Chasidut · Breslov
Likutei Halakhot, Orach Chaim, Laws of the New Moon 5:29/ליקוטי הלכות·
אוְזֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב וְלֵאָה וְרָחֵל. רָחֵל זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּסִימָן יב בְּהַתּוֹרָה "תְּהִלָּה לְדָוִד"). לֵאָה זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת, שֶׁהָיְתָה בּוֹכָה שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו. בִּבְחִינַת בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם. יַעֲקֹב זֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב, הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּחִינַת יַעֲקֹב וְרָחֵל כַּיָּדוּעַ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה שֶׁעוֹשִׂין מִתּוֹרָה הוּא עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרָיְתָא הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת וְכוּ', שֶׁשָּׁרְשָׁם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר תִּקּוּנָא דִּיקְנָא קַדִּישָׁא, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא יוֹדְעִין לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן לֵאָה וְרָחֵל כַּחֲדָא חֲשִׁיבֵי. (וְכַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י שֶׁלֵּאָה וְרָחֵל כַּחֲדָא חֲשִׁיבֵי). כִּי לִפְעָמִים נִכְלָלִין בְּפַרְצוּף אֶחָד. וְיַעֲקֹב שֶׁהוּא יְסוֹד הַתּוֹרָה, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, הָיָה כָּל עֲבוֹדָתוֹ בְּרָחֵל, שֶׁהִוא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. כִּי אֵין שְׁלֵמוּת לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹלִיד שׁוּם עֲבוֹדָה וּמִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כִּי אִם עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אֵין יוֹדְעִין שׁוּם מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי כָּל מִצְוַת תְּפִלִּין לֹא נֶאֶמְרָה כִּי אִם בְּפָסוּק אֶחָד "וּקְשַׁרְתָּם וְכוּ'". וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם הַתְּפִלִּין שֶׁל עוֹר אוֹ שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב. וְהֵיכָן מְקוֹם הֲנָחָתָן וּקְשִׁירָתָן. וְכֵן שְׁאָר דִּינֵי תְּפִלִּין הַמְרֻבִּים כֻּלָּם אֵין אָנוּ יוֹדְעִין כִּי אִם עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְכֵן בִּשְׁאָר הַמִּצְוֹת (וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר) וְעַל-כֵּן הָיָה כָּל עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בְּרָחֵל, אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב וְרָחֵל כִּי אִם עַל-יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְכַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת לֵאָה כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁתּוֹרָה וּתְפִלָּה הֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַתּוֹרָה כִּי אִם עַל-יְדֵי תְּפִלָּה. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַתְּפִלָּה כִּי אִם עַל-יְדֵי תּוֹרָה, כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִלְמֹד תּוֹרָה כְּדֵי לֵידַע עַל מַה לְּהִֵתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה, אֲבָל גַּם לִזְכּוֹת לִלְמֹד תּוֹרָה צְרִיכִין תְּפִלָּה. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִין בְּכָל יוֹם וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְכוּ' וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִינָה וְכוּ' לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְכוּ'. וּמֵחֲמַת זֶה אֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה (וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר) שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאֵין יוֹדְעִין הַהַתְחָלָה:
1This is the aspect of Jacob, Leah, and Rachel. Rachel is the aspect of the Oral Law (as our rabbi [Rebbe Nachman], may his memory be blessed, wrote in section 12 of the teaching, "Tehillah LeDavid"). Leah is the aspect of prayer, the aspect of And the eyes of Leah were soft (Genesis 29:17) since she cried that she not fall into Esau's lot. It is the aspect of, They shall come with weeping, and with supplications will I lead them (Jeremiah 31:9). Jacob is the aspect of the aggregate of Torah, the aspect of Moses commanded us the Torah, an inheritance of the congregation of Jacob (Deuteronomy 33:4), which is the aspect of the written Torah. As the written Torah and the Oral Law have the aspect of a man and his wife, the aspect of Jacob and Rachel, as is well known. And we have already explained that the essence of prayer from the Torah is by way of the oral Torah, which is the aspect of the Torah novelties that flow from the thirteen traits, etc. — the roots of which are the thirteen rectifications of the Holy Beard. As it is specifically through this that we know how to make prayers from the Torah, since they are the thirteen attributes of mercy, as mentioned above. And that is why Rachel and Leah are considered like one. (And that is like that which is brought in the holy Zohar and the writings of ARI, that Leah and Rachel are considered like one.) For they are sometimes grouped together in one configuration (partzuf). And all of the [religious] service of Jacob — the Torah's foundation — was with Rachel, since the written Torah is never complete without the Oral Law. As it is impossible to produce any service, commandment, or good deeds from the written Torah without the Oral Law. For we do not know any complete commandment from the written Torah. As the whole commandment of tefillin is only stated in the one verse, And you shall bind, etc. (Deuteronomy 6:8). But [from it,] we do not know if the tefillin are of leather or silver and gold, nor where the place we put them or bind them is. And likewise, do we only know the many other laws about tefillin from the Oral Law. And so too with the other commandments (as all of this is explained elsewhere). And that is why all of Jacob's service was with Rachel. However, in truth, it is impossible to merit the fulfillment of the Torah and the commandments in their fullness — which are the aspect of Jacob and Rachel — without prayer and supplications (as mentioned above), which are the aspect of Leah, as mentioned above. [This creates a dilemma.] For Torah and prayer depend upon each other. As it is impossible to merit Torah without prayer. But it is [also] impossible to merit prayer without Torah, since we must make prayer from the Torah. And therefore we must study Torah, in order to know about what to pray and to make prayers from the Torah. Yet even to merit to study Torah, we need prayer. And it is as we pray everyday, "and enlighten our eyes in Your Torah, etc. and put understanding, etc. to study and to teach, etc." And because of that, we do not know from where [to start] (as our teacher, may his memory be blessed, wrote elsewhere). As there are several things about which we do not know what the start is.
בוְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר וְסָבַר שֶׁבְּהֶכְרֵחַ לְהִתְדַּבֵּק תְּחִלָּה בְּרָחֵל, שֶׁהִוא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי לִכְאוֹרָה נִרְאֶה כָּךְ שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה וְכַנַּ"ל. וְגַם כִּי לֵאָה הִיא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאִתְכַּסְּיָא. וְרָחֵל הִיא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאִתְגַּלְּיָא, הַיְנוּ כִּי רָחֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, זֶה בְּחִינַת עָלְמָא דְּאִתְגַּלְּיָא, כִּי מַעֲלַת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרָיְתָא הַכֹּל רוֹאִין וְחָבִיב בְּעֵינֵי כָּל בְּנֵי עוֹלָם מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל הַנִּגְלֶה לְעֵין כֹּל. וְחָכְמָה וְשֵׂכֶל זֶה חָשׁוּב וְחָבִיב בְּעֵינֵי כֹּל כִּי הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְהִיא חֲשׁוּבָה בְּעֵינֵי הַכֹּל (וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בְּהַתּוֹרָה מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכוּ' בְּסִימָן מֵ"ם בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא). אֲבָל לֵאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, הִיא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאִתְכַּסְיָא, כִּי חֲשִׁיבוּת וּמַעֲלַת הַתְּפִלָּה סָתוּם וְנֶעְלָם מֵעֵין כֹּל, כִּי תְּפִלָּה הִיא רַק בְּחִינַת אֱמוּנָה וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין עִנְיַן הַתְּפִלָּה בְּשׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל:
גוְעַל-כֵּן נֶאֱמַר עַל הַתְּפִלָּה, "כְּרֻם זֻלֻּת וְכוּ'". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה , אֵלּוּ דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהּ. וּמַאי נִיהוּ? תְּפִלָּה. וְזֶה בְּחִינַת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְכוּ'. כִּי יְפִי הַהִדּוּר הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הַכֹּל רוֹאִין וְחָשׁוּב בְּעֵינֵי הַכֹּל, וְהַכֹּל רָצִין אֶל הַמִּשְׁנָה, אֲבָל 'וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת', שֶׁהָיְתָה בּוֹכָה תָּמִיד שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַתְּפִלּוֹת שֶׁמִּתְפַּלְּלִין לַה' יִתְבָּרַךְ לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, שֶׁהוּא הַסּ"מ, שֶׁהוּא שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁהָיְתָה בּוֹכָה שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו. וְהָיְתָה בּוֹכָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָיָה עֵינֶיהָ רַכּוֹת. וְזֶה רֶמֶז עַל כְּנֶסֶת יִשְִׂרָאֵל עַל שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִבְכּוֹת כָּל כָּךְ כְּמוֹ לֵאָה שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַסּ"מ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֵשָׂו (וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר) אֲבָל מַעֲלוֹת וַחֲשִׁיבוּת עִנְיָן זֶה שֶׁל תְּפִלָּה אֵין הַכֹּל רוֹאִין, כִּי הוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאִתְכַּסְיָא, כִּי סוֹד הַתְּפִלָּה גָּבֹהַּ וְסָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד. וְעַל-כֵּן אֵין בְּנֵי אָדָם אֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים רָצִין אַחַר זֶה כָּל כָּךְ. וְאַדְּרַבָּא, בְּנֵי אָדָם מְזַלְזְלִים בָּהּ, כִּי תְּפִלָּה הִוא בְּחִינַת דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁגָּבֹהַּ וְנִשְׂגָּב מְאֹד, אֲבָל בְּנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהּ. וַאֲפִלּוּ יַעֲקֹב לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר הַנַּ"ל וְעָבַד בְּרָחֵל דַּיְקָא וְכַנַּ"ל. וְלָבָן הָאֲרַמִּי בְּרַמָּאוּתוֹ הַגְּדוֹלָה רָצָה לְהַטְעוֹת אֶת יַעֲקֹב וּלְהַחֲלִיף לוֹ לֵאָה בְּרָחֵל, כִּי לָבָן לֹא יָדַע כְּלָל מַעֲלַת לֵאָה בְּחִינַת מַעֲלַת הַתְּפִלָּה, כִּי הוּא בְּוַדַּאי זִלְזֵל בַּתְּפִלָּה לְגַמְרֵי וְעַל-כֵּן סָבַר שֶׁאֵין בְּלֵאָה שׁוּם חֲשִׁיבוּת כְּלָל וְסָבַר שֶׁהִטְעָה וְרִמָּה אֶת יַעֲקֹב מְאֹד בְּמַה שֶּׁהֶחֱלִיף לוֹ לֵאָה בְּרָחֵל, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל מֵאֵת ד' הָיְתָה, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וּבֶאֱמֶת הַכֹּל הָיָה לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי רָחֵל הַצַּדֶּקֶת מָסְרָה סִימָנִים לַאֲחוֹתָהּ לֵאָה שֶׁלֹּא תִּתְבַּיֵּשׁ, כִּי יַעֲקֹב מָסַר הַסִּימָנִים לְרָחֵל זֶה בְּחִינַת הַסִּימָנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, בְּחִינַת הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עֲשׂוּ סִימָנִים לַתּוֹרָה, כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת סִימָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח וְלֹא תִּתְחַלֵּף שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה וְכָל הַסִּימָנִים הֵם בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִוא בְּחִינַת רָחֵל שֶׁשָּׁם כָּל הַמָּסוֹרָה וְהַסִּימָנִים, אֲבָל רָחֵל, שֶׁהִוא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, מָסְרָה כָּל הַסִּימָנִים לַאֲחוֹתָהּ לֵאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה וּמְלַמֶּדֶת אוֹתָהּ אֵיךְ לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב, שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה. וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה. וַאֲזַי בֶּאֱמֶת נִכְלָלִין רָחֵל וְלֵאָה יַחַד, כִּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּתְפִלָּה שְׁנֵיהֶם בְּחִינָה אֶחָד. וּשְׁנֵיהֶם מִתְחַבְּרִים עִם יַעֲקֹב, שֶׁהוּא יְסוֹד כְּלַל הַתּוֹרָה וְהַכֹּל כְּדֵי לְהוֹלִיד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעִִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּהִלִּים, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שֶׁעוֹשִׂין מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת כַּנַּ"ל. כִּי בֶּאֱמֶת בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה צְרִיכִין לְהַתְחִיל מִשְּׁנֵיהֶם בְּיַחַד וְלַעֲסֹק בָּזֶה וּבָזֶה כְּמוֹ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה צְרִיכִין לְהַתְחִיל מִשְּׁנֵיהֶם, דְּהַיְנוּ לַעֲסֹק בְּכָל יוֹם בִּשְׁנֵיהֶם לִלְמֹד קְצָת הַיּוֹם וְלַעֲסֹק בִּתְפִלָּה קְצָת הַיּוֹם. וַאֲזַי אַף-עַל-פִּי שֶׁבִּתְחִלָּה בְּוַדַּאי אֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיטֵב סֵדֶר תְּפִלָּה וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרָה תְּפִלָּה אַף-עַל-פִּי-כֵן ה' יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר עֵינָיו וּמוֹסֵר לוֹ סִימָנֵי וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה וּמְלַמֵּד אוֹתוֹ לְפִי בְּחִינָתוֹ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרָה תְּפִלָּה. וְאַחַר כָּךְ עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה יוֹדֵעַ לְהַשִּיג אֶת הַתּוֹרָה יוֹתֵר. וְאָז זוֹכֶה לֵידַע סֵדֶר הַתְּפִלָּה יוֹתֵר וְכֵן בְּכָל פַּעַם שֶׁכָּל אֶחָד מַחֲזִיק אֶת חֲבֵרוֹ הַתְּפִלָּה אֶת הַתּוֹרָה וְהַתּוֹרָה אֶת הַתְּפִלָּה. וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁבִּתְחִלָּה רָחֵל שֶׁהִיא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מָסְרָה אֶת הַסִּימָנִים שֶׁל הַתּוֹרָה לְלֵאָה שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה וְעַל-כֵּן עִקַּר הַהוֹלָדָה עַל-יְדֵי לֵאָה שֶׁיָּלְדָה שִׁשָּׁה שְׁבָטִים, כִּי עִקַּר תּוֹלָדוֹת שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁהֵם מַעֲשִׂים טוֹבִים, הֵם עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת לֵאָה עָלְמָא דְּאִתְכַּסְיָא כַּנַּ"ל וְגַם כָּל הַהוֹלָדָה שֶׁל רָחֵל הָיָה רַק בִּזְכוּת שֶׁמָּסְרָה סִימָנִים לַאֲחוֹתָהּ. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל", שֶׁמָּסְרָה סִימָנִים לַאֲחוֹתָהּ, הַיְנוּ שֶׁכָּל הוֹלָדַת הַצַּדִּיקִים שֶׁמּוֹלִידִין מַעֲשִׂים טוֹבִים עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר, כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר וְכוּ'. עִקַּר הַהוֹלָדָה הוּא רַק עַל-יְדֵי שֶׁמָּסְרָה הַסִּימָנִים לְלֵאָה שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁגַּם כָּל לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּחִינַת רָחֵל, הַכֹּל בִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁרָחֵל מָסְרָה סִימָנֵי הַתּוֹרָה לְלֵאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר זְכוּת הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים שֶׁזּוֹכִין לְמִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּלְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו הָעִקָּר עַל-יְדֵי תְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין לַה' יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים לֹא זָכוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי אִם עַל-יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת וּתְפִלּוֹת וְכוּ', כַּמְבֹאָר בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים: