Likkutei Sichos·Vol. 38·Table of Contents and Indexלקוטי שיחות·כרך לח·תוכן ומפתח

אב' סיון (תש"נ)
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 1

בביאור אריכות ל' אדה"ז (או"ח סו"ס תצד) ע"ד הימים שבין ר"ח סיון עד שבועות והשינוי לגבי ל' המג"א שם; ג' הענינים שבימים אלו — נעשו ממלכת כהנים, והגבלת את ההר, ופרישה — ושייכותם למ"ת

גחג השבועות (תנש"א)
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 7

דג' גדרים ב"תמימות תהיינה" — (א) הספירה צ"ל באופן של תמימות, (ב) השבתות הן תמימות, (ג) בזמן שבהמ"ק קיים; שקו"ט בקטן שנתגדל באמצע ימי ספירה, וכן אם יבוא משיח באמצע ימי ספירה — אם המשך הספירה הוא מה"ת; השייכות דג' ענינים הנ"ל בספירה לזמן מתן תורתנו

הנשא
שיחה א (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 18

וג' הביאורים שלא מנה הרמב"ם מצות תשובה במנין המצות (רק מצות וידוי) — והתאמתם לתוכן הרוחני שבמצות תשובה

זשיחה א (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 26

חהגוים אין להם נזירות (נזיר סא, א), ובפרש"י (שם) ש"אין נזירות חלה עליהן ומותרין לגלח כו'"; שקו"ט בחיוב ב"נ לקיים נדרו ושבועתו; ביאור ל' הרא"ש (נזיר שם) "ואם בא לימלך כו' מתירים לו"; השייכות דענין הנזירות לנכרי ע"פ פנימיות הענינים

טבהעלותך
שיחה א (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 33

יפרש"י ח, ד ד"ה כן עשה את המנורה — למה מביא רש"י גם פירוש המדרש אגדה "על ידי הקב"ה נעשית מאלי'"; השייכות דפסוק "וזה מעשה המנורה" לכאן — ע"פ פשוטו של מקרא; ביאור לשון רש"י "ע"י הקב"ה נעשית מאלי'" — ע"פ פשט וע"פ פנימיות הענינים

יאשיחה ב (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 40

יבוהאיש משה עניו מאד גו' (יב, ג) — השייכות המיוחדת בין ענוה לנבואה; החילוק בין גירסת הבבלי והירושלמי בסוף מס' סוטה "הי עניו הי חסיד"; ג' הדרגות בענין הענוה וחילוקן בשייכות לנבואה; ביאור הסיפור בירושלמי שם אודות הלל הזקן שמואל הקטן ור' אליעזר בן הורקנוס

יגשלח
שיחה א (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 48

ידיהושע וכלב לא נטלו כלום (רש"י יג, כג) — כיצד פטרו את עצמם מקיום ציווי משה "ולקחתם מפרי הארץ"; שקו"ט בב' תירוצים שבש"ס (סוטה לד, א) והשינויים והחילוק בין דברי הש"ס ופרש"י עה"ת

טושיחה ב (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 53

טזפרש"י טו, כב ד"ה וכי תשגו וגו' ושם, כג ד"ה את כל אשר צוה גו'; השינויים בפרש"י לגבי פירושו לש"ס (הוריות ח, א), ולעיל משפטים (כג, יג); ג' ענינים כלליים באיסור דעבודה זרה; ביאור ביטוי "עבודה זרה"

יזקרח
שיחה א (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 60

יחתאנה של תרומה שחורה שנפלה למאה של חולין חציין שחורות וחציין לבנות — ר' יהושע אומר תאנים שחורות מעלות את הלבנות כו' ר' אליעזר אוסר ור' עקיבא אומר בידוע מה נפלו אין מעלות כו' וכשאינו ידוע כו' מעלות כו' (תרומות פ"ד מ"ח); ביאור סברת פלוגתתם, והמ"ד בירושלמי דפלוגתת ר"י ור"ע היא "בשידע ושכח"; השייכות בין מחשבה וידיעה לתרומה ע"ד הרמז ובעבודת האדם

יטשיחה ב (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 65

כפרש"י סוף פרשתנו ד"ה ולא תשאו עליו חטא וד"ה ולא תמותו; כפל הלשון בכתוב זה (ולא תשאו גו' ואת קדשי בנ"י לא תחללו גו') לפי שיטת רש"י; החילוק בין גדר טבל לתרומה גדולה וטבל לתרומת מעשר ע"פ פשוטו של מקרא

כאחוקת
שיחה א (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 72

כבג' האופנים בהצלה מטומאת אהל ע"י "צמיד פתיל" (רמב"ם הל' טומאת מת פכ"א ה"א, פכ"ג ה"א­ד) — (א) בכלים שאינם מקבלים טומאה, (ב) כלי חרס המוקף בצמיד פתיל, (ג) אדם שבעלי' וקדרה על פי הארובה — בעבודת האדם לקונו; החילוק בין כל הכלים שמצילין אם כפאן על פיהם משא"כ כלי חרס שאין אהלי כלי חרס מצילין (שם פכ"ג ה"ד); הטעם שדין צמיד פתיל נרמז גבי כלי חרס דוקא

כגשיחה ב (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 78

כדפרש"י עה"פ כא, א ד"ה דרך האתרים — ההבדל בין שני הפירושים ברש"י ("דרך הנגב שהלכו בה המרגלים . . דרך התייר הגדול כו'") ע"פ פשט, ובמלחמת עמלק בעבודה רוחנית

כהבלק
שיחה א (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 85

כווישלח (בלק) גו' הנה עם יצא ממצרים גו' ויאמר בלעם גו' הנה העם היוצא ממצרים גו' (כב, ה­יא) — יישוב השינויים בין לשונות הכתוב בדברי בלק ודברי בלעם בשם בלק — ע"פ פרש"י; ההבדל בין שנאת בלעם לבנ"י לשנאת בלק

כזשיחה ב (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 90

כחפרש"י כג, י ד"ה מי מנה עפר יעקב; השינויים בל' רש"י לגבי לשון המדרש (תנחומא יב); החידוש בהמצות שישראל "מקיימין בעפר — לא תחרוש . . לא תזרע כלאים אפר פרה ועפר סוטה"; השייכות לענין ה"עפר" ע"פ פנימיות הענינים, וכן הקשר הפנימי בין פירוש התרגום ("דעדקייא דבית יעקב") ופירוש המדרש (הנ"ל) על הכתוב

כטשיחה ג (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 100

ל"וירד מים עד ים ומנהר על אפסי ארץ" (תהלים עב, ח) — ולא (סתם) "על כל הארץ" — ע"ד החסידות

לאפינחס
שיחה א (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 103

לבשקו"ט בשיטת הרמב"ם אם הלוים נוחלים חלק בארץ לעת"ל (כדעת הסמ"ג לאוין רעו­ז) או לא (כדעת שטמ"ק ב"ב קכב, א בשם הר"ן); דיוק לשון הרמב"ם (הל' שמיטה ויובל פי"ג ה"י) "כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען"; הטעם שלוים נוחלים לעת"ל בארץ קיני קניזי וקדמוני — ע"ד ההלכה וע"פ פנימיות הענינים

לגשיחה ב (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 111

לדהאפוטרופין עושים לקטנים . . כל מ"ע שיש להם קצבה . . כדי לחנכן אבל אין פוסקין עליהן צדקה . . שמצות אלו אין להן קצבה (רמב"ם הל' נחלות פי"א ה"י) — החילוק בין יתום לשוטה וחרש שב"ד פוסקים עליהם צדקה (שם הי"א); ביאור לשון הרמב'"ם בסיום הל' נחלות (וספר משפטים) שאפטרופוס "צריך לחשב בינו לבין עצמו לדקדק ולהזהר הרבה מאביהן של אלו היתומים שהוא רוכב ערבות שנאמר סולו כו'"

להמטות (תנש"א)
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 117

לופרש"י עה"פ לב, מא ד"ה חותיהם וד"ה ויקרא אתהן חות יאיר; השייכות ע"פ פנימיות הענינים בין ענין הזכרון ("קראם בשמו לזכרון") ל"כפרים" דוקא

לזמסעי
שיחה א (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 122

לחהטעם שרש"י שינה בכמה מקומות בפרשתנו מלשון "גבול" (שבכתוב) ללשון "מיצר"; הרמז בזה להזמן ד"בין המצרים", ודיוק לשון רש"י באיכה עה"פ (א, ג) "בין המצרים" — שיש גובה מכאן ומכאן

לטשיחה ב (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 127

מהגולה אינו יוצא מעיר מקלטו לעולם כו' אפילו כל ישראל צריכין לתשועתו כו' ואם יצא התיר עצמו למיתה (רמב"ם הל' רוצח פ"ז ה"ח) — יישוב תמיהת המפרשים דפקו"נ דוחה כל התורה כולה; ביאור לשון הרמב"ם (שם פ"ה ה"י) "יצא כו' התיר עצמו למיתה ורשות לגואל הדם להרגו כו'"

מאהוספות
ר"ח סיון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 135

מבמשיחת כ"ח אייר תשל"ח לכינוס נשי ובנות חב"ד . . . . . . . . . 135

מגהחידוש דיום השלישי שהוכפל בו כי טוב, טוב לשמים וטוב לבריות ההכנה למתן תורה צ"ל בענין האחדות והחלטה ד"נעשה ונשמע" קדימת הנשים להאנשים בההכנות למתן תורה

מדמשיחת ר"ח סיון תשכ"ב לתלמידי אחי תמימים באסטאן . . . . 142

מהההוראה ממרז"ל שעשרת הדברות נאמרו בדיבור אחד, שגם ענינים הגשמיים של בני ישראל (שבסיום עשה"ד) צריכים להיות קשורים עם אנכי ה' אלקיך

מושבועות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 144

מזלא לעבור קו התאריך בימי הספירה מעלת הקביעות כאשר חג השבועות הוא ממחרת השבת השביעית בעת מתן תורה נגלה דתורה הי' בהעלם ונסתר דתורה בגילוי פעולות הפצת מעיינות פנימיות התורה בסמיכות לחג השבועות הקשר בין ל"ג בעומר, הילולא דרשב"י, וחג השבועות, הילולא דהבעש"ט סגולת שנת המאתיים להילולא דהבעש"ט בנינו עורבים בעדינו — חובת ההשתדלות בחינוך, ובאופן המיוסד על האמונה ב"אנכי" ניצול חג השבועות לעורר בבתי כנסיות אודות חינוך התעסקות בחינוך מסייעת לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות לא לתת מקום לרפיון מפני קישויים הישיבות הן בשביל התלמידים ולא בשביל המחנכים להרחיב בנין הישיבה כדי לקבל עוד תלמידים קבלת התורה היתה מעין כניסת ילד לחדר קדימת נשים לאנשים בהכנות למתן תורה ולנדבת המשכן, וחובת חינוך הבנות הזכות והתפקיד המיוחדים של נשים בשמירת התורה בזמן מתן תורה כל ישראל נעשו בריאים ושלימים תורת הבעש"ט שצריכים לעבוד את ה' עם הגוף תורת חיים — "תורה מאַכט אויף לעבן" חרות על הלוחות — חירות מכל ענינים המבלבלים עבודת ה' בשמחה ושייכותה לחג השבועות ע"פ מ"ש בשו"ע אדה"ז סי' תצד סי"ח מברקים לחג השבועות שנות תש"נ, תנש"א

מחענינים כלליים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 160

מטשקו"ט בענין ג' קליפות הטמאות ורמזיהן בקרא רוח סערה גו' (מהפטרת חה"ש); דיוק ל' אדה"ז בתניא ספ"ו; ביאור החילוק בין ג' הקליפות מעלת חברות תהלים החילוק בין בנ"י וב"נ בדין פסול מום הכרח הקדמת נעשה לנשמע בעניני תורה ומצוותי' בנ"י הם קומה אחת ובדבר מהות עם ישראל ואופן קיומו וגורלו כל ישראל מאמינים בני מאמינים ורק לפעמים יצרו אנסו כל ישראל רוצה לקיים התורה ובל ידח ממנו נדח אי אפשר לשנות העצם דישראל שהם בני אברהם יצחק ויעקב שלום פנימי רק כשההנהגה מתאימה לטבע הפנימי; ההכרח בחיים מסודרים ויציבים בתקופתנו רבת המהפכות חשוב מאד שלות הנפש דהבנים; צריך להתחיל החינוך ברמה גבוהה ביותר היפך התורה לומר שיש למישהו שליטה על נשמתה, ואין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחה העדר הצטדקות מצבו ביהדות מפני שגם פלוני מתנהג שלא בסדר; עצות להנופל תחת השפעת היצר לחזור למוטב לעזור לאחרים בפועל ולא להתאונן שאין עוזרים לו השליחות לעשות לו ית' דירה בתחתונים ולא להרעיש עולמות עבודה זרה — שהיא זרה לו; הצורך להשים כל מעיינו בשליחות שהוטלה עליו אדם לעמל יולד ואי אפשר להשתחרר מזה שלילת הענין דפשרות ודין מרומה וביחוד בשנים האחרונות הצורך לשלול בהחלט איזה סיוע להרוצים לחדש ההלכה ולהתאימה לימינו כו' בפסקי השו"ע לא שייך הצבעת הרוב; ענין הפרדה בין בנים ובנות לא ניתן לפשרות; הקשר לההוראות מימי חנוכה ההכרח לפעול במרץ בשאלת ההפרדה תכנית מוסיקה חדשה ברוח היהדות מדוע דוקא היראי שמים נהרגו על קדוש השם אי אפשר לנברא להבין דרכי הקב"ה, במכ"ש וק"ו מילד קטן שאינו מבין הנהגת זקן וחכם אי אפשר להבין דרכי הקב"ה, אבל ככל שמתחזקים באמונה ובטחון מבינים יותר שקו"ט בדברי אדמו"ר האמצעי (בשערי תשובה) שמזמן האריז"ל בטלו ההשמדות — איך מתאים עם ההשמדות שבדור האחרון ידיעה ובחירה, ושקו"ט בעניני השגחה פרטית שיטת התורה בד' יסודות והתאמתה להמבואר בספרי המדע שייכות העבודה דטהרת האויר לבעלי עסק דוקא, והיא הכנה לגאולה שלימה

ננשא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 186

נאבמעלת ענין שלום בית, אפילו כשהאשה מתנהגת באופן דקינוי ח"ו, וכ"ש באשה צנועה השפעה על אשה ע"י ידידים והנהגה עמה בדרכי נועם שלום בית תלוי כשהבית בנוי על יסודי התורה ההכרח לכבד את אשתו, וזו אתערותא דלתתא לעורר הענין דכנסת ישראל נקראת רעייתו של הקב"ה כו' רק כשיש שלום בית שכינה שרוי' ביניהם, ועצות לעשיית שלום חובת ההורים לחנך את יו"ח מבית שלם להיות עסוקה ולחיות חיים ע"פ תורה ואין מקום למחשבות דגירושין כו' העדר שתיית משקה בשופי גם בעת התוועדות בעניני מצות נשיאת כפים

נבבהעלותך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 192

נגשקו"ט במ"ש בתו"א (ד"ה בכ"ה בכסלו) שבבקר הי' מדליק נר הו' אחרי הטבתו ואח"כ נר הז' שקו"ט במ"ש בלקו"ת (ר"פ) דאהרן הוא מז' הרועים פסח שני — ממוצע בין פסח ראשון ומתן תורתנו הלימוד מפסח שני — עס איז קיינמאָל ניט פאַרפאַלען יאוש — שלא מדעת, כההוראה מפסח שני פסחא זעירא — אַ קליינעם שפרונג ההוראה מדברי משה "ומי יתן כל עם ה' נביאים" בגדרי נבואה ובת קול

נדשלח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 197

נההתבוננות בפסוקים דפרשתנו (יד, ח­ט) אם חפץ בנו ה' וגו', והמסקנא שהיא לא ארץ כנען ואף לא ארץ ישראל אלא ארץ הקדושה, תובב"א כאשר אם בקולי תשמעו טובה הארץ מאד מאד — לפי שהתכלית היא המעשה גודל זכות מצות ציצית אם מקיים מצות ציצית בכל שעה שמלובש בהן אופן הכנסת החוט לנקב בטלית גדול ציצית מלשון מציץ מן החרכים, והקשר לענין הציץ

