Chabad Library · The Rebbe
Likkutei Sichos·
אנשא
... לאחרי בקשת סליחתו ובהקדים הידוע בענין גודל השלום שבשביל זה ניתנה כל התורה וכפסק הרמב"ם סוף הלכות חנוכה ולא עוד אלא שזהו דבר משנה כלי מחזיק ברכתו של הקב"ה, ארשה לי לעורר אותו ולזרזו על החיזוק לרבות השלום בביתם, היינו כפשוטו בהנוגע לו ואל זוגתו תחי', שכנראה מבין השיטים וגם מבין שיטת השיחה שהיתה לי כאן ומצב רוחה (שטימונג), כדאית ההשתדלות יתירה מצדו להיות וותרן במדותיו ולהתייגע ככל יכולתו בזה, וכבר ידועה ההוכחה וגם בנגלה דתורה מגודל ענין זה, מה שאמרו רז"ל, שאמר הקב"ה ומצוה למחוק שמו הגדול הנכתב בקדושה ודוקא שם המפורש ודוקא על ידי כהן, ובלבד להטיל שלום בין איש לאשתו ואפילו כשהאשה מתנהגת באופן דקנוי ח"ו, ועאכו"כ באשה צנועה שגדלה את ב"ב לחסידות, שכל ההשתדלות בזה מצוה רמה ונשאה, ותקותי שישמחני בבשורה טובה שעושה בזה ככל יכולתו ומתאים להוראת רז"ל שנשים דעתן קלה ישמח לב זוגתו תחי' באופן המתאים לה, היינו לא דורך אנגעצויגענקייט כי אם דוקא ע"י הסברת פנים וכו'. ובודאי שורותי אלה המעטות בכמות ג"כ תספיקנה ואחכה לבשו"ט.
... לאחרי בקשת סליחתו ובהקדים הידוע בענין גודל השלום שבשביל זה ניתנה כל התורה וכפסק הרמב"ם סוף הלכות חנוכה ולא עוד אלא שזהו דבר משנה כלי מחזיק ברכתו של הקב"ה, ארשה לי לעורר אותו ולזרזו על החיזוק לרבות השלום בביתם, היינו כפשוטו בהנוגע לו ואל זוגתו תחי', שכנראה מבין השיטים וגם מבין שיטת השיחה שהיתה לי כאן ומצב רוחה (שטימונג), כדאית ההשתדלות יתירה מצדו להיות וותרן במדותיו ולהתייגע ככל יכולתו בזה, וכבר ידועה ההוכחה וגם בנגלה דתורה מגודל ענין זה, מה שאמרו רז"ל, שאמר הקב"ה ומצוה למחוק שמו הגדול הנכתב בקדושה ודוקא שם המפורש ודוקא על ידי כהן, ובלבד להטיל שלום בין איש לאשתו ואפילו כשהאשה מתנהגת באופן דקנוי ח"ו, ועאכו"כ באשה צנועה שגדלה את ב"ב לחסידות, שכל ההשתדלות בזה מצוה רמה ונשאה, ותקותי שישמחני בבשורה טובה שעושה בזה ככל יכולתו ומתאים להוראת רז"ל שנשים דעתן קלה ישמח לב זוגתו תחי' באופן המתאים לה, היינו לא דורך אנגעצויגענקייט כי אם דוקא ע"י הסברת פנים וכו'. ובודאי שורותי אלה המעטות בכמות ג"כ תספיקנה ואחכה לבשו"ט.
בבברכת הצלחה בכל האמור.
ג(ממכתב י"ט שבט תשט"ז)
דבמענה למכתבו מג' אלול, בו כותב אודות היחס בבית וכו'.
הובכלל בנוגע להשפעה על האשה תחי' רואים אשר ע"י ידידים יכולים לפעול יותר מאשר בעצמו, ובלבד שידברו פעם ושתים ויותר ובדברים היוצאים מן הלב שנכנסים אל לב השומע ופועלים פעולתם.
וועוד זאת, ע"פ מ"ש כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, הקירוב — כמובן ופשוט קירוב שע"פ תורה — ובכלל הנהגה בדרכי נועם מעורר (ופועל כנ"ל) בלב האדם.
זואם תמיד שזקוקים לברכת השם ועאכו"כ כשרואים שזקוקים לברכה מיוחדת, הרי הצנור והכלי לזה הוא לימוד התורה נגלה וחסידות והידור בקיום המצות, והרי ככל שיהי' המצב טוב בזה תמיד יש מקום להוסיף, כיון שקשורים בהקב"ה שהוא אין סופי.
חומהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו ובכל יום חול קודם הנחתם להפריש פרוטות אחדות לצדקה, וכן אשר יבדקו את המזוזות בדירתם שתהיינה כולן כשרות כדין, ובטח שומר הוא על שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים.
טבברכה לבשו"ט בכל האמור ולכתיבה וחתימה טובה.
י(ממכתב ט' אלול תשכ"ה)
יא... אין אייער בריף דערמאָנט איר וועגען דעם שלום בית פון מר. . וזוגתו שיחיו, מען דאַרף ערקלערען דעם פאָטער דאָס וואָס איך האָב אים געשריבען ווען עס האָט זיך נאָך גערעדט וועגען דעם שידוך, אַז זיי דאַרפען איינשטעלען זייער הויז אויף ריכטיגע תורה יסודות, וואָס דאָס איז נוגע ניט נאָר צו דעם נשמה גליק נאָר אויך צום קערפּערליכען גליק, און צי מען פאַרשטייט דאָס יע צי מען פאַרשטייט דאָס ניט, איז קיין גרויסער אונטערשייד אין דעם, אָט אַזוי ווי ווען מען פאָלגט אויס די אָנווייזונגען פון אַ גרויסען פּראָפעסאָר האָט מען דעם בענעפיט, אפילו ווען מען ווייסט ניט דעם טעם פאַרוואָס, און בפרט ווען דאָס איז אַ אָנזאָג פון דעם בורא עולם וועלכער איז אויך דער רופא כל בשר.
יבזעלבסטפאַרשטענדליך ווען איך וועל זיין אויף דעם ציון פון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וועל איך מזכיר זיין את מר. . וזוגתו שי' לשלום בית, מען דאַרף אָבער ניט פאַרגעסען אויך דעם עיקר, אַז באַ זיי דאַרף זיין "שלום בית" פון דער נשמה מיטן גוף, און דאָס מאַכט שלא בערך לייכטער אויך דעם שלום בית אין הויז. . .
יג(ממכתב י"ח שבט תשי"ב)
ידבמענה על מכתבו מעש"ק שלח, אין וועלכן איר באַשרייבט אייער אַרט לעבען, ווי איר זייט נתקרב געוואָרען צו אנ"ש און די שיריים וואָס עס איז נאך פאַרבליבען פון דעם היפך הטוב וכו' וכו' און איר קענט זיך ניט באַהערשען וכו' וכו':
טווויבאַלד אַז איר זעהט, אַז השי"ת האָט אייך אַרויסגענומען פון דעם מקום החשך און האָט אייך אַוועקגעשטעלט אין דעם קרן אורה זו תורה ומצוה ותורת החסידות בפרט, במילא זעהט איר דאָך אַז איר גייט פון לינקס צו רעכט, און דער יאוש און אָפּמאַכען באַ זיך אַז די תשובה איז ניט קיין אמת'ע, קומט דאָס פון עצת היצר הרע, וועלכער וויל איבערגעוועלטיקען אַ אידן, אויף וואָס פאַר [אַ] אופן ער קען נאָר.
טזאיר דאַרפט אָפּהיטן די דריי באַוואוסטע שיעורים פון תקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וואָס דאָס זיינען אַ שיעור תהלים — ווי דער תהלים איז פאַנאַנדערגעטיילט אויף די טעג פון חדש — יעדען טאָג נאָכן דאַוונען אין דער פריה, לערנען יעדען טאָג אַ פרשה חומש מיט פירוש רש"י, פון דער סדרה פון דער וואָך, און אַ שיעור תניא — ווי דער תניא איז צוטיילט אויף די טעג פון יאָר — און געבען יעדען טאָג — זעלבסטפאַרשטענדליך אויסער שבת און יום טוב — פאַרן דאַוונען אַ פרוטה אויף צדקה, און דאָס אַלעס וועט געבען כח דעם יצר טוב צו מתגבר זיין זיך אויף דעם יצר הרע.
יזאון ווען מען טראַכט וועגען דער פרוי, דאַרפמען שטענדיג געדיינקען אַז גאַנץ כנסת ישראל און יעדער איד בפרט ווערט אָנגערופען אשה צו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, און ווען מען בעט באַ השי"ת אַז ער — ברוך הוא — זאָל זיך אויפפירען מיט כנסת ישראל, וועלכע ער רופט זי רעייתי, צו ערפילען זייערע האַרץ פאַרלאַנגען צום גוטען, איז דאָך באַוואוסט אַז אתערותא דלעילא קומט דורך אתערותא דלתתא, דאַרף מען זיך אויך אַזוי אויפפירען מיט דער אייגענער פרוי, און ווי די גמרא זאָגט אַז מכבדה יותר מגופו, און בפרט אַריינטראַכטענדיק זיך אַז מיר שטייען באַ דעם סוף פון גלות און עס איז נאָהענט די גאולה שלימה בב"א וואָס דענסטמאָל וועט זיין נקבה תסובב גבר, איז דאָס אַליין בריינגט אַ געפיל פון כבוד און זהירות בנוגע צו דער פרוי, און קוקען אויף איר אַלס אַ טאָכטער פון אברהם יצחק ויעקב, אויך ווען זי האָט אפילו אַ חסרון, איז פילע מאָל איז דאָס גאָר דער חסרון פון דעם מאַנס אויפפירונג וואָס זי ווערט אַ אשת לסטים, אָבער קען אויך זיין אַ אשת חבר כחבר.
יחאיר דאַרפט בודק זיין די מזוזות אין אייער הויז, אַז זיי זאָלן זיין אַלע כשר'ה, און אויך איבערזעהען די תפילין, און געוויס זייט איר בודק די ציצית אַלע טאָג פון דעם טלית גדול און אויך פון דעם טלית קטן ווי דער דין ומנהג איז, און איר דאַרפט אויך שלאָפען אין אַ טלית קטן, וואָס די אַלע זאַכען צוזאַמען מיט די אויבען געזאָגטע, בריינגט צו יראת שמים און שלום בית, און איך ערוואַרט צו הערען פון אייך גוטע בשורות אין דאָס אַלעס אויבען דערמאָנטע.
יטבייגעלייגט איז די רשימה וועלכע איז אַרויסגעגעבען געוואָרען צו די ימי הגאולה והסגולה י"ב וי"ג תמוז, און זיכער וועט איר מיט דעם אויך מזכה זיין את הרבים און אויך איבערגעבען דעם אינהאַלט פון דער רשימה צו אייער פרוי תחי'.
כ(ממכתב כ"א תמוז תשי"ב)
כאלשניהם*:
כבאמחז"ל איש ואשה (הנשואים כדת משה וישראל) שכינה שרוי' ביניהם
כג2) ובפרט שהוא כהן והשם ברכם בילדים
כד3) אמחז"ל דהשראת השכינה מכריחה שצ"ל שלום במקום זה ואמתי
כה4) אמחז"ל שבנ"א אין דעותיהם שוות ולכן מזמן לזמן צ"ל התייעצות ותיווך של ידידים מבינים
כו5) מה טוב דאלה היודעים דעת תורה — רבנים
כז6) לכן תיכף לחזרתה לעירם — תתקשר עם רב בעירה, תספר לו ע"ד מענתי ותשאלו הוראותיו
כח7) ובודאי (אח"כ) ידברו שניהם עמו וה' יצליחם
כט8) בדיקת המזוזות והתפילין
ל9) אזכיר עה"צ לבשו"ט
לא10) חה"ש וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
לבבהקדם*: נשאו כדת משה וישראל, בשבע ברכות בשמו של השם
לגה' ברכם ביו"ח (ברכה הכי גדולה לזוג דבנ"י)
לדביחד עם זה הטיל עלי' (ועל בעלה שי') מצוה מהכי גדולות — לגדלם ולחנכם ועד להביאם לחופה ובאופן הכי טוב היינו שניהם ביחד, מבית שלם וכאמור זהו אשרה האמתי (בעוה"ז ובעוה"ב) ותפקידה ושליחותה בפני כל מכירי' וכל נשי בנ"י ולכן אי אפשר שתרגיש עצמה מאושרות (ואפילו במנוחת הנפש סתם) באם תפרד מבעלה ח"ו, לאחרי שינשאו כל יוצאי חלציהם שי' יש מקום להתבונן הלחשוב עד"ז או לא.
להכיון שזהו ציווי תוה"ק (השם) בודאי שזהו טוב ואושר אמתיים
לו(ממענה שלהי אדר תנש"א)
לזהחתונה* הייתה כדת משה וישראל, ז' ברכות וכו' — ז.א. שזהו זיווגה האמיתי, ואין כל מקום למח' כאלה שכותבתן. וכבר א"ל, שעלי' לקחת ולהיות עסוקה, ולחיות חיי' ע"פ התומ"צ. ובמה שספק אצלה — להתייעץ עם נשי חב"ד. ואז יבטלו הפחדים שלה וכו'. ואכפול עוה"פ — שתחפש ותמצא משרה מתאימה.
לחבנועם קבלתי מכ' מכ"ט חשון והקודם ונהניתי לקרות בו ע"ד הלימודים השונים שהוקבעו וההתועדות בעת המוכשר, ובטח למותר להעירו, כי מובן הוא מעצמו שבודאי אין בזה ענינים של השגת גבול ופעולת נפילת רוח של אחרים כי די' ומספיקה העבודה לכל אחד מאתנו מבלי לנגוע בפרנסתו של חבירו ברוחניות וכו'.
לטומ"ש במוסגר על ענין המשקה*, אשר כנראה שזהו בהמשך למה שדברתי. . הנה כנראה שלא מסר הנ"ל את הנימוקים ג"כ, והוא אשר לדעתי הנה מצד שני ענינים נשתנה המצב מאז, שהי' מנהג רווח ענין שתיית המשקה בשופי, א) כי ניתנו כבר הכחות לאנ"ש, ע"י רוב המאמרים הקלים והשיחות בענינים של הסברה והבנה לפעול על השומעים מבלי שיהיו זקוקים למשקה בשופי, ודי ומספיק גם המעט שבזה. ב) כיון שבזמן האחרון ביחוד נדרש מאתנו בהדגשה יתירה הענין הפצת המעיינות חוצה, הנה עלול ענין השופי דמשקה לבלבל לזה ביותר, מה שלא הי' נוגע כ"כ כשהפצתה הי' מצוי' בהד' אמות של החסידים ואנ"ש בלבד. ונסתייעתי לסעיף א' ממה ששמעתי פעם מכ"ק מו"ח אדמו"ר בריגא שאמר "איך בין איצטער (והכוונה בל' איצטער לא היתה על אותה השעה בלבד אלא על אותן השנים מאז שהתחיל למעט בלקיחת משקה) ווי נאָך אַ ביסל משקה", ואף שהטעם החיצוני הי' אז מפני שהרופאים ציוו לו למעט במשקה, אבל כמובן זהו טעם בחיצוניות ובמילא מתקבל הוא רק לחיצונים ולא בתוככי אנ"ש היודעים אַז חסידות מאָנט פנימיות, ובטח זהו הוראה ג"כ על הענין בכלל אשר ע"פ הידוע דגופא בתר רישא גריר הנה החסידים נגררים אחרי נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהענין שאמר שהוא עתה כמו נאָך אַ ביסל משקה, הרי זוהי הוראה לכל החסידים ונתינת היכולת ג"כ להיות במצב כזה.
מבמשך דבורי עם. . הנ"ל אמרתי לו בפירוש שאין כאן ח"ו לא ענין אל איסור ופקודה וכו' (בהענין דלקיחת משקה), וג"כ לא מניעה לגמרי, אלא שזהו רק מה שנראה לי החילוק שבין הפעולה דההתועדות במיעוט משקה ובין הפעולה אם מרבים בזה עד לגדר יציאה מן הכלים.
מאבברכת הצלחה בענינים הכללים אשר זה ישמש ג"כ צנור וכלי להמשכת וקבלת ברכה והצלחה בעניניו הפרטים. . .
מב(ממכתב ח' כסלו תשי"ג)
מג... א) בנוגע לנשיאת כפים, שיש בזה שני ענינים, מצוה אחת ושלש מצות.
מדלהעיר ג"כ משו"ע אדה"ז, סי' קכ"ח ס"ג וסעיף נ"ז, וצ"ע קצת לתווך הלשונות שם. ועיין העמק שאלה סוף שאילתא קכה.
מהב) האם גם על ישראל יש עשה בזה.
מומצוין להשקו"ט בזה בכ"מ — בספר יסודי ישורון להרב פעדער שי' חלק ב' בתחלתו, ובהם גם מהראשונים — הרשב"א לסוכה ל"א ב'. . .
מז(ממכתב יו"ד סיון תשכ"ג)