Chasidut · Breslov
Likutei Moharan, Part II 13/ליקוטי מוהר"ן·
אכְּשֶׁחוֹלְקִין עַל הָאָדָם, נִמְצָא שֶׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ, וְהוּא בּוֹרֵחַ בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁחוֹלְקִין עָלָיו יוֹתֵר, מְקָרְבִין אוֹתוֹ יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, בִּבְחִינַת (תהילים קל״ט:ח׳): אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶךָּ, נִמְצָא שֶׁבְּכָל מָקוֹם בּוֹרֵחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
1When people oppose a person, they are, in effect, pursuing him. As a result, he time and again runs to God. And the more they oppose him, the closer they bring him to God. For God is everywhere, as in “If I ascend to heaven—You are there; and if I make my bed in hell—here You are” (Psalms 139:8). It follows, that wherever it is, he is running to God.
בוְזֶה בְּחִינַת: וּפַרְעֹה הִקְרִיב – שֶׁהִקְרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם (מ"ר בשלח פ' כא), שֶׁעַל־יְדֵי רְדִיפָתוֹ אוֹתָם נִתְקָרְבוּ יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:
2This is the concept of “Then Pharaoh hikriv (drew close)” (Exodus 14:10)—he brought Israel closer to their Father in heaven (Shemot Rabbah 21:5). As a result of his chasing after them, they drew even closer to God.