Likkutei Sichos·Vol. 30·Indexes·Subject Index·Yudלקוטי שיחות·כרך ל·מפתחות·מפתח ענינים·י

איבוסי
ע"ע ירושלים.

ביגיעה
ע' 299(יגעת ומצאת).

גידיעה
ע' 173 (ידיעת המציאות, המהות).

דיהודה
ע' 218 (ערבותו על בנימין. ענינו מלכות — מלך שבשבטים).

היום הכפורים
ע' 165 (אם מכפר בלי תשובה). ע' 167 (שייכותו לישראל).

ויום-טוב
ע' 104 (ג' רגלים כנגד הג' אבות).

זיון
ע' 311 (מקומה, וביחס לנס חנוכה).

חיוסף
ע' 198 (מכירתו ותשובת אחיו). ע' 222 (הסימן שמסר ליעקב ע"ד עגלה ערופה). ע' 224 (הנתינת כח מיעקב לעמוד בצדקו במצרים. קישורו עם יעקב). ע' 225 (הראשון שירד מצרימה. הטרדות דמצרים כו' לא הט-רידוהו מתכלית הדביקות באלקות). ע' 226 (מלשון הוספה, יוסף ה' לי בן אחר. בשלי-טתו על המצרים היתה כוונתו שיקיימו את הז' מצות דב"נ כו'. הוא פועל על ישראל שעניני הגלות לא יפריעו, ושאדרבא — יהפכום וישלטו עליהם). ע' 227 (כל ישראל נק' ע"ש יוסף). ע' 241 (נישואיו לאסנת). ע' 247 (מעלתו על האבות והשבטים. שמירתו את השבת). ע' 249 (וימת יוסף גו'). ע' 254 (שליטתו על מצרים בגלוי ומזה הוא הנתינת כח לבניהם לשלוט על הגלות). ע' 255 (בטעם קבורתו במצרים). ע' 297 (החסד שבמכירתו). ע' 315 (ע"ש יוסף ה' לי בן אחר. הקב"ה נק' יוסף).

טע"ע אבות.

ייוסף יצחק
,

יאכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ע' 67 (סיפור ע"ד זמן חזרתו מביקורו באה"ק כששמע ע"ד הפרעות בחברון ונחלה מ-גודל הצער כו'). ע' 228 (הרמז בשמו. נתינתו הכח להפוך את ההעלמות והסתרים דזה"ג). ע' 281 (מנהגו בעת שהי' סנדק כו').

יבע"ע מס"נ.

יגיושבי אוהל ובעלי עסק
ע' 136 (מעלת בעלי עסק — המשכת הקדושה בגשמיות העולם). ע' 137 (בזה"ז רוב בנ"י הם בעלי עסק). ע' 139 (העילוי דבעלי עסק, מתגלה בהם בעבודתם בתורה ותפילה). ע' 213 (רוב בנ"י אינם יושבי אוהל אלא בעלי עסק ורוב היום בעסק, אבל באיכות עיקרו הוא הזמן שעוסק בתורה ותפילה כו'). ע' 291 (התעסקות בדא"ח בבעלי עסקים בקביעות יותר. גם אלו שפרנסתם הגשמית היא מהתורה — הם לפעמים בעלי עסקים).

ידע"ע יששכר וזבולון.

טויחוסים
ע"ע אב ואם.

טזיחידה
ע' 5 . ע' 298 .

יזיסורים
ע' 18 (גם זו לטובה, ולמע' מזה "ברכתא נינהו" גם בגלוי). ע' 201 (מכניעים לבו של אדם לעשות תשובה).

יחע"ע נסיונות.

יטיעקב
ע' 48 (איש תם). ע' 49 (מעלתו על אברהם ויצחק שנשאר בתמימותו גם ביציאתו מחוץ ל-גבול הקדושה). ע' 50 (מדת אמת, מבריח מן הקצה אל הקצה. מטתו שלימה). ע' 52 (נולד מהול). ע' 108 (נחלה בלי מצרים). ע' 125 (כנ"ל). ע' 128 (ביקש לישב בשלוה. אז תתענג גו' והאכלתיך נחלת יעקב אביך — שלימות התענוג דעוה"ב בעוה"ז). ע' 131 (מטתו שלימה). ע' 134 (שייכותו המיוחדת לזבולון. עיקר ענינו תורה). ע' 135 (הטעם שהצליח והעמיד שבטים בבית לבן, אף שלא הי' אז באהלה של תורה). ע' 136 (כולל נשמות כל ישראל. מטתו שלימה). 137 (כל תורתו מסר ליוסף). ע' 141 (הקדים הזכרים משא"כ עשו כו'). ע' 146 (הי' מוכן להגאולה, ולכן שלח מלאכים כו'). ע' 154 (הוא העצם דכלל ישראל). ע' 176 (ביקש לישב בשלוה כו'). ע' 179 (מדתו אמת). ע' 181 (שלות יעקב בארץ מצרים). ע' 188 (מלחמת לבן ועשו — עבודת בירור הלעו"ז). ע' 182 (מצידו הי' מוכן להגאולה). ע' 186 (אחיזתו את עשו לעכבו שלא יצא ראשון). ע' 224 (מה זרעו בחיים כו'). ע' 228 (עבודתו בבירורים עם לבן גרתי כו', ע"ד עבודת יוסף במצרים). ע' 229 (ע"ד יראתו לירד מצרימה). ע' 244 (קידושיו ללאה ורחל). ע' 254 (שליטתו על מצרים בגלוי — שעלה נילוס כו'). ע' 297 (אם חלומו הי' מהרהורי לבו). ע' 317 (ויחי מבחר שנותיו באמ"צ ע"י לימוה"ת שם. ואת יהודה שלח גו').

כע"ע אבות. יוסף.

כאיצחק
ע' 48 (עולה תמימה). ע' 49 (מעלת שלימותו על השלימות דאברהם. נולד בקדושה והי' הראשון שנולד יהודי. נימול לשמונה). ע' 75 (חלקו וחלק אברהם בעקדה. נתקדש ב-קדושת עולה). ע' 79 (כנ"ל). ע' 103 (מדתו יראה ופחד, ולאידך שייך לאהבה וחסד נולד בפסח. שמו ע"ש הצחוק והשמחה. ויגדל מאד. וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק). ע' 104 (התכללות עבודת יצחק ואברהם). ע' 106 (היראה וביטול דיצחק הכנה לתגבורת החיות והתרחבות האמיתית כו'). ע' 107 (רח-בות דקדושה. לעת"ל כי אתה אבינו). ע' 108 (גבו' דעתיק. נק' ידיד). ע' 109 (יצחק אהבה כרשפי אש, ואברהם אהבה כמים). 121 (שייכותו המיוחדת להג' בתי-מקדשות). ע' 244 (קידושיו את רבקה).

כבע"ע ע"ע אבות. עשו.

כגיצר-טוב ויצר-הרע
ע' 144 (בכל לבבך — בשני יצריך). ע' 250 (יצה"ר — הגוי שבישראל). ע' 288 (אקדמי' טעניתי').

כדע"ע צדיקים.

כהיראה
ע' 108 (שרשה ממדת הגבו' שלמעלה ש-תכליתה תגבורת החסד). ע' 208 (שרש למל"ת, וגם למ"ע). ע' 229 (לשון "ירא" ולשון "מיצר" — חילוקם).

כוע"ע אהבת ה', אהוי"ר.

כזירושה
ע' 101 (ירושת שררה).

כחירושלים
ע' 82 (בהבטחת אברהם לבני יבוס ע"ד כי-בושם). ע' 89 (דוד קנאה לישראל כו'. לא נתחלקה לשבטים). ע' 221 (המצור על ירושלים למעליותא — אהבת ואחדות ישראל).

כטירידה צורך עלי'
ע' 252.

ליש
ע' 138 (אמיתית מציאותו של יש הגשמי הוא יש האמיתי).

לאיש מאין
ע"ע ברה"ע.

לבישמעאל
ע' 167 (אם הי' לו דין ישראל). ע' 191 (קנאת בני ישמעאל בישראל יותר משאר האומות). ע' 193 (כנ"ל).

לגישראל
ע' 5 (בכוחם להגיע למע' מגדרי הבריאה). ע' 30 (הם מגלים בעולם את "אמתת המצאו"). ע' 51 (עצם נקודת הרצון שיש בכ"א מישראל שאינו משתנה לעולם). ע' 58 (ישראל קדמו לתורה. התחלת עם ישראל מהאבות, ולידתה מיצי"מ). ע' 61 (ג' סימנים רחמנים ביישנים וגומ"ח כו'). ע' 138 (נצחיים). ע' 150 (השג"פ מיוחדת עליהם). ע' 151 (הבחירה בישראל. ישראל ותורה תכלית הבריאה). ע' 152 (השגחתו ית' בכל פרט ופרט שלהם בשוה). ע' 153 (חלק ה' עמו, חלק מן העצם, עצם אחד כביכול עם הקב"ה. נחקקה צורתם במחשבת האב). ע' 154 (בעצמיות שבכל איש ישראל נתפס העצם של הכלל כולו). ע' 159 (רק ישראל הדבוקים בה' יש להם מציאות אמיתית). ע' 167 (כ"א מישראל רצונו לקיים כל המצות). ע' 203 (חלק אלוקה ממעל ממש). ע' 218 (גוי אחד בארץ). ע' 240 (חלק אלוקה ממעל למעלה מהתחלקות לפרטים). ע' 250 (היותם לעם הוא ע"י התורה).

לדע"ע אב ואם. אהבת ואחדות ישראל. אוה"ע.

להיששכר
ע' 287 (ישכר — יששכר).

לויששכר וזבולון
ע' 134 (עשו שותפות יששכר יוצא לפרקמטיא כו').

לזע"ע זבולון. יושבי אהל ובעלי עסק.