Chabad Library · The Rebbe
Likkutei Sichos· Vol. 39· Additions of Letters and Sichos· Parshas Savoלקוטי שיחות· כרך לט· הוספות - מכתבים ושיחות· תבוא
אתבוא
... לכל לראש הי' צריך בצירוף זקני אנ"ש המתאימים, למסור תמיהתי להרה"ח כו' מוה"ר. . על אשר כנראה עד עתה לא עזב דרכו לעבוד את ה' דוקא מתוך מרה שחורה. ואיך שדרך זה מופרך אין צריך ביאור אפילו לעולמ'שע כיון שהכתוב אומר עבדו את ה' בשמחה, ובפרט להשייכים לעדת החסידים וכמבואר ציווי הבעש"ט אודות עבודת ה' בשמחה, ובפרטי פרטים לאלו שראו נפלאות השי"ת במוחש ממש שהוציאם ממדינתם לפנים וכו' וכו', ה"ז כפתגם הידוע של הרז"א נ"ע: "א ליטוואק גלויבט ניט ביז ער ציילט ניט איבער". אבער איבערציילען און ניט גלויבען איז דאס גאר א מורא'דיקער העלם והסתר.
... לכל לראש הי' צריך בצירוף זקני אנ"ש המתאימים, למסור תמיהתי להרה"ח כו' מוה"ר. . על אשר כנראה עד עתה לא עזב דרכו לעבוד את ה' דוקא מתוך מרה שחורה. ואיך שדרך זה מופרך אין צריך ביאור אפילו לעולמ'שע כיון שהכתוב אומר עבדו את ה' בשמחה, ובפרט להשייכים לעדת החסידים וכמבואר ציווי הבעש"ט אודות עבודת ה' בשמחה, ובפרטי פרטים לאלו שראו נפלאות השי"ת במוחש ממש שהוציאם ממדינתם לפנים וכו' וכו', ה"ז כפתגם הידוע של הרז"א נ"ע: "א ליטוואק גלויבט ניט ביז ער ציילט ניט איבער". אבער איבערציילען און ניט גלויבען איז דאס גאר א מורא'דיקער העלם והסתר.
בוהשי"ת יצליח את הנ"ל לעבוד את ה' מתוך שמחה, שבמילא יהי' בידו לבשר בשורות משמחות. . .
ג(ממכתב כ"ד אדר ב' תשי"ד)
דבמענה על מכתבו מששי באלול, בו כותב שלפעמים הוא במצב עצבות וכו',
הוכיוון שמתחיל מכתבו שלמד בישיבת ערב של חב"ד, יבקש את המשפיע שם שילמדו את פרקי התניא המדברים בגנות ענין העצבות ואיך לשלול אותה, וילמוד את זה איזה פעמים עד שיהי' בקי בתוכן הדברים. ועי"ז יוטב לו.
וכן מהנכון לבדוק את התפילין שלו, ואשר ישמור את שלשת השיעורים הידועים בחומש תהלים ותניא, עכ"פ מכאן ולהבא. . .
ז(ממכתב ט' אלול תשט"ז)
חימלא* רצון. . והוראותיו ע"י שיהי' בשמחה תמידית
טוכישפתהו היצה"ר להתבונן במצב רוחו ובפרטיות יענהו שהוא תמים ולא חקרן ובכלל אין לו פנאי לזה כי תפקידו לעשות רצון קונו ע"י תומ"צ ולא ע"י חקירות ופלפולים.
י(ממכתב י"ט כסלו תשמ"ג?)
יא... כמדומה, כבר כתבתי לו, אשר לע"ע, עליו להסיח דעת ממחשבות אודות עצמו, חשבון הנפש וכיו"ב, — ע"י שיתקע מחשבתו בדברי תורה ותפילה, ולהבדיל, בהשייך למשרתו וכיו"ב.
יבולשאלתו סיבת שינויי מצבי נפשו שכותב אודותם — הסיבה היא תחבולות היצר להחלישו מקיום התומ"צ, שצ"ל בשמחה.
יגותכסיס מלחמה נגד היצר היותר מועיל בכגון דא הוא, כנ"ל, היסח הדעת דוקא, ולא ע"י טענות שכליות וכיו"ב.
יד(ממכתב י"ב אדר תשי"ח)
טו... לע"ע אין הזמן גרמא לענות על הכלל כ"א בהנוגע לפרט, אף שבאמת גם היחיד רבים הוא, וכידוע דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה.
טזבמ"ש אודות הזהירות באיזהו ענינים, הרי מבואר גודל הענין בזה בקונטרס העבודה, ושם גם ר"פ מהתבוננות מתאימות — אלא שככל עניני תורה ומצוות, מובן שגם זה צ"ל מתוך שמחה וטוב לבב, וע"ד המבואר שאפילו תשובה על איזה ענין שיהי', הרי ביחד עם החרטה על העבר וקבלה על להבא, צ"ל חדוא תקיעא בליבאי מסטרא דא על היכולת והאפשריות לשוב בלבב שלם, ואשר בחסדו חסד חנם גזר אומר שאין לך דבר עומד בפני התשובה. . .
יז(ממכתב כ"ה אדר תש"כ)
יח... כשנופלים לאדם מחשבות והרהורי חרטה על הנהגה ומעשים בלתי רצוים ובתכיפות — צריך הוא לברר מאיזה "צד" באו: מיצרו הטוב, או ממנגדו. והבחינה העיקרית בזה — "תולדות" מחשבות אלו: באם המחשבות מולידות הוספת מרץ וחיות בקיום המצות, חיזוק בהנהגה יומית ע"פ שו"ע (כולל — בנוגע אלי' — שמירת סדרי בית הספר וכו') — ראי' שמקורן טהור וטוב הוא. באם מולידות עצבות ורשלנות ועצלות או רגש של יאוש — הרי זו הוכחה שבאו מיצר הרע (אלא שנתלבש ונתחפש בלבוש של ירא שמים) כי כל אלו (עצבות וכו') מפריעים לאדם בעבודת השם. ובנוגע אלי' — על ידי מעשים טובים תגרום נחת רוח לנשמת אבי' ע"ה, ולא ע"י מחשבות יאוש וכיו"ב. ובודאי המדריך רוחני — יסבירה באריכות יותר ע"פ המבואר בכמה מקומות.
יט(ממכתב י"א אייר תשל"א)