Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Washing One's Hands for a Meal 6:37/ליקוטי הלכות·אורח חיים·הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת ו׳:ל״ז

אכִּי זֶה רוֹאִין בַּחוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁרוֹאִין מֵהֶם כַּמָּה מִינֵי שִׁגָּעוֹן מַמָּשׁ שֶׁהוּא רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינָם מְשֻׁגָּעִים לְגַמְרֵי וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִנִּיצוֹצֵי הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֶׁמְּבִינִים שֶׁלֹּא לָצֵאת מֵהַדַּעַת לְגַמְרֵי. אֲבָל כְּשֶׁאֶחָד פּוֹגֵם בְּדַעְתּוֹ הַרְבֵּה וְנִמְשָׁךְ אַחַר הַשִּׁגָּעוֹן וְהָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁלּוֹ. אֲזַי נַעֲשֶׂה מְשֻׁגָּע מַמָּשׁ. וְזֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל אֶחָד כְּפִי עֲווֹנוֹתָיו הוּא מְשֻׁגָּע, כִּי בַּעַל עֲבֵרָה הוּא מְשֻׁגָּע כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, עַיֵּן שָׁם. כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת. וּכְפִי רִבּוּי הָעֲווֹנוֹת שֶׁנִּמְצָאִין בְּהַרְבֵּה בְּנֵי-אָדָם כַּיָּדוּעַ הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים כֻּלָּם מְשֻׁגָּעִים מַמָּשׁ. אַךְ ה' יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת וּמְקַיֵּם דַּעְתָּם שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִדַּעְתָּם לְגַמְרֵי עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאָר רְשִׁימָה בְּדַעְתָּם שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהָרְמָזִים הַנַּ"ל מִנִּיצוֹצוֹת הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְבִינִים שֶׁלֹּא לָצֵאת מִדַּעְתָּם לְגַמְרֵי כִּי מִי שֶׁנִּכְשַׁל וְנָפַל לְהָרוּחַ שְׁטוּת יֵשׁ לוֹ עֲדַיִן בְּחִירָה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְאֶחָד שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ אָמַר לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁגָּעוֹן וְכוּ' וְאַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ, אִם אַתָּה רוֹצֶה אֵין אַתָּה מְשֻׁגָּע, וְהָבֵן זֶה מְאֹד. כִּי גַּם הַמְשֻׁגָּע מַמָּשׁ כְּשֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ הֵיטֵב מֻכְרָח לְהַשְׁלִיךְ הַשִּׁגָּעוֹן מֵחֲמַת יִרְאָה וּמִכָּל זֶה יָכוֹל הָאָדָם הָרוֹצֶה לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת לְהִתְגַּבֵּר בִּמְעַט מְעַט דַּעְתּוֹ שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ עֲדַיִן עַל הָרוּחַ שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן הַמִּתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל פַּעַם. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמְרַמֵּז לוֹ רְמָזִים וּמֵאִיר בּוֹ הַדַּעַת בְּפֵרוּשׁ וּבְרֶמֶז בְּדַרְכֵי עֵצוֹת טוֹבוֹת וַעֲמֻקּוֹת וּתְמִימִיּוֹת וְכוּ' אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז בּוֹ. וְכָל זֶה מְרֻמָּז בְּסוֹד כַּוָּנוֹת הַסְּפִירָה שֶׁהָעִקַּר תַּכְלִית הַכַּוָּנָה הוּא לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִזֻּהֲמוֹתֵינוּ מֵהָרוּחַ שְׁטוּת וְכוּ' שֶׁהַכֹּל הוּא עַל-פִּי כָּל הַנַּ"ל וְהָבֵן הֵיטֵב לְטוֹבַת עַצְמְךָ לָנֶצַח שֶׁתִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֶיךָ הָרַחֲמָנוּת הָאֲמִתִּי שֶׁל הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת הָעוֹסֵק לְרַחֵם עָלֶיךָ בֶּאֱמֶת, אֲבָל אַתָּה צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ עָלֶיךָ רַחֲמָנוּתוֹ, כִּי אִם אַתָּה לֹא תְּרַחֵם עָלֶיךָ מִי יַחֲמֹל עָלֶיךָ. וּכְבָר הוֹדִיעַ לְךָ מֵרָחוֹק עֹצֶם רַחֲמָנוּתוֹ עַד שֶׁבְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל יֵשׁ לְךָ כֹּחַ לְרַחֵם עָלֶיךָ. וְהָבֵן מְאֹד מְאֹד: