Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Grace After Meals and Washing after Meals 5:2/ליקוטי הלכות·אורח חיים·הלכות ברכת המזון ומים אחרונים ה׳:ב׳

אוְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אַרְבָּעָה פָּתְחוּ בְּאַף. וְהֵם הַנָּחָשׁ שֶׁאָמַר, אַף כִּי אָמַר אֱלֹקִים וְכוּ'. וְשַׂר הָאוֹפִים שֶׁאָמַר, אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְכוּ'. וַעֲדַת קֹרַח שֶׁאָמְרוּ, אַף לֹא אֶל אֶרֶץ וְכוּ'. וְהָמָן שֶׁאָמַר, אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר וְכוּ'. כִּי כָּל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה נִמְשָׁךְ דֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ שֶׁהִטְעָה אֶת הָאָדָם שֶׁנִּמְשַׁךְ מִלִּמּוּדִים הַנְּפוּלִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. וְעַל-כֵּן הֵם ד כְּנֶגֶד ד אַלְפִין הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, כִּי הֵם פָּגְמוּ בָּאַלְפִין הַנַּ"ל וְנַעֲשָׂה אֶצְלָם מֵאָלֶף אַף שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲרוֹן אַף תֻּקְפָּא דְּדִינָא, כִּי הַד אַלְפִין בַּקְּדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת תּוֹרַת אֱמֶת שֶׁהִוא בְּחִינַת חֲסָדִים גְּדוֹלִים, בְּחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגְמִין בָּהֶם נַעֲשֶׂה מִזֶּה כְּפִירוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִוא בְּחִינַת דִּין וַחֲרוֹן אַף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם. וְעַל-כֵּן אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל פָּתְחוּ כֻּלָּם בְּאַף, כִּי נַעֲשָׂה אֶצְלָם מֵאָלֶף אַף כַּנַּ"ל, כִּי כֻּלָּם פָּגְמוּ עַל-יְדֵי תּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל. וְעַל-כֵּן לָמְדוּ לִמּוּד שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת וְדִמְיוֹן שֶׁל שֶׁקֶר כְּמוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁאָמַר, אַף כִּי אָמַר אֱלֹקִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. וְעַל-יְדֵי זֶה רָצָה לִלְמֹד עִמָּהֶם לְהַתִּיר אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת וְכוּ':

בוְכֵן שַׂר הָאוֹפִים אָמַר, אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי. וְרָצָה לְדַמּוֹת לְהַשְׁווֹת חֲלוֹמוֹ לַחֲלוֹם שַׂר הַמַּשְׁקִים מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:

גוְכֵן עֲדַת קֹרַח שֶׁאָמְרוּ, אַף לֹא אֶל אֶרֶץ וְכוּ'. וְרָצוּ לְהַטְעוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ חַס וְשָׁלוֹם, הִטְעָה אוֹתָם. וְלָמְדוּ קַל וָחֹמֶר שֶׁל שְׁטוּת, וּמַה חוּט אֶחָד שֶׁל תְּכֵלֶת פּוֹטֵר אֶת הַטַּלִּית וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר פְּגָמָם הָיָה עַל-יְדֵי לִמּוּדִים פְּגוּמִים וּנְפוּלִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל:

דוְכֵן הָמָן שֶׁאָמַר, אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר וְכוּ'. וְלָמַד בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא לְטוֹבָתוֹ וְנִתְגָּאָה מְאֹד עַל-יְדֵי זֶה עַד שֶׁרָצָה לִתְלוֹת אֶת מָרְדְּכַי, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל הָיָה לְרָעָתוֹ, כִּי גֶּחָלִים הָיְתָה חוֹתָה עַל רֹאשׁוֹ בָּזֶה שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ עַל הַמִּשְׁתֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. נִמְצָא, שֶׁכָּל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה פָּגְמוּ עַל-יְדֵי שֶׁקִּבְּלוּ לִמּוּדִים רָעִים הַנִּמְשָׁכִין מִתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת מִד אַלְפִין הַנְּפוּלִין הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. וְעַל-כֵּן כֻּלָּם פָּתְחוּ בְּאַף שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶקֵּשׁ וְדִמְיוֹן שֶׁקֶר הַנִּמְשָׁךְ מִתֹּקֶף הַדִּין וַחֲרוֹן אַף שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא. וְעַל-כֵּן רָצוּ לְדַמּוֹת מִלְּתָא לְמִלְּתָא בְּדִמְיוֹן שֶׁקֶר וְכָזָב וְכַנַּ"ל: