Chasidut · Breslov
Likutei Moharan 22:8/ליקוטי מוהר"ן כ״ב:ח׳
אח וְלָבוֹא לִבְחִינַת בָּשָׂר הוּא עַל־יְדֵי הַשִּׁמּוּשׁ; עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ אֶת הֶחָכָם, נַעֲשֶׂה בְּחִינַת בָּשָׂר לְהֶחָכָם, וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ הַגּוּף לְהַנְּשָׁמָה בַּעֲשִׂיַּת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, נַעֲשֶׂה הַגּוּף בְּחִינַת בָּשָׂר לְהַנְּשָׁמָה.
18. Now, the concept of flesh is achieved through service. By serving the sage, one becomes the flesh of the sage. Similarly, by the body serving the soul through the performance of precepts which require action, the body becomes the flesh of the soul.
בוּכְשֶׁהַבָּשָׂר בַּבְּחִינָה הַזֹּאת, אָז (ישעיהו מ״א:כ״ז): וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן – מִבָּשָׂר הַנִּמּוֹל הַנַּ"ל נִשְׁלָם יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא קִרְיָה נֶאֱמָנָה (שם א),
2And when the BaSaR (flesh) is in this category, then (Isaiah 41:27), “To Jerusalem, a m’VaSeR (a messenger of good tidings) I will send”—from the BaSaR of the one that is circumcised, Jerusalem is made complete. For she is [called] “a faithful city” (ibid. 1:26).
גהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לֶאֱמוּנָה, שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁמְּקַבְּלִין מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הַקּוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְשַׁבְּרִין עַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת הַגּוּף, וְזוֹכִין לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק אֲלֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, כַּנַּ"ל:
3In other words, one merits to achieve faith—the encompassing of holiness—which is received from the true tzaddikim of the generation. For it is impossible to draw close to them except through holy boldness, which corresponds to all the sounds of holiness. By means of this, the brazenness of the Other Side, the brazenness of the body, is broken and one merits drawing closer and being attached to them. And through this, one merits to complete faith, corresponding to, Jerusalem, “a faithful city.”