Chabad Library · The Alter Rebbe

Maamarei Admur HaZaken·566 Part 1·Understanding the Concept of Krias Shmaמאמרי אדמו״ר הזקן·תקס"ו ח"א·להבין ענין ק"ש

להבין

To understand

ענין

the matter of

ק"ש

Kriyat Shema (Kriat Shema)

בעזר"ה

with the help of God,

ליל

night of

שבת

Shabbat,

פ'

Parshat

נח

Noach.

להבין

To understand

ענין

the matter of

ק"ש.¹

Kriyat Shema.

הנה

Behold,

ענין

the matter of the two

ב'

two

פרשיות

sections

דק"ש

of Kriyat Shema,

שמע

Shema

והיה

and Vehaya

אם

שמוע²

shamoa,

מבואר

is explained

בכתבי

in the writings of

האריז"ל³

the Arizal,

דפ'

that the first section

הראשונה

first section

יש

has

בה

in it

מ"ב

forty-two

תיבות

words,

מואהבת

from Veahavta

עד

until

ובשעריך

Uv'sha'arecha,

הוא

it is

בחי'

the aspect of

שם

the Name

מ"ב

Mem-Bet (42)

דאנא

of Ana

בכח

Bekoach

כו'

etc.,

ופ'

and the second section

השני'

second section

והי'

Vehaya

יש

has

בה

in it

ע"ב⁴

seventy-two

תיבות

words

(עד

(until

פסוק

the verse

ושמתם

Veshamtem

את

ומתיבת

and from the word

א"ת

עד

until

כל

all

הארץ

the earth

נ'

fifty

תיבות

words,

שהוא

which is

נגד

parallel to

בחי'

the aspect of

שם

the Name

ע"ב

Ayin-Bet (72)

וגם

and also

נגד

parallel to

חמשים

the fifty

שערי

gates of

בינה

Binah

שכלולי'

which are included

בחכמ'

in Chochmah,

שהוא

which is

שם

the Name

ע"ב

Ayin-Bet

כו'

etc.,

יעו"ש).

see there).

ולכאורה

And seemingly,

יש

there is

להקשו'

to ask

קושיא

a strong

חזקה,

difficulty,

דלפ"ז

that according to this,

הפ'

the first section

ראשונה

first section

שמע

Shema

הוא

בבחי'

in the aspect of

הגבורה

Gevurah,

שהרי

for behold

ידוע

it is known

דשם

that the Name

מ"ב

Mem-Bet

דאנא

of Ana

בכח

Bekoach

הוא

במדת

in the attribute of

הגבורה

Gevurah,

ושם

and the Name

ע"ב

Ayin-Bet

שבפ'

in the second section

שני'

second section

הוא

בבחי'

in the aspect of

החסד

Chessed,

כידוע

as is known

דחס"ד

that Chassid

בגי'

is numerically equivalent to

ע"ב⁵

Ayin-Bet

כו'

etc.

ואנו

And we

רואי'

see

בהיפוך

the reverse

מזה

of this

בסדר

in the order of

ענין

the matter of

ד'

the four

פרשיו'

sections

דתפילין

of Tefillin

בכתבי

in the writings of

האריז"ל⁶

the Arizal,

שהרי

for behold

ידוע

it is known

דפ'

that the section

קדש

Kadeish

בחכמה

is in Chochmah,

ופ'

and the section

והי'

Vehaya

כי

יביאך

yiviacha

בבינה

is in Binah,

שמע

Shema

בחסד

in Chessed,

והי'

and Vehaya

אם

שמוע

shamoa

בגבורה

in Gevurah,

שהן

which are

ענין

the matter of

ד'

the four

מוחי'

mochin

שבד'

that are in the four

בתים

compartments

דתפילין

of Tefillin,

חו"ב

Chochmah-Binah,

חו"ג

Chessed-Gevurah,

כידוע

as is known.

וא"כ

And if so,

נהפוך

it is inverted,

הוא

that the section

שפ'

Shema

שמע

is in Chessed

בחסד

and the section

ופ'

Vehaya

והי'

א"ש

shamoa

בגבורה

in Gevurah

כו'.

etc.

אך

But

הנה

behold,

התירוץ

the solution

ע"ז

to this

ע"ד

according to

הקבלה

Kabbalah

פשוט

הוא

simple.

משום דידוע פי'

Because it is known the explanation

המאמר בזוהר

of the statement in the Zohar

במה דאחליפו דוכתייהו כו'⁷

"in that they exchanged their places," etc.,

ואתכללא שמאלא

and the left is included

בימינא וימינא בשמאלא כו'⁸

the right, and the right in the left, etc.,.

שהוא משום שהוחלפו האורות שבכלים

which is because the lights in the vessels were exchanged,

מחסד לגבורה ומגבור' לחסד

from Chesed to Gurah and from Gevurah to Chesed.

והיינו כמ"ש בע"ח

And this is as is written in Etz Chaim

(בשער מול"מ)

(in Shaar Mulin),

דאור החסד האיר בכלי הגבורה

that the light of Chesed illuminated in the vessel of Gevurah,

ואור הגבורה האיר בכלי החסד כו'

and the light of Gevurah illuminated in the vessel of Chesed, etc.

ולכך הוא נמצא ענין ההתכללו' למעלה

And therefore there is found the matter of inclusion above,

דשמאלא שהוא גבורה אתכלל בימינא

that the left, which is Gevurah, is included in the right,

שהוא חסד כו' וד"ל

which is Chesed, etc., and let this be understood.

ובזה מתורץ היטב הקושיא הנ"ל דהגם

And with this is well resolved the aforementioned difficulty,

שפ' שמע הוא בחסד⁹

that even though the section of Shema is in Chesed,

היינו בכלי החסד

meaning in the vessel of Chesed,

אבל אור הגבורה מאיר בו והוא

nevertheless the light of Gevurah illuminates in it,

ענין השם מ"ב דאנא בכח כו'

and this is the matter of the Name Mem-Beit of Ana BeKoach, etc.

ופ' והי' א"ש הוא בבחי' הגבורה

And the section of VeHaya Im Shamoa is in the aspect of Gevurah,

היינו בכלי הגבורה אבל

meaning in the vessel of Gevurah,

אור החסד מאיר בו

nevertheless the light of Chesed illuminates in it,

והוא ענין שם ע"ב שבחס"ד כנ"ל וד"ל.

and this is the matter of the Name Ayin-Bet of SheChesed, as mentioned above, and let this be understood.

ואמנם

And indeed,

הגם שניתרצה הקושיא הנ"ל

even though the aforementioned difficulty was resolved

ע"ד הקבלה

according to Kabbalah,

מ"מ יש להבין

nevertheless, this resolution must be understood

תירוץ זה בהשגה וטעם

intellectually and reasonably:

מהו זה שאור החסד מאיר בכלי הגבורה ואור הגבורה בכלי החסד

what is this that the light of Chesed illuminates in the vessel of Gevurah and the light of Gevurah in the vessel of Chesed,

ולמה פ' שמע דוקא באור הגבור' בכלי החסד

and why in the first paragraph of Shema is it specifically with the light of Gevurah in the vessel of Chesed,

ופ' והי' באור החסד בכלי הגבור' כו'

and in the paragraph of Ve-hayah with the light of Chesed in the vessel of Gevurah, etc.?

והנה תחלה יש להבין

Now, first one must understand

פי' פסוק ראשון דק"ש שהוא שמע ישראל וכו'

the explanation of the first verse of Krias Shema, which is Shema Yisrael, etc.,

עד ואהבת.

up to Ve-ahavta.

ויש להקדים תחלה הכלל הגדול הידוע בהשתלשלו' העולמו'

And one must first preface the great and well-known general rule regarding the devolution of the worlds,

שההשתלשלו' הוא מאין ליש

that the devolution is from nothingness to something,

וכמ"ש בס' חינוך

and as stated in Sefer Chinuch Katan,

קטן, וביאור ענינו ידוע להיות¹⁰

and the explanation of its concept is known to be,

כי התהוות העולם השפל הזה הגשמי כמו שמים וארץ

that the bringing into being of this lower, physical world, like the physical heavens and earth,

הגשמיי' הרי מתהווי' מכח אלקי שבכלים שבי"ס האחרונו' דעולם העשי'

are brought into being from the Divine power within the vessels of the lowest seven Sefiros of the world of Assiyah.

וכל שהוא בבחי' אלקו'

And whatever is within the category of Divinity,

הגם שהוא מדרגה היותר תחתונה כמו

even though it is the lowest level,

גם ספי' מל' שבמל' די"ס דעשי'

like even the Sfirah of Malchus of Malchus of the Sefiros of Assiyah,

הרי הוא מובדל בערך לגמרי מבחי' בעלי גבול ותכלית

still it is entirely distinct and incomparable to the category of finite and limited things,

שהרי הוא ית' בחי' בלתי ב"ג וקדמון לכל הקדומי' כו'¹¹

for He, blessed be He, is the category of the infinite (Belli Gvul) and primordial to all primordials, etc.

וכמאמר אין ערוך לך כו'¹²

And as the adage states: There is no comparison to You, etc.

וא"כ בהשתלשלו' השפע מאתו להוו' בעלי גבול כמו נבראי' שבעולם העשי'

And therefore, in the devolution of the efflux from Him to bring into being finite entities, like the creations in the world of Assiyah,

הוא בבחי' דילוג ההשפעה שלא בבחי' ערך והשתוו' כלל

it is by way of a leap in the influence, utterly without category or proportionality,

והיינו הנק' יש מאין

and this is what is called something from nothingness (yesh mi-ayin),

וכמ"ש במ"א ולא כדרך כל עילה ועלול

and as discussed elsewhere, and not like the ordinary way of any cause and effect,

שהוא בבחי' יש מיש לפי

which is in the category of something from something (yesh mi-yesh),

שיש להן ערך זע"ז כו'.

since they have a proportion to one another, etc.

ועד"ז יובן גם למעלה בעולם הנאצלי' שנאצלו מן המאציל כי

And likewise is it understood above in the world of the Emanated beings (Atzilus),

כמו שאין ערוך כלל

who were emanated from the Emanator,

בין נברא עם הבורא עד שבוראם יש מאין כך

that just as there is no comparison at all between a created being and the Creator, to the extent that their Creator is [created] something from nothingness,

אין ערוך כלל לנאצלי' עם עצמו' המאציל

so too there is no comparison at all of the Emanated beings to the very essence of the Emanator,

דהיינו שגם הן נאצלי' בבחי' י"ש מאי"ן בלבד מעצמו' אור א"ס

meaning, that they too are emanated merely in the category of something from nothingness (yesh mi-ayin) from the essence of the Infinite Light (Or Ein Sof),

כמו ע"ד התהוו' הבריא' יש מאין מן הבורא כנ"ל

just like the manner of the bringing into being of creation, something from nothingness from the Creator, as mentioned above,

וד"ל.

and ve-day la-chacham.

וביאור הדבר

And the explanation of the matter,

הנה ידוע

behold, it is known

פי' המאמר אנת הוא

the meaning of the saying: You are wise, but not with a known wisdom, etc.

חכים ולא בחכמ' ידיע' כו'¹³

Until: And there is no side of knowledge for You, etc.

עד ולאו דאית לך צדק ידיע' כו'

And not with any of those attributes at all,

ולאו מכל אינון מדות כלל

which is because

שהוא משום דבאמת

truly,

הרי בחי' עצמו' אור הא"ס הוא

behold, the aspect of the very essence of the Ein Sof light

מובדל ומרומם לגמרי

is separated and exalted

מכל ההשתלשלו' של

completely from all the emanation of

י' ספי'

ten sefiros

בכלל ומכ"ש בפרט

in general and all the more so in particular,

וכמאמר אנת חד ולא בחושבן¹⁴

and as the statement You are one and not in calculation

פי' ולא בחושבן י"ס

- meaning, not in the calculation of the ten sefiros

כח"ב כו'

Chochmah, Binah, Daas, etc. -

אלא דאנת אפיקת עשר תקונין וקרית לון י' ספירן כו'

rather, You bring forth ten configurations and call them ten sefiros, etc.,

רק לאחזאה בהון איך אתנהיג עלמא כו'

only to show through them how the world is led, etc.,

דהיינו רק כדי שיהא מהן מתנהג סוף מעשה

meaning, only so that the end of action—which is the world of Beriah, etc.—should be conducted through them.

והוא עולם הבריא' כו'

And yet, before His Essence,

אבל קמי' עצמותו לא יש מכל אינון מדות כלל

there is no trace of all these middos whatsoever;

אלא הוא חכים ולא בחכמ' ידיעא כו'

rather, He is wise and not with a known wisdom, etc.

וא"כ מה שנאצל מאתו אור החכמה עד שנק' חכים הוא בא למטה בדרך ירידה וצמצום גדול

And if so, what is emanated from Him—the light of Chochmah, until He is called wise—comes below by way of great descent and contraction,

כמו ע"ד הירידה והצמצום מאצי' לבריא' כנ"ל

just like the way of descent and contraction from Atzilus to Beriah, as mentioned above.

והיינו שאמרו ז"ל במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו כו'¹⁵

And this is what they of blessed memory said: In the place of His greatness, there you find His humility, etc.,

משום דענוה גדולה היא מה שיורד אור א"ס מעצמותו ומתלבש בחכמ"ה להיו' נק' חכי"ם וכן עד"ז בשאר הספירו' והמדו' כו'

for great humility it is that the light of the Ein Sof descends from His Essence and clothes itself in Chochmah in order to be called wise, and similarly regarding the rest of the sefiros and middos, etc.

ולהיות כן צריך שימשיכו מאור א"ס שירד למטה ויתלבש בי"ס

And for this to be, there needs to be drawn down from the light of the Ein Sof—which descended below and clothed itself in the ten sefiros—

והיינו שיעוררו אותו שיצמצם א"ע בירידה זו

meaning, that they arouse Him that He should contract Himself in this descent.

ואם לא יעוררו אותו לזה הי' כל ההשתלשלו' די"ס בכלל

And if they will not arouse Him to this, all the emanation of the ten sefiros in general would return to their source from which they were hewn,

חוזרין למקור חוצבם בהתכללו' והי' בביטול מציאותם לגמרי בעצמו'

in inclusion, and with nullification of their existence entirely

אור א"ס כמו שהי' הוא ושמו בלבד לפני ההשתלשלו' כידוע.

into the very essence of the light of the Ein Sof, just as He and His Name alone were before the emanation, as is known.

אך הנה כדי לעורר אותו לזה מלמטה היינו ע"י העלא' מ"ן דוקא כידוע

Yet behold, in order to arouse Him to this from below, it is specifically through the elevation of Mayin Nukvin (M

וקודם

N), as is known.

שהי' התחלת ההשתלשלו' לא הי' מי שיעלה מ"ן מלמטה כידוע

And before the beginning of the emanation, there was no one to elevate M

וזהו

N from below, as is known.

שאמר בזוהר כד סליק ברעותי' כו'¹⁶

And this is what the Zohar stated: When it arose in His will, etc.

פי' שהי' העלא' הרצון הזה מצד עצמו כי חפץ חסד הוא כו'¹⁷

- meaning, that the elevation of this will was from Himself, for He desires kindness, etc.

וכמ"ש בע"ח שלפני ההשתלשלו' הי' בלתי העלא' מ"ן כלל¹⁸

And as is written in Etz Chaim, that before the emanation there was no elevation of M

רק

N at all,

מצד עצמו אך

only from Himself.

אח"כ תלוי במעשה התחתונים כו'

Yet afterwards, it depends on the action of the lower beings, etc.

וזהו שאמר בהתחלת ספר הזוהר בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילא' כו'¹⁹

And this is what was said at the beginning of the Book of Zohar: In the beginning of the King's desire, He engraved engravings in the supreme purity, etc.

פי' בהתחלת ההשתלשלו' הי' ענין ההתעוררו' לזאת הירידה והצמצום להיו' מתלבש כלל בי"ס כנ"ל

- meaning, at the beginning of the emanation, the matter of the arousal for this descent and contraction—to be clothed at all in the ten sefiros, as mentioned above—

רק מצד עצמו והרצון הוא הנק' הרמנ"א כידוע²⁰

was only from Himself, and the will is what is called hermana, as is known.

ובריש העלא' הרצון לזה כמ"ש כד סליק ברעותי' כו'

And at the beginning of the elevation of the will for this, as it is written: When it arose in His will, etc.,

הי' זה מצד עצמו והוא

this was from Himself,

במה דגליף גליפו מתחלה בטהירו עילא' שהוא בבחי' העצמות כו'

and it is in that He engraved engravings initially in the supreme purity, which is in the aspect of the Essence, etc.

וכמבואר ענין הטהירו לי"ח וד"ל.

And as is explained regarding the matter of purity in [Maamar] Lecha Idi, and you will understand.

והנה

Anding here

אחר ההשתלשלו'

after the emanation

אזי

then

עיקר סיבת הירידה של אור א"ס בנאצלי' כו'

the main reason for the descent of the Infinite Light into the emanated realms, etc.

הוא בא

comes

ע"י העלא' מ"ן מלמטה דוקא וכנ"ל

specifically through the elevation of Mayin Nukvین from below, and as mentioned above.

ופי' העלא' מ"ן ידוע

And the explanation of the elevation of Mayin Nukvin is known,

שע"י התבוננו' הנשמו' והמלאכי' בעולם הבריא' איכו' ביטול היש לאין²¹

that through the contemplation of the souls and the angels in the world of Beriah regarding the nullification of יש (yesh) into naught,

מפני שמשיגי' בעצמו' אור האצי'

because they comprehend the essence of the light of Atzilut,

איך שהוא מובדל ומרומם כו'

how it is separated and exalted, etc.

וכמ"ש קדוש כו'²²

And as it is written, "Holy, etc."

והאופנים ברעש גדול כו'²³

and the Ophanim with a great noise, etc.

אזי

then

הן מתבטלי' ממציאותם

they are nullified from their reality,

וכידוע

and as is known.

וזהו ענין העלא' מ"ן

And this is the matter of the elevation of Mayin Nukvin

מעולם הבריא' להיו' יש

from the world of Beriah to become יש

And

נכללי' בעולם האצי' כו'

are included in the world of Atzilus, etc.

ועד"ז יובן ג"כ בחי' העלא' מ"ן מאצי' לגבי עצמו' המאציל כו' וד"ל

And likewise this will be understood also regarding the aspect of the raising of Mayin Nukvin (waters from below) from Atzilus relative to the Essence of the Atzil (Emanator) Himself, etc., and you understand well.

ואז עי"ז מעוררי' עצמו' אור המאציל שירד ויצמצם א"ע מחדש בהשתלשלו' דאבי"ע

And then through this we arouse the Essence of the light of the Atzil who descended and contracted Himself anew in the chain-like progression (ishtalshelus) of ABY

ובזה

And in this

יובן בדרך כלל סדר דברי הפסוק הראשון דק"ש בכלל שמע ישראל ה' אלקינו כו'

will be understood generally the order of the words of the first verse of Shema in general: Hear, Israel, HaShem, our God, etc.

פי' ע"י בחי' העלא' מ"ן מלמטה בב' תיבו' הללו דשמ"ע ישראל כמשי"ת בסמוך בעזר"ה

Meaning: through the aspect of the raising of Mayin Nukvin from below in these two words of Shema Yisrael, as we will explain shortly with God's help.

בזה הוא בא עיקר סיבת ירידת אור עצמו' המאציל בנאצלי' ונבראי' כנ"ל

In this comes the primary cause of the descent of the light of the Essence of the Atzil into the Atzilim (Emanated beings) and created beings, as mentioned above.

ונעשה ה' אלקינו

And there is made HaShem

פי' הוי' הוא בבחי' אור החכמה דאצי' להיו' נק' חכי"ם כנ"ל²⁴

our God, meaning: Havayah is in the aspect of the light of Chochmah of Atzilus, to be called Chacham (wise), as mentioned above.

ואלקינו הוא בחי' אור הבינה והוא בכלל ענין יחוד אורו' אבא ואימא דאצי' שנק' תרין ריעין דלא מתפרשין כידוע וד"ל²⁵

And Elokeinu is the aspect of the light of Binah, and this is in the general matter of the union of the lights of Aba and Ima of Atzilus, who are called two companions who do not separate, as is known, and you understand well.

ומה שהבינה נק' אלקינו ידוע הטעם משום דהבינה הוא הנק' רחובו' הנה"ר כו'²⁶

And that Binah is called Elokeinu, the reason is known, because Binah is what is called the broad places of the river, etc.

מפני שבאה בבחי' השגה ותפיס' בהרחבה כו'

Because it comes in the aspect of comprehension and apprehension with expansion, etc.

ולכך נק' אלקינ"ו פי' שהוא אלוה שלנו כלומר שהוא מושג לנו ע"י התבוננו' בהתפשטו' גדולתו בהשתלשלו' העולמו' כו'

And therefore it is called Elokeinu, meaning that He is a God to us, that is to say, that He is comprehensible to us through contemplation in the extension of His greatness in the progression of the worlds, etc.

אבל החכמ"ה נק' מעיין כמו המעיין הנובע בהעלם מתחת לארץ כו'²⁷

But Chochmah is called a spring, like the flowing spring hidden beneath the earth, etc.

כך החכמ"ה היא למעלה עדיין מבחי' ההשגה והתפיסה באור א"ס ולכך

So Chochmah is still above the aspect of comprehension and apprehension in the Infinite (Ein Sof) light.

נק' כח מ"ה כלומר מ"ה פשפשת מ"ה ידעת כו' וכמ"ש במ"א²⁸²⁹

And therefore it is called the power of Mah (what), that is to say, Mah—you investigate, Mah—you know, etc., and as is written elsewhere.

וזהו והחכמ"ה מאין תמצא פי' החכמ"ה דוקא מאי"ן נמשכה להיותה בבחי' מ"ה כנ"ל³⁰

And this is: "And Chochmah from Ayin (nothingness) is found," meaning Chochmah specifically from Ayin is drawn to be in the aspect of Mah, as mentioned above,

שהוא בחי' הביטול והוא ההפשטה מגדר דבר י"ש כו'

which is the aspect of nullification, and this is the abstraction from the category of a tangible entity, etc.

משא"כ הבינה נק' י"ש וכמ"ש להנחיל אוהבי יש כו' וכידוע³¹

Whereas Binah is called a tangible entity, and as is written, "To bequeath to those who love me a tangible entity, etc.," as is known.

ועיקר הענין הוא במה שאמר והחכמ' מאין כו'

And the main matter is in that which is said: "And Chochmah from Ayin, etc.,"

שהחכמה היא יש מאין מאור הכת"ר שנק' אי"ן כידוע³²

that Chochmah is something from nothing from the light of the Kesser which is called Ayin, as is known,

דוקא ולא הבינה משום דהבינה

specifically, and not Binah,

מן החכמה נמשכה בבחי' יש מיש כמו

because Binah is drawn from Chochmah in the aspect of something from something,

עד"מ משכל למדו' משא"כ

like, for example, from an intellect to its derivations.

מכת"ר לחכמה שהוא מאין ליש כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.

Whereas from Kesser to Chochmah it is from nothing to something, etc., and as is written elsewhere, and you understand well.

וזהו הוי' אלקינו כי כל הוי' הוא בחכמ'

And this is Havayah Elokeinu, because every Havayah is in Chochmah,

וכמ"ש כולם בחכמה עשית³³

and as is written, "You made them all with Chochmah."

ואפי' גם בעולמו' התחתוני' הרי ספי' חכמה דאצי' מתלבש בחכמ' בי"ס דבריא' ובחכמה דבריאה נבראו כל הנבראי' שבבריא'

And even in the lowest worlds, behold, the sefirah of Chochmah of Atzilus is clothed in the Chochmah of the ten sefiros of Beriah, and in the Chochmah of Beriah were created all the created beings in Beriah.

ועד"ז חכמה דבריאה מתלבש עוד בחכמה די"ס דיצי' כו'

And likewise the Chochmah of Beriah is clothed further in the Chochmah of the ten sefiros of Yetzirah, etc.,

עד בחי' חכמה שבמל' דמל' דעשי' שמהוו' שמים וארץ גשמי'

up to the aspect of the Chochmah in the Malchus of Malchus of Asiyah, which brings into being physical heavens and earth.

וזהו כולם בחכמ"ה עשית כו' וד"ל

And this is: "You made them all with Chochmah, etc.," and you understand well.

ומהוי' דחכמה הוא שנמשך ונתגלה אח"כ באור הבינה והוא פי' אלקינו כנ"ל

And from the Havayah of Chochmah is that which is drawn and revealed afterwards in the light of Binah, and this is the meaning of Elokeinu, as mentioned above.

וע"כ קדם לומר הוי' ואח"כ אלקינו ואמנם

And therefore it precedes to say Havayah and afterwards Elokeinu.

כל זה שיהי' יחוד אורו' דאו"א שהן חו"ב הנ"ל הנק' תרין ריעין כו'

And indeed, all this—that there should be the union of the lights of Abba and Ima, which are Chochmah and Binah mentioned above, who are called two companions, etc.—

הוא בא מחמת שאור א"ס ירד מבחי' עצמותו מלמעלה למטה להיו' נק' הוי' אלקינו באצי' כנ"ל

comes because the Infinite light descended from the aspect of His essence from above to below to be called Havayah Elokeinu in Atzilus, as mentioned above.

ונעשה זה ע"י העלא' מ"ן תחלה שבב' תיבו' דשמ"ע ישרא"ל כנ"ל וד"ל.

And this is made through the raising of Mayin Nukvin first in the two words of Shema Yisrael, as mentioned above, and you understand well.

טה
ועתה³⁴ יש להבין שרש ענין ב' תיבות דשמע ישראל איך שהן בחי' העלאת מ"ן תחלה כנ"ל, הנה ידוע בכתבי האריז"ל³⁵ בפי' שמע שהוא שם ע' והע' הוא ע' רבתי²⁶ ופי' שם הוא בחי' רפ"ח ניצוצים עם שם ב"ן המברר³⁷ אותם שהוא בגימ' שם וכמ"ש ויעש דוד שם³⁸ שהוא לאחר הבירור מרפ"ח כו', וביאור הדברים ידוע דמפני סיבת השבירה בז' מלכין דתהו ירדו הכלים שנשברו למטה ונעשה מהן עולמות הנפרדי' וכמ"ש ומשם יפרד³⁹ כו' עד שנתהוו גם היכלות דקליפת נוגה בבי"ע והן הע' שרים של מעלה הסובבים את הכסא כו' ובחי' העלא' הניצוצים שנפלו שם בהיכלות דנוגה ע"י מס"נ וביטול במציאות של הנשמות והמלאכים באמרם שירה כו' זהו הנק' העלאת מ"ן פי' מיין נוקבין היינו זה שירדו האורות והניצוצי' דתהו כשנפלו ונשברו למטה בעולמות הנפרדים וההעלאו' דרפ"ח ניצוצי' נק' העלא' מ"ן שנכללים ועולים למעלה מן הפירוד אל היחוד כו' וסיבת ההעלאה שלהן הוא ע"י שם ב"ן שמסתתר למטה בעולמות הנפרדים ומבררן וכמ"ש ותקם בעוד לילה⁴⁰ ותתן טרף שהוא רפ"ח ע"ה⁴¹ כו' וכמ"ש במ"א. וזהו פי' שמע שם ע' כי כללות ההעלא' מרפ"ח ע"י שם ב"ן נק' שם ולהיות כי עיקר השבירה הי' בז"ת⁴² דבינה⁴³ שהוא נק' ע' רבתי כמשי"ת ע"כ ההעלא' שלהן הוא בע' רבתי שהוא שרש שרשן להיות כמו שהיו קודם הנפילה והירידה והיינו שהשם נכלל בע' רבתי כו' וד"ל. ודוגמת זה יובן למטה במה שהמדות הטבעיי' שבחומר הגופני מתהפכין מרע לטוב בשעת התפלה דוקא מפני ההתבוננו' בגדולת אוא"ס כו' וכן מכל מה שאכל ושתה והתענג בענינים גשמיי' כולן מתהפכין לטוב ע"י ההתבוננו' וה"ז עליי' רפ"ח ניצוצין בע' רבתי שהרי כל עניני' הגשמיי' לא נלקח שרשן רק מרפ"ח ניצוצי' דתהו כו' וד"ל. והטעם שנק' העלאת רפ"ח דוקא בלשון שם כענין שם האדם הוא לפי ששם ב"ן⁴⁴ הוא בחי' מל' דאצי' כידוע ונעוץ סופן בתחלתן⁴⁵ דהיינו בבחי' כתר עליון וידוע דבחי' הכתר¹¹ הוא בחי' ממוצע⁴⁶ בין המאציל להנאצלים כו' וכמ"ש במ"א, והיינו שיש בו ג"כ מבחי' התחתונה שבמאציל עצמו והוא הנק' בחי' מל' דא"ס בכללו' ההשתלשלו' כו' והוא רק בחי' שם בלבד וכידוע בפי' המאמר שקודם שנברא העולם⁴⁷ הי' הוא ושמו בלבד שהוא בחי' מל' דא"ס שנק' שמו כו' וזהו כי אני הוי'

יו
הוא שמי⁴⁸ בלבד וכמ"ש במ"א וד"ל. ומה שהע' הוא ע' רבתי דוקא הענין הוא מפני שבחי' הז"ת דאימא שהוא הנק' ע' רבתי כנ"ל הרי הוא בחי' המדות שבשכל שהן גדולים הרבה בהתפשטות והתרחבות גדולה מאד לכך נק' ע' רבתי מלשון גדלות ביותר (ולפי שכל מדה מז' המדות כלולה מי' כידוע ע"כ נק' ע' דז"פ י' בגימ' שבעים כו'), והטעם הנה יובן באדם התחתון למטה שהמדות שהן כבר נמשכו בלב בהתגלות ההתפעלות אהבה או שנאה ופחד כו' הם עדיין בבחי' הקטנות מאד משא"כ מקור התפעלות המדות כמו שהן עדיין בשכל והתבוננו' שם הוא התפשטות התפעלותם בלתי מוגבלת כלל, והמופת לזה ממה שאנו רואים שלא יוכל איש להביא בלבו כל ההתפעלות שנתפעל בשכלו כמו שהיא ממש במוחו אלא רק אפס קצהו מתפשט בלב בהתפעלות הלב כנראה זה בחוש כו' וע"כ נק' המדות שבשכל בשם ע' רבתי מפני בחי' הגדלות שבהן ששם הן גדולים מאד משא"כ בלב הן באים בבחי' הקטנות כו' וד"ל וזהו שנק' המדות שבלב בשם אתוון זעירין והמדות שבשכל בשם אתוון רברבין כו' והוא ענין הע' רבתי שהוא בחי' ז"ת דאימא כו' (והיינו ג"כ הטעם שנק' בחי' המדות עליונות דאצילות שיצאו מז"ת דאימא בשם זעיר אנפין כי הרי הוא בבחי' הקטנות בבחי' אותיות קטנות הנק' בשם אתוון זעירין כו' וד"ל). והנה כתיב אני ראשון ואני אחרון⁴⁹ כו', פי' אני ראשון הוא בחי' מל' דא"ס שבכתר עליון כנ"ל ואני אחרון הוא בחי' מל' דאצי' שהוא שם ב"ן המברר כנ"ל ב"פ אני הללו הכל א' בהשוואה לפני עצמותו ומהותו של אור א"ס ב"ה וכמ"ש אני הוי' לא שניתי⁵⁰, פי' אין בו שינוי גם מקודם השבירה והתיקון לאחר השבירה והתיקון או כמו שהוא בשעת התיקון והבירור עכשיו דהיינו ג' זמנים הללו דקודם השבירה ובשעת התיקון עכשיו דכתיב היום לעשותם⁵¹ כו' ולאחר שיושלם הבירור והתיקון לע"ל לאחר תח"ה כו' כולם שוין לפניו ממש משום דקמי' ממש כחשיכה כאורה⁵² כו' ולא הי' ענין השבירה בחי' שינוי אלא לגבי המקבלים בלבד למטה מפני שנעשה בהן ירידות האור כו' אבל קמי' עצמותו אין השבירה ענין ירידה ולא התיקון אח"כ ענין עלי' כי מאחר דקמי' כחשיכה כאורה כו' ממש בשוה א"כ גם בחי' החושך וההסתר שנעשה מסיבת השבירה ובחי' האור שנעשה ע"י התיקון שוה ג"כ לפניו כו' ומ"ש וימלוך וימת⁵³ כו' היינו רק לגבי בחי' ההשתלשלות של העולמות בלבד כו' וד"ל.

יאוביאור הדברים יובן הטעם שלא הי' השבירה רק בבחי' הכלים ועי"ז גרם הסתלקות האורות⁵⁴ כידוע דהאורות דתהו נסתלקו⁵⁵ כו' וירד מהן למטה

יבז
רפ"ח ניצוצים כו' והנה ידוע שאין ערוך כלל וכלל בין בחי' אור לבחי' המאור עצמו ועד"מ זיו ואור השמש לגבי השמש עצמה שנק' מאור כידוע והרי כשיסתירו האור והזיו של השמש בעננים ומסכים רבים וכיוצא הרי אין זה בחי' שינוי כלל לגבי עצמות מאור השמש כי איננו בגדר אור וזיו שיסתירנו מסך מבדיל כו' ועד"מ זה יובן גם למעלה שנאמר כי שמש ומגן⁵⁶ ה' אלקים וכידוע וע"כ נק' הנאצלים בשם אורות עליונים כי הן רק בבחי' זיו ואור לגבי עצמות המאציל שנק' בחי' מאור כו' וע"כ נא' דקמי' כחשיכה כאורה כו' וכנ"ל וא"כ אין שינוי לפניו כלל מקודם השבירה לאחר השבירה ומקודם התיקון לאחר התיקון גם באלף הז' כו' מטעם זה וד"ל. וזהו פי' ב' תיבות דק"ש דשמע⁵⁷ ישראל, פי' שמע שם ע' כנ"ל היינו בחי' העלאות רפ"ח ניצוצים דתהו שעולין ונכללין בע' רבתי שרשם כנ"ל עד שיהיו כמו שהיו קודם השבירה כו' והוא משום דע"י העלאת מ"ן זה דרפ"ח כו' הרי המה עולין עד עצמות אור א"ס ששוה לפניו כחשיכה כאורה כו' עד אשר אז יכול להיות מחושך השבירה כמו שהי' לפני השבירה כו' וד"ל. והנה העלא' זו דתיבת שמע הוא רק שעלו הניצוצים דתהו בשרשן בלבד והוא בבחי' ע' רבתי שהוא בחי' ז"ת דאימא כנ"ל, ואח"כ עולין עוד עלייה שני' גבוה יותר והוא בבחי' אור אבא שלמעלה מאור אימא הרבה כידוע שהחכמה נק' אין והבינה נק' יש וכנ"ל וזהו בתיבת ישראל דוקא כי פי' ישראל הוא ישר אל⁵⁸ כידוע ופי' אל הוא בחי' אור אבא וכמ"ש בזוהר בדוכתי טובא דאל הוא נהירו דחכמתא⁵⁹ כו' וכמ"ש בזהר ע"פ השמים מספרים⁶⁰ כבוד אל כו' באריכות איך שהשמים מספרים מנהרין ומנצצין מנהירו דחכמתא כו' וד"ל ולהיות כן כאשר עולין בחי' רפ"ח ניצוצים דתהו עד אור אבא בתיבת ישראל וידוע דאור א"ס אינו שורה רק בחכמה⁶¹ בלבד מטעם דהחכמה הוא בבחי' הביטול ונק' כח מ"ה וכנ"ל וע"כ בחי' החכמה הוא דוקא בחי' הממוצע בין אור א"ס לנבראים בכל עולם ועולם לפי ערכו כמ"ש למעלה ע"פ כולם בחכמה עשית כו' ואפי' בבינה אין התלבשות אוא"ס אלא ע"י החכמה דוקא הוא שמתלבש בבינה כו' וד"ל וכנ"ל בפי' הוי' אלקינו כו' ע"כ מבחי' עליי' זו השני' דבתיבת ישראל דוקא עי"ז נמשך האור בעצמות אור א"ס מפני שמתלבש באור אבא⁶² דוקא וכנ"ל, ובכל זה מובן מה הטעם שע"י העלאת מ"ן שמב' תיבות הללו דשמע ישראל תחלה הוא שנמשך ונעשה אח"כ ירידות האור והשפע שיהי' התלבשות אור א"ס בחו"ב תרין ריעין כו' והוא ב' תיבות דהוי' אלקינו כנ"ל ואם לאו לא הי' אור א"ס מתלבש בחו"ב כו' כי מפני בחי' העלאות מ"ן דרפ"ח כו' עלו הניצוצים בבחי' עלי' אחר עלי' עד שעלו בבחי' העצמו' דקמי' כחשיכה כאורה כנ"ל ע"כ הרי יכול משם לחזור ולירד האור בחו"ב כו', וזהו

יגח
מ"ש בע"ח דעכשיו תלוי זה בהעלאת מ"ן ממעשה התחתונים דוקא וכנ"ל וד"ל. וזהו סדר ופי' הפסוק שמע ישראל וע"כ ממילא ה' אלקינו מטעם הנ"ל ואח"כ או' הוי' אחד שהוא בחי' יחוד זו"נ כידוע.

ידוהנה מתחלה יש להבין פי' אחד, דהנה לשון אחד אינו שייך רק בב' וג' דברים הנפרדים תחלה ואח"כ מתייחדים שזהו הנק' אחדות מפני שנתאחדו ב' דברים שהיו מחולקים תחלה אבל בדבר שהוא יחידי מעולם ואין שני להתחבר אליו עמו^*62* לא יתכן לומר בו ענין לשון אחד שהרי אין לו דבר זולתו להתאחד עמו מאחר שהוא יחידי כו' וכמ"ש בחו"ה שער היחוד⁶³ וכך הוא ענין למעלה שבבחי' עצמות אור א"ס כמו שהוא לפני ההשתלשלו' שנק' יחיד חי העולמים⁶⁴ מפני שאין שני לו כו' א"כ מאחר שאין עוד מלבדו לא שייך בו לומר לשון אחד אלא לשון יחיד כי הרי הוא יחידי כו' אך בהתגלות אור השפע מאתו בנאצלים שם יתכן לומר ענין ולשון אחד מפני שכבר יצא האור והשפע שם בבחי' התחלקות לכמה מיני מדרגות ויש בהם שהן ב' הפכים כמו חו"ג ע"כ בהתחברם יחד נק' אחד וה"ז כמשל ענין מחלוקת ב' כתות למטה כמו ב"ש וב"ה הגם שהן מחולקים מ"מ אלו ואלו דברי אלקים חיים⁶⁵ ויכולים להתחבר לשרש ומקור אחד⁶⁶ מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים אבל עכ"ז נק' ב' דברים מפורדים תחלה שהרי אמר בלשון אלו ואלו כו' רק שמתאחדים במה שהן דברי אלקים חיים בכלל כו', וכך יובן הדוגמא מזה למשכיל למעלה שהגם שבחי' המדות עליונות הגדולה והגבו' והתפארת כו' הן כבר בבחי' התחלקות ממש שהרי אין בחסד גבורה ואין בגבורה חסד כו' מ"מ מתאחדים לשרש ומקור א' שהוא במה שאלו ואלו נמשכים מאור א"ס המאצילן כו' וד"ל. וזהו פי' הוי' אחד, פי' הוי' הוא בחי' ז"א⁶⁷ דאצי' שנק' הוי' בכלל והוא מתחלק לששה מדות בפרט ולפרטי פרטיות כו', אבל מפני הארת אור א"ס שבהם המה מתאחדים בתכלית היחוד והוא ענין אות האלף שבאחד כי אות הח'⁶⁸ מורה על ז' רקיעים וארץ שהן בחי' זו"נ בכלל והאלף הוא מבחי' אור א"ס שהוא נק' אלופו של עולם כי בבוא ההארה מאתו יתבטלו כל הנאצלים ויתאחדו בתכלית כמ"ש לך הוי' הגדולה⁶⁹ והגבורה כו' וד"ל. והטעם לסיבת בחי' הביטול שלהם כמ"ש לך ה' הגדולה כו' הענין הוא לפי שבחי' עצמות אור המאציל הרי הוא מובדל ומרומם בערך מכל ההשתלשלות די"ס אורות וכלים כמאמר הנ"ל ולאו מכל אינון מדות כלל כו', א"כ מאחר שבעצמות המאציל לא יש מכל אינון מדות כלל מפני שגבוה מהם הרבה

טוט
ועליו נא' לך ה' הגדולה כו' מפני שהם שם בבחי' ביטול באמת עד שאין עולין שם בשם מדות כלל ע"כ גם בירידת האור מעצמות המאציל במדות דאצי' לכך יתבטלו ג"כ מבחי' ההתחלקות שלהם ויתאחדו בתכלית היחוד כנ"ל והוא ע"י אות האל"ף משום דקמי' ממש לא יש מכל אינון מדות כלל וכנ"ל וכמ"ש במ"א וד"ל. ואח"כ ממשיכים יחוד זה בבשכמל"ו⁷⁰ והוא בבחי' מל' דאצי' כמו שהיא מסתתרת בבי"ע שהן עולמות הנפרדים וגם בעולמות והיכלות דבי"ע יש בחי' היחוד הזה העליון שהי' בבחי' המדות דאצי' רק שהוא בא בירידת המדרגה יותר והיינו שאור א"ס יורד גם למטה יותר וזהו פי' ברוך לשון המשכה כידוע והוא מבחי' עצמות המאציל בשם כבוד מלכותו שהן ג' עולמות הידועים בי"ע כו' וזה היחוד נק' יחודא תתאה לגבי יחוד העליון דהוי' אחד כנ"ל כידוע וד"ל.

טזוהנה אחר היחודים הנ"ל גם בזו"נ דאצי' בפסוק ראשון דק"ש ובשכמל"ו כנ"ל או' ואהבת עד ובשעריך שהן מ"ב תיבות נגד שם מ"ב דאנא בכח כו' כנ"ל והוא בחי' אור הגבורה בכלי החסד כנ"ל. ולהבין זה תחלה יש להקדים הטעם שנא' בפ' זו דשמע ואהבת בכל מאדך ובפ' שני' לא נאמר אלא בכל נפשכם ולא בכל מאדכם כו' בהיות מבואר למעלה דעיקר היחוד הנעשה בהוי' אלקינו הוי' אחד הוא מסיבת בחי' העלאות מ"ן תחלה בב' תיבות דשמע ישראל כו' וענין העלא' המ"ן מבואר שהוא בחי' עליות הרפ"ח כו' עד שעולין לבחי' עצמיות אור א"ס ומשום דקמי' כחשיכה כאורה כו' וגם הרי שם הוא למעלה מבחי' התחלקות כו' ע"כ ירד האור מאתו אח"כ בנאצלים להיות על ידו בחי' היחודים הנ"ל באו"א וזו"נ כו' וא"כ צריך לסיבת היחודים הללו בחי' העלי' בהעלאות מ"ן תחלה וידוע דכל העלאת מ"ן א"א כ"א ע"י מס"נ והוא לצאת מן הגבלת הכלי ולהיות כלתה נפשו דוקא לכלל בעצמות כמ"ש כלה שארי⁷¹ כו' ועי"ז רוח אייתי רוח⁷² ואמשיך רוח כו' וכמ"ש אם ישים אליו לבו אליו דוקא יכלה נפשו לצאת לגמרי מן הכלי כו' וליכלל בעצמותו דוקא אזי רוחו ונשמתו⁷³ יאסוף ההמשכה מלמעלה כו' וזהו שנא' כאן אהבת בכל מאדך כי בחי' מאד הוא התפעלות בלתי מוגבלת כלל דהיינו מה שלא יוכל הלב להכיל כי עד כלות נפשו מגיע עומק ההתפעלות כו' וע"י המס"נ שלמטה נעשה גם למעלה בחי' העלאת מ"ן דרפ"ח הנ"ל והוא ג"כ לצאת האור הנאצל מן הכלי בבחי' עלי' והסתלקות ליכלל בעצמות המאציל וד"ל כי הנה ידוע דלמעלה ענין בחי' הכלי של האור הוא מה שלמטה נק' בשם גבול מה שמגביל הכח כו' וא"כ ע"י בכל מאדך למטה שהיא בלא גבול גם למעלה יהי' האור בלא כלי המגביל והוא עליות האורות והתכללותן במאציל כו' וכנ"ל בפי' ב' תיבות דשמע ישראל שעולין ונכללין בעצמות אור המאציל דקמי' כחשיכה כאורה כו' וע"כ נאמר דוקא בפ' זו בכל מאדך וד"ל. והנה בחי' העלי' וההסתלקות הזאת למעלה ולמטה הוא ע"י שם מ"ב דאנא בכח כו' כי

יזי
הנה מבואר בכהאריז"ל⁷⁴ בכמה דוכתי שכל ההעלאות הוא דוקא ע"י ש' מ"ב ולכך בק"ש שעל המטה שאז זמן העלא' הנשמה של האדם להעלותה להכלל במקור חוצבה (כמ"ש בידך אפקיד רוחי⁷⁵ אותיות באר דהיינו בבחי' יסוד דנוק') אומרים אנא בכח כו' שבו מרומז שם מ"ב כידוע וד"ל. וכללות ענין שם מ"ב הוא בחי' הגבורה שהוא בחי' ההסתלקות והעלי' מלמטה למעלה כידוע דשש כנפים שש כנפים שבמלאכים הנושאים הכסא היינו מבחי' שם מ"ב אלא שבשם מ"ב יש ז' פעמים ששה כו' והן מ"ב תיבות דאנא בכח כו' והרי נאמר בהם בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף⁷⁶ דהיינו בחי' העלי' וההסתלקות מלמטה למעלה מעלה כו' שהוא ענין היציאה מן הכלי הנ"ל וע"כ יש בפ' זו מואהבת עד ובשעריך ג"כ מ"ב תיבות שהוא בחי' שם מ"ב לפי שמבואר למעלה דכל עיקר ענין הפ' הזאת הוא בחי' ההעלאו' וההסתלקות מטעם הנ"ל וכל העלאה א"א כ"א ע"י שם מ"ב כנ"ל וד"ל. אך מה שנק' בחי' זו בשם אור הגבורה בכלי החסד כנ"ל בתירוץ הקושיא, הענין הוא להיות ידוע דהאור הוא בחי' הפנימיות והכלי הוא בחי' החיצוניות כו' וכמ"ש במ"א וגם כאן הרי אמר ואהבת וכל אהבה הוא בחי' חסד⁷⁷ כידוע^* אך שהאהבה בבחי' החיצוניות בלבד אבל בחי' הפנימיות שבה הוא בחי' הגבורה דוקא^* והוא בחי' בכל מאדך שהוא בחי' הסתלקות והעליות לצאת מן הכלי כנ"ל וא"כ ה"ז כמו בחי' אור הגבורה שבכלי החסד דהפנימיות גבורות והחיצוניו' חסד כו' וד"ל. וזהו ע"י שם מ"ב שבפ' זו שהוא בחי' הגבורות ושם זה הרי הוא בחי' הפנימיות כי כל כוונה בשם אינו אלא דוקא בבחי' הפנימיות והוא ע"י רעותא דלבא בעיקר המכוון של הלב ולכך נק' בשם כוונה כי הוא נעשה דוקא ע"י כוונת הלב והמכוון שבלב מוסתר הוא בבחי' אור פנימי' והחיצוני' שלו מתגלה לעין הרואה כו' והיינו מ"ש ואהבת סתם כו' שהוא רק בחי' כלי החסד לגבי אור הגבורה שבשם מ"ב כו' וזהו נק' ג"כ בחי' גבורה שבחסד שהגבורה הוא בחי' הפנימיות המוסתר בחסד הנגלה וכמ"ש במ"א וד"ל, והראי' לזה שהאהבה במ"ש ואהבת הוא רק בחי' כלי לאור כו' כי הרי אותה הפרשה דשמע כתובה היא בתורה סתם דברים כהווייתן ולא

יחיא
נגלה בה שום רמז לשם מ"ב רק ע"י מספר התיבות בלבד כו' וא"כ זהו בהכרח מפני שבחי' החיצוני' הנגלית לנו הוא רק בחי' חסד והוא שאמר ואהבת סתם בלתי רמז לבחי' גבורה אבל בחי' הגבורה והוא ההסתלקות הרי היא רק בהעלם לכך לא נרמז ממנה שום רמז בגלוי הכתב אלא היא מוסתרת בכוונה שבלב בלבד כנ"ל והוא ע"י כוונה דשם מ"ב כנ"ל וד"ל (ובכל⁷⁸ זה מתורץ היטב הקושיא הנ"ל דפ' שמע הרי היא בחסד כו' דמ"ש שהיא בחסד היינו בבחי' האהבה החיצוני' בלבד אבל בבחי' הפנימיות שבה היא בחי' גבורות והוא כמו בחי' אור הגבורה שמאיר בכלי החסד וכו' (ובזה מובן מה שהצריכו חז"ל כוונת הלב בפ' ראשונה⁷⁹ דוקא כמאמרם עד כאן צריכה כוונת הלב ולא בפ' שניה כו') וד"ל.

יטועתה⁸⁰ יש להבין שרש ענין פ' שני' והי' א"ש שהיא בחי' אור החסד בכלי הגבורה כנ"ל. הנה כתיב והחיו' רצוא ושוב⁸¹ כו' שאחרי בחי' ההעלא' הנ"ל במס"נ לצאת דוקא מן הכלי כו' שנק' בחי' רצוא כמ"ש אם רץ לבך⁸² כו' אזי הוא בחי' השוב מלמעלה למטה שהוא בהיפוך מבחי' הרצוא כי בחי' השוב הוא דוקא ירידת האור והשפע למטה להיו' שורה בכלים מכלים שונים⁸³ כידוע ועל כן לא נאמר כלל בכל מאדיכם בפ' זו דוהי' כי בחי' בכל מאדך הוא ענין היציא' מן הכלי והגבול כנ"ל ובפ' זו אין העיקר רק בבחי' שוב שהוא דוקא התלבשות האורו' בכלים שהוא ההיפך ממש מבחי' הרצוא שבכל מאדך כידוע (והיינו שאמר ר' יהושע ב"ק⁸⁴ במשנה למה קדמה פ' שמע לוהי' כדי שיקבל עליו עול מ"ש תחלה שהוא ע"י בחי' הרצוא במס"נ באהבת בכל מאדך כנ"ל ואח"כ יקבל עליו עול מצות שהוא בחי' השוב שבפ' והי' דוקא כנ"ל וד"ל) והנה באמת עיקר המכוון שהי' בבחי' הרצוא בפ' שמע הוא רק בשביל בחי' השוב שיהי' אח"כ כי הרי כתי' לא לתוהו בראה⁸⁵ אלא לשבת יצרה פי' לא לבחי' הרצוא שהוא בחי' ההסתלקו' של האורו' במאצילן שנק' תוהו בראה וכמ"ש והארץ הית' תוהו⁸⁶ כו' אלא לבחי' השו"ב שיהי' אח"כ שהוא לשב"ת אורו' בכלים (והטעם שזה נק' בריא' וזה יצירה מובן לי"ח עפ"י המבואר במ"א) וע"כ בחי' שם ע"ב דחסד בפ' זו השני' דוקא להיות כי זהו חסד גדול מה שירד האור ויתלבש בכלים מכלים שונים כו' ולכך יש בה ע"ב תיבו' עד ושמתם וכוללת גם נ' שערי' דבינה נגד בחי' אור החסד דשם ע"ב בגי' חסד כנ"ל והנה מבואר למעלה דהשם הוא בחי' הפנימי' להיותו בחי' הכוונה שבלב כו' וגם כאן בחי' הפנימי' שבפ' זו השני' הוא שם ע"ב דחס"ד ובחי' החיצוניו' הוא בחי' כלי הגבורה וע"כ נא' בפ' זו עניני דיני' ורוגז כמו וחרה⁸⁷ אף הוי' כו' ועצר את השמים כו' כי בחי' הכלי החיצוניו' הוא בחי' גבורה ודין וד"ל.

כיב
ולהבין הענין הזה איך שהיא בבחי' הגבורו' והדינין כו' הנה תחלה יש להבין פי' שם ע"ב למה הוא במספר ע"ב כו' וגם הטעם מה שנקראי' בשם ע"ב גשרים⁸⁸ כידוע, דהנה עד"מ הגשר שעושין ע"פ הנהר עושין אותו בבנין חדרים קטני' זה אצל זה ומכסין עליהם ומצדדי' שלהם בנסרים והמים הולכי' בין הגשר העליון וביניהם עפ"י מדידה וקצבה בלבד בצמצומי' הרבה ואם לא בנין החדרים הללו היו המים שוטפי' בשטף רב ויפוצו את הארץ כו' אבל החדרי' עשויי' לצמצם להעביר בהן מי הנהר בצמצום מעט מעט כפי המדה הצריכה כידוע ועל תועלת זה הוא כלל ענין בנין החדרי' ופרטי אופני התחלקו' ריבוי החדרים הוא לפי אופן המצטרך לגשר אם הנהר גדול ביותר ירבו בו החדרים ואם אינו גדול כ"כ ימעטו מספר החדרי' כו' והנמשל מכל אלה יובן למשכיל למעלה כי בהיו' שאור החסד העליון של המאציל הרי הוא יוצא בשפע רב מאד עד"מ הנהר הגדול כו' והנה אם הי' יוצא כמו שהוא לא הי' מתקבל כלל למטה בהשתלשלו' העולמו' עד"מ הנהר הגדול ששוטף כו' ע"כ הוצרך לעשות ע"ב גשרים עד"מ בנין החדרי' הנ"ל והוא להיו' בא אור החסד הזה בהתחלקו' לע"ב חלקי החסד קטני' ושיצומצם על ידן להיו' אור החסד הולך ואור מעט מעט ולא בשטף כו' ולכך נק' שם ע"ב שבחסד עליון בשם ע"ב גשרים כי מטעם תועלת המקבלי' כדי שיוכלו לקבל כו' נתחלק לע"ב חלקי' כו' וד"ל וגם עוד תועלת יש בהתחלקו' הזאת כי הנה אם הי' האור הולך ומאיר כמו שהוא לא הי' נמצא למטה ענין התחלקו' המדרגו' במדת החסד אלא הי' הכל מציאת אור חסד א' בלבד והרי אנו רואי' ריבוי התחלקו' המדרגו' במדת החסד כמו ע"ד דוגמא הנה ידוע דיום הראשון⁸⁹ מו' ימי בראשית האיר אור החסד ולכך נברא בו כל הדברי' שהן ממדרגת מדת החסד והוא כמו מאמר יהי אור⁹⁰ וידוע שהאור הוא מבחי' החסד כו' ונברא בו גם המים שהוא ג"כ ממדת החסד⁹¹ וכיוצא בזה למטה במראו' הגוונין דלובן¹⁸ שמורין בחי' החסד⁹² יש הרבה מדרגו' כו' וכן בטעמי' מתיקו' יש בו הרבה מינים וכיוצא בכל אלה הרי מהיכן ימצאו ריבוי התחלקו' כאלה אור ומים למעלה⁹³ לבן ומתיקו' כו' למטה כי אם הי' השפע אור חסד העליון הולך ונובע בלתי התחלקו' הרי הי' צריך להיו' הכל רק מציא' דבר א' בלבד אם אור או מים כו' אלא מפני בחי' ההתחלקו' לע"ב חלקי' בע"ב גשרי' הנ"ל מזה ימצא בחי' ריבוי התחלקו' מיני חסד גם למטה וד"ל.

כאוהנה מה שנחלק לע"ב חלקי' בלבד זהו במקורו שהוא מתחלק דרך כלל עדיין אבל בבוא אור החסד עד למטה מטה בריבוי ההשתלשלו' מתחלק לרבבו' מדרגו' עד אין שיעור כו' והיינו מה שאנו מוצאי' שיש רבבו' מדרגו' בקבלת זיו

כביג
השכינה בג"ע העליון והתחתון שהוא ג"כ מבחי' אור החסד האלקי במה שיהנו מזיוו ואורו כו' עד שיש לכל צדיק וצדיק ש"י עולמו'⁹⁴ כו' ויש רבוא רבבו' מלאכי' חלוקי' במדרגו' השיר שלהם ג"כ זה מרנן ומנגן כך וכך וזה כך וכך והכל ממדרג' החסד וכמבואר בהיכלו' דפ' פקודי דלסטר דרומא מאת אלף כו' וכן מתחלקי' הן במדרגו' קבלו' הזיו והאור מאור וזיו השכינה שנתלבשה למטה בסטרא דדרום בריבוא רבבו' מדרגו' שונו' כו' כי כל זה הוא ע"י התחלקו' פרטיו' דפרטיו' משם ע"ב העליון שהוא בחי' הכולל במקור החסד כו' וד"ל וזהו ששם ע"ב בגי' רי"ו⁹⁵ מספר גבורה כי זה ההתחלקו' א"א כ"א ע"י צמצום ומיעוט האור אמנם הוא רק בשביל תועלת המקבלי' כדי שיתקבל בהן החסד ע"כ בחי' הפנימי' המכוון הוא בחי' אור החסד ובחי' החיצוניו' שלו הוא בחי' הגבורה והוא בחי' הצמצום לחלק החסד לע"ב חלקי' בכלל כנ"ל וזהו שפ' זו דוהי' הוא בבחי' אור החסד שבכלי הגבורה דהיינו כונת שם ע"ב הוא פנימיו' והוא אור החסד כנ"ל וענין התחלקות בע"ב גשרים הוא בבחי' הכלי שהוא החיצוני' כי עיקר המכוון לבחי' חסד הוא כו' וד"ל ובזה יובן מה שאומרי' בברכת אתה גיבור⁹⁶ כו' מוריד הגשם וידוע שהגשמי' יורדין בגבורה⁹⁷ ולכאורה אינו מובן דהלא הגשם צריך האדם לפרנסה שהוא מבחי' החסד ואיך או' אותו בברכת אתה גבור כו' אלא הענין הוא כנ"ל דלפי שאור החסד לא יבא למקבלי' כ"א ע"י התחלקו' ע"כ גם הגשמי' שהן חסד וברכה בעצם אבל צריכין לבא בבחי' התחלקו' טיפין טיפין⁹⁸ דאם לאו הי' שוטפי' העולם כמי המבול והי' דין וגבורה ולא חסד וע"כ או' אותו באתה גבור כו' מפני שצריכין לירד בגבורה והיינו כמו בחי' הכלי גבורה שבחסד דע"ב הנ"ל ומפני שמטר דוקא יורד בגבורה כו' לכך או' אותו בפ' זו דוהי' כמ"ש ונתתי מטר ארצכם⁹⁹ כו' דשם ע"ב זה בגי' גבורה כנ"ל וד"ל.

כגועתה יש להבין מה שאמר בפ' זו ונתתי מטר כו' דלכאורה זה פלא, דהלא משה אמר פ' זו ואיך יאמר ע"ע ונתתי כו' וגם למה לא אמר כלשון זה בכל פרשיו' שאמר במשנ' תורה רק בפ' זו אמר כן והגם דידוע שהיתה שכינה מדברת מתוך גרונו¹⁰⁰ של משה הרי אכתי תקשה למה לא אמר כן בשאר הפרשיו' שג"כ הית' שכינה מדברת בו כו', אך הענין יובן עפ"י ענין הנ"ל דבפ' זו הוא בחי' המשכת אור א"ס למטה דוקא בכלים מכלים שונים ע"י שם ע"ב כו' והנה ידוע דאין התלבשו' אור א"ס אלא בחכמה מטעם שהוא בחי' ביטול כו' שאז אינו מרגיש א"ע כלל לבחי' יש ודבר ומה שמדבר אין זה של עצמותו כלל אלא רוח ה' שמדבר בו וז"ש ודברי

כדיד
אשר שמתי בפיך¹⁰¹ כו' וכמ"ש במ"א ע"פ ולא תחללו¹⁰² את שם קדשי כו' פי' ולא תעשו חלל בלבד כו' אלא יהי' בנפשו רק כמו בחי' כלי בלבד לאור השורה בו כו' וכענין שכינה מדברת מתוך גרונו של משה כו' אך אמנם א"א להיו' זאת המדרגה כ"א כאשר יוקדם אליה בחי' מס"נ דבחי' הרצוא הנ"ל שאז יוכל לבטל א"ע מכל וכל ולהיו' רק כמו בחי' כלי בלבד אבל בלא מס"נ בתחלה הרי ירגיש עצמותו מאד כו' וד"ל וזהו שבפ' זו דוהי' נאמר בכל נפשיכם שהוא בחי' ביטול במציאו' מכל וכל כענין ולא תחללו כו' והוא מפני שכבר קדם במדרג' מס"נ בפ' ראשונה כנ"ל דהיינו באהבת בכל מאדך כנ"ל וע"כ דוקא בפ' זו השני' הוא בחי' המשכת אור א"ס למטה בכלים מכלים שוני' ע"י שם ע"ב כנ"ל כי עתה דוקא יוכל להיות בנפש האדם בחי' הביטול ויוכל לשכון בנפשו אור א"ס כי אין התלבשו' אור א"ס אלא בבחי' הביטול כנ"ל וע"כ גם כל אדם יכול לומר ונתתי מטר ארצכם כמו שאמר משה כו' שאינו אומר זה על עצמו כ"א בחי' אור א"ס ששורה בנפשו אומר ונתתי כו' מפני שאינו אלא בחי' כלי לאור א"ס בלבד מטעם הנ"ל כי מאחר שבפ' ראשונה הי' לו מס"נ הרי יכול להיו' כלי להמשכו' אור א"ס בפ' שני' זו באמרו בכל נפשיכם ולאו דוקא משה כו' אלא רק שמשה¹⁰³ הי' שרש נשמתו מבחי' הביטול דשם מ"ה דחכמ"ה כידוע וע"כ היתה שכינה מדברת מתוך גרונו ואעפ"כ בשאר הפרשיו' לא אמר כלשון ונתתי כי דוקא בפ' זו המשכת אור א"ס בכלי כי הרי הוא בבחי' אור החסד שבכלי כנ"ל וד"ל וזהו שאמר ונתתי מטר ארצכם פי' מ"ד נק' מטר¹⁰⁴ ומ"ן נק' ארצכם ושניהם באין ונמשכי' למטה בשם ע"ב הנ"ל במדידה כמה כו' וכענין שירו' של המלאכי' וקבלת זיו שלהן שנק' מ"ן ומ"ד ג"כ והוא בא למטה במדידה וקצבה ע"י שרש ההתחלקו' דשם ע"ב בע"ב גשרים בכלל במקור החסד כנ"ל וד"ל.

כהוהנה ידוע דבפ' זו שנגד שם ע"ב הרי כלולי' בה ג' השמו' ע"ב היוצאי' מג' פסוקי' הידועי' שהן ויסע ויבא ויט¹⁰⁵ כו' וידוע שהן בבחי' ישר והפוך וישר כו' והענין הוא מפני שגם בחי' הצמצום של אור החסד דשם ע"ב הנ"ל צריך להיו' בג' מדרגו' שבבחי' ג' הקוין כו' והוא בבחי' אור ישר מלמעלה למטה ובבחי' אור חוזר מלמטה למעלה ואח"כ בבחי' אור ישר בבחי' מלמעלה למטה שע"י אמצעו' ג' מדרגו' הללו דוקא יתקיים אור השפע למקבלי' והוא ענין ג' שמו' ע"ב הישר וההפוך והישר ואם לאו עדיין לא היתה יכולה השפע להתקבל במקבלי' כו' ומבואר זה לי"ח וד"ל.