Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Honouring One's Rabbi and a Torah Scholar 3:22/ליקוטי הלכות·יורה דעה·הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם ג׳:כ״ב

אוְזֶה בְּחִינַת שְׁנֵים עָשָׂר אַחִים אֲנַחְנוּ וְכוּ'. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, וּבִשְׁבִיל הָאֶחָד שֶׁחָסֵר נִתְפַּזַּרְנוּ בְּכָל שַׁעֲרֵי הָעִיר לְבַקְּשׁוֹ. זֶה בְּחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁמְּתַקְּנִים כְּלַל יִשְׂרָאֵל הַכְּלוּלִים בִּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁמְּתַקְּנִים הַפְּגָם שֶׁפָּגְמוּ תְּחִלָּה בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, כִּי עַכְשָׁו הֵם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה עַל זֶה וּמִתְפַּזְּרִים בְּכָל הַשְּׁעָרִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף, וְהַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁצְּרִיכִין לְשׁוֹטֵט וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד מְאֹד בְּכָל מִינֵי חִפּוּשׂ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לִזְכּוֹת לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהַשְּׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁהֵם כְּלַל יִשְׂרָאֵל, נִתְפַּזְּרוּ בְּכָל הַשְּׁעָרִים לְחַפֵּשׂ אֶת יוֹסֵף הַצַּדִּיק. וּבָזֶה תִּקְּנוּ מַה שֶּׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹדוֹ תְּחִלָּה וְזָכוּ בֶּאֱמֶת לְמָצְאוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיָה עִקַּר קִיּוּמָם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד שֶׁזָּכוּ לָצֵאת מִשָּׁם וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי-זֶה, כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה בְּכֹחַ יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר. כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם וְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִוא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁעַל יָדוֹ מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרַע שֶׁבַּמְדַמֶּה, וְלָצֵאת מֵהֶם לְחֵרוּת, וְזוֹכִין בְּכָל פַּעַם לְהַמְשִׁיךְ רוּחַ נְבוּאָה יוֹתֵר שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם וְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁיָּצְאוּ מֵהָרַע שֶׁבַּמְדַמֶּה וְזָכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהִוא בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁאָז נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת. עַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אָז דַּיְקָא נִזְדַּכְּכוּ מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם כַּיָּדוּעַ, כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה הוּא עַל-יְדֵי רוּחַ נְבוּאָה שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר עַל-יְדֵי שֶׁזָּכוּ שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ"הּ שֶׁהֵם כְּלַל יִשְׂרָאֵל לְשׁוֹטֵט בְּכָל הַשְּׁעָרִים לְחַפְּשׂוֹ וּלְבַקְּשׁוֹ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ לֵהָרֵג אוֹ לַהֲרֹג, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם עַד שֶׁזָּכוּ לְמָצְאוֹ. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל לְדוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵטָה גְדוֹלָה. כִּי עִקַּר הַחִיּוּת וְהַשְּׁאֵרִית וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם הַכֹּל עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל לְבַקְּשׁוֹ עַד שֶׁמָּצְאוּ אוֹתוֹ כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ כֵן אָנוּ צְרִיכִין בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ בְּכָל כֹּחֵנוּ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְמָצְאוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְאָז נִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תָּבֹא הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה. 'תָּשׁוּרִי' דַּיְקָא. בְּחִינַת קוֹל הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן הַנּוֹרָא הַנִּזְכָּר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה, אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה לָזֶה, אַשְׁרֵי הַמְבַלֶּה כָּל יָמָיו לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִכְסֹף לָזֶה:

ב הֲלָכָה ד בְּהִלְכוֹת כִּבּוּד אָב ג: