Chabad Library · The Alter Rebbe
Maamarei Admur HaZaken·
אנוסח שני: הראיני את מראיך
הראיני1 את מראיך*1 השמיעיני את קולך כו' הנה יש ע"ס מלמעלה למטה דאור ישר וע"ס דאור חוזר ממטה למעלה ע"י הפרסא המפסקת בבינה דאצי' בוקע האורות ועולים בבחי' אור חוזר ונעשה כח"ב למטה כו'.
הראיני1 את מראיך*1 השמיעיני את קולך כו' הנה יש ע"ס מלמעלה למטה דאור ישר וע"ס דאור חוזר ממטה למעלה ע"י הפרסא המפסקת בבינה דאצי' בוקע האורות ועולים בבחי' אור חוזר ונעשה כח"ב למטה כו'.
בוביאור זה באדם למטה הוא ע"ד מ"ש ואהבת2 את הוי' כו' בכל מאדך מאוד3 היא בלי גבול והיינו בחי' א"ס והוא עד"מ למעלה המשכת אור הכתר שמאיר באצי' שלזה הי' תכלית4 ירידת הנשמה שהיא צורך עלי' כו' כי הנה הנאצלים המה בחי' השתלשלות כי כללות השכל האנושי אינו נמשך מחכמה דעשי' ע"י אמצעות הנפש דעשי' וחכמה דיצי' מקור לחכמה דעשי' הגם שהיא רוחנית יותר חכמה דבריאה מקור לחכמה דיצי' חכמה דאצי' מקור לחכמה דבריאה וא"כ השכל אנושי אינו נמשך מן החכמה דאצי' ומפני זה נאמר כולם5 בחכמה עשית שלגבי המאציל הרי הוא מרומם לבדו ואינו בערך החו"ב כו' ואצי' המה רק מדות הדבק במדותיו מה6 הוא רחום אבל המאציל הוא בחי' אליו7 ולא למדותיו כו' ועיקר התהוות אבי"ע מן המאציל הוא רק מבחי' שמות שאין ערוך לגבי עצם המהות כמ"ש בע"ח8 דיו"ד
גשע
מקור לאצי' והה' בבריא' וכו' וכמ"ש הודו9 על ארץ ושמים כו' והממוצע לזה שמוריד השפע מן המאציל לנאצלים הוא אור הכתר והיינו מ"ש כתר10 עליון כו' איהו שם מ"ה דאיהו אורח אצילות ואיהו שקיו דאילנא כו' דהיינו חיות עולם האצילות שהוא ע"י הסתר כי11 עמך מקור חיים כו' וזהו ענין ירידה צורך עלי' שזהו ההפרש בין מלאכים לנשמות. שמצד שהמלאכים12 הם למעלה ואין שום דבר מסתיר להם והן בבחי' השתלשלות אינן יכולים להמשיך אור חדש מאחר שאינם ממהותם ומפני זה הם נקראים עומדים כו' אבל למטה בישראל שנשפלו בגוף שמסתיר על קדושת הוי' וש"ד המונעים הרי מסיבת הסתר זה שאינו מניח להתפשט למטה נעשה א"ח ממטה למעלה בנקודת הלב ממעמקים קראתיך הוי' להיות קראתיך הוי' בע"ס דאצי' הוא ע"י עומקא דלבא תשובה עילאה כו' דמשכין לי' בחילא יתיר שעי"ז אור חדש על ציון תאיר כו' והיינו בחי' בכל מאדך13 ובזה יובן למעלה ג"כ שע"י סיום הפרסא כו' שאינו מניח להתפשט למטה נעשה אור חוזר בבחי' בפני' נקודת הלב והיינו שמל' נעשה כתר וה"ז כמשל מרוצת המים ע"י הדבר המסתיר כו' וזהו בחי' מראה שע"י הסתר של המראה נעשה אור חוזר ממטה למעלה לראות מה שמונח לאחורי' כו' וכמ"כ המל' נק' מראה מצד זה כו'.
מקור לאצי' והה' בבריא' וכו' וכמ"ש הודו9 על ארץ ושמים כו' והממוצע לזה שמוריד השפע מן המאציל לנאצלים הוא אור הכתר והיינו מ"ש כתר10 עליון כו' איהו שם מ"ה דאיהו אורח אצילות ואיהו שקיו דאילנא כו' דהיינו חיות עולם האצילות שהוא ע"י הסתר כי11 עמך מקור חיים כו' וזהו ענין ירידה צורך עלי' שזהו ההפרש בין מלאכים לנשמות. שמצד שהמלאכים12 הם למעלה ואין שום דבר מסתיר להם והן בבחי' השתלשלות אינן יכולים להמשיך אור חדש מאחר שאינם ממהותם ומפני זה הם נקראים עומדים כו' אבל למטה בישראל שנשפלו בגוף שמסתיר על קדושת הוי' וש"ד המונעים הרי מסיבת הסתר זה שאינו מניח להתפשט למטה נעשה א"ח ממטה למעלה בנקודת הלב ממעמקים קראתיך הוי' להיות קראתיך הוי' בע"ס דאצי' הוא ע"י עומקא דלבא תשובה עילאה כו' דמשכין לי' בחילא יתיר שעי"ז אור חדש על ציון תאיר כו' והיינו בחי' בכל מאדך13 ובזה יובן למעלה ג"כ שע"י סיום הפרסא כו' שאינו מניח להתפשט למטה נעשה אור חוזר בבחי' בפני' נקודת הלב והיינו שמל' נעשה כתר וה"ז כמשל מרוצת המים ע"י הדבר המסתיר כו' וזהו בחי' מראה שע"י הסתר של המראה נעשה אור חוזר ממטה למעלה לראות מה שמונח לאחורי' כו' וכמ"כ המל' נק' מראה מצד זה כו'.
דהשמיעיני14 את קולך קלא15 דאורייתא שממשיכים עי"ז אור א"ס שמתלבש בתורה שהיא חכמה דאצי' כמ"ש ותורה16 שם בישראל כו' והיינו מ"ש כי17 קולך ערב עריבות ומתיקות בחי' תענוג דהיינו שממשיך בחי' תענוג עליון בתורה אז תתענג כו' היינו המשכת הכתר בחכמ' שבכתר הוא מקור התענוגים וזהו מ"ש אני18 תורתך שעשעתי שהיא התענוג דשעשועים עליונים כמ"ש ושעשוע19 יום יום או"א, וזהו ההפרש שבין הלמוד שקודם התפלה בין הלימוד שאחר התפלה כי עיקר המשכת הכתר לחכמה הוא ע"י התורה בהקדם תחלה בחי' בכל מאדך שהיא המשכת הכתר כנ"ל אבל ע"י התורה שקודם התפלה הוא רק המשכה מחכמה ששם שורש התורה בעצמה דאורייתא20 מחכמה נפקת (והיא נק' רעיתי21 ישראל שמפרנסין) וזהו שארז"ל אבא22 בנימין אומר כו' על תפילתי שתהא סמוכה למטתי כי התורה צריכה להיות אחר התפלה כו' כדי שיהי' המשכת הכתר בחכמה כנ"ל.
השעא
ומראיך נאוה אלו המצות כי הנה אמרו פושעי23 ישראל מלאים מצות וכו' וא"כ מה הפרש יש בין צדיקים העושים מצות לרשעים. אך הוא כמו שאמרו משל לב'24 שצלאו פסחיהם כו' שזה ממשיך המשכה יותר עליונה מזה הגם שהמצוה אחת היא סוכה אתרוג כו' והיינו בחי' נאוה ויפת שהן ת"ת דאימא25 כתר לז"א ושליש התחתון דת"ת דז"א כתר לנוק' כי ת"ת וכתר הכל ענין א' דהיינו כך ההתחברות ששניהם מקו האמצעי וכמו שהכתר26 ממוצע בין המאציל לנאצלים כך ת"ת ממוצע כמו מאימא לז"א ומז"א לנוק' כי נה"י היא עצם ההשפעה אבל הממוצע המוריד שפע באמצעותו הוא ת"ת כו' וזהו שע"י הראיני את מראיך דהיינו המשכ' הכתר בבחי' בכל מאודיך נעשה אח"כ מראיך נאוה בחי' ת"ת שנעשה כתר כו' ונק' מעש"ט ומאירים וירא27 אלקים את האור כי טוב כו'.
ומראיך נאוה אלו המצות כי הנה אמרו פושעי23 ישראל מלאים מצות וכו' וא"כ מה הפרש יש בין צדיקים העושים מצות לרשעים. אך הוא כמו שאמרו משל לב'24 שצלאו פסחיהם כו' שזה ממשיך המשכה יותר עליונה מזה הגם שהמצוה אחת היא סוכה אתרוג כו' והיינו בחי' נאוה ויפת שהן ת"ת דאימא25 כתר לז"א ושליש התחתון דת"ת דז"א כתר לנוק' כי ת"ת וכתר הכל ענין א' דהיינו כך ההתחברות ששניהם מקו האמצעי וכמו שהכתר26 ממוצע בין המאציל לנאצלים כך ת"ת ממוצע כמו מאימא לז"א ומז"א לנוק' כי נה"י היא עצם ההשפעה אבל הממוצע המוריד שפע באמצעותו הוא ת"ת כו' וזהו שע"י הראיני את מראיך דהיינו המשכ' הכתר בבחי' בכל מאודיך נעשה אח"כ מראיך נאוה בחי' ת"ת שנעשה כתר כו' ונק' מעש"ט ומאירים וירא27 אלקים את האור כי טוב כו'.
ווזהו יונתי בחגוי הסלע מלכות נק' יונה ויורדת בחגוי הסלע בבי"ע שהגם שהמל' היא סופא דכל דרגין מ"מ מאחר שהוא בבחי' אצי' דאיהו28 וגרמוהי חד שאור א"ס שורה בהם א"כ ירידתה בבי"ע צמצום גדול הוא ונעשה בחי' נקודה כו' שא''א לקבל גם בג"ע העליון זיו השכינה אא"כ נתצמצם תחילה בבחי' גבול נקוד' כו' וע"פ העבודה למטה בשעת התפלה הוא התפשטות אהוי"ר ואח"כ כל היום בצמצום ולמחר נעשה התפשטות כו' והנה בחגוי הסלע היא הירידה לסתר המדריגה יותר למטה שהרי יש כמה ירידות שונות כמו ביום או בלילה ותתן29 טרף לביתה וד"ל.