Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Washing One's Hands for a Meal 6:49/ליקוטי הלכות·אורח חיים·הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת ו׳:מ״ט

אוְעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל הוּא לְהָאִיר בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֵיךְ שֶׁהוּא בְּעֹמֶק הַגָּלוּת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים. כִּי עֲדַיִן ה' עִמּוֹ וְכוּ' כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְאַל יִשְׁמַע לְשׁוּם הֲסָתָה וּדְחִיָּה שֶׁרוֹצִים אֲחֵרִים אוֹ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ לְהָסִית וּלְהַדִּיחַ אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, מֵה' יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ כְּבָר אֶפֶס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ'. כִּי לֹא כֵן הוּא כִּי גַּם עַתָּה עֲדַיִן ה' יִתְבָּרַךְ עִמְּךָ וְכוּ'. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהַסִּטְרִין אָחֳרָנִין אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית וְכוּ'. שֶׁמְּסִיתִים אוֹתָם שֶׁיָּשׁוּבוּ חַס וְשָׁלוֹם אֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם מְשִׁיבִין יִשְׂרָאֵל, מַה תֶּחֱזוּ בַּשׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם שֶׁנֶּאֱמַר עַל מַחֲנֵה הַדְּגָלִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי יִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִין לָהֶם, אֵיךְ אַתֶּם יְכוֹלִים לְפַתּוֹת אוֹתָנוּ לְהִתְרַחֵק מֵה' יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת מְרִירַת עֹמֶק הַגָּלוּת הֲלֹא כְּבָר יֵשׁ לָנוּ קְדֻשַּׁת מְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם שֶׁהֵם קְדֻשַּׁת הַדְּגָלִים שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה מַה שֶּׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּמְאִירִין זֶה לָזֶה וְזֶה לָזֶה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן שׁוּב אֵין אַתֶּם יְכוֹלִין לְהָסִית וּלְהַדִּיחַ אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם, מֵאֲמִתַּת הָאֱמֶת, כִּי כְּבָר הֵאִיר בָּנוּ דַּעַת נִפְלָא כָּל כָּךְ וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִיר בַּחֲבֵרוֹ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדְּגָלִים שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִשְׁאָרִים קַיָּמִים בַּאֲמִתַּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל: