Chabad Library · The Rebbe
Likkutei Sichos·
אאורח חיים
221 (מהדורת מינכן עם הפקסימיליא מגוכי"ק אדה"ז).
221 (מהדורת מינכן עם הפקסימיליא מגוכי"ק אדה"ז).
בבהקדמת
גבני המחבר וכמו שהאריך א"א מו"ר ז"ל בחיבורו בהל' ת"ת בביאור מצות ידיעת התורה כו': 22.
דומפני שצרכי ישראל כו': 24. מז, ב המהרהר בד"ת אי"צ לברך: 39.
הנ, ב מי שאינו מבין כו' אינו נחשב כו': 39.
וסב, ג הרהור אינו כדיבור: 39.
זעה, י מותר להרהר בד"ת כשהוא ערום כו' דיבור אסור: 39.
חפה, ג שמות המיוחדין להקב"ה כו' בלשון חול יש בו משום בזיון כו': 54. 237.
טצ, יח גם כשמתפלל בביתו יקבע לו מקום: 129.
יקיג, ח אין להוסיף על תואריו של הקב"ה כו': 55.
יאקנו [לא הביא דין המג"א בסק"ב דכל האומר דבר בשם אומרו עובר בלאו]: 180.
יבקסז, ג בשבת ויו"ט אין לחתוך כלל בלחם כו': 79.
יג[לח"מ ביו"ט]: 81.
ידקפח, י בחיוב בציעת הפת ביו"ט: 81.
טורמב, אב וקראת לשבת ענג כו' במה מענגו כו': 71. רסב, א צריך אדם לסדר שלחנו כו': 71.
טזרדע, א ג' סעודות חייב כו' רמז לזה כו': 70. 80.
יזרדע, ב ב' ככרות כו' וא"צ שיבצע משתיהן: 79.
יחלח"מ ביו"ט: 81.
יטרצא, א החכם עיניו בראשו שלא למלאות בטנו בסעודת הבקר כדי ליתן מקום לסעודה שלישית: 70.
כרצא, ז צריך לכל סעודה לחם משנה: 79.
כאמכל עומר עשו כו' ד' ככרות כו': 73.
כבש, א לעולם יסדר אדם שלחנו כו': 71.
כגש, ב פיוטים וזמירות כו' כדרך שמלוין את המלך אחר שיצא מן העיר: 72.
כדש, ג טוב לבשל בשר או דבר אחר במוצ"ש כו': 70.
כהתח דעתו של אדם ודירתו במקום מזונותיו הוא: 162.
כותכט, א לפי שכאו"א הדר בא"י חייב להביא ברגל ג' קרבנות כו' לפיכך תקנו חכמים לדרוש הלכות הרגל ל' יום לפניו כו': 208.
כזתסח, ט יצא ממקום כו' ובא לגור במקום: 172.
כחתסח, יד יחמיר בצנעה שלא יודע הדבר: 174. תעג, כד ביו"ט צריך לבצוע על לח"מ כו': 81.
כטתעה, ג אע"פ שבכל יו"ט חייב האדם לבצוע על לחם משנה כמו שית' בסימן תקכט: 81.
לתצה, ב ענין ההבערה הוא הוצאת האש או שמרבה האש: 187.
לאבקו"א סק"ב: אעפ"כ עיקר החיוב אינו משום שריפת וכליון העצים אלא משום ריבוי האש: 187.
לבתקכט (השמיט הדין דלחם משנה שהביא המחבר): 81.
לגתקכט, ג איזהו עונג זה שאמרו חכמים כו': 81.
לדהלכות שחיטה
ס"א בקו"א סק"ח: אודות השוחט שצריך לידע כל חילוקי דינים כו': 23.
ס"א בקו"א סק"ח: אודות השוחט שצריך לידע כל חילוקי דינים כו': 23.
לההלכות תלמוד תורה
230 (הל' ת"ת הוא ספר הראשון שהדפיס אדה"ז, והרמז בזה).
230 (הל' ת"ת הוא ספר הראשון שהדפיס אדה"ז, והרמז בזה).
לופ"א, ד חייב הוא מה"ת כו' וגם ללמוד כו' שהן ההגדות: 21.
לזדהיינו תנ"ך וכל הלכות פסוקות של כל התורה עם הטעמים כי הן הן פי' התרי"ג מצות שבתורה: 19.
לחחיוב לימוד תושב"כ גם בנ"ך: 21.
לטפ"א, ו כל פרשיות התורה שבהן כתובות המצות והמשפטים שהתלמוד מפרשן כו': 21.
מפ"ב, א מי שלא לימדו אביו תורה חייב ללמד א"ע כשיכיר שנאמר ולמדתם כו': 18.
מאפירוש התרי"ג מצות שבתורה כו': 22.
מבכי אם אינו יודע טעמי ההלכות אינו מבין גופי ההלכות כו': 16.
מגלא אמרו ליגמר והדר ליסבר אלא כו' בעומק כו': 21.
מדדרשות ההגדות יחשבו בכלל שליש במשנה: 21.
מהקו"א סק"א [בפי' שליש בתלמוד]: 20.
מו[בפי' לסבור]: 21. פ"ב, ב שנחקק היטב בזכרונו כה"ת שבכתב ושבע"פ כולה: 20.
מזלסבור . . ולפלפל . . עומק הסברות כו': 21. (דעת הר"ן וד"מ) שגם בתחילת לימודו כו' לא ישלש זמן לימודו לשלשה חלקים שוים ממש: 21.
מחפ"ב, ג שיהיו ד"ת שנונים ומחודדים כו': 20.
מטפ"ב, גז [ע"ד האיסור לשכוח מה שלמד]: 16. פ"ב, חט מי שיודע בעצמו כו' צריך שיהי' כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה: 16.
נפ"ב, ט ולימוד האגדות מביא ג"כ לידי מעשה כו': 22.
נאפ"ב, י אחר שהוא בקי . . לקבוע לו כו': 16.
נבללמוד פ"א כסדר כל התלמוד בבלי כו': 25.
נגכל המדרשים כו' היא תורה שבע"פ: 22.
נדפ"ב, יא אם יוכל לקבוע לו שעה גדולה ללימוד אחר כו' מתוך המשניות כו' חיבור הרמב"ם כו': 16.
נהחייב להוסיף כו' ללמוד כו' הלכות אחרות כו': 25.
נופ"ב, יבג (בתושב"כ) אם מוציא בשפתיו אע"פ שאינו מבין כו' מקיים מצות ולמדתם כו' אבל בתושבע"פ כו' אינו נחשב לימוד: 39.
נזפ"ג, א וכל מי שדעתו וכח זכרונו יפה כו' כל ההלכות בטעמיהן כו': 21.
נחבקו"א: מצות ושננתם וכן לאו ופן תסורו קאי אכה"ת כולה שבע"פ כו': 20.
נטפ"ג, ד מי שלא הגיע כו' אינו חייב לחיות חיי צער כו' אא"כ עושה במדת חסידות ואהבת התורה: 23.