Chasidut · Breslov
Likutei Moharan 116/ליקוטי מוהר"ן קט״ז
אהַנּוֹתֵן צְדָקָה נִצּוֹל מֵעֲבֵרוֹת.
1One who gives charity is spared from sinning.
בכִּי כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם (שבת קנא:), וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו (ברכות לג); וְכֵיוָן שֶׁמְּרַחֲמִין עָלָיו, בְּהֶכְרֵחַ נוֹתְנִין לוֹ דַּעַת.
2This is because whoever shows compassion for God’s creations, is himself shown compassion from Heaven (Shabbat 151b). Yet, when anyone lacks daat (holy knowledge), it is forbidden to show him compassion (Berakhot 33a). Therefore, since [Heaven] shows him compassion, it must be that he is given daat.
גוַאֲזַי נִצּוֹל מִלָּבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג), אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה נִצּוֹל מֵעֲבֵרוֹת. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן:
3He is thereby spared from committing a sin. For a man does not sin unless a spirit of folly has entered him (Sotah 3a). But when he has daat, he is spared from sinning. Amen, so may it be His will.