Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Washing One's Hands for a Meal 4:2/ליקוטי הלכות·אורח חיים·הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת ד׳:ב׳

אוּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם שֶׁל הַנְּטִילָה מַיִם שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ בָּהֶם מְלָאכָה גַּם שֶׁיִּהְיֶה הַכְּלִי שָׁלֵם, כִּי כָּל הַמְלָאכוֹת יֵשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁנֶּאֱחֶזֶת בְּהַל"ט מְלָאכוֹת שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִין כָּל הַמְלָאכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָּל הַל"ט מְלָאכוֹת נִמְשָׁכִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ עַל-יְדֵי שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵעֵץ הַדַּעַת עַל-יְדֵי עֲצַת הַנָּחָשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְקַלֵּל בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין הַל"ט מְלָאכוֹת כַּיָּדוּעַ. וְעִקַּר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה בַּאֲכִילָה שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. דְּהַיְנוּ פְּגָם הַנַּ"ל שֶׁאָכַל מַאֲכָל שֶׁל אִסּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא בְּחִינַת עֲקֵב עֵשָׂו כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן כָּפַר בָּעִקָּר, כִּי הַנָּחָשׁ הִטְעָהוּ וְאָמַר לוֹ, כִּי יֹדֵעַ אֱלֹקִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ וְכוּ'. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמַר לָהֶם מִן הָעֵץ אָכַל וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁכָּפַר בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי שָׁמַע לַעֲצַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם הַנֶּאֱמַר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי כָּל זֶה מִתְגַּבֵּר הַכְּפִירָה בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם. כִּי כְּמוֹ שֶׁעַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁהוּא מַכְנִיעַ בְּחִינַת וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל עַד שֶׁזּוֹכִין לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית שֶׁל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, עַל-יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִין הַכְּפִירוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם, דֵּעוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַכּוֹפְרִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, יִמַּח שְׁמָם וְזִכְרָם. וְאָז הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא, כִּי נֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ"ל וּמִתְגַּבֵּר עֲקֵב עֵשָׂו שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁמַע לַעֲצַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם הַנֶּאֱמַר שָׁם בַּפָּרָשָׁה וְכָפַר בְּעִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת שֶׁהוּא אֲכִילָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא, אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר שֶׁהוּא עִקַּר מְזוֹנָא דְּגוּפָא. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת כְּשֶׁה' יִתְבָּרַךְ רָצָה לְרַחֵם עָלָיו וּלְתַקְּנוֹ הִמְשִׁיךְ עָלָיו הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּפָּרָשָׁה, אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא וְכוּ'. שֶׁעַל-יְדֵי זֶה חוֹזְרִין וּמַכְנִיעִין מְזוֹנָא דְּגוּפָא וּמַגְבִּירִין מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא וְעַל-יְדֵי זֶה הִתְחִיל בֶּאֱמֶת תִּקּוּן הַחֵטְא שֶׁלּוֹ, אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר לְגַמְרֵי עַד שֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ כַּיָּדוּעַ. וְעַל-יְדֵי חֶטְאוֹ גָּרַם הַל"ט קְלָלוֹת שֶׁעַל-יְדֵי זֶה צְרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ בְּל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּזֵעַת אַפֶּךָ וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַמְלָאכוֹת שֶׁכְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת כֻּלָּם יֵשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מִכָּל הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדוֹ מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם, מְזוֹנָא דְּגוּפָא וְכַנַּ"ל. עַל-כֵּן הַמַּיִם שֶׁל הַנְּטִילָה שֶׁצְּרִיכִין לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר בָּהֶם אֶת הַיָּדַיִם. כְּדֵי לִזְכּוֹת לִמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה מַיִם שֶׁלֹא נַעֲשָׂה בָּהֶם מְלָאכָה כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזָה מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ. כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְטַהֵר עַל יָדָם אֶת הַיָּדַיִם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַכְנִיעַ מְזוֹנָא דְּגוּפָא שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וּלְהַגְבִּיר מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי יַעֲקֹב וְכוּ' כַּנַּ"ל: