Chasidut · Breslov
Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Washing One's Hands for a Meal 6:17/ליקוטי הלכות· אורח חיים· הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת ו׳:י״ז
אוְהַמְרִירוּת שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל הוּא בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, כִּי הַרְבֵּה צְרִיכִין לִסְבֹּל מְרִירוּת מַמָּשׁ מֵרִבּוּי הַמְנִיעוֹת וְהַסִּכְסוּכִים לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, וּמְנִיעוֹת מֵחֲמַת פַּרְנָסָה וְלִפְעָמִים יִסּוּרֵי הַגּוּף אוֹ מִבָּנִים חַס וְשָׁלוֹם. וְגַם הַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַמְעַקְּמִין אֶת הַלֵּב שֶׁצְּרִיכִין לִבְרֹחַ מֵהֶם וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׁתִיקָה כַּנַּ"ל. גַּם זֶה בְּחִינַת מְרִירוּת בִּבְחִינַת וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה-בְּקֻשְׁיָא וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּבְכַמָּה אֳפָנִים זֶה הַמְרִירוּת קָשָׁה מֵהַכֹּל, כִּי הָעִקָּר לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת הַמֹּחַ שֶׁבָּא מֵחֲמַת הַקֻּשְׁיוֹת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב. אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ לְהִמָּלֵט מִבְּאֵר שַׁחַת וּמִטִּיט הַיָּוֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְבֹּל מְרִירוּת אֵלּוּ כְּפִי בְּחִינָתוֹ, וְאָז יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת קֶשֶׁר וּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁהֵם כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל. אֲבָל צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ הַמְרִירוּת בְּרַחֲמָנוּת וּמַשְׁלִיךְ כָּל חַטֹּאתָיו אַחַר גֵּווֹ וְאֵינוֹ שׁוֹלֵחַ לוֹ מְרִירוּת כְּפִי עֲווֹנוֹתָיו רַק כְּפִי יְכָלְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּסִּימָן הַנַּ"ל. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְבֹּל זֶה הַמְרִירוּת. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמְּטַבְּלִין הַמָּרוֹר בַּחֲרֹסֶת. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דְּחָס הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עֲלָן הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁלְּפִי מַעֲשָׂיו לֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לִסְבֹּל הַמְרִירוּת הַמַּגִּיעַ לוֹ. אַךְ ה' יִתְבָּרַךְ מְמַעֵט הַמְרִירוּת כַּנַּ"ל. כִּי רַחֲמָנָא חָס עֲלָן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ חָס רוּת, כַּמּוּבָא. כִּי רוּת מְרַמֵּז עַל בְּחִינַת דָּוִד שֶׁרִוָּה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בָּבָא בַּתְרָא יד,), הַיְנוּ שֶׁהַמְתָּקַת הַמְרִירוּת הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמַּרְוִין לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁיּוֹדְעִין הָאֱמֶת שֶׁהַכֹּל בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָס עֲלָן וּמְמַעֵט הַמְרִירוּת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בִּבְחִינַת בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאלֹקִים אֲהַלֵּל כִּי הַכֹּל בְּחֶסֶד גָּדוֹל כַּנַּ"ל. גַּם כִּי הַחֲרֹסֶת מְרַמְּזִין עַל הַטִּיט וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הָיוּ מְמָרְרִין חַיֵּיהֶם בְּטִיט וְחֹמֶר וְכוּ', הַיְנוּ כִּי צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁהָיָה מְשֻׁקָּע בְּטִיט הַיָּוֵן לְפִי מַעֲשָׂיו וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַעֲלֵהוּ מִשָּׁם בִּבְחִינַת וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וְכוּ'. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ לִסְבֹּל הַמְרִירוּת הַזֶּה כִּי הַכֹּל בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים לְפִי מַעֲשָׂיו וְכַנַּ"ל: