Chasidut · Breslov
Likutei Moharan 4:6/ליקוטי מוהר"ן ד׳:ו׳
או וְזֶה בְּחִינַת הַחְזָרַת הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ, כִּי שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת הוּא אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קא:): לָמָּה טָעָה נְבָט, שֶׁרָאָה שֶׁיָּצָא אֵשׁ מֵאֲמָתוֹ. וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הַמַּלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו כ״ג:כ״ט): הֲלוֹא כֹּה דְבָרִי כָּאֵשׁ, וּכְתִיב (משלי ח׳:ט״ו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ. וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כב:): כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי דְּקַיְמָא מִקַּמֵּי סֵפֶר־תּוֹרָה, וְלָא קַיְמָא מִקַּמֵּי צוּרְבָא מִדְּרַבָּנָן.
16. This is the aspect of returning Malkhut to its source. For the source of Malkhut is fire, as our Sages taught: Why did Nevat err? because he saw fire escape from his member (Sanhedrin 101b). And the Torah is called fire, because it is from there that Malkhut originates. As it is written (Jeremiah 23:29), “Behold, My Word is like fire,” and (Proverbs 8:15), “Through me kings rule.” And the essence of Torah is the Torah scholar, as our Sages taught (Makkot 22b): How foolish are those who stand up before a Torah scroll and yet do not stand before a rabbinical scholar!
בוְזֶהוּ (במדבר ל״א:כ״ג): כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ. דָּבָר – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּתוֹךְ הַטֻּמְאָה, בְּתוֹךְ חֲמִימוּת הַיֵּצֶר, כְּמוֹ (קידושין פא.): נוּרָא בֵּי עַמְרָם; תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ – תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי אֵשׁ, הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם כַּנַּ"ל.
2This is: “Every davar (thing) that was used in fire, must go through fire <to be purged>” (Numbers 31:23). “Davar” corresponds to Malkhut, which has been <sunk> into the realm of impurity <due to> the heat of the evil inclination, as in, “the fire of Amram” (Kiddushin 81a). “… must go through the fire”—its rectification is by means of fire, i.e., spoken confession before a Talmid Chakham.
גוְזֶה לְשׁוֹן עֲבֵרָה, שֶׁהַצֵּרוּף שֶׁל עֲבֵרָה עוֹבֵר בְּתוֹךְ עַצְמוֹתָיו, מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר. וּמִצְוָה לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת – כְּשֶׁעוֹשֶׂה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְוֹות (מ"ר אחרי פ' כא), אֲזַי נִתְחַבְּרוּ שִׁבְרֵי עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ד:כ״א): שׁוֹמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו:
3And this is the connotation of aveyrah (transgression): the AVeyRah letter-combination OVeR (crosses) within his bones, from AyVeR to AyVeR (side to side). The word mitzvah, however, connotes joining together. When a person performs bundles of commandments, he binds together the shattered fragments of his bones, as is written (Psalms 34:21), “[God] safeguards all his bones, [not one of them is broken].”