Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Sending Away the Mother Bird 5:17/ליקוטי הלכות·יורה דעה·הלכות שלוח הקן ה׳:י״ז

אוְזֶה בְּחִינַת שֵׁשׁ הַשְּעוֹרִים שֶׁנָּתַן בֹּעַז לְרוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשֵּׁשׁ כְּנָפַיִם הַמְבֹאָרִים בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁכָּל דְּבָרֵינוּ הַנַּ"ל כְּלוּלִים בָּהֶם, עַיֵּן שָׁם. וְכַמְבֹאָר שָׁם שֶׁרוּת בִּקְּשָׁה זֹאת, וּפָרַשְׂתָּ כְּנָפֶיךָ עַל אֲמָתֶךָ. עַל-כֵּן נָתַן לָהּ שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים שֶׁמְּרַמֵּז עַל בְּחִינַת הַשֵּׁשׁ כְּנָפַיִם הַנַּ"ל. 'שְׂעוֹרִים' דַּיְקָא בִּבְחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בְּתִקּוּן זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהֵמָּה בָּאוּ בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, בִּקְצִירַת הָעֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. כִּי רוּת הָיְתָה גֵּר צֶדֶק וּמִמֶּנָּה לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כָּל דִּינֵי הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים, כִּי כָּל הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרְחוֹקִים מֵה' יִתְבָּרַךְ, הַכֹּל הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ"ל בְּחִינַת שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב הַנַּ"ל, כִּי הַגֵּר וְכֵן הָרָחוֹק מֵה' יִתְבָּרַךְ בְּחַטֹּאותָיו כְּשֶׁבָּא לְהִתְקָרֵב שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת גֵּר, קָשֶׁה מְאֹד לְקָרְבוֹ, כִּי הַבַּעַל דָּבָר מְסַבֵּב אוֹתוֹ וְחוֹתֵר עָלָיו מְאֹד, וְכַמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים. וְעַל-כֵּן עִקַּר הִתְקָרְבוּתוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ"ל שֶׁיֵּדַע עֹצֶם הִתְרַחֲקוּתוֹ מִצִּדּוֹ וְעֹצֶם הִתְקָרְבוּתוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ מִצַּד רַחֲמֵי ה' יִתְבָּרַךְ הַנִּפְלָאִים מְאֹד מְאֹד וּכְשֶׁיֵּדַע כָּל זֹאת בִּידִיעָה וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה יוּכַל לְהִתְקָרֵב בִּבְחִינַת שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב הַנַּ"ל שֶׁנֶּאֱמַר עִקָּרוֹ עַל גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן עִקַּר הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינָה זֹאת, בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת וְהִתְקָרְבוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר אוֹמְרִים לוֹ, מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּיֵּר, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה דְּווּיִים וּדְחוּפִים וּסְחוּפִים וְיִסּוּרִים בָּאִים עֲלֵיהֶם? אִם נִתְרַצָּה עַל זֶה וְאָמַר, יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי כְּדַאי! מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. וְאַחַר כָּךְ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ כַּמָּה מִצְוֹת וָעֳנָשִׁין וְכָל זֶה לָמְדוּ מִפָּרָשַׁת נָעֳמִי וְרוּת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְרוּת הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה וְנִתְגַּיְּרָה בֶּאֱמֶת מְאֹד וְנִתְרַצֵּית עַל הַכֹּל עַד שֶׁאָמְרָה, בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר. שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרָה לָהּ נָעֳמִי, אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין. הֵשִׁיבָה לָהּ, בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת. שְׁנֵי קְבָרִים נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין אֶחָד לְנֶחֱנָקִין וְנֶהֱרָגִין וְאֶחָד לְנִסְקָלִין וְנִשְׂרָפִין וְנִתְרַצֵּית גַּם עַל זֶה וְאָמְרָה, בַּאֲשֶׁר תִּקָּבְרִי אֶקָּבֵר. וְאָז, וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ. שֶׁלָּמְדוּ מִזֶּה שֶׁאֵין מַרְבִּין לְרַחֲקוֹ רַק מְקָרְבִין אוֹתוֹ. וְכֵן הוּא בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים אֶל הָאֱמֶת. וְהָבֵן הֵיטֵב כָּל זֶה עַד הֵיכָן נִתְרַצֵּית רוּת הַצַּדֶּקֶת שֶׁנָּעֳמִי הִתְרָה בָּהּ שֶׁיֵּשׁ אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין וּשְׁנֵי קְבָרִים, כְּאוֹמֵר אוּלַי לֹא תּוּכַל לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וְתַעֲבֹר חַס וְשָׁלוֹם, עַל אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, וְהֵשִׁיבָה, בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר. שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲנִי חָפֵץ בְּהָאֱמֶת בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְיַעֲבֹר עָלַי מָה, כִּי לִכְאוֹרָה הָיָה רָאוּי לְרוּת לְהָשִׁיב לְנָעֳמִי, מָה אַתָּה מְיָרְאֵנִי בְּאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין הֲלֹא הַבְּחִירָה בְּיָדִי וּבְוַדַּאי לֹא אֶעֱבֹר, חַס וְשָׁלוֹם, עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁמַּגִּיעַ עֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם, אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין מֵאַחַר שֶׁאֲנִי בָּאָה לְהִתְגַּיֵּר בְּיִסּוּרִים כָּאֵלֶּה?! אַךְ רוּת הַצַּדֶּקֶת בְּוַדַּאי הָיְתָה זֹאת בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ, כִּי בְּוַדַּאי קִבְּלָה עַל עַצְמָהּ לְהִתְגַּיֵּר וְלֹא לַעֲבֹר חַס וְשָׁלוֹם, שׁוּם עֲבֵרָה קַלָּה, מִכָּל שֶׁכֵּן עֲבֵרוֹת שֶׁל אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן הֵשִׁיבָה בִּתְמִימוּת צִדְקָתָהּ וְאָמְרָה, בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר וִיבִיאֵנִי חַס וְשָׁלוֹם, לְמַה שֶּׁיּוּכַל לְהַכְשִׁיל אֶת הָאָדָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת וְיַעֲבֹר עָלַי מָה וּבַאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְכוּ'. וְאָז קֵרְבָה אוֹתָהּ נָעֳמִי בְּהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל וְנַעֲשֵׂית צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה עַד שֶׁזָּכְתָה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה מָשִׁיחַ שֶׁיַּחֲזֹר כָּל הָעוֹלָם לְמוּטָב. וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם הַבָּא לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת שֶׁעִקַּר הִתְקָרְבוּתוֹ עַל-יְדֵי הִתְרַחֲקוּת וַאֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּתְקָרֵב הַרְבֵּה צָרִיךְ לִזְכֹּר בְּכָל פַּעַם הִתְרַחֲקוּתוֹ וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה בִּבְחִינַת שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב וְכַנַּ"ל: