Likkutei Sichos·Vol. 39·Additions of Letters and Sichos·20 Menachem Avלקוטי שיחות·כרך לט·הוספות - מכתבים ושיחות·כ' מנחם אב

אכ' מנחם אב
ב"ה, יום השני פ' עקב, חמשה עשר במנחם­אב¹,

בדקיימא סיהרא באשלמותא²,

גחודש דמזלי' ארי', ארי' שאג⁴ מי לא יירא³,

דה'תש"נ, ברוקלין, נ.י.

הלכל המשתתפים בכינוס השלוחים השנתי הי"א,

ובארצנו הקדושה תובב"א,

זה' עליהם יחיו

חשלום וברכה!

טבנועם קבלתי ההודעה ע"ד קביעות זמן כינוס השלוחים השנתי הי"א בארצנו הקדושה, "ביום הרביעי לס' "תמיד עיני ה"א בה מראשית השנה⁶ ועד אחרית שנה", טו"ב מנחם­אב, קמי שבתא⁷ דכ"ף מנחם אב — יום ההילולא של כבוד קדושת הרה"ג והרה"ח המקובל מוהר"ר לוי יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אביו של — יבלח"ט — כ"ק אדמו"ר שליט"א, בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, נחלת הר חב"ד⁵",

יכינוס אשר קבעו הנושא שלו "שנת נסים⁸ בעבודת השליחות".

יאויה"ר שיהא בהצלחה רבה בכל — והרי הודיעה תורתנו תורת אמת בקשר לאבוהן דכל שלוחים, שהוא לכל לראש "משה רבנו", שליח למסור תורת השם ומצוותי': לכה ואשלחך גו' ואנכי אהי' גו' והוריתי אתכם את אשר תעשון⁹,

יבובפרט שבמשך כל השנה שעברה, שכוללת כל שינויים האפשריים¹⁰, בטח פעלו בהתאם להחלטות כל הכינוסים הקודמים.

יגובאופן דכינוס¹¹ — דיש בזה זכות ותוקף דרבים¹², ויתירה מזה — דציבור, שהרי בודאי יתאחדו כולם למציאות (חדשה¹³) אחת בלב אחד¹⁴ ע"י אהבת ישראל ועד לאחדות ישראל,

ידובתור שלוחים של אחד, כ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא דורינו, שהנשיא הוא הכל¹⁵ —

טוהי"א¹⁶ — ומקרא מלא דבר הכתוב "אחד עשר יום מחורב¹⁷",

טזוי"ל הרמז בזה, רמז מפורש שמחורב — נתינת וקבלת התורה — צ"ל הליכה תמידית, ביום הרביעי בו נתלו כל המאורות¹⁸ שמש ירח וכל הכוכבים, שכל¹⁹ או"א מבני ישראל דוגמתם.

יזלס' "תמיד עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" — ציווי נתינת כח²⁰ וגם הבטחה²¹ בזה, שעיני ה"א תמיד בעזר וסיוע דכאו"א, ובנוגע לשלוחים — דנשיא דורינו ועל ידו דאמצעי המחבר²² שלוחי הקב"ה — למלאות כוונת ומטרת השליחות לפעול בכאו"א מבנ"י שיהיו, בלשון רבותינו — "נרות להאיר²³", להאיר נר מצוה ותורה אור²⁴, כולל ובמיוחד — הפצת מאור שבתורה, פנימיות²⁵,

יחבישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש²⁷, נחלת הר²⁸ חב"ד, ע"פ משנ"א "תמים תהי'²⁶ עם הוי' אלקיך²⁹" וביחד עם זה בשלימות דח(כמה) ב(ינה) ד(עת), ובאופן דנחלה וירושה שאין לה הפסק³⁰.

יטויה"ר שיקיימו שליחותם בשלימות המתאימה לפעולות הבאות לאחרי החלטות הכוללות ומוסיפות (כהציווי להעלות בקודש³¹) על ההחלטות הקודמות, וכציווי יום הכינוס — יום שכאו"א מאיר בכל סביבתו בכל המאורות, שמש ירח וכל הכוכבים.

כובודאי תבואנה ברכות ה' לכאו"א וב"ב שי' לאורך ימים ושנים טובות — בשלימותם, שהרי כאו"א פועל בכח ויכולת הכינוס והציבור³², עשרה (ויותר) מישראל, מלכתחילה אַריבער³³, ויתירה מזה — בנתינה (בעין יפה³⁴) אל לבו³⁵ מכל עניני התורה ומצוותי', שהם חיינו ואורך ימינו, וכמתאים לשנה שסימנה הי' תהא שנת נסים — ובשנה עצמה נמצאים ביום דקיימא סיהרא באשלמותא דאב, שלא היו יו"ט לישראל כחמשה עשר באב וכיוהכ"פ³⁶,

כאולמילוי תפלת כאו"א, גם לשון הבטחה: מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו³⁷ ובאופן שנמשך ומגלה הוי' ומתגלה בכל התוקף — ברוך הוי' לעולם אמן ואמן³⁸,

כבכי במהרה בימינו ממש — נזכה, ובמיוחד ע"י הפצת המעיינות חוצה³⁹, לברכה העיקרית: גאולה האמיתית והשלימה⁴⁰ ע"י משיח צדקנו.

כגותחזינה עינינו בחינוך בית הבחירה, מקדש אדנ­י כוננו ידיך⁴¹.

כדבברכת הצלחה⁴² בכל הנ"ל

כהמקום החתימה ב"ה, יום הרביעי¹ פ' עקב², עשרים³ במנחם­אב⁴,

כוחודש דמזלי' ארי', ארי' שאג⁷ מי לא יירא⁶⁵,

כזה'תנש"א, ברוקלין, נ.י.

כחלכל המשתתפים בכינוס

כטהשלוחים השנתי הי"ב,

לבארצנו הקדושה תובב"א,

לאה' עליהם יחיו

לבשלום וברכה!

לגבנועם קבלתי ההודעה ע"ד קביעות זמן כינוס השלוחים השנתי הי"ב בארצנו "ביום הראשון לס' "כי תעשה הטוב והישר⁹", כ"ד מנחם­אב, בהמשך ובסמיכות¹⁰ לכ"ף מנחם-­אב — יום ההילולא של הרה"ג והרה"ח המקובל מוהר"ר לוי יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אביו של — יבלח"ט — כ"ק אדמו"ר שליט"א, "בישיבת תומכי תמימים ליובאַוויטש, מגדל העמק⁸",

לדכינוס אשר קבעו הנושא שלו "הגיע זמן גאולתכם¹¹".

להויהי רצון שיהא בהצלחה¹² רבה בכל —

לווהרי הודיעה תורתנו תורת אמת בקשר לאבוהן דכל שלוחים, שהוא "משה רבנו', שליח השם למסור תורתו ומצוותי': לכה ואשלחך גו' ואנכי אהי' גו' והוריתי אתכם את אשר תעשון¹³,

לזובפרט שבמשך כל השנה שעברה, ששנה כוללת כל שינויים האפשריים¹⁴, בטח פעלו בהתאם להחלטות כל הכינוסים הקודמים.

לחובאופן דכינוס¹⁵ — דיש בזה זכות ותוקף דרבים, ויתירה מזה — דציבור¹⁸¹⁶, שהרי בודאי יתאחדו כולם למציאות (חדשה¹⁷) אחת בלב אחד¹⁹ ע"י אהבת ישראל²⁰ ועד לאחדות ישראל, ובתור שלוחים של אחד, כ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא דורינו, שהנשיא הוא הכל²¹ —

לטהי"ב²² — המזכיר ומעורר וממשיך השפעת כל אחד עשר כינוסים שקדמוהו והי' בהם גם הכנה, הכנה רבתי לכינוס זה.

מביום הראשון — הנקרא בתורה אור²⁴, ובתורה עצמה ב"פתח דבריך יאיר²⁵", יום אחד, שלא הי' בעולם אלא אחד²³, ונמשך בכל הימים שלאחרי זה ע"י אשר "אתה הראת לדעת כי הוי' הוא האלקים אין עוד מלבדו²⁶",

מאלס' "כי תעשה הטוב והישר" — ציווי נתינת כח²⁷ וגם הבטחה²⁸ בזה, למלאות כוונת ומטרת השליחות, לפעול בכאו"א מבנ"י, שיהיו, בלשון רבותינו "נרות להאיר²⁹", להאיר נר מצוה ותורה אור³⁰, כולל ובמיוחד — הפצת מאור שבתורה, פנימיות התורה³¹,

מבבישיבת תומכי תמימים — ע"פ מה שנאמר "תמים תהי'³² עם הוי' אלקיך³³".

מגליובאַוויטש — ע"ש ענין האהבה ("ליובאַ" — בשפת המדינה ההיא³⁴), היינו שהעבודה דהפצת התורה והיהדות חדורה באהבת ישראל ואחדות ישראל, מגדל העמק — ומזכיר ומעורר וממשיך מתואר כנסת ישראל ועם ישראל (מגדל דוד, שושנת העמקים³⁵) ועי"ז בכל אחד ואחת מהם שיהי' כמגדל גו' צווארך³⁶.

מדויה"ר שיקיימו שליחותם בשלימות המתאימה לפעולות הבאות לאחרי החלטות הכוללות ומוסיפות (כהציווי להעלות בקודש³⁷) על ההחלטות הקודמות, וכציווי יום הכינוס — יום ראשון, יום אחד, שאין בעולם אלא רשות יחידו של עולם.

מהובודאי תבואנה ברכות ה' לכאו"א ובני ביתו שיחיו לאורך ימים ושנים טובות — בשלימותם, שהרי כאו"א פועל בכל עניני התורה ומצוותי', בכח ויכולת הכינוס והציבור, עשרה (ויותר) מישראל, מלכתחילה אַריבער³⁸, וכמתאים לשנה שסימנה הי' תהא שנת נפלאות אראנו³⁹.

מוותקויים בכל אחד מהמשתתפים בהכינוס שיחיו, בתוככי כלל ישראל, תפילת וברכת משה רבינו (שהיא גם נתינת­-כח) בסיום וחותם מזמור צדי"ק שבתהלים: ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו — יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם⁴⁰,

מזובמהרה בימינו ממש, ובמיוחד ע"י הפצת המעיינות חוצה⁴¹ — נזכה אשר ומעשה ידינו כוננהו — בבית המקדש השלישי⁴², שיבנה במהרה בימינו, בגאולה האמיתית והשלימה⁴³ על ידי משיח צדקינו, תיכף ומיד ממש, ובלשון הרמב"ם⁴⁴: מיד הן נגאלין.

מחבברכת הצלחה בכל הנ"ל⁴⁵

מטמקום החתימה זה מזמן קבלתי מכתבה, ומטעמים מובנים הי' קשה לענות עליו, שהרי קשה למצוא האותיות המתאימות והענינים המתאימים. אבל למחרת היאָרצייט של אאמו"ר ז"ל ובקשר עם המחשבות דיום היא"צ, הרי הזמן והרגש מוכשרים יותר למענה על מכתבה ולהביע אי­-איזו מחשבות בהמשך ליום אתמול, ומהן:

נבודאי אשר ה' הוא עצם הטוב, ומטבע הטוב להטיב, שלכן בודאי ובודאי שבכל דבר ענין ומאורע — ישנו טוב, ולא רק בנוגע לחיי עולם הבא, אלא גם בעולמנו זה, אשר בו ניתנה התורה ומצותי', ואדרבה עיקר ענינה הוא בעולם הזה, וכמו שנאמר לא בשמים היא.

נאנקודה נוספת, שהיא אחת מהוראות היסודיות של חיי עם ישראל, הן של הכלל, והן של הפרט, היא אשר המעשה הוא העיקר. והרי בכל דבר נמצא העיקר.

נבעל פי האמור מובן שגם במאורע מסוג זה שארע לה, היינו אשר נשמת אדם קרוב, וקרוב ביותר וכו', עלתה השמימה, בודאי אשר למרות רגש האבדה וכולי וכולי יש לחפש את הטוב גם בהאמור, ולתרגמו בשטח המעשי בחיים מעשיים ועד לחיי יום­יום.

נגאחת הנקודות בזה, אשר כיון שהמדובר הוא בעלית נשמת אדם קרוב השמימה, הרי על הקרובים אליו להמשיך בפעולות בהן הי' עוסק הנפטר בחיי חייתו בעולם זה, וכאמור — במעשה בפועל; נוסף על חלקו של כל אחד ואחת להיות פעיל ואקטיבי בעולם הזה ככל יכלתו לצאת ידי חובת עצמו.

נדומאחר שעל פי ההשגחה העליונה הוטל על החי עלי אדמות תפקיד נוסף ופעילות נוספת, בודאי אשר מקודם לכן ניתנו לו הכוחות הדרושים למלא התפקיד ככל הדרוש. וככל תפקיד המוטל על ידי ההשגחה העליונה, הרי צריך הדבר להיעשות במרץ ובחיות, וכל מחשבה או ענין המבלבלים או גורעים בזה, צריך לגרשם בשתי ידים, שהרי מבלבלים הם גם את החי ולהבדיל בין החיים וכו' גם את נשמת הנפטר, שפעילות האמורה גורמת לה נחת רוח ועלי', שהרי בהמצאה בעולם האמת יודעת היא האמת אשר פעילות זו קשורה ונעשית לזכותה וכאילו בתור שליחות.

נהמהאמור מובן אשר אין כל מקום למסקנה אודות בדידות וכולי, שהרי אדרבה — דוקא מאורע כהאמור צריך להביא לפעילות בתוך בני אדם ובמרץ מוגבר ובהקף מוגדל. וכמדובר בכמה מקומות, וגם שכל הפשוט מבין זה — בלי ספק, אשר אין כל מקום לומר שמחלת הגוף איזו שתהי' פוגעת בנשמה, בחיות שלה או בנצחיות שלה. זאת אומרת אשר השינוי הוא רק בקישור הנשמה בגוף קישור המביא גם להגבלות מסוימות בנשמה, וכשמתבטל הקשר — מתבטלות גם ההגבלות. ופעילות באיזה מקום שיהי' נודעת תיכף ומיד לנשמה, שהרי עתה אינה מוגבלת במקום ובזמן ובכלי הראי' וכלי השמיעה וכולי.

נוואסיים באיחולי אשר תסדר חיי' באופן שתוכל לנצל הכשרונות אשר חוננה בהם ולתועלת הרבים, נוסף על תועלת היחיד או יחידים, ומתוך מרץ וחיות, וה' יברכה באורך ימים ושנים טובות ובהסתדרות טובה בטוב הנראה והנגלה בכל הפרטים.

נזבברכה לבשורות טובות בכל האמור ובקרוב,

נחנ.ב. בודאי שיענין אותי כל פרט באופן הסתדרותה מכאן ולהבא, כולל וגם זה עיקר — בנוגע למצב הכספי, ובודאי תכתוב על דבר כל זה דברים כמו שהם, מיוסד על הקורבה המשפחתית וכולי, ובפרט שרק אחדים נשארו משרידי משפחתנו בדורנו.

נט(ממכתב כ"א מנחם אב תש"ל)