Chabad Library · The Rebbe
Likkutei Sichos·
אמנחם אב
ב"ה, ה' מנחם אב, ה'תשכ"א
ב"ה, ה' מנחם אב, ה'תשכ"א
ב— הילולא של מורנו האריז"ל —
גברוקלין, נ.י.
דהאברכים תלמידי הישיבה אשר במנשסתר
הה' עליהם יחיו
ושלום וברכה!
זהפ"נ שלהם נתקבל, ויקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, מתאים לתוכן כתבם.
חובהמצאינו בין המצרים1, שכדברי רז"ל, לא חרבה2 ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן,
טאשר מטרת לימוד תשב"ר הרי הוא שגדיים יעשו תישים — תלמידי ישיבה ולאחרי כן גדולים בתורה, הרי זה מזכיר ומעורר על ההתחזקות וההוספה כפלים לתושי'3 בלימוד התורה — שהם הן התיקון להסיבה שהביאה לחורבן ירושלים,
יונוסף ע"ז ועיקר — אשר לימוד התורה יהי' באופן שצריך להיות, וכמאמר חז"ל4 על מה אבדה הארץ, על שלא ברכו בתורה תחלה. יעוין היטב פירוש הב"ח בזה בארוכה, ומובן עפמש"כ בלקו"ת5 לרבנו הזקן (בעל התניא והשו"ע).
יאויהי רצון שכאו"א מכם יברך בתורה תחלה כפירוש הפנימי האמור, ותקוים ההבטחה6: אדם מקדש עצמו מעט מלמטה,
יבוככל שלא ירבה קידוש האדם — ה"ז מעט לגבי למעלה,
יגמקדשין אותו הרבה מלמעלה.
ידבברכת הצלחה בכל האמור ולבשו"ט בזה.
טובנועם מאשר הנני קבלת הספרים חכמה ומוסר-אהל ישרים.
טזת"ח על תשורה זו, ובפרט בימים אלו אשר כדברי חז"ל על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי, שלא ברכו בתורה תחלה (ב"מ פה, א) וידוע פירוש הב"ח בזה (לטור או"ח סי' מ"ז) דברים נפלאים הכי עמוקים, ונקודתם, על הכרח לימוד פנימיות התורה, אשר עי"ז באים לדרך חיים תוכחת מוסר (כמבואר בארוכה בקונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר — זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע) לימוד חכמה (חכמתו ורצונו של הקב"ה היא תורתו הק') ומוסר (פנימיותה כנ"ל).
יזוהרי ענין ימים אלו, זכרון החורבן, לעורר לבטל סיבת החורבן ולקרב הגאולה והבנין, גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו יבוא ויגאלנו בעגלא דידן.
יחוהרי גם הגאולה תלוי' בלימוד פנימיות התורה, וכמבואר בכ"מ בארוכה (הובאו בקונטרס עץ החיים הנ"ל) מיוסד על הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות ע"פ מ"ש בכ"מ בזהר ובתקוני זהר.
יטולפלא קצת שלא הזכיר זה (ככל הדרוש) בשער הגאולה בספר אהל ישרים הנ"ל.
כבכבוד ובברכה ולבשו"ט מביאת מבשר טוב שאז יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולימים טובים.
כא(ממכתב ח' מנ"א תשכ"א)
כב... בראותי הרגש לבו ואהבתו לכפר חב"ד, בתוככי אהבת ישראל בכלל, הרי ההתחזקות בזה היא דבר בעתו בפרט בימים אלו שבין המצרים דחורבן בית שני שקרה מפני שנאת חינם, כהודעת חכמינו ז"ל. ופשוט שזה שנצטוינו לעשות זכר לחורבן, בימים אלו ביחוד, הכוונה היא בשביל התיקון, שהרי החורבן הוא כנוסח התפלה ומפני חטאינו גלינו מארצנו, ואי אפשר לביטול המסובב כי אם על ידי ביטול הסיבה, וכל גרעון וחלישות בסיבה מביאה גרעון וחלישות בהמסובב, אפילו הוא — כמבואר בתורת החסידות — לעת עתה רק בעולמות העליונים. וכיון שעיקר החטא הי' שנאת חינם, הרי תיקונו באהבת חינם.
כגויהי רצון שבקרוב ממש נזכה לקץ גלותנו ולגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, ויהפכו ימים אלו לששון ולשמחה.
כד(ממכתב ה' מנ"א תשכ"ד)
כה... אין די נייען טעג, דערמאָנען זיך אַלע אויף דעם מאמר רז"ל, אַז דער חורבן איז געווען פאַר דעם חטא פון שנאת חנם, דאָס הייסט ניט ליב האָבן דעם צווייטן אָן קיין שום פאַרוואָס, און אָן קיין שום יסוד, מיר אַלע אידן ווילן דאָך אַרויס פון גלות וואָס פריער, במילא דאַרפמען אַראָפּנעמען די סיבה וואָס האָט מיטגעבראַכט דעם גלות, וואָס דער תיקון אויף דעם איז "אהבת חנם" דאָס הייסט האָלט האָבן אַ אידן אָן אַ פאַרוואָס, און אפילו אַזאַ אידן, וואָס דער עם ישראל האָט פון אים קיין טובה ניט, און מען ווייסט ניט צי האָט בכלל וועלכער איד פון אים אַ טובה, און עס איז אפילו אַ ספק צי מען קאָן אויף אים אָנווענדען דעם ואהבת לרעך כמוך, ווייל ער איז ניט קיין רעך ר"ל, ער לערנט ניט קיין תורה און איז ניט מקיים קיין מצות, קומט אָבער "אהבת חנם" אַז אויך אַזאַ אידן זאָל מען האָלט האָבן, און אַז מען פירט זיך אַזוי, נעמט [מען] דערמיט אַראָפּ די סיבה וואָס האָט מיטגעבראַכט דעם חורבן און גלות, און דערמיט מאַכט דער איד ליכטיג זיין ווינקעל, במילא ווערט ליכטיג בחלקו בעולם און עס קומט צו מער ליכטיגקייט, ביז סוף כל סוף וועט מען באַלייכטן דעם גלות און מיר וועלן זוכה זיין צו דער גאולה השלימה והאמיתית בעגלא דידן דורך משיח צדקנו.
כו(ממכתב ד' מנ"א, תשי"א)