Chabad Library · The Rebbe
Likkutei Sichos·
איט כסלו — חנוכה
... ובימים אלו שבין יט"כ וחנוכה י"ל: היונים טמאו כל השמנים שבהיכל והפי' בזה שחכמות חיצוניות התגברו. וכידוע מכת המתיונים שהיו אז בין בנ"י. ובעבודה בנפש האדם: ששכל דנה"ב, שכל האנושי אשר בו מתגבר כ"כ עד אשר הוא מטמא כח החב"ד שבנפש, היינו שא"א לו להשיג און פילן ענין והשגה אלקית, בה בשעה שכשמדיינים ע"ד ענין גשמי ה"ה משכיל מבין ומשיג אותו בטוב. אבל סו"ס מוצאים פך אחד של שמן חתום בחותמו של כה"ג וממנו מאירים את המנורה דנר ד' נשמת אדם.
... ובימים אלו שבין יט"כ וחנוכה י"ל: היונים טמאו כל השמנים שבהיכל והפי' בזה שחכמות חיצוניות התגברו. וכידוע מכת המתיונים שהיו אז בין בנ"י. ובעבודה בנפש האדם: ששכל דנה"ב, שכל האנושי אשר בו מתגבר כ"כ עד אשר הוא מטמא כח החב"ד שבנפש, היינו שא"א לו להשיג און פילן ענין והשגה אלקית, בה בשעה שכשמדיינים ע"ד ענין גשמי ה"ה משכיל מבין ומשיג אותו בטוב. אבל סו"ס מוצאים פך אחד של שמן חתום בחותמו של כה"ג וממנו מאירים את המנורה דנר ד' נשמת אדם.
בדלכאורה אינו מובן דאחרי ירידה גדולה כזו שנטמאו כל השמנים שבנפשו מה ומי יעלה אותו מבירא עמיקתא זו. ובזה ספרו רז"ל דיד כה"ג באמצע. דענין כה"ג הוא כמ"ש ברמב"ם בהל' כהמ"ק פ"ה ה"ז: ותפארתו וכבודו שיהי' יושב במקדש כל היום כו' ויהי' ביתו בירושלים — יראה שלם — ואינו זז משם. שבכל אחד בפרט כה"ג הוא נקודת היהדות שבו, יחידה שבנפש שאינה בלעו"ז, ולכן היא תמיד בשלימות. אלא שאפשר שתהי' בבחינת שינה קודם שבא לידי נסיון באמונה וכמ"ש בתניא פי"ט.
גוהנה לעוררו משנתו גם מקודם שבא לנסיון, הוא ע"י התקשרותו בכה"ג שבכללות, והוא ראש אלפי ישראל שהוא יושב כל היום במקדש ואינו זז משלמות היראה. והוא נותן לכאו"א מהמתקשרים בו פך של שמן שממנו יכול להאיר נר נשמתו אף שטמאו מתחלה את השמנים, אבל צריך לקבוע ימים אלו לא רק להודאה — כח האמונה והודאה בלבד — אלא צ"ל גם הלל (שבת כא, ב) השגה והבנה באלקות, דע את אלקי אביך, שזהו ענין תורת חסידות חב"ד שיום י"ט כסלו הוא ר"ה שלה, שנמשך גילוי אור פנימיות תורתנו וצריך שיאיר בפנימיות נפשנו.
ד(ממכתב כ' כסלו, תש"ח)
המאשר אני קבלת מכתבה מי"ז בחשון, בו כותבת שבי"ט כסלו אמורים לקיים פתיחה חגיגית בקשר עם פרויקט חינוכי שנושאו "החסידות", ומבקשת דברי ברכה לחגיגה זו.
וובהקדמה אשר כידוע כל הנעשה בעולמנו הוא בהשגחה פרטית, ובפרט בשטח החינוך הדתי לבני ובנות ישראל, גוי קדוש בארץ הקודש, "ארץ אשר תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".
זועל פי כתבה שהפתיחה החגיגית תתקיים בי"ט כסלו, בודאי שיודעת פרשת יום סגולה זה, גאולת רבנו הזקן, בעל התניא והשלחן ערוך, מייסד תורת חסידות חב"ד, ממאסרו, שהי' צפוי לו מאסר עולם ויותר מזה. וכידוע ומפורסם שמהנקודות העקריות וגם פנימיות שבפרשה זו היתה עבודתו המסורה בכל לבו ונפשו לשיפור מצב היהדות וחיי היהודים בגשמיות וברוחניות גם יחד, ועד לפרטיהם ופרטי פרטיהם בחיי היוםיום, שיהיו חדורים בפנימיות היהדות הקשורה בפנימיות התורה (שתוכנה הוראה וחינוך), ובאופן דהפצת המעינות חוצה.
חבכל שנה ושנה יום סגולה זה מזכיר ומדגיש הוראה עיקרית: שכשאיש ואשה, נער וזקן, מבני עמנו מחליטים בכל תוקף שלא להתרשם מעניני העולם (מלשון העלם והסתר) המעלימים ומבלבלים לחיים על פי התורה ומצותי', מובטח להם שמתגברים על כל המניעות, ואדרבה ממלאים תפקידם עוד ביתר שאת וביתר עז, הן בנוגע לחייהם הם והן בנוגע להשפעתם בסביבה, ובאופן שמוסיף והולך.
טוהרי זו גם מההוראות העקריות דימי חנוכה, הבאים בסמיכות לי"ט כסלו, כידוע מהקורות את עמנו בימים ההם בזמן הזה, הנזכרים ונעשים מדי שנה בשנה במצות נר חנוכה, הלוך ומוסיף בנר ואור מיום ליום — סמל והוראה לנר מצוה ותורה אור.
יוזהו גם כן תפקידו העקרי של כל מוסד חינוך יהודי הראוי לשמו — לחנך את התלמידים (ות) שכל אחד ואחת מהם יהי' "נר להאיר" חשכת העולם. ועל אחת כמה וכמה בי"ס דתי הנושא את השם "הר אל", שתפקידו להוסיף בכל עניני היהדות המוליכים ומעלים להר ה' במעלות הקודש, התורה ומצותי'.
יאוהנני לאחל לכל או"א מהתלמידים והמחנכים וחברי ההנהלה, שיחיו, שילכו מחיל אל חיל בכל עניני דתנו ותורתנו, בדרך העולה בית אל. והרי הבטיחה תורתנו: יגעת ומצאת — הצלחה מרובה שלא לפי ערך היגיעה, בבחינת "מציאה".
יבבכבוד ובברכה לבשורות טובות
יג(ממכתב ראש חודש כסלו, ה'תשמ"ו)
ידת"ח עבור הנח"ר שגרם במסירת ספר המפתחות ללקו"ש חלקים טויט שזכה ונדפסו על ידו בהתנדבו כל הוצאות ההדפסה.
טוובפרט שנתקבלו ביום הבהיר י"ט כסלו, חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך ומייסד תורת חב"ד —
טזוהרי תוכן הספרים האמורים הוא ממעינות התורה בכלל, וממעינות רבותינו נשיאינו, מכ"ק אדה"ז ועד בכלל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר על הציון שלו יעלה זכרונו בעת רצון.
יזויהי רצון אשר ברוח בעל הגאולה, שלמחרת חג גאולתו נכתב מכתב זה, וברוח ימי חנוכה הממשמשים ובאים, שמצותם הדלקת הנרות באופן דמוסיף והולך ואור, יוסיף ה' בברכותיו, לו ולכל אשר לו, לרוב נחת אמתי מכל יוצאי חלציו ולהרחבת הפרנסה מתוך בריאות הנכונה.
יחובודאי גם הוא יוסיף עוד יותר בפעולותיו להפצת היהדות ומעינות דברי אלקים חיים, ובפרט שזכות הרבים מסייעת.
יטבכבוד ובברכה להצלחה בכל האמור ולימי חנוכה מאירים — מאירים גם בכל ימות השנה.
כ(ממכתב למחרת י"ט כסלו, חג הגאולה, ה'תשמ"ה)