Chasidut · Breslov
Likutei Moharan, Part II 2:3/ליקוטי מוהר"ן·
אג וּמִזֶּה בָּאָה הוֹלָדָה בְּנָקֵל. כִּי בְּשָׁעָה שֶׁאִשָּׁה כּוֹרַעַת לֵילֵד יַרְכוֹתֶיהָ מִצְטַנְּנוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוטה יא:), וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַהוֹלָדָה, כִּי הַדָּמִים עוֹלִין לְמַעְלָה, וַאֲזַי נִדְחָק הַמָּקוֹם שָׁם, וַאֲזַי הֵם דּוֹחִים אֶת הַוָּלָד לַחוּץ, וְאַחֲר־כָּךְ חוֹזְרִים הַדָּמִים לִמְקוֹמָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹדָה הֲלָכָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּהֲלוּכוֹת הַדָּמִים, שֶׁחוֹזְרִים לֵילֵךְ כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל.
13. Through this, giving birth is made easy. When a woman assumes the birthing position, her thighs become cold (as our Sages, of blessed memory, taught ; Sotah 11b), and this facilitates the delivery. When the blood rises, the area tenses and [the blood] then pushes the child out. Afterwards, the blood returns to its place. This is thanksgiving/ halakhah, the coursing of the blood that returns to flow normally, as discussed above.
בכִּי גַּם הַהֲלָכָה הִיא בְּחִינַת הוֹלָדָה, כִּי יֵשׁ תַּמְכֵי אוֹרַיְתָא, שֶׁנּוֹתְנִים מָמוֹן לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה, וּבִתְחִלָּה הֵם מְחַסְּרִים מָמוֹנָם מֵעַצְמָם, כִּי כְּשֶׁנּוֹתְנִים הַמָּמוֹן לְהַתַּלְמִיד חָכָם, נֶחְסָר אֶצְלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַרְכוֹתֶיהָ מִצְטַנְּנוֹת, כִּי דָּמִים תַּרְתֵּי מַשְׁמַע; אֲבָל אַחַר כָּךְ, עַל־יְדֵי מָמוֹנָם שֶׁמַּחֲזִיקִין הַתַּלְמִיד־חָכָם, וְנוֹלָד הֲלָכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד, אֲזַי עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד חוֹזֵר וְנִתְמַלֵּא הַחִסָּרוֹן.
2The reason is that halakhah, too, signifies birth. Initially, those who support the Torah by giving money to those who study it are diminishing their own wealth. Giving money to a Torah scholar leaves them short. This is as in “her thighs become cold,” because damim implies two things (Megillah 14b). But afterwards, through their money used to support the Torah scholar, halakhot /kindness are born. This influx of kindness then restores and fills all that was lacking.
גוְזֶה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, בִּבְחִינַת (ישעיהו ל׳:כ״ו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, הַנֶּאֱמָר לֶעָתִיד, כִּי הַלְּבָנָה טִבְעָהּ קַר, בְּחִינַת חִסָּרוֹן וּקְרִירוּת, וַעֲתִידָה לְהִתְמַלֹּאת כְּאוֹר הַחַמָּה, בְּחִינַת מִלּוּי הַחִסָּרוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הוֹלָדָה, בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל.
3And this is the delight of the World to Come, as in “The light of the moon will be as the light of the sun” (Isaiah 30:26), which refers to the time to come. The moon is by nature cold, indicating lack and frigidness. In time to come it will be made complete, with its light as that of the sun. This filling of the lack signifies birth/ halakhot, which are the delight of the World to Come.
דוְזֶה בְּחִינַת (בראשית ב׳:ד׳): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם – בְּאַבְרָהָ"ם (ב"ר פ' יב), הַיְנוּ חֶסֶד, כִּי הַהוֹלָדָה – עַל־יְדֵי בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד כַּנַּ"ל.
4This is the meaning of (Genesis 2:4) “These are the offspring of heaven and earth B’HeBaRAM (when they were created)”— B’ AVRaHaM (Bereishit Rabbah 12:9). It alludes to kindness, because birth is brought about by halakhot /kindness.
הוְזֶה בְּחִינַת (תהילים ק׳:א׳): מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ. לְתוֹדָה – אוֹתִיּוֹת תּוֹלָדָה. הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ – רָאשֵׁי תֵבוֹת "הֲלָכָה", כַּמּוּבָא. כִּי הַהֲלָכוֹת, בְּחִינַת תּוֹדָה, הֵם בְּחִינַת תּוֹלָדָה כַּנַּ"ל:
5And this is also the meaning of “A psalm le’todah (of thanksgiving): Hareeu l’Adonai kol haaretz (Sound a note to God, all the earth)” (Psalms 100:1). Le’TODaH has the same letters as TOLaDaH (birth). The initial letters of Hareeu L’adonai Kol Haaretz spell HaLaKhaH, as is brought. This is because halakhot /thanksgiving signifies birth.
ווְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה י): אָסָא חָלָה אֶת רַגְלָיו, עַל שֶׁעָשָׂה אַנְגַּרְיָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁעָשָׂה אַנְגַּרְיָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים וּבִטֵּל אוֹתָם מִן הַהֲלָכוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה חָלָה אֶת רַגְלָיו, כִּי הַהֲלָכוֹת הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן וְקִיּוּם הָרַגְלִין, כִּי הַהֲלָכוֹת הֵם בְּחִינַת תַּהֲלוּכוֹת הַדָּמִים, שֶׁחוֹזְרִין וְהוֹלְכִין כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל, וְאָסָא שֶׁפָּגַם בָּזֶה וּבִטֵּל אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִן הַהֲלָכוֹת, עַל־כֵּן חָלָה אֶת רַגְלָיו:
6This is as our Sages, of blessed memory, taught: Asa was stricken in his legs because he pressed Torah scholars into service (Sotah 10a). By pressing Torah scholars into service he suspended the study of halakhot, and on this account was stricken in his legs. Halakhot are the remedy and support of the feet, because halakhot signify the coursing of the blood that returns to flow normally, as discussed above. Asa, who blemished this by suspending the Torah scholars’ study of halakhot, was duly stricken in his legs.