Chasidut · Breslov
Likutei Moharan, Part II 83:3/ליקוטי מוהר"ן·
אוּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת זֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה, וְתַכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. וּבִשְׁבִיל זֶה שַׁבָּת נִקְרָא תַּכְלִית שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְתַכְלִית זֶה בְּחִינַת (קהלת ז׳:כ״ג): אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחֹקָה מִמֶּנִּי, הַיְנוּ זֶה עִקָּר הַחָכְמָה – שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה:
13. And the sanctity of Shabbat is the concept of the takhlit (culmination) of knowledge. For the takhlit of knowledge is not-knowing. This is the reason Shabbat is called takhlit of heaven and earth. And this takhlit is the concept of “I thought I would be wise, but it is far from me” (Ecclesiastes 7:23). In other words, this is the essence of wisdom: one’s realizing that wisdom is far from him.