Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Washing One's Hands for a Meal 6:107/ליקוטי הלכות·אורח חיים·הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת ו׳:ק״ז

אוְזֶה, וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ. שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל הַבָּנִים וְעַל הַמָּמוֹן וְעַל הַשֵּׁם. זֶה בְּחִינַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין בְּיוֹתֵר בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כִּי בָּנִים זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד הַנַּ"ל. כִּי גַּם הַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים. וְעַל-יְדֵי הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד זוֹכִין לְפַרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶהוּ שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל הַמָּמוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַאֲבָרֶכְכָה-בְּמָמוֹן, כִּי עַל-יְדֵי זֶה הַדַּעַת זוֹכִין לְמָמוֹן וַעֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נֶפֶשׁ וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִין בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין קְדוֹשִׁים לַה' יִתְבָּרַךְ נִכְלָלִין בְּיוֹתֵר בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ וּכְמוֹ כֵּן נִגְדָּל שְׁמוֹ בָּעוֹלָם. וְהַכֹּל מִשְׁתּוֹקְקִים וְרוֹצִים לְהִכָּלֵל בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְזֶה בְּחִינַת הַה שֶׁנִּתְוַסֵּף עַל שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אוֹת ה הוּא בְּחִינַת אָתָא קְלִילָא דְּלֵית בָּהּ מַשָּׁשׁוּתָא. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַ"ה שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁוּת רַק תְּשׁוּקָה וְרָצוֹן לְבַד שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֵׁם מַ"ה הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא. כִּי הַה הוּא בְּחִינַת רָצוֹן בְּחִינַת מַ"ה שֶׁזֶּה זָכָה אַבְרָהָם עַל-יְדֵי גֹּדֶל רְצוֹנוֹ וְכִסּוּפָיו הַטּוֹבִים לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זָכָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּלְהַגְדִּיל שְׁמוֹ וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה הָרָצוֹן הַטּוֹב. כִּי הוּא נְדִיב לֵב הָרִאשׁוֹן, כִּי לֹא הָיָה אָז עֲדַיִן תּוֹרָה. וְכָל עֲבוֹדָתוֹ הָיָה רַק רָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין טוֹבִים וְכֵן גַּם עַתָּה אַחַר מַתַּן תּוֹרָה הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן הַטּוֹב. וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה בָּזֶה:

בשַׁיָּךְ לְעֵיל לְעִנְיַן מַחֲלֹקֶת קֹרַח בְּאוֹת סט:

גוּרְאֵה זֶה הֵאִיר ה' לְעֵינַי בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים. שֶׁדִּקְדַּקְתִּי וְרָאִיתִי שֶׁכְּשֶׁמְּיַחֵס שָׁם הַמְשׁוֹרְרִים שֶׁעָמְדוּ עַל הַדּוּכָן מִבְּנֵי לֵוִי שֶׁהֵם גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי (קַפִּיטְיל ו) שֶׁאֵינוֹ מַזְכִּיר שֵׁם יַעֲקֹב שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל כִּי אִם בְּהֵימָן הַמְשׁוֹרֵר שֶׁהוּא מִבְּנֵי קֹרַח בֶּן יִצְהָר וְכוּ' שֶׁמְּיַחֲסוֹ עַד בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל. אֲבָל תֵּכֶף בְּאָחִיו אָסָף שֶׁאֵינוֹ מִבְּנֵי קֹרַח אֵינוֹ מְיַחֲסוֹ כִּי אִם עַד גֵּרְשׁוֹן בֶּן לֵוִי וְלֹא הִזְכִּיר בֶּן יִשְׂרָאֵל וְכֵן בִּבְנֵי מְרָרִי אֵינוֹ מְיַחֵס אוֹתָן כִּי אִם עַד בֶּן מְרָרִי בֶּן לֵוִי וְלֹא הִזְכִּיר שָׁם גַּם-כֵּן שֵׁם יִשְׂרָאֵל. אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת. שֶׁכָּל זֶה מוֹרֶה שֶׁעִקַּר מַה שֶּׁמַּזְכִּיר שֵׁם יִשְׂרָאֵל בְּהֵימָן הַמְשׁוֹרֵר שֶׁהוּא מִזֶּרַע קֹרַח. הוּא רַק מֵחֲמַת תְּפִלַּת יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי, שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שְׁמוֹ עַל מַחֲלֹקֶת קֹרַח רַק בְּיִחוּסוֹ עַל הַדּוּכָן יִזָּכֵר שְׁמוֹ דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּכָל דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה הַמְבֹאָרִים לְמַעְלָה שֶׁמַּה שֶּׁנִּזְכָּר שֵׁם יִשְׂרָאֵל בְּיִחוּסוֹ עַל הַדּוּכָן זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁפָּעַל יַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁקֹּרַח יִהְיֶה חָזָק בְּמַחֲלֻקְתּוֹ וְיִבְטַח עַל זַרְעוֹ שֶׁהֵם הַשַּׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ וְכוּ'. אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא יוּכַל לְקַלְקֵל עַד הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן כִּי עֶצֶם שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּעַצְמוֹ, לְשָׁם לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ הַפְּגָם וְהַקִּלְקוּל. אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי נְקֻדַּת קְדֻשַּׁת יַעֲקֹב עַל-יְדֵי זֶה יִגְמֹר ה' יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ שֶׁתִּהְיֶה הַנְּקֻדָּה מִסְתַּתֶּרֶת בְּדֶרֶךְ נִפְלָא עַד שֶׁבַּסּוֹף יָצְאוּ מִמֶּנּוּ הַשַּׁלְשֶׁלֶת הַגְּדוֹלָה וְהַכֹּל בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת יַעֲקֹב וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְקֹרַח יִהְיֶה נִשְׁאָר קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן דַּיְקָא בְּהֵימָן הַמְשׁוֹרֵר מִבְּנֵי קֹרַח נִזְכָּר הַיִּחוּס עַד יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל. אֲבָל לֹא בִּבְנֵי גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי. כִּי שָׁם אֵין צְרִיכִין לָזֶה, אֲבָל אֵצֶל בְּנֵי קֹרַח שֶׁקִּלְקֵל כָּל כָּךְ בְּמַחְלֻקְתּוֹ. שָׁם נִזְכָּר דַּיְקָא שֵׁם יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן. וְזֶה פָּעַל יַעֲקֹב בִּתְפִלָּתוֹ וְכַנַּ"ל. וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה':