Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Washing One's Hands for a Meal 4:7/ליקוטי הלכות·אורח חיים·הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת ד׳:ז׳

אוְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ זוֹכִין לַעֲשׂוֹת גֵּרִים וּלְהַרְבּוֹת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַמְשִׁיךְ נְבוּאָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה. נִמְצָא, שֶׁכֹּחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּבָרְרִין הַמְדַמֶּה נִמְשָׁךְ מֵהַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְרוּחַ נְבוּאָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ פָּרָשַׁת שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפָרָשַׁת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְכוּ'. כִּי פִּינְחָס הֵשִׁיב חֲמַת ה' יִתְבָּרַךְ וְהִמְתִּיק הַדִּין מִיִּשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּחִינַת וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן תֵּכֶף אַחַר זֶה שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב גֹּדֶל הַכֹּחַ שֶׁל פִּינְחָס שֶׁהֵשִׁיב אֶת חֲמָתוֹ וְכוּ'. שֶׁכָּל זֶה הָיָה עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל. שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין הַצַּדִּיקִים רוּחַ נְבוּאָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה וּלְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְסֻגָּל מְאֹד לְהַזְכִּיר שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת פָּרָשַׁת שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם שֶׁשָּׁם מַזְכִּיר שְׁמוֹת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם רָאשֵׁי אֲבוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר ה' יִתְבָּרַךְ שִׁתֵּף שְׁמוֹ בִּשְׁמוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, הַחֲנֹכִי הַפַּלֻּאִי כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שְׁמִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּזְכָּרִים שָׁם בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בָּהֶם. וְעַל-כֵּן מַה טּוֹב וְיָפֶה סְמִיכַת פָּרָשָׁה זוֹ לְעִנְיַן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר שֶׁהוּא הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁךְ הַכֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְכוּ' אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה מְסֻגָּל הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם כַּנַּ"ל וְעַתָּה מַה יָּפֶה אַף נָעִים שֶׁנִּסְמָךְ תֵּכֶף לָזֶה פָּרָשַׁת יְרֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ. כִּי כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי כָּל הַנַּ"ל הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל וְהָבֵן הֵיטֵב. וְזֶהוּ לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. 'בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת' דַּיְקָא. 'לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם' דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁעַל יָדָם נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל וְהָבֵן הֵיטֵב: