Chasidut · Breslov
Likutei Moharan, Part II 68:3/ליקוטי מוהר"ן·
אוְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ בָּנִים וְתַלְמִידִים, וְהַתַּלְמִידִים יָאִירוּ יוֹתֵר לְתַלְמִידִים אַחֲרֵיהֶם, וְכֵן לְהַלָּן יוֹתֵר, שֶׁגַּם הַתַּלְמִידִים יִפְרוּ וְיִרְבּוּ וְיַעֲשׂוּ תַּלְמִידִים אֲחֵרִים, וְתַלְמִידֵי תַלְמִידָיו יַעֲשׂוּ יוֹתֵר תַּלְמִידִים, וְכֵן לְהַלָּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר מֹחוֹ גַּם לְמַטָּה לְעוֹלָם וָעֶד.
13. The rule is that a person has to leave behind sons and disciples, and the disciples should enlighten other disciples. And likewise onward; the disciples, too, should be fruitful and multiply, making other disciples, and the disciples of his disciples will make additional disciples. And likewise onward and onward, so that his mind remains also below, forever.
בוְכֵן הַבָּנִים צְרִיכִים גַם־כֵּן שֶׁיִּשָּׁאֵר זִכְרָם לְדוֹרֵי־דוֹרוֹת, בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְכוּ'. כִּי זֶהוּ עִקָּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, בִּבְחִינַת: כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ – דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא:
2Similarly, the sons, too, have to leave their legacy for ensuing generations, children and children’s children, etc. For this is the essence of the tzaddik’s perfection, that he is above and below, as in “for all that is in heaven and on the earth” (1 Chronicles 29:11)—he unites heaven with earth.
ג(עַיֵּן כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר "וַיְהִי מִקֵּץ – כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם" (בְּסִימָן ז), עַיֵּן שָׁם, כִּי שָׁם מְבֹאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב.)
3(See Likutey Moharan II, 7, “Vayehi Mikeitz—For He with Compassion for Them will Lead Them,” where this matter is thoroughly explained.)