Chabad Library · The Rebbe
Likkutei Sichos·
אהוספה*
ב"ה, עשק"מ סיון, ה'תשמ"ג
ב"ה, עשק"מ סיון, ה'תשמ"ג
בברוקלין, נ.י.
גהוו"ח. . .
דשלום וברכה!
ה... ולשאלתו בהמדובר (בל"ג בעומר וכו') ע"ד הר"א הלוי:
וא) הנה בשו"ע האריז"ל (וכן בנגיד ומצוה) איתא שאמר נחם בברהמ"ז, ובס' לחם מן השמים (להר"י צמח, מונקאטש, תרס"ה) שאמרו בברהמ"ז ובברכת תשכון, היינו ברכת ולירושלים כו' ותשכון כו',
זועפ"ז אמרו גם בשויו"ט (שהרי דוחק גדול לומר שאף שכתבו סתם הכוונה חוץ משויו"ט וחוה"מ (ור"ח וכל יום שאין אומרים בו תחנון) כיון דכאן לא נחית לדיני אמירת תחנון וכיו"ב דתחנון),
חאבל בשעה"כ (ענין סהפ"ע דרוש יב) ובפע"ח (ש' ספה"ע פ"ז) איתא שאמרו בברכת תשכון (וראה סי' האריז"ל (רש"ר): ואין לומר אז נחם בברכת תשכון) — וידוע שבכל כגון דא על שעה"כ (ופע"ח) סמכינן
טוראה הגהת אדנ"ע לסידור (נדפסו בסי' תו"א, ברוקלין, תש"א ועוד) רל, ב בתחלתו**: ידוע דהשמ"ש (דהשמונה שערים — בנדו"ד שער הכוונות) מוסמך יותר (אפילו מהפע"ח) ועליו סומכין.
יולפענ"ד לולא דמסתפינא — ה"ז טה"ד וכו' בשו"ע האריז"ל — דמה טעם לאמרו בברהמ"ז ולא לאמרו בתפלה ובהברכה שכולא עלמא אומרים נחם בט' באב.
יאויש לברר בכת"י ודפוסים הראשונים דשו"ע האריז"ל.
יבב) בס' אור הישר (אור צדיקים — ראה שה"ג להחיד"א ערך זה) עמוד העבודה פרק יא* איתא שהאריז"ל אמר על הר"א הלוי שהי' גלגול ירמי' הנביא,
יגבס' הילולא דרשב"י להריא"ז מרגלית (ירושלים, תש"א — יד, ב) כתב "ניצוץ ירמי'" — והוא פליטת הקולמוס דמוכח, שהרי כותב שם שהמקור לזה הוא ס' אור הישר הנ"ל.
ידולכאורה כן מוכח גם מההמשך (— מהביאור) בס' זה — שהוא הי' מעורר את כל ת"ח לקונן על החורבן לתקון חצות וכו' וראה את השכינה בצורת אשה וכו' ע"ד המסופר (יל"ש ירמי' רמז רצג) בנוגע לירמי' הנביא. . .
טובברכה
טזנ.ב. ז"ע העירנו חכם א' אשר בשו"ע האריז"ל כת"י הנמצא בספרי' מצא וז"ל:
יזהי' נוהג לומר נחם בברכת תשכון.