Chasidut · Breslov
Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of an Agent Collecting Debts and Authorisation 3:11/ליקוטי הלכות· חושן משפט· הלכות העושה שליח לגבות חובו ג׳:י״א
אוְזֶה בְּחִינַת הָמָן שֶׁהוּא עֲמָלֵק מִזֶּרַע עֵשָֹו שֶׁהוּא עִקַּר הָרַב דִּקְלִפָּה שֶׁרוּחוֹ הָיָה גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בִּשְׁעָתוֹ. כַּמְבֹאָר בְּהַמְגִלָּה מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ בִּשְׁעָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֶת הָמָן וַיְנַשְֹּאֵהוּ וַיָּשֶֹם אֶת כִּסְאוֹ וְכוּ' וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְכוּ' כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן וְכוּ'". מֵחֲמַת שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשַׁךְ לָהֶם כָּל הַחִיּוּת לְהַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲבָל "וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה,, כִּי יָדַע שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה בְּחִינַת הָרַב דִּקְלִפָּה שֶׁבֶּאֱמֶת חִיּוּת שֶׁלּוֹ אֵינוֹ חִיּוּת כְּלָל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁלִים שׁוּם חִסָּרוֹן בֶּאֱמֶת רַק מְרַמֶּה וּמַטְעֶה בְּנֵי אָדָם לְפִי שָׁעָה קַלָּה. וְעַל כֵּן נִתְקַנֵּא בּוֹ הָמָן הַרְבֵּה. וְזֶהוּ, "וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו". 'וְרֹב' דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּנָיו שֶׁהֵם עֲשֶֹרֶת בְּנֵי הָמָן בְּחִינַת עֶשֶֹר כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֲשֶֹרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁשָּׁם הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה. וּבָנָיו עֲשָֹרָה הָיוּ לְעֻמַּת זֶה בַּקְּלִפָּה שֶׁמִּשָּׁם הָרוּחַ חַיִּים דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהָרַב דִּקְלִפָּה בְּחִינַת וְרֹב בָּנָיו, 'רֹב' דַּיְקָא, בְּחִינַת הָרַב דִּקְלִפָּה. וְזֶהוּ כְּבוֹד עָשְׁרוֹ, כִּי הָעֲשִׁירוּת מִצָּפוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה". וְצָפוֹן חָסֵר. וּמִשָּׁם צְרִיכִין לְהַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת. וְהִתְפָּאֵר בָּעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֹשֶׁר גָּדוֹל לְהַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי הַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל וְכָל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם יָכוֹל לִקְנוֹת בְּכֶסֶף. נִמְצָא, שֶׁעֲשִׁירוּת הוּא בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, אֲבָל בֶּאֱמֶת הָעֲשִׁירוּת וְהַמָּמוֹן דְּסִטְרָא אָחֳרָא אֵינוֹ עֲשִׁירוּת כְּלָל, כִּי בְּכָל פַּעַם חָסֵר לוֹ יוֹתֵר בִּבְחִינַת מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין מִנֵּיהּ וּבֵיהּ בְּהָמָן עַצְמוֹ, יִמַּח שְׁמוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ בִּשְׁעָתוֹ שֶׁהָיְתָה הַשָּׁעָה מְשַֹחֶקֶת לוֹ מְאֹד וְהִתְפָּאֵר וְהִתְגָּאָה הַרְבֵּה לִפְנֵי אִשְׁתּוֹ וְאוֹהֲבָיו בִּכְבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו, סִפֵּר לָהֶם בְּעַצְמוֹ גֹּדֶל מַכָּתוֹ וּכְאֵבוֹ וְחֶסְרוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל עֵת וְכוּ'". נִמְצָא, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת גְּדֻלָּתוֹ הָרָמָה הָיָה מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת. וְכֵן הוּא מַכָּה מְהַלֶּכֶת בְּרֹב בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מִסְתַּכְּלִים עַל הַתַּכְלִית כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁלֹּא טִהֵר אֶת עַצְמוֹ עֲדַיִן מִקְּלִפַּת וְזֻהֲמַת הָמָן עֲמָלֵק שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כְּמוֹ כֵן הוּא מָלֵא יִסּוּרִים וְחֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד אֲפִלּוּ בְּעֵת גְּדֻלָּתוֹ, וּבִפְרָט מִי שֶׁיֵּשׁ קִנְאָה בְּלִבּוֹ עַל גְּדֻלַּת וַעֲשִׁירוּת חֲבֵרוֹ שֶׁאָז כָּל הוֹן דְּעָלְמָא אֵינוֹ מַסְפִּיק לוֹ, כִּי יֵשׁ שֶׁעֵינָם רָעָה כָּל כָּךְ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא מַרְוִיחַ אֲלָפִים, נַפְשׁוֹ מָרָה לוֹ עַל מַה שֶּׁחֲבֵרוֹ מַרְוִיחַ אֵיזֶה רֶוַח, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה מִי שֶׁמַּרְוִיחַ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵהָרַב דִּקְלִפָּה שֶׁאוֹמֵר, "וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל עֵת וְכוּ'":