות!...

כחבחדר הראשון ישבנו אני ובני גרשון.

כטובחדר השני ישבו האם ובנותי' לאה, מרים וזיסל.

לוכמו ברק, חיש מהר, פשטה לה הידיעה המרה, והמונים התחילו לזרום לביתי — כל ימי השבעה מן הבקר עד הערב — לנחמנו.

לאמי מפני 'יקרא דשכבי' ומי מפני 'יקרא דחיי'.

לבכל אחד ואחת הי' לו מה לספר על הנפטרת, כולם הכירו אותה, מי מלימודה, מי מהרצאותי', ומי מכתיבתה!

לגחתני הר"ר אלעזר שי' העלה בדעתו שצריך לנסוע לארץ ישראל לנחמם ולהרגיע את רוחם, וכן עשה והודיע לרבי שליט"א.

לדגם הרה"ת ריה"ל שי' אלטיין ביקש מהרבי את הסכמתו לנסוע לא"י לנחמם — ותוך שעה נתן הרבי הסכמתו וגם שלח עשר שק' להשתתפות.

לההם שהו שמה עד אחרי שהכניסו את הפעוט — הרך הנולד — לבריתו של א"א.

לווקראו לו שם נחמי'ה ע"ש אמו — ששמה הי' על שם אחי זוגתי הבחור הת' נחמי'ה שנספה בשואה הי"ד.

לזואחרי ה'שבעה' נסעו שמה גם זוגתי תחי' עם בתנו לאה שתחי', ושהו שמה עד אחרי 'שלושים'.

לחלזמן 'השלושים' הדפיסו בא"י, וגם באמריקה (באנגלית), חוברת לזכרונה.

לטוזוהי ההקדמה לחוברת שבא"י:

מ"ויהי בעלות המנחה" — אותיות נחמה

מא(מלכים-א יח, לו)

מגבתדהמה, ביגון ובזעזוע גדול, נתקבלה הידיעה המרה והמייסרת, על פטירתה בדמי ימיה של האשה החסודה והאצילה, המחנכת הדגולה מרת נחמה גרייזמן ע"ה, רעייתו של — יבדל לחיים טובים וארוכים — הרה"ח הרה"ת רבי שמואל גרייזמן שליט"א, יו"ר ארגון השלוחים באה"ק ת"ו.

מדהמנוחה ע"ה נקטפה מעימנו באיבה, בבוקרו של יום שלישי כ"ג שבט, בבית היולדות "הדסה" עין-כרם בירושלים, שתים-עשרה שעות אחרי לידת עוללה העשירי. הידיעה שהתפשטה חיש מהר, הכתה בהלם את בני המשפחה, הקרובים והידידים, תושבי ירושלים ואלפי השלוחים בארץ ובעולם. המשפחה החב"דית עטופה אבל ויגון קודר, מלאה שברון-לב על חללת בת-עמה.

מההרבנית נחמה ע"ה נולדה בארה"ב להוריה היקרים והחשובים, הרה"ח רבי מרדכי שוסטרמן, ורעייתו הנכבדה תחי'.

מומצעירותה הצטיינה בשמחתה ובהתלהבותה לדבר-מצווה, באמונת-חכמים טהורה, באמת שבה, בתמימותה, במידותיה הנעלות ובישרותה, ובמעשי החסד למען הזולת.

מזהמנוחה ע"ה נודעה לתהילה בקרב מחנכים ומורים באישיותה המחנכת ובמסירותה בכל ליבה ונפשה לחינוך ילדיה על טהרת הקודש יום-יום ושעה-שעה. שיחות הקודש של כ"ק אדמו"ר שליט"א מדי שבת בשבתו, היו נר לרגלה ונתיב לחינוך בניה. תמיד הקפידה על קיום הוראות הרבי שליט"א תיכף ומיד על-ידי ילדיה, בהמשיכה לעורר בנועם דיבורה את המורים והמורות ליישמם במערכת החינוך. היא היתה בבחינת ספר חי, מהלך, של הדרכה והוראה בחינוך עבור הכלל.

מחבמשך שלושים ותשע שנות חייה — קיימה את הצו "אני נבראתי לשמש את קוני", מהשכמת הבוקר ועד ליל. בד-בבד עם גידול ילדיה בחום ובאמונה חסידית, עמדה לימין בעלה — יבדלח"ט — בעבודתו הקדושה, בתפקידיו החשובים כיו"ר ארגון השלוחים וכמנהל הוועד לכתיבת ספרי-תורה לילדי ישראל. ניהלה במסירות את מכון חיה-מושקא לדוברות אנגלית, ונענתה לכל בקשה להשמיע הרצאות ולנהל חוגי יהדות וחסידות, והכל מתוך סבלנות אין-קץ, בשמחה ובאושר לסייע לזולת.

מטבימיה האחרונים — היתה עסוקה בלהט של קדושה לקיים חוגים ושיעורים בנושאי גאולה ומשיח, ובמיוחד לילדים ולילדות.

נבהלווייתה — שחלפה על-פני מוסדות חב"ד המרכזיים בירושלים — השתתפו המונים — אנשים, נשים וטף. כממאנים להיפרד, המשיכו כולם בדרך אל הקבר הטרי והרענן בהר-הזיתים. ושם — דומייה עומדת בחלל ודמעות חונקות את הגרונות עם סתימת הגולל, ומלות הפרידה עולות ומתגלגלות באווירה של ירושלים עיר-הקודש: "מרת נחמה ע"ה, למדי זכות על עמנו, והקיצו ורננו שוכני עפר".

נא*

נבמענה כ"ק אדמו"ר שליט"א למכתב השלוחות אודות לימוד שעורים, עריכת כינוסי התעוררות הוצאת החוברת ויישום דרכי הנפטרת לעשיה בפועל:

נגהסכמת וברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א, אזכיר על הציון.

נד*

נהגם התמימים, בני השלוחים, התעוררו וכתבו לכ"ק אדמו"ר שליט"א:

נובקשר עם האסון שאירע למשפחת שלוחי כ"ק אדמו"ר שליט"א לארה"ק ת"ו בפטירת הרבנית מרת נחמה ע"ה בת ר' מרדכי שי' שוסטרמאן, קיבלנו ע"ע אנו התמימים והח"מ בני השלוחים הנ"ל:

נזא. לסיים לימוד כל ש"ס משניות לעילוי נשמתה עד ליום השלושים (כ"ג אדר א' ה'תשנ"ב) — (ע"י שחילקנו בינינו כל הש"ס).

נחב. להוציא לאור — לעילוי נשמתה — קובץ הערות וביאורים — בפרט לפי הוראת כ"ק אד"ש לאחרונה — שייכתב ע"י הת' בני השלוחים הנ"ל (ולהשתדל שייצא לאור בסמיכות לה"שלושים") ומבקשים הסכמה וברכה.

נטג. ללמוד בסדר קבוע את 'ספר השליחות' ביחד עם שאר בני השלוחים כ"א בישיבתו.

סד. להשתדל לקיים — ולהשתדל שאחרים יקיימו — כל ההוראות שמצווה כ"ק אדמו"ר שליט"א.

סאויה"ר שכהנ"ל יפעל לעילוי נשמתה, ונזכה להתגלות כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח ויוליכנו בב"א לגאולה האמיתית והשלימה ויקויים הייעוד "והקיצו ורננו שוכני עפר" והיא בתוכם, במהרה בימינו ממש.

סבוזה לשון התשובה:

סגב"ה. בדר"ח אדר א', תשנ"ב

סדאל התמימים בני השלוחים שי'

סהולעת"ל אך טוב בטוב הנראה והנגלה יבש"ט.

סווהזמ"ג — ב"פ אדר.

סז*

סחלהלן מוגשת החוברת לזכרה של נחמה המנוחה, שעלתה השמימה כמנחה, ניחוח של קטורת סמים לאלוקים.

סטונישא תפילה וזעקה: "מלך רחמן, שתשוב ותרחם עלינו

עועל מקדשך ברחמיך הרבים...

עאוהביאנו לציון עירך ברינה

עבולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם...

עד*

עהליום ה'שלושים' עשו בהרבה מקומות כינוסים לזכרה.

עוכאשר שאלה אותי המארגנת של הכינוס — מנשי חב"ד — פה בנ.י. מה לדבר עליה?

עזעניתי לה כי ישנם שתי סיפורים בגמ' המתארים והמתאימים באופן גלוי למצב.

עח— א —

עטבגמרא מו"ק כה, מסופר אודות האמורא רב חנין שבאותו יום שנפטר נולד לו בן וזהו שכתוב בגמרא בזה"ל:

פ"... ההוא יומא דהווה לי' (בן) נח נפשי' (דרב חנין)

פאפתח עלי' ההוא ספדנא:

פבשמחה — לתוגה נהפכה,

פגששון — ויגון נדבקו,

פדובעת חנינתו — (שנולד בנו, פירש"י)

פהאבד חנינו (המחנכו, רש"י),

פו- ואסיקו לי' 'חנין' על שמו".

פז('חנין' הוא גם לשון 'נחמי'', בחילופי אותיות.)

פח— ב —

פטוהגמ' השני' הוא במגילה ו.

צר' זירא הי' מגדולי האמראים בבבל (נזכר המון פעמים בגמרא), ולבסוף עלה לא"י (לקבל סמיכה) וגם שם הלך שמו לפניו.

צאוכתוב בגמ' הנ"ל בזה"ל:

צב"... כי נח נפשי' דר' זירא פתח עלי' ההוא ספדנא,

צגארץ שנער (בבל, אבל לעניננו אמריקה) הרה וילדה,

צדארץ צבי (א"י) גידלה שעשועי',

צהאוי נא לה אמרה. ..

צוכי אבדה כלי חמדתה".

צז*

צחכאשר היו מזמינים אותה להרצות על איזה נושא לא השיבה פניהם ריקם ומיד הסכימה —

צטכי כל הנושאים היו אצלה כמו ש'מונח בקופסא'.

קוכאשר שאלו אותה פעם :

קאאיך את יכולה להרצות בלי שום הכנה?

קבותען — כי הנושאים מונחים אצלה ב'פריזער' (מקפיא) ובעת הצורך היא מוציאה אותם משם להשתמש בהם.

קג*

קדאחת השלוחות הביעה את רצונה לקרות על שמה את אחד מהמוסדות שלה. וכאשר שאל אותה העומד בראשו, מדוע? באיזה זכות?

קהותען (השלוחה):

קו"הלא היא היא שהכניסה אותי תחת כנפי השכינה!"

קז*

קחלמזלנו, עלתה בידינו עוד לבקרה חדשים מספר טרם עלתה למרומים —

קטהאט זי גיוואלט דווקא אז זי זאל אנגיסן מיר די גלאז תה — בכדי לקיים מצות כיבוד אב...

קי*

קיאכתוב בתהלים, "ימים יוצרו ולו אחד בהם" — מספר הימים הניתנים לאדם עלי אדמות הוא בשביל להמשיך ה'אחד' בהימים.

קיבימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה, (וכנוסח הרבי) והיו ימיו מאה ועשרים שנה,

קיגאבל היא השלימה את תפקידה עוד בטרם בא המועד,

קידוכשהשלימה את תפקידה ואת תולדותיה למנין 'עשרה', החזירה הפקדון למי שנתנו!...

קיוהיתה צעירה בשנים — אך זקנה במעשים טובים!

קיז*

קיחהרבי הקודם נ"ע דיבר פעם אודות אביו הרש"ב נ"ע והתבטא:

קיט"... איך קען אויף מיין טאטן ניט זאגען ווי מען זאגט אויף א נפטר (כוונתו נ"ע) ווייל..."

קכוגם אני אומר ככה, "אז איך קען אויף איר ניט זאגן ווי מען זאגט אויף א נפטר..."

קכא*

קכב... זאל זי זיין א מליץ יושר פאר אירע 'פעוטות' וואס האדיווען זיך, ניט אויף אירע הענט, אז זיי זאלן אויסוואקסן און זיין 'מענטשען',

קכגכתפלת חנה — "ונתת לאמתך זרע 'אנשים'"....

קכדוהעינים עושות את שלהם...

קכה*

קכוליום השנה הראשון (כג שבט תשנ"ג) הדפיסו לזכותה שני ספרים באנגלית: א. "Getting Ready For Shabbos" (הכנה ליום השבת) שהכינה עוד בעצמה (עם עוד אחת) בעוד חיותה בעלמא דין.

קכזב: "The Nechama Greisman Anthology" — הרצאותיה ומכתביה ועוד ועוד.

קכחויה"ר שיקויים נחמו נחמו — נחמה בכפלים בביאת משי"צ, אכי"ר.

קכט*

קלהזכרתי למע' שבחודש מנ"א תרפ"ז חלתה אחותי סאניע ע"ה (בת כ"ה) במחלת סקארלאנטין, ואחרי חמשה ימים נפטרה (כ"ה באב), והשאירה ילד קטן (לפני גיל שנתיים) יתום.

קלאכמובן שהשבר הי' איום!. ..

קלבאני למדתי אז בסוראז, ובחצי אלול הגעתי הביתה לזלאבין.

קלגבימי הסליחות הקרובים הי' אבי עובר לפני התיבה. ולנגד עיני עומד המחזה בהזכירו בסליחות :"אבי יתומים עננו!"

קלדוכל שכן יתומים לשון רבים. .. עננו! עננו!. ..

קלה*

קלובאלול תשנ"ג השתטחתי לראשונה על הציון שלה. ..

קלזזאל זי זיין א מליץ יושר בעד הפעוטות שעזבה. ..

קלחוהקיצו ורננו כל שוכני עפר,

קלטאבער וואס שנעלער, אמן כי"ר!

קמ______ * ______