Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of Washing One's Hands for a Meal 6:98/ליקוטי הלכות·אורח חיים·הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת ו׳:צ״ח

אוְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁפֵּרוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִין לִבְרָכָה, כִּי שָׁם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזֶּה עִקַּר חֲשִׁיבוּת הַמַּאֲכָל וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְעִנְיָן שֶׁכָּל הַקּוֹדֵם בַּפָּסוּק מֻקְדָּם לַבְּרָכָה. שֶׁאֶרֶץ בַּתְרָא הִפְסִיק הָעִנְיָן. וְעַל-כֵּן זֵיתִים קוֹדְמִין לִשְׂעוֹרִין. וּתְמָרִין, שֶׁהֵם נִקְרָאִים בְּפָסוּק זֶה דְּבַשׁ, הֵם קוֹדְמִין לַגֶּפֶן שֶׁהֵם עֲנָבִים. נִמְצָא שֶׁזֵּיתִים וּתְמָרִים הֵם נִמְשָׁכִים וְנֶחֱשָׁבִים אַחַר חִטָּה וּשְׂעוֹרָה שֶׁעוֹשִׂין מֵהֶם לֶחֶם, כִּי זֶה הָעִקָּר לִכְלֹל שֶׁמֶן וּדְבַשׁ בְּלֶחֶם שֶׁל חֲמִשָּׁה מִינִין שֶׁכְּלוּלִים בְּחִטָּה וּשְׂעוֹרָה, כִּי הַמָּן שֶׁהָיָה בּוֹ כָּל הַטְּעָמִים נִקְרָא דְּבַשׁ (וְשֶׁמֶן) כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהָיָה טַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ וְכַנַּ"ל. וְכֵן נִקְרָא שֶׁמֶן. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן. וּכְתִיב, סֹלֶת וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הַאֲכַלְתִּיךָ. כִּי שֶׁמֶן כְּלַל כָּל הַשַּׁמְנוּנִית. וּדְבַשׁ כְּלַל כָּל הַמְתִיקוּת שֶׁזֶּהוּ כְּלַל כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבַּפֵּרוֹת. וּצְרִיכִין לְכָלְלָם כֻּלָּם בַּלֶּחֶם שֶׁהוּא חִטָּה וּשְׂעוֹרָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ נִמְשָׁכִין וְנֶחֱשָׁבִים אַחַר חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְיִחֵד עֲלֵיהֶם שֶׁבַח הָאָרֶץ בִּפְרָטִיּוּת עַל-יְדֵי אֶרֶץ בַּתְרָא שֶׁשִּׁבַּח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עִמָּהֶם שֶׁהוּא אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ, כִּי הֵם כְּלַל טַעֲמֵי הַפֵּרוֹת, כִּי הֵם בִּבְחִינַת מָן שֶׁנִּקְרָא עַל שְׁמָם וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הֵם נִמְשָׁכִים וְנֶחֱשָׁבִים אַחַר חִטָּה וּשְׂעוֹרָה שֶׁהֵם כְּלַל הַחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן שֶׁעוֹשִׂים מֵהֶם לֶחֶם וְכַנַּ"ל. וְהָעִקָּר לְתַקֵּן הַדְּבַשׁ שֶׁהוּא עִקַּר מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל הַנְּעָרִים וְחַסְרֵי הַדַּעַת לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו. וְזֶה מְרֻמָּז בְּמִקְרָא זֶה שֶׁהִתְחִיל בְּחִטָּה וְסִיֵּם בִּדְבַשׁ, כִּי סוֹפוֹ נָעוּץ בִּתְחִלָּתוֹ לְרַמֵּז שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים הוּא בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בָּאֲכִילָה וְנִמְשַׁךְ אַחַר בְּחִינַת מְתִיקוּת הָעֵץ הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ, כִּי עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת קְדֻשַּׁת רִמְזֵי הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל עַל-יְדֵי זֶה נִכְלָל דְּבַשׁ בְּחִטָּה שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ שֶׁנִּכְלָל בְּחִטָּה שֶׁהוּא רֹאשׁ וּכְלָלִיּוּת כָּל מִינֵי לֶחֶם הַנַּעֲשִׂים מֵחֲמִשָּׁה מִינֵי דָּגָן וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כְּתִיב בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שָׁם בַּפָּרָשָׁה, אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ. וְאִיתָא בַּסְּפָרִים שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁשָּׁם הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין אוֹכְלִין לֶחֶם מֵחֲמַת מִסְכֵּנוּת וַעֲנִיּוּת וְכוּ'. וְכֵן מְבֹאָר בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בְּסִימָן מז לִקּוּטֵי חא) הַיְנוּ כַּנַּ"ל כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִכְלָלִין כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים בְּהַלֶּחֶם עַל-כֵּן שָׁם אֵין אוֹכְלִין לֶחֶם בְּמִסְכֵּנוּת וַעֲנִיּוּת כִּי שָׁם בְּהַלֶּחֶם כְּלוּלִים כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַלֶּחֶם בְּעַצְמוֹ שֶׁהִזְכִּיר תְּחִלָּה שֶׁלֹּא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ, כִּי כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם כְּלוּלִים בָּהּ כַּנַּ"ל: