Maamarei Admur HaZaken·566 Part 1·Why the Passing of Miriam is Adjacent to Parshas Parahמאמרי אדמו״ר הזקן·תקס"ו ח"א·למה נסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרה

אלמה נסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרה
בעזר"ה
למה¹ נסמכה² פ' מיתת מרים לפ' פרה אדומה לומר לך מה פרה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת כו', הנה בדרש הזה יש לדקדק הרבה דמ"מ מה זו סמיכה שסמך דוקא [לפרה³ אדומה הנעשה חוץ לשלש מחנות ולא נסמכה] לפ' חטאת שנעשי' בפנים שנעשי' לכפרה ע"ג מזבח ממש ופ' פרה לא נאמרה בפי' לכפרה אלא רק דחטאת⁴ קרי רחמנא, ודרש זה אינו אלא ללמד שמיתת צדיקים מכפרת, א"כ הי' לו לסמוך דוקא לפי שנאמר בה קרבן חטאת שנעשי' בפנים לכפרה ע"ג המזבח כו'.

בקמב
אך⁵ הנה נודע סוד⁶ הקרבנות מהאריז"ל⁷ שהן בחי'⁸ העלאות מ"נ מנה"ב ששרשו נלקח מבחי' ד'⁹ חיות המרכבה הנושאות¹⁰ את הכסא פני שור ופני נשר כו', ועי"ז נמשכים¹¹ ויורדים בחי' מ"ד מאדם¹³ העליון שעל הכסא¹⁴ הנק'¹⁵¹⁶ מלכא וגם נק' ז"א¹² כידוע.

גוביאור¹⁷ הדברים ידוע להיות שנאמר האכל¹⁸ יאכל וארז"ל בב'¹⁹ אכילות הכתוב מדבר א' באכילת מזבח וא' באכילת אדם כו', והיינו מה שהבהמה הגשמי' ששרשה מבחי' פני שור שבמרכבה דבי"ע נשרפת ונכללת באש שלמעלה ע"ג המזבח שלמטה זה נק' אכילת מזבח ומה שהכהנים²⁰ אוכלים ובעלים מתכפרין זהו הנק' אכילת אדם ואין אכילת אדם מכפר אלא לאחר כפרת המזבח כשנזרק הדם ונקטר

דקמג
האימורים כידוע וכך הדוגמא מזה יובן במזבח העליון ששם יורד²¹ בחי' אש שלמעלה ג"כ ואוכל הקרבנות היינו מה שבחי' הגבורות עליונות דנוק' דז"א כו' שהוא בחי' מל' דאצי' אוכלת וכוללת בעצמה מכל מיני בהמות וחיות שנמשכו בד' חיות שבמרכבה פני שור ופני נשר כו' בכלל מפני שמתבטלים ונכללין במקור חוצבם כו' זהו הנק' אכילת מזבח העליון, ומהם הנעשה אח"כ הוא בחי' העלאת מ"נ בכלל כלפי מעלה דהיינו לגבי בחי' אדם עליון שעל הכסא הנק' ז"א כו' ואכילת אדם זהו עד"מ שיאכל אדם מאכל אחר שהוכשר ונתברר מכל סיגי כו' ומה שיתחזק שכלו ולבו מזה המאכל עד"מ זהו הנק' בחי' המשכת מ"ד דהיינו מוחין חדשים שנוספים למעלה בבחי' ז"א ע"י אכילת הקרבנות שנק' אכילת אדם ע"ד דוגמא של אכילת הכהן למטה שהוא בחי' המשכת שפע עליונים וכמ"ש במ"א באריכות ע"פ כי הוא יברך הזבח כו' וזהו שאמרו בכתבי האריז"ל דרך כלל שהקרבנות מפני נשר ופני שור כו' הן בחי' העלאת מ"נ, ועי"ז נמשכים ויורדים בחי' מ"ד מז"א שנק' אדם שעל הכסא כידוע והיינו משארז"ל על ענין רעייתי²³ פרנסתי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים וכמ"ש לחמי²⁴ לאשי כו' וכמ"ש באתי לגני²⁵ כו' אכלתי יערי כו' ייני עם חלבי כו' שהוא ענין כללות הקרבנות ובפרט יש כמה פרטי מדריגות בכל קרבן לפי מה שהוא ומעלה מ"נ וממשיכים מ"ד כו' והן חטאת ועולה ושלמים מפני שמחולקים במדריגת הכפרה כו' כידוע וד"ל.

הואמנם הנה כ"ז דוקא בקרבנות הנעשי' בפנים לכפרה ע"ג המזבח כנ"ל אבל בשריפת פרה אדומה שנעשי' בחוץ ענין מעלה ומדריגה יתירה הי' בה מכל הקרבנות שנעשו בפנים כו'.

וולהבין זה הנה תחלה יש להקדים שרש ענין מעשה שריפת פרה אדומה, דהנה ענין נתינת מים²⁶ החיים לתוך אפר פרה נק' במשנה²⁷ קידוש מי חטאת כידוע,

זקמד
והטעם שנק' בשם קידוש הענין הוא משום דשרש מים חיים הללו הוא בבחי' קדש העליון על כל הקדושו' העליונות שבאצי', והיינו בחי'²⁸ טלא דבדולחא, כמ"ש בזוה"ק²⁹ ע"פ הזה עליהם מי חטאת שיורי טלא דבדולחא כו', וענין טלא דבדולחא ידוע שהוא בחי' ח"ס, ונק' מ"ס דא"א ולכך היא בחי' קדש העליון על כל הקדושות, להיותה בחי' מקור ושרש הראשון להתהוות מציאת החכ' באצי' הנק' בשם קדש כידוע, והנה ענין נתינת מים על אפר הפרה היינו לברר בירורי רפ"ח ניצוצין שנפלו בשבירה, והוא האפר דפרה אדומה ששרשה מבחי' גבורות דב"ן דתוהו כמ"ש במ"א. ולהיות כי בחכ'³⁰ אתברירו, הענין הוא בבחי' ח"ס³¹ דא"א הנק' טלא דבדולחא, והוא משום דעלה הוא דאתמר דוקא בכמה דוכתי בזוה"ק בחכמה אתברירו כו', ומטעם הנ"ל דהוא שרש ומקור החכ' ע"כ עיקר הבירור במים, במים החיים שנותנים על אפר הפרה והוא הנק' קידוש מי חטאת, וענין הבירור הוא לאהפכא³² חשוכא לנהורא

חקמה
כידוע, והיינו לברר ולתקן מה שנפל^*32 מעולם התהו בבי"ע, והוא הנק' חשוכא שמתהפך לנהורא, היינו שיהי' בבחי' התיקון שנק' נהורא, והוא ע"י בחי' מ"ס דא"א הנ"ל שמברר ומתקן בחי' התוהו כידוע וד"ל.

טולזה הטעם הזאת מי חטאת דאפר הפרה מטהרת טמאין אפי' הטמאין בטומאת מת שהוא אבי³³ אבות הטומאה, דהיינו למטה מטה גם מקליפת נוגה, דקליפת נוגה מעורבת טו"ר כידוע ואבי אבות הטומאה הוא בחי' מקור הטומאה שמג' קליפות הטמאות לגמרי כו', להיות כי שרש התהוות החשך והרע הגמור שהן ג' קה"ט לגמרי הוא מסיבת השבירה דז' מלכים מעולם התוהו שמתו וכידוע שירדו ונפלו עד למטה מטה ומזה הוא התהוות המיתה גשמי הנק' אבי אבות הטומאה כו', ואין תיקון ובירור הטומאה דאבי אבות כו' כ"א במקור ושרש של החכ' הנק' מוחא סתימאה דא"א, אבל לא מאור החכ' שנאצל באצי', הגם שנאמר בה והחכ'³⁴ תחי', אבל שתחי' גם המת אין ביכולתה, והוא ענין הנ"ל דלאהפכא חשוכא לנהורא אין ביכולת רק בבחי' מו"ס דא"א ועלה הוא דאתמר דוקא בחכ' אתברירו כו' וכמ"ש הטעם במ"א דלכך אמר שלמה על מעשה פרה אמרתי³⁵ אחכמה והיא רחוקה ממני מפני שהבירור הוא ממקור כל הבירורי' דהיינו מבחי' מו"ס דא"א שלמעלה מבחי' גילוי אור החכ' כו' וד"ל. ובכ"ז יובן ענין המעלה ומדריגה יתירה שבמעשה פרה אדומה יותר מקרבנות הנעשות בפנים שהרי בקרבנות הנעשות בפנים הגם שהן נעשים ע"ג המזבח לכפרה כנ"ל, מ"מ אין בחי' הבירור שלהן כלל ברפ"ח ניצוצין שנפלו בנוגה משבירת הכלים דתוהו כו' אלא רק בירור בחי' נוגה עצמה בד' חיות שבמרכבה פני נשר פני שור כו' שהיא מעורב טו"ר ואינו רע גמור משא"כ בירור שע"י מי חטאת דפרה הוא בירור רפ"ח שנפלו למטה מטה מקליפת נוגה לאהפכא חשוכא ממש לנהורא כו' כנ"ל וד"ל.

יוהנה לפ"ז מובן ממילא ענין העיקר ושרש יתרון מעלת ומדריגת מצות פרה הוא מפני ששרש בחי' המ"ד שבא לברר בירורים שלמטה מנוגה הוא בא ממקום עליון הרבה יותר מבחי' המ"ד שבא לברר בחי' נוגה בקרבנות שנעשו בפנים כו', כי הנה מבואר למעלה דבחי' מ"ד שירד בקרבנות שנעשו בפנים הוא מבחי' ז"א דאצי' הנק' אדם כו' ושרשו מבחי' מוחין דאור אבא בלבד כידוע אבל בחי' המ"ד שמברר גם למטה מנוגה במצות פרה אדומה הוא בא מלמעלה הרבה גם מבחי' מוחין דאור אבא שהרי הוא מבחי' מזל ונוצר שהוא תיקון הח' ממזלות דא"א שרש יניקות אור אבא, וכידוע בכמה דוכתי דאבא³⁶ יונק ממזל הח' כו', ופי' יונק הוא רק בבחי' צמצום האור

יאקמו
והשפע מאד, אבל כשמאיר ומתגלה אותו תיקון ונוצר חסד כמו שהוא בבחי' מו"ס דא"א עצמה אזי נק' רצון דבחי' המ"ד שנמשך משם יוכל לטהר גם המת אבי אבות כו' שלמטה מנוגה מטעם שהוא למעלה מבחי' המיתה ששרשה אינו אלא מן השבירה דרפ"ח כו', והוא הנק' טלא דבדולחא והיינו הטל שעתיד להחיות המתים לע"ל כמ"ש כי³⁷ טל אורות טלך כו', משום דלגבי אור זה דטלא דבדולחא נאמ' גם חושך לא יחשיך ממך כו', וזהו פי' מחי' מתים בר"ר כו', וכידוע³⁸ הכלל שכל שהוא גבוה גבוה יותר במעלה ומדריגה יוכל להשפיל א"ע יותר ע"כ מבחי' מ"ס דא"א יכול לברר גם מה שלמטה מנוגה ובזאת יתרון מעלת מצות פרה אדומה על כל הקרבנות והגם שנעשות לכפרה ע"ג המזבח אבל טהרת מי חטאת דפרה גבוה מבחי' כפרה דמזבח מטעם הנ"ל וד"ל.

יבוזהו למה נסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרה לומר לך מה פרה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת כו', דהנה ידוע דנשמות הצדיקים במס"נ³⁹ בעבודה שבלב בק"ש שחרית וערבית בחייהם הן מעלים מ"נ לאו"א כמ"ש⁴⁰ בע"ח ועי"ז יורד ונמשך בחי' מ"ד מתיקון ונוצר חסד במזל הח' דמ"ס דא"א כנ"ל, והנה זאת היא יתרון מעלה ומדריגה במיתת צדיקים כמארז"ל גדולים⁴¹ צדיקים במיתתן יותר מבחייהם כו', במה שמתגלה ומאיר עליהם בעת פטירתם בבחי' גילוי אור ביותר מלמעלה למטה, וענין יתרון הגילוי היינו שמבחי' תיקון ונוצר שהיו מעלין מ"נ לשם בחייהם הוא שמתגלה ומאיר באותיות רצון שהאותיות רצון הוא בחי' הפנימי' של אותו תיקון הי"ג דמזל ונוצר כו', כי ונוצר אותיות צינור הוא כמו בחי' צינור דק בלבד להשפיע לאור אבא, וכענין הנ"ל דאבא יונק ממזל הח' כו', אבל אותיות רצון הוא מ"ש בזהר⁴² בכמה דוכתי כד אתגלי רעוא דכ"ר כו', וגם בנשמה האלקי' לפעמים מתגלה בה מבחי' רצון זה שהוא בבחי' הפנימי' דמ"ס דא"א והוא מ"ש במגילת אסתר אשר⁴³ חפץ בה המלך ונקראה בשם כמ"ש במ"א וד"ל, ולהיות כי בחייהן היו מעלין מ"נ לשם הענין הוא משום דמעמל האדם בכל אשר יעמול תחת השמש בעוד הנשמה בגוף הנה יעלה אותו העמל והעבודה האלקי' למעלה ותאיר שם בבחי' ההעלם והסתר אם הייתה עמלו בחכ' והשגה אלקי' בידיעת והשגת התורה בנגלה ונסתר יעלה אותו העמל בבחי' העלאת מ"נ לאו"א דאוריי' מח"ע נפקת וכמו שעמל האדם במס"נ בק"ש מעלה מ"נ לאו"א וה"ט משום שהוא במס"נ בבחי' היחוד בפסוק ראשון כידוע, ואם הייתה עמלו במדת אהוי"ר יעלה לבחי' ז"א כו', ועד"ז בכל פרטי העמל, אך זה הכלל דבעת פטירת האדם מתגלה ומאיר על נפשו מאותו אור הנעלם ונסתר שהי' מוסתר ונעלם למעלה

יגקמז
כל ימי היותו מעלה מ"נ לשם כל ימי חייו כו' וד"ל. וא"כ בבחי' גילוי אותו האור הנעלם שבאו"א ה"ז בודאי יתרון מעלה ומדריגה הרבה מאותו האור שהי' נשאר בהעלם מחמת העלאת מ"נ בחייו כו', והיינו ענין גילוי בחי' רצון מתיקון ונוצר, כי בהגלות נגלות האור צריך שיתגלה משרש ומקור של אותו האור, והיינו הנק' בחי' עת רצון שהוא בפנימי' במ"ס דא"א כנ"ל, והוא המתגלה ומאיר מלמעלה למטה דוקא בעת פטירתו של נשמת הצדיק, מפני שאז מתגלה ומאיר בו בגילוי כל מה שנשאר בהעלם והסתר מכל עבודתו שעבד במס"נ בכל ימי חייו כו', וע"כ ארז"ל דגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן כו' (ומטעם זה נק'⁴⁴ אצלם בשם הילולא כו' כמ"ש במ"א וד"ל).

ידוז"ש למה נסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרה כו', דהנה ארז"ל דמיתת צדיקים מכפרת על עון הדור כידוע, והרי בכלל עון הדור נכלל בודאי גם העבירות החמורות ששרשם מג' קליפות הטמאות לגמרי שלמטה מטה מקליפת נוגה כנ"ל, ומיתת צדיקים מכפרת גם עליהם וע"כ אמר שלזה הטעם נסמכה פ' מרים לפ' פרה דוקא, כי במצות פרה מטהרת גם הטמאים מאבי אבות הטומאה מטעם ששרשם מהמים חיים בעפר, הוא מבחי' מ"ס דא"א שבבחי' הפנימי' שהוא בחי' עת רצון שבמזל ונוצר כנ"ל, וע"כ גם למטה מטה מנוגה ג"כ מהפך מחשוכא לנהורא כו'. והרי גם במיתת צדיקים להיות שמתגלה בהם אז מבחי' פנימי' דמזל ונוצר דהיינו עת רצון ג"כ כנ"ל, ע"כ מכפרת על עון הדור הגם שהוא מג' קליפות הטמאות לגמרי וא"כ בהכרח לומר שנסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרה דוקא שנעשי' בחוץ לטהר גם הטמאים כו' ולא לפ' חטאת הנעשי' בפנים, כי בקרבנות הנעשות בפנים אין⁴⁵ מבררין אלא על השגגות כנודע ולא על הזדונות, והוא לפי שענין הקרבנות אינו אלא אתהפכות חשוכא לנהורא בבחי' קליפת נוגה בלבד בדברים המותרים ולא בדברים האסורים לגמרי כנ"ל קליפות הטמאות כו' וד"ל. והטעם מבואר למעלה דפני נשר פני שור כו' הן המעלין מ"נ בקרבנות וכמ"ש בלק"ת⁴⁶ בפ' ויקרא אבל בחי' הרע הגמור שנפל בשבירה למטה מטה מנוגה כמו הזדונות של עבירות אין הקרבנות מכפרים אלא דוקא ע"י בחי' מו"ס דא"א מקור כל הבירורים ומשם יוכל להיות ענין הבירור שלהם והיינו לאתהפכ' חשוכא לנהורא פי' מתהו שנק' חשוכא לנהורא הוא בחי'⁴⁷ התיקון כנ"ל וד"ל. ובכ"ז מתורץ הקושי' הנ"ל למה א' לפ' פרה דוקא, כי דומה לגמרי למצות פרה דוקא, וע"כ א' מה פרה מכפרת

טוקמח
כלומר גם על הטמאים לגמרי כך מיתת צדיקים מכפרת גם על הזדונות שיהיו כזכיות כי ע"י גילוי מזל ונוצר באותיות רצון כנ"ל שמאיר ומתגלה בפטירתו מאיר חסד ה' מעולם ועד עולם⁴⁸ על יריאיו ופועל⁴⁹ ישועות בקרב הארץ לכפר⁵⁰ על עון הדור גם על הזדונות ומטעם הנ"ל וד"ל. והנה בילקוט⁵¹ הגירסא כך היא מה מי חטאת וכו'.