Maamarei Admur HaZaken·566 Part 1·The Concept of Preserved Wine Continuedמאמרי אדמו״ר הזקן·תקס"ו ח"א·ענין יין המשומר (המשך)

אענין יין המשומר (המשך)
ענין¹ יין המשומר² בענביו מששת ימי בראשית כו' הנה בר"מ³ פ' בא מבואר איך שיש ג' בחי' מקור ומעין וחפירה רברבא מעיין דא יו"ד ואח"כ ז' נחלים והם ג"ר כח"ב וז"ת ז' נחלים כו'. והנה בינה הוא ההשגה וההבנה המושגת ומובנת לו וחכ' הוא המקור שממנו נמשך ונובע ההשגה ונק' שכל הנעלם והכתר הוא המקור והשרש גם לשכל הנעלם שיהי' נובע ממקורו.

בוהנה בבהמ"ז יש ג' ברכות ברכת הזן הוא חסד עד ברכת בונה ירושלים בחי' ת"ת וכוס של ברכה הוא המל' שבה נמשכים כל המשכות המוחין חו"ג וכדוגמת האותיות שמגבילים בתוכה השכל ומדותיו והרי זה ככוס גשמי שמקבל היין וזהו וברכת⁴ את הוי' אלהיך את הוא המל'. וכמו"כ ענין ברכות שלפני המצות שאומרים ברוך אתה הוי' אלהינו מלך העולם אתה הוא חסד הוי' ת"ת אלקים גבורה ואח"כ נמשך למל' והיינו מ"ש מלך העולם. וזהו הטעם שיחיד⁵ או שנים שאוכלים פטורים מד"ת משא"כ בג' כי ע"י ג' קווין נמשך השפע מבחי' חכמה והיינו ענין התורה דאורייתא מחכמה כו' משא"כ ע"י שנים או אחד.

גוהנה עתה הוא התלבשות מל' דאצי' בנוגה דבריאה [ונאמר⁶ ענבימו⁷ ענבי רוש שהמל' הגם שנק' ענבין⁸ אוכמין לגבי אימא מ'מ לגבי ענבין שבבחי' נוק' איקרי עינבי חיוור' כו']. ומזה הוא התהוות מאכלים גשמיים [ובשבת הוא עלי' של המל'], משא"כ לע"ל יהי' הסעודה מלויתן [דכל מה שיש ביבשה יש בים וכמ"ש וידגו] שנאמר עליו לויתן זה יצרת לשחק בו לויתן היינו יחוד או"א ע'י יסוד אבא המלובש ביסוד דאימא לויתן לשון התחברות כמו הפעם⁹ ילוה אישי לויתן¹⁰ חן וענקים לגרגרותיך וממנו נמשך השחוק שהוא בחי' תענוג והיינו באימא שנק' עוה"ב והוא התגלות התענוגים משא"כ בחכמה הוא העלם ועצמות התענוג ונק' עדן והבינה נק' נהר היוצא מעדן.

דועל סעודה זו הי' כוס של ברכה ביין המשומר בענביו שהוא מו"ק דאבא הנק' ששת ימי בראשית שהם בבחי' שבירה כי ג' ראשונות הן למע' מהשבירה

השמט
וכמארז"ל יעקב¹¹ אבינו לא מת כו' וע"כ המקור ומעיין וחפירה יהי' למעלה משהן עתה והיינו בג"ר כי כתר חו"ב שבכתר כתר שבכתר הוא המקור ח"ס הוא המעיין ובינה דא"א הוא החפירה וז' נחלים הם חג"ת דא"א שהם למעלה מעלה גם מאו"א שאבא בחסד דא"א אחיד ותליא ובינה מלבשת לגבורה דא"א כמ"ש אני¹² בינה לי גבורה כו' וענין מדות חו"ג באריך שהוא למעלה מעלה מהמדות הוא כענין שנמצאים החו"ג בשכל שהרי השכל הוא המקור להם וממילא מוכרח שנמצא בהשכל וכך גם בא"א יש גם המדות. ועליו אברהם¹³ אינו רוצה לברך מפני שיצא ממנו ישמעאל ויצחק מפני שיצא ממנו עשיו והגם שלע"ל יתבררו הברורים מ"מ אינו יכול כ"כ להגביה הכוס למעלה מאחר שהי' ממנו יניקה תחלה יעקב¹⁴ אמר לא אברך מפני שנשא ב' אחיות שעתידה תורה לאוסרן עלי.

והנה עיקר איסור העריות נאמר בתורה בלשון גילוי עריות וכמ"ש ערות¹⁵ אמך לא תגלה והיינו כי באצי' היחוד הוא בבחי' עריות כי אימא נק' אמו או חמותו מל' נק' בתו וכתיב אמור¹⁶ לחכמה אחותי את רק שבבי"ע אסור לעשות כן ושם הוא הערוה והיינו מפני שאצי' הוא בבחי' אתכסי' איהו¹⁷ וגרמוהי חד ע"כ יהי היחוד שלום משא"כ בבי"ע שנק' עולם הפירוד בחי' אתגלי' ע"כ הם שם בחי' ערוה וזה שנק' גילוי עריות גילוי דוקא שהוא בבי"ע. והנה יעקב הי מרכבה לבחי' אצי' ומטעם זה הי' מותר לו לישא ב' אחיות ומ"מ הרי עתידה תורה לאוסרה עליו שהרי אצילות הוא מקור על הבריאה ויהי' מזה גילוי עריות. משה אמר לא אברך שלא זכה לכנוס לא"י והיינו שהי' מעולם היותר גבוה ואין לו שייכות לזה כלל. רק דוד אמר לי נאה לברך כוס¹⁸ ישועות אשא כי דוד הוא בחי' רחל בחי' מל' ועכשיו נק' יעקב בעלה דמטרוניתא ולע"ל יהי' עליות המל' בכתר אשת¹⁹ עט"ב והי'²⁰ אור הלבנה כאור החמה. (וכל²¹ מה שיש ביבשה יש בים וכמ"ש וידגו, ובשבת הוא עליות המל' ונאמר ענבימו ענבי רוש שבמל' גם שנק' ענבי אוכמי לגבי אימא מ"מ לגבי ענבים שבבחי' נוגה נק' ענבי חוורין כו').