Likkutei Sichos·Vol. 30·Indexes·Subject Index·Shinלקוטי שיחות·כרך ל·מפתחות·מפתח ענינים·ש

אשאול
ע' 309 (חטאו שהלך אחר שכלו כו').

בשבטים
ע' 225 (שבטים ויוסף).

גע"ע אבות.

דשבת
ע' 108 (מנחת שבת: כנגד יצחק וזמן גבורות, ונק' רעוא דרעוין, נחלה בלי מצרים דיעקב). ע' 125 (כל המענג את השבת כו' נחלה בלי מצרים. כל השומר שבת כהלכתה כו'). ע' 128 (שכר שבת בעוה"ז ובעוה"ב, וחידושו על שכרן של שאר כל המצות). ע' 129 (מעין עוה"ב. אם צ"ל מענגה רק כפי כוחו או יתירה מזו). ע' 130 (נוגע לגוף קדושת ולעצם מציאותו של אדם מישראל). ע' 131 (אם כבוד ועונג שבת דאורייתא). ע' 132 (לקבוע בנפשו אמונת החידוש. שייכותה לעבודת התפילה. שמירת שתי שבתות כהלכתן כו'). ע' 133 (מאתך היא מנוחתם ועל מנוחתם יקדישו את שמך). ע' 139 (תורת ותפילת בעלי עסק צ"ל נעלה יותר מביושבי אוהל). ע' 259 (אינו בסתירה לענין התהוות תמידית).

הע"ע דברי סופרים. נרות שבת קודש.

ושדה
ע' 223 (לעו"ז, היפך אהלה של תורה).

זשואה
ע' 181.

חשולחן
ע"ע מנורה.

טשידוכין
ע"ע נשואין.

ישיחה
ע"ע ע' עש"מ .

יאשכינה
ע"ע עוה"ב.

יבשכן
ע' 181 (אוי לרשע ואוי לשכנו).

יגשכר ועונש
ע' 1 (עונשים — תכליתם טוב כו'). ע' 6 (עונשים — תכליתם להביא לידי תשובה). ע' 108 (כנ"ל). ע' 126 (עיקר שכר המצות לעוה"ב. דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז כו'). ע' 128 (היעודים הגשמיים הם לאפשר הקיום תומ"צ, וסוף מתן שכרן של מצות הוא העוה"ב). ע' 178 (היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם). ע' 180 (עולמך תראה בחייך). ע' 212 (עיקר ענין שכר ועונש הוא רק בישראל).

ידע"ע אב ובן. לשמה.

טושלום דובער, כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
ע' 306 (מנהגו בהדלקת נ"ח לפחות חמשים מינוטין כו'). ע' 312 (הוראתו לזוגתו הרבנית בענין הדלקת נ"ח).

טזשליח
ע' 102 (כמותו דהמשלח).

יזשליחות והפצה
ע"ע הפצה ושליחות.

יחשלימות
ע' 46 (העדר חסרון, ושלימות יתירה).

יטע"ע תמים.

כשלמה
ע' 97 (מלכותו בחיי דוד). ע' 102 (קיימא סיהרא באשלמותא בימי שלמה). ע' 252 (ישב ב-מקומו ומשם פעל בירור העולם ע"י מלכת שבא כו').

כאשלמה, רש"י
ע' 29 (פירושו על הנ"ך הוא ג"כ פשש"מ אבל לא כבתורה). ע' 90 (כאשר כותב "מכאן..." — כוונתו לדייק ולשלול שנלמד מכאן ולא ממק"א). ע' 91 (במקומות רבים כשמפרש שני ענינים נפרדים באותן התיבות, דרכו להעתיק תיבות הכתוב פעמיים). ע' 111 (ע"פ רוב אינו מפרש הטעם לחסרות כו' שבמקרא). ע' 92 (אינו מפרש בכל פעם טעם הכפלת ענין בתורה). ע' 135 (לשון "לא כו' אלא" הוא לשון שמורה לעיכובא). ע' 141 (כשישנה קושי' מכתוב א' לשני אינו עומד לתרצה אלא במקום השנ ששם מתעוררת הקושי'). ע' 142 (כשמצינו שקו"ט ארוכה במפרשי רש"י לתרץ דבריו, זה גופא מכריח לומר שישנה הסברה פשוטה ביותר השוללת מעיקרא כל השקו"ט כו'). ע' 185 (בפשש"מ אינה קושי' כשיש יתור של תיבות אחדות לשם תוספת הבהרה כו'). ע' 245 (פירושיו עה"ת אינם צריכים להתאים עם הלימוד ע"ד ההלכה).

כבשלמים
ע"ע קרבנות.

כגשם
ע' 134 (שמו של אדם קשור עם שורש נשמתו כו'). ע' 176 (שם כל דבר הוא חיות הדבר. ע"ד שמות הפרשיות). ע' 284 (יש שמות רבים לזכר ולנקבה שוים).

כדשמחה
ע' 104 (החילוק בין שמחה וגילה. וגילו ברעדה). ע' 106 (פורצת הגדרים).

כהשמן
ע' 308 (ישראל נמשלו לשמן שאין מתערבין כו').

כושמעון
ע' 388 (רמז בהשם שמעון).

כזשמש ולבנה
ע' 10 (תושב"כ ותושבע"פ). ע' 13 (מצד מעשה הקב"ה שניהם הם בגדר מאורות הגדולים). ע' 188 (שמש ולבנה — צדיקים ובע"ת). ע' 273 (אור השמש ואור שנברא ביום ראשון — שני ענינים נפרדים הם. בענין ליקוי חמה וליקוי לבנה).

כחע"ע כדור הארץ. לבנה.

כטשנאת חנם
ע' 220 (סיבת הגלות).

לשניאור זלמן, כ"ק אדה"ז
ע' 18 (הסיפור ע"ד קריאתו פרשת התוכחה כו'). ע' 170 (הסיפור בזמן מאסרו שאמרו לו רבותיו שהוא בגלל ריבוי החסידות כו').

לאע"ע כסלו.

לבשנה
ע' 14 (שנת העיבור — השוואת שני לבנה לשני חמה). ע' 46 (שלימה, תמימה — חילוקם). ע' 52 (תשמ"ט — שנה תמימה). ע' 273 (כשמובא מנין שנים בכתובים, לדוגמא שנה ק"ל, לפעמים ספק אם הכוונה בשנה ק"ל או לאחר שעברו ק"ל שנה).

לגע"ע ברה"ע.

לדשעטנז
ע"ע כלאים.

להשפודין של ברזל
ע' 305.