נוקרח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 200

נזהתחלת העסק בביהמ"ק השלישי שיגלה משמים היא ע"י הכהנים שמחנכים אותו

נחחוקת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 201

נטחוקת מלשון חקיקה, כי דברי תורה צריכים להיות חקוקים אצל האדם שקו"ט במ"ש בסידור שער הסוכות דפשוטי כלי אבן טמאים ביאור בדברי רש"י (פסחים י, א) "שהרי ספק ביאה הוא" (לענין ספק טומאה)

סי"ב תמוז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 203

סאיום התוועדות והתעוררות לחיזוק התורה והיהדות סגולה להוספה בהפצת התורה והחזקת היהדות הן במקום חזק בתורה והן במקום רחוק מתורה גאולת הראש פועלת בדרך ממילא על כל אברי הגוף ומבטלת ההעלמות וההסתרים נצחון למופת על מנגדים לד' ולתורתו, ואם בגלות אצל אינם יהודים כך, עאכו"כ בנוגע לגלות אצל יהודים בעלי בחירה כ"ק מו"ח אדמו"ר נושא רנה ותפילה ביום זה בעד ההולכים בעקבותיו יום שמחה זה מבטל כל ענין הדינים וקטנות המוחין כו' דאבילות אין זה חירות פרטי אלא נצחון כללי דעניני תורה ויהדות לפלא הנפילת רוח בסביבות חג הגאולה שדברי צדיקים ופעולותיהם קיימים לעד, אלא שצ"ל מסירת נפש "אַזוי און ניט אַנדערש" אם אז, כשבדרך הטבע לא הי' נראה כל מקום להצלחה, פעלו וראו פירות, עאכו"כ בארץ חירות הלימוד מי"ב תמוז כמה גדול כוחו אפילו של יהודי אחד המכשולים בזמן הזה קטנים שלא בערך לגבי אז לאחרי שכ"ק מו"ח אדמו"ר סלל את הדרך בוודאי שלההולכים בעקבותיו נקל הדבר בהרבה יותר בכל שנה ושנה חוזרים הענינים ונמשכים בחיי כל אחד ובפרט מי שמייצג את הרבים החיוב לנצל כח השפעתו על מושפעיו באופן של יראתו קודמת לחכמתו, והלימוד מי"ב תמוז שהלוחם באמת בשביל האמת יכול להתגבר אפילו על שלטון אדיר רמזי שם אדמו"ר הריי"צ — יוסף יצחק מברקים להתוועדויות די"ב תמוז שנות תשי"ח­תש"כ, תשכ"ו, תשכ"ז, תש"נ, תנש"א.

סבבין המצרים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 218

סגתכלית בין המצרים לתקן הסיבות שהביאו לחורבן, ע"י סור מרע ועשה טוב דין האומרים שאין התורה כולה מעם ד', והגדרת פרצות עם ישראל הוספה בחינוך תשב"ר בבין המצרים ימי סגולה לעניני גמ"ח וצדקה אהבת חנם תמורת שנאת חנם מאמר הצ"צ: מבין המצרים למרחב העצמי; מלך — מאן מלכי רבנן, נשיאינו ועניניהם כו' — פורץ גדר ע"י הפיכת עולם קטן דהאדם לסביבת אור ושמחה זוכים שימים אלו יהפכו לששון ולשמחה

סדפינחס . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 223

סההחילוק בין גורל וירושה ע"ד הנגלה וע"ד הנסתר

סומטות­מסעי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 224

סזמשיחת כ"ה תמוז תש"נ

סחבשתי הפרשיות מודגשת הכניסה לארץ ישראל בגאולה האמיתית והשלימה, וההוראה שכל אחד יכין את עצמו לכניסה לא"י, ע"י שגואל עת עצמו מעניני העולם, כתוכן פסק הרמב"ם (סוף הל' שמיטה ויובל)

סטקיץ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 228

עבקיץ השמש בגבורתו בגשמיות וברוחניות התעוררות לנשי ובנות חב"ד לתכנן עבודתן לימי הקיץ, באופן של עבודת ה' עם הגוף ומתוך שמחה מברקים למחנה גן ישראל — תשח"י, תשכ"ו, תש"נ תנש"א

עאמפתחות
מפתח ענינים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .237

עבמפתח פסוקים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .253

עגמפתח מאחז"ל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .268

עדמפתח ספרים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .284

עהpage marker time:00:01:12.1250000