Likkutei Sichos·Vol. 38·Indexes·Verse Indexלקוטי שיחות·כרך לח·מפתחות·מפתח פסוקים

אבראשית
א, א ברא אלקים: 162. 213.

בברש"י: יש לך מקראות שמקצרים לשונם: 33.

גא, ז ברש"י: ובשלישי . . כפל בו כי טוב: 138.

דא, כה; לא כי טוב (ורמב"ן): 232.

הא, לא ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי: 15.

וב, י ונהר יוצא מעדן: 100.

זב, טו ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה: 102.

חג, כ ויקרא גו' חוה כי היא היתה אם כל חי: 120.

טד, יד (שקין הי' נע ונד): 118.

יד, יז ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך (ורמב"ן): 118.

יאד, יח ויולד לחנוך את עירד: 118.

יבו, ג ברמב"ן: האלקים עשה . . להיותו כמלאכי השרת . . נמשך אחר הבשר כו': 29.

יגז, כא בחזקוני: נענשו דור המבול כו' כמה מצות שחייבים בנ"א לשמרן מכח סברת הדעת כו': 28.

ידנח
י, יט ויהי גבול הכנעני (ורש"י: כל גבול לשון סוף וקצה): 122.

טולך לך
יג, טז ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש: 93.

טזטו, יט ברש"י: אדום ומואב . . והם קיני . . ירושה לע"ל כו': 124.

יזוירא
כ, יג ברש"י: בהרבה מקומות ל' אלקות ול' מרות קרוי ל' רבים: 79.

יחכ, טז ברש"י: תרגם בפנים אחרים: 57.

יטכא, לא ע"כ קרא למקום גו': 118.

כ[שבועת אבימלך]: 28.

כאחיי שרה
כד, נה ברש"י: אין דרך המבקשים כו': 86.

כבכה, ג ברש"י: הרי לנו תיבות שאין בראשם אל"ף ונתוספה אל"ף בראשם כמו כו': 80.

כגתולדות
כו, כ­כב (קריאת מקום ע"ש מאורע): 118.

כדכו, לא [שבועת אבימלך]: 28.

כהכו, לג (קריאת המקום ע"ש מאורע): 118.

כוכז, כח ברש"י: יש להרבה פנים: 57.

כזכז, מא ברש"י: לכמה פנים יש: 57.

כחויצא
כח, יד והי' זרעך כעפר הארץ: 93.

כטכח, יט (קריאת המקום ע"ש מאורע): 118.

לוישלח
לב, כט כי שרית עם אלקים גו': 226.

לאברש"י: בשררה וגילוי פנים: 55.

לבלה, ז ברש"י: במקומות הרבה יש שם אלקות ואדנות בל' רבים: 79.

לגוישב
לז, יד ברש"י: מקום מוכן לפורעניות: 82.

לדלח, ה ברש"י: כזיב ל' . . אכזב (בלא א'): 80.

להמקץ
מא, יג ברש"י: הרי מקרא קצר . . כן דרך כל מקראות קצרים כו': 33.

לומב, ד ברש"י: ובבית כו' מכאן כו': 81.

לזמב, יא נחנו (אין רש"י צריך לפרש שהוא כמו אנחנו): 80.

לחויגש
מד, כט ברש"י: שהשטן מקטרג בשעת הסכנה: 81.

לטמז, כא מקצה גבול מצרים ועד קצהו: 123.

מויחי
מח, א ויאמר ליוסף (ורש"י:א' מן המגידים וה"ז כו'): 33.

מאמח, ב ויגד (ורש"י: המגיד): 33.

מבשם: והרבה מקראות קצרי לשון: 33.

מגמט, יא ברש"י: תרגמו בפנים אחרים: 57.

מדשמות
ד, כב בני בכורי ישראל: 58.

מהוארא
ז, כז אנכי נוגף את כל גבולך בצפרדעים: 123.

מובא
י, כא ברש"י: יש לנו תיבות הרבה חסירות אל"ף: 80.

מזיג, ז ולא יראה לך שאור בכל גבולך: 123.

מחבשלח
יג, כא בעמוד ענן לנחותם הדרך: 82.

מטיז, ז ריב בנ"י . . היש ה' גו': 82.

ניז, ח ויבא עמלק וילחם גו': 80.

נאברש"י: תמיד אני ביניכם . . היש ה' בקרבנו . . הכלב בא כו': 82.

נביז, ט ברש"י: בני עמלק מכשפין היו: 83.

נגיז, יא­יב (ניצוח עמלק ע'י תפילת משה): 83.

נדיז, יד ברש"י: בא עמלק להזדווג לישראל קודם לכל האומות: 82.

נהיתרו
יט, א ביום הזה (ורש"י: בר"ח) באו מדבר סיני: 3.

נויט, ב ויחן שם ישראל נגד ההר: 3.

נזיט, ג כה תאמר לב"י גו' (ורש"י: אלו הנשים כו'): 154.

נחיט, ו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים גו': 1. 2. 5.

נטיט, ט ברש"י: ביום . . רביעי לחודש: 2.

סיט, י וקדשתם היום גו' (ורש"י): 2.

סאיט, י­יא היום ומחר גו' והיו נכונים גו': 1.

סביט, יב והגבלת . . השמרו לכם עלות בהר גו': 1.

סגוהגבלת את העם (ורש"י: קבע להם תחומין לסימן שלא יקרבו מן הגבול והלאה): 123.

סדכ, ב אנכי: 153.

סהאנכי ה"א אשר הוצאתיך מאמ"צ (ורש"י: כדאי כו' שתהיו משועבדים לי): 58.

סוכ, ב ואילך אנכי ה"א גו' לא תגנוב גו': 142.

סזמשפטים
כא, כט­ל בעליו יומת . . כופר . . (ממון) . . פדיון נפשו (ורש"י): 68.

סחכג, ה כי תראה חמור . . עזוב תעזוב עמו: 229.

סטכג, יג ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלקים אחרים גו': 54.

עכד, א ברש"י: פ' זו נאמרה . . בד' בסיון: 2.

עאכד, ג ברש"י: [מצות פרישה לפני מצות הגבלה ובמפרשים): 2.

עבתרומה
כה, ט תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו: 35.

עגכה, לא ואילך [הציווי על מעשה המנורה]: 34.

עדועשית מנורת זהב (וגו"א לפרש"י: הי' צריך משה לדעת . . והי' פועל כו'): 38.

עהמקשה (ורש"י: מחתיכה א' ומקיש בקורנס כו'): 36.

עותיעשה המנורה (ורש"י: שהי' משה מתקשה בה כו'): 35.

עזשם: מאלי' כו' השלך את הככר לאור כו': 33.

עחכה, מ וראה ועשה בתבניתם גו' (ורש"י: הראה לו הקב"ה כו'): 34.

עטתצוה
כז, כ ויקחו אליך שמן זית זך גו': 225.

פברמב"ן: אודות הדלקת המנורה ביום: 192.

פאכח, כב ועשית גו' שרשות גבלות (ורש"י: וכל גבול לשון קצה): 122.

פבכח, מג ולא ישאו עון ומתו: 67.

פגתשא
לב, טז חרות על הלוחות: 157.

פדויקהל
לז, א; יז ויעש בצלאל . . את המנורה (ורש"י שם, א: לפי שמסר נפשו כו'): 34.

פהלז, יז ויעש את המנורה: 33.

פופקודי
לט, לג ברש"י: שלא הי' יכול להקימו שום אדם כו': 37.

פזלט, מג ברש"י: יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם: 233.

פחויקרא
ה, טו ברש"י: שנהנה מן ההקדש כו': 66.

פטשם: נאמר כאן . . להלן בתרומה כו': 69.

צה, כג והשיב את הגזילה אשר גזל: 71.

צאשמיני
ט, כג ברש"י: אמרו ויהי נועם כו' תשרה שכינה כו': 233.

צבתזריע
יג, ד ברש"י: לא מפיק ה"א והוא . . מפיק ה"א כו': 119.

צגמצורע
יד, מב ועפר אחר יקח וטח את הבית: 96.

צדטו, כח וספרה לה שבעת ימים: 14.

צהאחרי
יז, יג [כיסוי דם בעפר]: 96.

צויז, טז ונשא עונו (ורש"י: חייב כו' כרת כו'): 67.

צזיח, ד חוקותי (ורש"י: גזירת המלך כו'): 57.

צחיח, ה וחי בהם: 126.

צטקדושים
יט, ח עונו ישא . . ונכרתה גו': 67.

קיט, יז הוכח תוכיח את עמיתך: 167.

קאיט, יט את חוקותי תשמרו (ורש"י: כלאים . . גזירות מלך כו'): 97.

קבבהמתך לא תרביע כלאים: 96.

קגלא תזרע כלאים: 90.

קדיט, כג שלש שנים יהיו לכם ערלים גו': 92.

קהכ, יז ונכרתו . . עונו ישא: 67.

קואמור
כב, ט ולא ישאו עליו חטא ומתו בו: 65. 67.

קזברש"י, שחיוב מיתה נאמר באוכל תרומה בטומאת הגוף: 67.

קחשם: למדנו שהיא מיתה בידי שמים: 67.

קטכב, י וכל זר לא יאכל קודש: 69.

קיכב, טו ולא יחללו את קדשי בנ"י גו' (ורש"י: להאכילם לזרים): 65. 9­68.

קיאכב, טז והשיאו אותם עון אשמה (ורש"י: באכלם את קדשיהם): 66. 69.

קיבכב, כז שור או כשב גו' והי' שבעת ימים תחת אמו גו': 13.

קיגכג, טו וספרתם לכם ממחרת השבת גו': 7.

קידברמב"ן (ובחיי): מ"ש בזב וזבה וספר לו וספרה לה כו' שלא ישכחוהו: 15.

קיהכג, טז תספרו חמשים יום: 7.

קיוכד, ג ברש"י: נר מערבי . . עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל: 36.

קיזכד, יא ברש"י: תרגומו ופריש כו': 86.

קיחכד, טז ברש"י: נוקב לשון קללה כו': 86.

קיטבחוקותי
כו, ג­ד אם בחוקותי תלכו גו' ונתתי גשמיכם גו': 201.

קכנשא
ה, ז והתוודו את חטאתם אשר חטאו: 18.

קכאה, ח ברש"י, שגזל הגר שאין לו יורשים ניתן לכהן שבאותו משמר: 71.

קכבה, י ברש"י: מתנות כהונה . . טובת הנאתן לבעלים: 71.

קכגה, יז ומן העפר אשר יהי' בקרקע המשכן: 96.

קכד[עפר סוטה]: 90.

קכהה, כז ותמעול מעל באשה: 99.

קכוובאו בה המים . . והיתה האשה גו' (ורש"י: שיהיו הכל כו'): 96.

קכזה, כח ונקתה ונזרעה זרע (ורש"י: אם היתה יולדת כו'): 96.

קכחו, ב דבר אל בנ"י: 26.

קכטלנדור נדר נזיר להזיר לה' (ורש"י: להבדיל עצמו מן היין לש"ש): 27.

קלשם: אין נזירה בכל מקום אלא פרישה כו': 31.

קלאו, ז נזר אלקיו על ראשו: 27.

קלבו, ח קדוש הוא לה' (ורש"י: זו קדושת הגוף): 27.

קלגו, יא ברש"י: מאשר חטא . . שציער עצמו מן היין: 31.

קלדו, יד ברמב"ן: הנזיר . . השווה אותו הכתוב לנביא: 31.

קלהז, א ביום כלות משה גו' (ורש"י: בצלאל כו' ותלאו הכתוב במשה לפי שמסר נפשו עליו כו'): 34.

קלושם: לראות תבנית . . כמו שהראהו בהר כו': 35.

קלזז, י­יא ויקריבו הנשיאים את חנוכת המזבח . . לחנוכת המזבח: 35.

קלחז, פד זאת חנוכת המזבח . . מאת נשיאי ישראל: 35.

קלטז, פח זאת חנוכת המזבח: 35.

קמבהעלותך
ח, ב בהעלותך את הנרות גו' (ורש"י: לפי שכשראה אהרן כו'): 34.

קמאח, ג ויעש כן אהרן (ורש"י: להגיד שבחו כו'): 36.

קמבח, ד וזה מעשה המנורה (ורש"י: שהראהו הקב"ה באצבע כו'): 36.

קמגמקשה (ורש"י: עשת של ככר זהב כו'): 36.

קמדכן עשה את המנורה (ורש"י: מי שעשאה ומדרש אגדה ע"י הקב"ה נעשית מאלי'): 33.

קמהעד ירכה עד פרחה מקשה היא (ורש"י: כלומר גופה של מנורה כולה כו'): 36.

קמוי, לג וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלש ימים לתור גו': 78.

קמזי, לה ויהי בנסוע הארון גו' ויפוצו אויביך וינוסו גו': 80. 83.

קמחיב, ג והאיש משה עניו מאד גו': 40.

קמטיב, ד ויאמר ה' פתאום גו': 40.

קניב, ו ויאמר גו' אם יהי' נביאכם ה' גו': 40.

קנאשלח
יג, ב שלח לך גו' (ורש"י: לדעתך כו'): 48.

קנביג, טז ברש"י: י"ה יושיעך מעצת מרגלים: 49.

קנגיג, כ והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ גו': 48.

קנדיג, כב ויעלו בנגב גו': 78.

קנהיג, כג ויבואו עד נחל אשכול גו' (ורש"י: שמונה נטלו כו' יהושע וכלב לא נטלו כלום כו'): 48.

קנויג, כו ברש"י: בעצה רעה: 49.

קנזיג, כז ויספרו גו' באנו אל הארץ גו' וזה פרי' (ורש"י: קצת אמת בתחלתו): 50.

קנחיג, כח אפס כי עז העם גו': 50.

קנטיג, כט ברש"י: שנכוו בעמלק כו': 81.

קסיד, ו התרים את הארץ: 78.

קסאיד, ז טובה הארץ מאד מאד: 49.

קסביד, ח­ט אם חפץ בנו ה' גו' ארץ גו' אך בה' אל תמרודו גו': 197.

קסגיד, לח ויהושע בן נון וכלב בן יפונה גו' (ורש"י: מלמד שנטלו חלקם של מרגלים כו'): 49.

קסדיד, מ­מב הננו ועלינו גו' אל תעלו גו': 197.

קסהיד, מה וירד העמלקי . . ויכום גו': 81.

קסוטו, כב וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה גו' (ורש"י: בע"א הכתוב מדבר או אינו אלא כו' מה העובר על כל המצות פורק עול כו'): 53.

קסזטו, כג את כל אשר צוה גו' (ורש"י: מגיד שכל המודה בע"א ככופר בכל התורה כולה כו'): 53.

קסחטו, לט וראיתם אותו וזכרתם גו' (ובפי' הראב"ע): 199.

קסטברש"י (מר"מ הדרשן): ציצית . . אף היא שקולה כנגד כל המצות: 55.

קעקרח
יח, כ ויאמר ה' . . אני חלקך גו': 107. 225.

קעאיח, כב ולא יקרבו גו' אל אה"מ לשאת חטא למות: 65. 67.

קעביח, כד את מעשר בנ"י אשר ירימו לה' תרומה (ורש"י: הכתוב קראו תרומה כו'): 68.

קעגבתוך בנ"י לא ינחלו נחלה גו': 103.

קעדיח, כו והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר: 66. 70.

קעהיח, כז ונחשב לכם תרומתכם: 63

קעוונחשב לכם גו' (ורש"י: תרומת מעשר שלכם אסורה לזרים כו'): 66.

קעזיח, כח כן תרימו גם אתם גו' (ורש"י: כמו שישראל מרימים כו'): 69.

קעחתרימו . . תרומת ה': 66. 70.

קעטיח, כט תרימו את כל תרומת ה': 70.

קפאת מקדשו ממנו: 60.

קפאברש"י: בתרומה גדולה הכתוב מדבר: 66.

קפבשם: שאם הקדים לוי את הכהן בכרי . . צריך להפריש הלוי כו': 69.

קפגיח, ל בהרימכם את חלבו ממנו: 69.

קפדחלבו (ורש"י: תרומת מעשר): 65. 69.

קפהיח, לא שכר הוא לכם חלף עבודתכם גו': 66.

קפויח, לב ולא תשאו עליו חטא גו' ולא תמותו (ורש"י: הא אם לא תרימו כו' הא אם תחללו תמותו): 65 ואילך.

קפזבהרימכם את חלבו ממנו: 69.

קפחחוקת
יט, א זאת חוקת התורה: 201.

קפטיט, ט ואסף איש טהור את אפר הפרה: 95.

קצ[אפר פרה]: 90.

קצאיט, טו וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא: 72.

קצבכ, יד ואילך וישלח . . אל מלך אדום גו' ויצא אדום גו': 81.

קצגכ, טז עיר קצה גבולך: 123.

קצדכ, כג ברש"י: שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע נפרצו מעשיהם כו': 82.

קצהכא, א וישמע הכנעני גו' דרך האתרים גו' (ורש"י: דרך הנגב כו' ד"א דרך האתרים דרך התייר הגדול כו'): 78 ואילך.

קצודרך האתרים (ותיב"ע: אתר דמרדו במארי עלמא): 82.

קצזברש"י: שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד כו': 81. 82.

קצחשם: ועמלק מעולם רצועה מרדות לישראל מזומן בכל עת לפורענות: 79. 81. 82.

קצטשם ד"ה יושב הנגב: זה עמלק: 79.

רכא, יג היוצא מגבול האמורי (ורש"י: תחום סוף מצר שלהם . . לשון קצה וסוף): 122.

ראברש"י ד"ה מעבר ארנון: הקיפו ארץ מואב כו': 87.

רבכא, כא ואילך וישלח . . אל סיחון מלך האמורי . . ויאסוף גו': 81.

רגכא, כג ברש"י: כל מלכי כנען [ולא ל': האומות] היו מעלין להן מס כו': 88.

רדכא, כה בחשבון וכל בנותי' (ורש"י: כפרים הסמוכים לה): 118.

רהכא, כו ברש"י: לפי שנא' אל תצר כו': 87.

רוברש"י: סיחון לקחה (עמון ומואב) מהם וע"י טהרה לישראל: 87. 224.

רזכא, כז ברש"י: בלעם שנא' בו וישא משלו: 90.

רחכא, כח מחשבון . . מקרית סיחון: 117.

רטכא, לג ויצא עוג מלך הבשן גו' למלחמה: 81.

ריבלק
כב, ב ברש"י: אלו שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם כו': 88.

ריאכב, ג ויגר מואב מפני העם מאד: 88.

ריבכב, ד עתה ילחכו גו' (ורש"י: כל מה שהשור מלחך כו'): 87.

ריגברש"י: מנסיכי מדין הי' (בלק): 87.

רידכב, ה וישלח מלאכים אל בלעם גו' והוא יושב ממולי: 85.

ריהברש"י: קרובים הם להכריתני: 87.

ריוכב, ו ועתה לכה נא ארה לי גו': 85. 90.

ריזכב, י ויאמר בלעם אל האלקים בלק גו': 85.

ריחכב, יא הנה העם גו' עתה לכה קבה לי אותו גו' (ורש"י ד"ה קבה לי וד"ה וגרשתיו): 85 ואילך.

ריטכב, יב לא תאור את העם: 86.

רככב, יג מאן ה' לתתי להלוך עמכם: 86.

רכאכב, יז ולכה נא קבה לי את העם הזה: 86. 90.

רכבכב, כא ברש"י: שנאה מקלקלת את השורה שחבש הוא בעצמו: 88.

רכגכג, ז וישא משלו: 90.

רכדכג, ח מה אקוב לא קבה א­ל גו': 91.

רכהכג, ט כי מראש צורים אראנו גו': 72.

רכוכג, יו"ד מי מנה עפר יעקב גו' (ורש"י: כתרגומו כו' ד"א עפר יעקב אין חשבון במצות שהם מקיימין בעפר): 90 ואילך.

רכזכג, כ הנה ברך לקחתי גו': 91.

רכחכג, כג ברש"י: ראויים הם לברכה: 90.

רכטכד, ה­ו מה טובו גו' כגנות עלי נהר: 232.

רלכד, ו ברש"י: ברכם מעין אותם קללות שביקש לומר כו': 89.

רלאכד, יז דרך כוכב מיעקב: 101.

רלבוקרקר כל בני שת: 100.

רלגכד, יט וירד מיעקב (ורש"י: ועל מלך המשיח אומר כן שנאמר בו וירד מים עד ים): 100.

רלדפינחס
כה, יב לכן אמור גו': 101.

רלהכו, נג לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות: 103.

רלוכו, נד ברש"י: י"ב גבולים בי"ב פתקין: 123.

רלזכו, נז ואלה פקודי הלוי גו': 105.

רלחכו, סב כי לא נתן להם נחלה בתוך בנ"י: 105. 106.

רלטכז, יב ברש"י: כיון שנכנס משה לנחלת בני גד כו': 224.

רממטות
124 (שייכות הפרשיות מטו"מ ודברים לבין המצרים). 224 (שייכות הפרשיות מטות ומסעי).

רמאל, ג לא יחל דברו: 27.

רמבלא, ב ברש"י: שיהיו [או: שהיו] שוללים אותם שלא נאמר אלא אל תתגר בם מלחמה: 87.

רמגלב, ג בבחיי: היו עובדים ע"ז כו' ולכך ב"ג וב"ר הסבו שמות הערים לשמות אחרים כו': 120.

רמדלב, ה יותן את הארץ הזאת לעבדיך גו': 120.

רמהלב, לג­מב [ע"ד הכיבוש וההתיישבות בעבר הירדן]: 224.

רמולב, לח מוסבות שם גו' ויקראו בשמות גו' (ורש"י: היו האמורים קורים עריהם ע"ש ע"ז שלהם כו'): 119.

רמזברמב"ן: ומנהג הכתוב לעולם בערים הנלכדות להזכיר השם החדש: 118.

רמחלב, מא ויאיר בן מנשה הלך וילכוד את חותיהם גו' (ורש"י: כפרניהון): 117.

רמטויקרא אתהן חות יאיר (ורש"י: לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון): 118.

רנלב, מב וילכוד את קנת ואת בנותי': 118.

רנאויקרא לה נובח בשמו (ורש"י: לה אינו מפיק כו'): 119.

רנבברש"י: שלא נתקיים לה שם זה: 119.

רנגבמגלה עמוקות: בר"ת דשם נבח — נוגה ברק חניתך: 120.

רנדמסעי
124 (שייכות פ' מסעי לימי בין המצרים). 224 (שייכות הפרשיות מטות ומסעי).

רנהלג, א ואילך אלה מסעי בנ"י גו' על ירדן ירחו: 224.

רנולג, נד למטות אבותיכם תתנחלו (ורש"י: בשנים עשר גבולין כמנין השבטים): 123.

רנזלד, ב זאת הארץ גו' ארץ כנען לגבולותי': 122.

רנחזאת הארץ גו' (ורש"י: לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ כו' הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותי' סביב): 122 ואילך.

רנטלד, ג ברש"י: מצר מזרחי: 122.

רסלד, ד ונסב לכם הגבול הימה (ורש"י: כ"מ שנאמר ונסב מלמד שלא הי' המצר שוה כו'): 122.

רסאלד, ה והיו תוצאותיו הימה (ורש"י: אל מצר המערב): 122.

רסבלד, ו וגבול ים (ורש"י: ומצר מערבי מהו): 122.

רסגשם: ומצר מערבי כו' למצר כו' אף הם מן הגבול כו': 123.

רסדלד, ז וזה יהי' לכם גבול צפון (ורש"י: מצר צפון): 122.

רסהלה, ו לנוס שמה הרוצח: 127.

רסולה, יא ונס שמה: 127.

רסזלה, טו לנוס שמה: 127.

רסחלה, כה אשר נס שמה: 127.

רסטלה, כו אשר ינוס שמה: 127.

רעלה, כז אין לו דם: 129.

רעאלה, לא­לב ולא תקחו כופר (ורש"י: לא יפטר בממון (ממיתה) . . אינו נפטר מגלות בממון): 68.

רעבדברים
א כב ותקרבון אלי כולכם גו': 48.

רעגא, כג וייטב בעיני הדבר (ורש"י: בעיני ולא בעיני המקום כו'): 48.

רעדא, לג ההולך לפניכם גו': 78.

רעהב, ט אל תצר את מואב (ורש"י: שהיו שוללים ובוזזים אותם): 87.

רעוב, לו לא היתה קרי' כו' (של ערי סיחון): 117.

רעזג, ד לא היתה קרי' (של ארץ עוג) . . ששים עיר גו': 117.

רעחג, ד­ה ששים עיר . . ערים בצורות . . לבד גו': 117.

רעטג, יד יאיר בן מנשה לקח (מארץ עוג) את כל חבל ארגוב גו': 117.

רפויקרא אותם על שמו גו' חות יאיר עד היום הזה: 119.

רפאואתחנן
ג, כג ברש"י: לאחר שכבשתי ארץ סיחון כו': 224.

רפבד, ד ואתם הדבקים בה"א חיים כולכם היום: 73.

רפגד, ז כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו גו': 59.

רפדד, מב ונס אל אחת מן הערים האל וחי: 130.

רפהו, ח והיו לטוטפות בין עיניך: 50.

רפוו, כד ויצונו גו' ליראה את ה': 73.

רפזז, א ונשל גוים גו': 107.

רפחעקב
י, ח בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי גו': 109.

רפטי, ט הוי' הוא נחלתו: 225.

רצי, טז ומלתם את ערלת לבבכם: 18.

רצאיא, יב תמיד עיני ה"א בה גו': 171.

רצבראה
יא, כח וסרתם מן הדרך גו' (ורש"י: הא למדת שכל העובד ע"א כו' ככופר בכל התורה כולה): 56.

רצגיד, א בנים אתם לה' אלקיכם: 58. 168.

רצדשופטים
יח, א לא יהי' לכהנים הלויים גו' חלק ונחלה עם ישראל גו': 103.

רצהיח, ב ונחלה לא יהי' לו גו' (ורש"י: לרבות קיני קניזי קדמוני): 107.

רצוהוי' הוא נחלתו: 225.

רצזברש"י: ששבט לוי אין נוחלין גם בעבר הירדן: 106.

רצחיח, ד ראשית דגנך גו' תתן לו (ורש"י: זו תרומה): 66.

רצטיט, ה ינוס גו' וחי: 130.

שיט, ח ואם ירחיב ה"א את גבולך: 106. 108.

שאיט, יד לא תסיג גבול רעך (ורש"י: שמחזיר סימן חלוקת הקרקע לאחור כו'): 123.

שביט, יט ברמב"ן, בטעם דהרגו אין נהרגין דאילו הי' צדיק לא יעזבנו ה' בידם: 130.

שגכ, יח לא תשחית: 135.

שדכי האדם עץ השדה: 232.

שהתצא
כב, ט לא תזרע כרמך כלאים: 90.

שופן תקדש המלאה הזרע גו': 95.

שזכב, י לא תחרוש בשור גו': 90.

שחברש"י: להנהיגם יחד קשורים זוגים כו': 93.

שטכב, יח­יט ויסרו אותו (ורש"י: מלקות) וענשו אותו מאה כסף גו': 67.

שיכג, ו ולא אבה ה"א לשמוע אל בלעם ויהפוך גו': 89.

שיאכה, א ברש"י: מי הוא הלוקה . . לאו שלא ניתק לעשה: 71.

שיבנצבים
ל, ב ושבת עד ה"א: 18.

שיגל, ג ברש"י: אוחז בידיו ממש . . ואתם תלוקטו כו': 226.

שידל, יא ברמב"ן: תשובה . . והשבות גו' ושבת עד ה"א מצוה: 18.

שיהל, טו; יט ראה נתתי לפניך . . ובחרת בחיים: 74. 164.

שיווילך
לא, יב הקהל את העם . . והנשים גו': 154.

שיזהאזינו
לב, י יסובבנהו (ורש"י: שם סבבם והקיפם בעננים וסבבם בדגלים כו'): 94.

שיחברכה
לג, י יורו משפטיך ליעקב גו': 107.

שיטלג, יא ברך ה' חילו: 107.

שכיהושע
ה, יא ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי: 7.

שכאיג, ל כל ממלכות עוג גו' וכל חות יאיר אשר בבשן ששים עיר: 117.

שכבטו [ברש"י בקאפיטל זה, לא נקט בד"כ לשון גבול אלא לשון "מצר"]: 122.

שכגשופטים
י, ד ויהי לו שלשים בנים . . להם יקראו חות יאיר (ורד"ק: אם הם הנזכרים בתורה כו'): 118.

שכדיג, ה ומורה גו': 31.

שכהשמואל­א
א, יא ומורה לא יעלה על ראשו: 31.

שכוו, יח כפר הפרזי: 117.

שכזיב, ג ברש"י: הייתי הולך מעיר לעיר לשפוט כו': 45.

שכחשמואל­ב
ז, כג גוי אחד בארץ: 5. 212. 221. יח, יח בעבור הזכיר שמי ויקרא גו': 118.

שכטמלכים­א
ד, יג חות יאיר . . חבל ארגוב . . ששים ערים גדולות: 117.

שלישעי'
יא, טז והיתה מסילה לשאר עמו: 116.

שלאכז, יב ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל: 226.

שלבנב, יג ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד: 102.

שלגנז, יד סולו סולו פנו דרך: 116.

שלדנז, טו מרום וקדוש אשכון גו': 43.

שלהנט, י ברש"י: האל"ף נוסף בו כמו . . דרך האתרים: 78.

שלוירמי'
ג, יט ארץ . . צבי: 125.

שלזלג, כה אם לא בריתי יומם ולילה גו': 14.

שלחיחזקאל
א, ד רוח סערה גו' ענן גדול ואש מתלקחת גו': 160.

שלטמד, כח ואחוזה לא תתנו: 107.

שממה, ה­ו [ללויים לא יהי' "חלק" בארץ]: 103.

שמאמז, יג [שיוסף יטול ב' חלקים]: 103.

שמבמח, ד­ו [שיוסף יטול ב' חלקים]: 103.

שמגמח, יג ואילך [שלויים לא יטלו "חלק" בארץ]: 103.

שמדמח, לא שער לוי אחד: 103.

שמהמח, לב שער יוסף אחד: 103.

שמוהושע
יא, א כי נער ישראל ואוהבהו: 98.

שמזיואל
ג, א אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם (ובמפרשים): 32.

שמחעמוס
ב, יא ואקח מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים: 31. 32.

שמטעובדי'
א, כא והיתה לה' המלוכה: 226.

שנחבקוק
ג, יא נוגה ברק חניתך (ר"ת ד"נבח"): 120.

שנאצפני'
ג, ט כי אז אהפוך אל עמים גו': 102.

שנבזכרי'
ד, ב מנורת זהב כולה: 225.

שנגז, י ורעת . . אל תחשבו בלבבכם: 63.

שנדח, יז רעת רעהו אל תחשבו גו': 63.

שנהט, ט­י הנה מלכך יבוא גו' ומשלו מים עד ים גו'(ורש"י): 100.

שנויד, ח והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים גו' אל הים הקדמוני גו' הים האחרון: 101.

שנזיד, ט והי' ה' למלך על כל הארץ: 100.

שנחמלאכי
א, ב אהבתי אתכם אמר ה': 89.

שנטתהלים
טז, ה ה' מנת חלקי גו': 225.

שסכג, א ה' רועי גו': 170.

שסאמח, ב גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו: 43.

שסבמח, יב בנות יהודה (ורש"י: כל שאר ערי יהודה): 118.

שסגסח, ה­ו סולו לרוכב גו' אבי יתומים גו': 115.

שסדעב, א לשלמה אלקים גו' (ורש"י: על שלמה בנו כו'): 100.

שסהעב, ח וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ (וראב"ע ורד"ק): 100.

שסועב, טז ורבותינו . . כל המזמור במלך המשיח: 100.

שסזעו, ט ארץ יראה ושקטה: 15.

שסחפד, ו מסלות בלבבם: 116.

שסטפט, ד כרתי ברית לבחירי גו': 159.

שעפט, כא מצאתי דוד עבדי: 159.

שעאצ, יז ויהי נועם ה"א עלינו גו' (ורש"י): 159. 233.

שעבצה, ז אם בקולו תשמעו: 100.

שעגקטז, ג ומצרי שאול (ורש"י: גבולי שאול): 122.

שעדקיח, ה מן המצר גו': 124.

שעהקיח, ו ה' לי לא אירא: 170

שעוקלב, יח עליו יציץ נזרו: 200.

שעזמשלי
ה, ג­ד נופת תטופנה . . ואחריתה גו': 171.

שעחיד, א חכמות נשים . . ואולת גו': 153. כב, ו חנוך לנער ע"פ דרכו גו': 116.

שעטכד, יז בנפול אויבך אל תשמח גו': 45.

שפאיוב
ג, ז ברש"י: כמו קבה לי: 86.

שפאה, ז אדם לעמל יולד: 174.

שפבשיר השירים
ב, ט עופר האילים: 98.

שפגהנה זה עומד גו' מציץ מן החרכים: 199.

שפדה, א באתי לגני אחותי כלה: 102.

שפהו, יא הנצו הרמונים: 200.

שפואיכה
א, ג כל רודפי' השיגוה בין המצרים (ורש"י): 122. 124.

שפזקהלת
יב, ז והרוח תשוב גו': 24.

שפחאסתר
ט, כח והימים האלה נזכרים ונעשים: 156.

שפטדניאל
ז, יג ארו עם ענני שמיא: 226.

שצדברי הימים א
ב, כב יאיר גו' עשרים ושלוש ערים: 117.

שצאיז, כא גוי אחד בארץ: 5. 212. 221.