Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Washing One's Hands for a Meal 6:6/ליקוטי הלכות·אורח חיים·הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת ו׳:ו׳

אוּבָזֶה תָּבִין רְמָזִים קְצָת בְּעִנְיַן מַה שֶּׁכָּתוּב (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן עד) אַחַר פּוּרִים קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה, כִּי מִתְּחִלָּה הוּא פּוּר וְכוּ'. וְאַחַר-כָּךְ נַעֲשֶׂה פָּרָה וְכוּ'. גַּם קֹדֶם לָזֶה שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּפוּרִים הָיָה עוֹסֵק לְתַקֵּן חֵטְא מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְאָמַר שֶׁהוּא סוֹד מֻפְלָג מְאֹד מְאֹד. וְהָרֶמֶז בַּפָּסוּק וְ'אִם מִ'פְּאַת פָּ'נָיו יִ'מָּרֵט רֹ'אשׁוֹ רָאשֵׁי תֵּבוֹת פּוּרִים קֹרַח הוּא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם בְּהַשִּיחוֹת וְהָעִנְיָן מוּבָן קְצָת מֵרָחוֹק עַל-פִּי מַה דְּאִיתָא בִּפְסִיקְתָּא מוּבָא בְּיַלְקוּט הָרְאוּבֵנִי בְּפָרָשַׁת חֻקַּת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר פָּרָשַׁת פָּרָה אַחַר מַחֲלֹקֶת קֹרַח? לְפִי שֶׁהַקְּהָתִים הִטַּהֲרוּ לָשֵׂאת אֲרוֹן בְּרִית ה' שֶׁנֶּאֱמַר בְּכָתֵף יִשָּאוּ. אָמַר קֹרַח, לֹא דַּי שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתִי מִכְּלַל כְּהֻנָּה וּמַתָּנוֹת אֶלָּא שֶׁגִּלַּח רֹאשִׁי וְעָשָׂה אוֹתִי סָכָל. מִיָּד נִתְקַנֵּא לְמֹשֶׁה לְעַרְעֵר. וְהוּא לֹא יָדַע חֹק פָּרָה אֲדֻמָּה תִּהְיֶה כַּפָּרָה עַל יִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְהוּא פְּלִיאָה. מָה עִנְיַן חֹק פָּרָה אֲדֻמָּה לְמַחֲלֹקֶת קֹרַח? אַךְ עַל-פִּי דִּבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַנַּ"ל רָמַז לָנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קֶשֶׁר כִּי בְּפוּרִים תִּקֵּן מַחֲלֹקֶת קֹרַח. וּמִפּוּרִים נַעֲשָׂה בְּחִינַת פָּרָה אֲדֻמָּה. נִמְצָא שֶׁבֵּאֵר לָנוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה הוּא תִּקֵּן מַחֲלֹקֶת קֹרַח. וְהוּא עִנְיַן פְּסִיקְתָא הַנַּ"ל: