Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Washing One's Hands for a Meal 6:20/ליקוטי הלכות·אורח חיים·הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת ו׳:כ׳

אאֲבָל בְּפֶסַח שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַגְּאֻלָּה שֶׁהָיְתָה בְּנֵס נִפְלָא וּבְחֶסֶד גָּדוֹל, כִּי הָיָה עֲדַיִן קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וְנִגְאֲלוּ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְכוּ', עַל-כֵּן צְרִיכִין אָז לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַנַּ"ל שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּכַמָּה שִׁנּוּיִים, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת. וְזֶה בְּחִינַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת כְּנֶגֶד אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה, וְהוֹצֵאתִי וְהִצַּלְתִּי וְגָאַלְתִּי וְלָקַחְתִּי. כִּי בְּשַׁבָּת מַעֲלִין עַל-יְדֵי הַקִּדּוּשׁ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל עַל-יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁהוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁעָסְקוּ בַּחֹל בִּבְחִינַת שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹדוּ וְכוּ' וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת, שֶׁכְּפִי הָעֲבוֹדָה שֶׁל שֵׁשֶׁת יָמִים כֵּן זוֹכֶה לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְכוּ'. אֲבָל בְּפֶסַח שֶׁהָיָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וְלֹא הָיָה אָז אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא. רַק מַמְשִׁיכִין מֹחִין גְּדוֹלִים מִלְּמַעְלָה בִּכְנִיסַת פֶּסַח בְּחַסְדּוֹ לְבַד. שֶׁהַהַתְחָלָה הִוא מִקִּדּוּשׁ עַל הַיַּיִן. עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל הַסְּעֻדָּה מִיָּד, כִּי עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר בִּשְׁלֵמוּת הֶאָרַת הָרָצוֹן כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיִּשְׁתּוּ עוֹד כּוֹס שְׁנִיָּה קֹדֶם הַסְּעֻדָּה וּלְסַדֵּר עָלָיו הַהַגָּדָה וּלְסַפֵּר הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה ה' יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּחַסְדּוֹ וּמִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ וְעַכְשָׁו קֵרְבָנוּ וְכוּ' וְעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת שֶׁל דָּרֵי מַטָּה שֶׁהוּא זֶה הָעוֹלָם, בְּדָרֵי מַעְלָה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. כְּלָלִיּוּת עֲשִׂיָּה בַּאֲצִילוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּן חָכָם שֶׁמֵּאִיר בְּבֵן רָשָׁע שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עֲשִׂיָּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר בְּחִינַת עֲשִׂיָּה לְהָאִיר שָׁם הַדַּעַת כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֲצִילוּת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא לְתַקֵּן הַבֵּן רָשָׁע שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, הַיְנוּ לְהָאִיר הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן הַגָּבֹהַּ מְאֹד לְהַמְשִׁיכוֹ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה עַד שֶׁיָּאִיר בַּעֲשִׂיָּה כְּדֵי לְהַחֲזִיר הָרְשָׁעִים בִּתְשׁוּבָה, כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא נָמוּךְ בְּיוֹתֵר וְחוֹלֶה וּמְקֻלְקָל בְּיוֹתֵר צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו שֵׂכֶל וְדַעַת מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ יוֹתֵר (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה מֵישְׁרָא, עַיֵּן שָׁם). כִּי הָאַרְבַּע כּוֹסוֹת הֵם כְּנֶגֶד הָאַרְבָּעָה בָּנִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי כּוֹס שְׁנִיָּה שֶׁמְּסַדְּרִין עָלָיו הַהַגָּדָה שֶׁהוּא כְּנֶגֶד עֲשִׂיָּה וְכוּ' שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בַּאֲצִילוּת עַל-יְדֵי זֶה עִקַּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל שֶׁזֶּה הָעִקַּר הַתִּקּוּן הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל מִקֹּדֶם, כִּי עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִכְלָלִיּוּת הַנַּ"ל כִּי אִם עַל-יְדֵי זֶה שֶׁמְּסַדְּרִין הַהַגָּדָה עַל כּוֹס שְׁנִיָּה וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עוֹקְרִין הַקְּעָרָה מִקֹּדֶם לְהוֹרוֹת כִּי עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בִּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיְּסַפְּרוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְכוּ'. שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל: