Maamarei Admur HaZaken·Discourse 526 Part Two·Az Yashir Yisraelמאמרי אדמו״ר הזקן·תקס"ו ח"ב·אז ישיר ישראל

אאז ישיר ישראל
שבת פ' חקת בלק
<רסט>

באז¹ ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה. באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם במחוקק במשענותם². כתיב מעיין³ גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון, פי' כנ"י נקראת באר מים חיים כי הנה עד"מ הבאר שהמעיינות נובעין בו מתחת לארץ כי ארעא⁴ חלחולי מחלחלא כו' ודרך⁵ סולמא דפרת נובעים המים מתחת לארץ מלמטה למעלה ובתחלה הרי המים נמשכי' המה מלמעלה כמ"ש למטר⁶ השמים תשתה מים וכתי' ונהר⁷ יוצא מעדן כו' אך אז הן נקראי' עדיין מים עליונים וכאשר אח"כ דרך סולמא דפרת חוזרין ונובעין דרך עובי הכדור מלמטה למעלה נק' מים חיים והן מים שבבארות דוקא שנקראו מים חיים לפי שעברו מלמטה למעלה דרך עובי עפר הארץ ונתבררו ונעשי' צלולים ואזי חיין ומתוקין המה משא"כ קודם עברם את עפר הארץ מלמטה למעלה אלא המה באי' ונמשכי' בד' נהרות מלמעלה למטה לא נקראו עדיין בשם מים חיים כו' והרי מובן לפ"ז שכל עיקר הבאת המים בעפר הארץ הוא כדי שיתוקנו ויקראו בשם מים חיים וכך יובן הנמשל בכנ"י שנקראת באר מים חיים דוקא לאחר ירידת הנשמו' בגופים בעוה"ז לפי שישראל⁸ עלה במחשבה הקדומה היינו כמו שהנשמו' המה בבחי' שרש ומקור הראשון דכנ"י שהוא ע"ד דוגמא מנהר שיוצא מעדן כו' (והוא מבחי' מיין⁹ דוכרין) וירדו אח"כ מלמעלה למטה בסדר בחי' השתלשלו' העולמו' עד שבאים ומתלבשים בחומר גופני בעוה"ז שהוא כדוגמת משל עפר הארץ בחי' דומם גשמי ומשם הנשמות חוזרי' ונובעים לצאת ממחשך החומריו' הזאת בתשובה (שהוא בחי' מ"נ) ואזי נקראו הנשמו' בשם מים חיים דוקא כי עי"ז עולי' בבחי' בירור מלמטה למעלה וזהו ביום¹⁰ ההוא יצאו מים חיים מירושלים חציים אל הים הקדמוני כו' וכמ"ש בסמוך.

גאך הנה כדי להבין ביאור הדברים תחלה יש להבין מהו פי' מעיין גנים שהוא ענין ירידת כנ"י מלמעלה למטה בתחלה כנ"ל. הנה כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, פי' עד"מ הגן הגשמי צריך הוא להיות בו מעיינות הולכי' ומשקין אותו בתמידו' בכדי שיהי' הגן רוה ממשקה המים ויצמיח כל טובי הארץ מפירו' ואילנו' וכל מיני תענוגי בנ"א כי המים¹¹ מצמיחי' כל מיני תענוג ואם אין המעיינו' מספיקין

דתקמו
צריך להביא מים בכתף ולהשקות את הגן ומלבד מטר השמים דלא סגי בלא"ה כו' וכל זאת ההשקאה הוא רק להגדיל הצמחים וכך יובן הנמשל במעיין גנים העליונים דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן היינו בחי' גילוי אלקות שמתגלה ומאיר בג"ע העליון ובג"ע התחתון שהן הנקראים בשם גנים עד שהנשמו' נהנין שם מזיו השכינה כו' ותענוג זה נגדל ונצמח דהיינו בתוספת אור וגילוי תמיד מפני סיבת ההשקאה ממעיינו' שנובעי' בגנים הללו ג"ע עליון ותחתון והיינו מ"ש ונהר יוצא מעדן להשקו' את הגן פי' להשקו' ג"ע עליון ותחתון והיינו להיו' כי הנהר¹² הוא בחי' בינה ושם מתגלה בחי' מקור כל התענוגי' שנק' כתר עליון שלמעלה גם מן החכמה ומשם נעשה בחי' זיו השכינה למטה כלומר בחי' <ער>

המקור כל התענוגי' שמתענגי' הנשמו' ונהנין מזיו כו' וה"ז ממש כמעיין המשקה את הגן ועי"ז בא סיבת גידול צמחים שבו כו'.

ואך מ"ש ונהר יוצא מעדן דמשמע שיוצא מן ההעלם לבחי' גילוי כמו המעיין שנובע בהעלם כו' כי הנה הוא ית' נקרא סתימו¹³ דכל סתימין וצריך להביאו לבחי' גילוי מן ההעלם להיו' מקור המעיין וזהו פי' מעיין גנים כו' מפני שזהו נעשה ע"י ירידת כללו' נ"י מלמעלה שעלו במחשבה סתימאה ואח"כ למטה בהתלבשו' בגופים ועושין מצות מעשיו' נקראו באר מים חיים כי ירידה זאת צורך עלי' היא כו' כי הנה כתיב ויניחהו¹⁴ בג"ע לעבדה ולשמרה לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה מצות ל"ת ואע"פ שכבר נברא גן בעדן מקדם אך להוסיף ולהגדיל הצמח בג"ע הניחו לאדם שם שיעבוד וישמור הג"ע והוא ע"י המצות שיעשה האדם דוקא והענין הוא לפי שהמצות בשרשן המה בחי' פנימי' רצון העליון והוא הנק' רצון הפשוט הנעלם והם הנק' ג"כ רמ"ח¹⁵ איברי' דמלכא אח"כ והיינו כשבא הרצון לידי סוף¹⁶ מעשה כמאמר סוף מעשה עלה במחשבה תחלה פי' סוף מעשה הוא בחי' מעשה המצות למעלה בגשמיות להיו' חסד¹⁷ אל כל היום להחיו'¹⁸ רוח שפלים כו' זהו מצות צדקה וכיוצא בזה וסוף מעשה זה עלה דוקא בתחלת המחשבה עליונה שהוא בחי' הרצון הפשוט כו' דלית מחשבה תפיס' שם אפי' מחשבה דא"ק והטעם ידוע משום דנעוץ¹⁹ תחלתן בסופן דוקא וכמשל אבן ראש החומה שהיתה עומדת יותר בגובה כשנופלת החומה תמצא בתחתית יותר כו' כך תחלת המחשבה תמצא דוקא בסוף מעשה כו' וד"ל.

זתקמז
וע"כ בעבודת האדם במעשה המצות ג"כ למטה כמו בג"ע הארץ הנה הוא מוסיף בו אור גדול מפני שמרחיב את המקור של המעיין שיצא וימשך בגילוי רב מבחי' ההעלם ואע"פ שנאמר כבר ונהר יוצא מעדן מן ההעלם לגילוי כו' זה הי' רק בצמצום כפי המדה הראשונה אבל להוסיף אור אין זה אלא ע"י המצו' מטעם שנעוץ תחלתן בסופן ומעוררי' תחלת המחשבה שהוא בחי' הרצון הפשוט שלמעלה גם מבחי' חכמה דא"ק כו' וזהו ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חציים אל הים הקדמוני כו' משום דסוף מעשה עלה במחשבה תחלה וד"ל.

חוזהו מעיין גנים באר מים חיים פי' עד"מ המים העליונים שיורדים ומסבבי' לארץ מתחת וחוזרים ונובעים דרך עובי הכדור מלמטה למעלה ואז נקראו דוקא מים חיים כך הנשמות שעלו במחשבה תחלה כשיורדי' למטה ומתלבשים בגופים גשמיים ובאים לידי בחי' סוף מעשה שהוא מעשה המצות הנה עי"ז נק' עד"מ בשם מים חיים כי הרי נתבררו בעברם בחומריו' הגוף ובפועל המעשה של המצו' שמלובשים בענינים גשמיים כמו צמר הציצית וקלף התפילין וכו' אך מפני שסוף מעשה זו דוקא עלה בתחלת המחשבה שהוא הרצון הפשוט יש בכחן להמשיך תוספת גילוי מן ההעלם להיו' מקור למעיינו' ההולכי' בג"ע העליון והתחתון כמו הבאר שמים החיים שבו נובע מן ההעלם שמתחת לארץ והוא נעשה מקור למעיינו' שבגובה הארץ כו' וזהו שאמר ויניחהו בג"ע לעבדה כו' וכנ"ל והיינו שאמר תחלה מעיין גנים ואח"כ <רעא>

טבאר מים חיים כי תחלת אור השפע באה בג"ע עליון ותחתון מלמעלה למטה כנ"ל ואח"כ ע"י הנשמות שבעוה"ז עולה אור השפע למעלה מלמטה דוקא ומזה נמשך להיות המעיין בגנים למעלה בתוספת גילוי אור כו' (והוא בבחי' אור חוזר כמ"ש²⁰ במ"א בפי' הראיני את מראייך כו') וד"ל. וזהו ענין הברכו' של המצות בא"י הוא בחי' המשכה מלמעלה למטה להיו' מלך העולם בגילוי אור בג"ע העליון והתחתון כנ"ל ואח"כ אשר קדשנו במצוותיו כו' מלמטה למעלה כנ"ל וכל ניצוץ אלקי טרם בואו לעוה"ז בגוף כבר עבר דרך הגנים הנ"ל וירד למטה בשביל עבודת ג"ע להוסיף ולהגדיל האור ולהיו' על ידו נעשה באר מים חיים כו' וד"ל.

יוהנה כללות²¹ כל המצות הוא מצות הצדקה כידוע ומתוכה נבין בעיקר ענין המצות שהוא ע"ד הנ"ל להיו' מהם מקור למעיין גנים הנ"ל כי הנה הצדקה ידוע שעיקר מצוותה מהשגת ידו דוקא והיינו במה שטרח וייגע ומרויח ממנו ביגיעת כפו במה שנשא ונתן באמונה כו' והרי מו"מ זה בעניני' גשמיים מאד ודאי מגשימי' הנפש האלקי' ג"כ ואמנם אח"כ הוא נותן פרוטה לעני מיגיעה זו והפרוטה נעשה חיו' לעני בב' מדרגו' בבחי' א"פ והוא המזון לחם וכיוצא וא"מ והן הלבושים כמ"ש כי²² תראה ערום וכסיתו כו' וזהו מצות הצדקה בגשמיו' ובאתעדל"ת

יאתקמח
אתעדל"ע ג"כ מעורר מצות הצדקה למעלה והוא להחיו' רוח שפלים מאין ליש להיו' השפעה לנשמו' ומלאכי' בג"ע עליון ותחתון כו' היינו ג"כ ע"ד הזה דהיינו מבחי' המעשה דרמ"ח איברי' דמלכא במה שטרח וייגע לעבודת הברורי' דרפ"ח כו' בכל ו' ימי המעשה ואע"פ שהגשימו בזה האור כמשל המו"מ כו' לפי ערך מ"מ ע"י מצות הצדקה להחיו' רוח שפלים זה בגילוי אור לנשמו' ומלאכי' מתעלה כל מה שירד מן האור כו' והכל מפני שסוף מעשה דוקא עלה בתחלת המחשבה וד"ל והצדקה עליונה הזאת נעשי' לנשמו' ומלאכי' בג"ע בחי' א"פ ובחי' א"מ והן בחי' מזון ולבוש כמשל צדקה למטה בפרוטה לעני כנ"ל וזהו מ"ש אז²³ תתענג על הוי' כו'.

יבדלכאורה אינו מובן מהו על הוי' למעלה משם הוי' כו' אך הענין הוא דכאשר הנשמו' נהנין מזיו השכינה בג"ע יש בזה ב' מדרגו' הא' אשר משיגים בהשגה ממש כמו שמשיג האדם איזה שכל וסברא שאז נתפס אור אלקי ומוקף בתוך השגתם והשגתם מקפת לאור האלקי שהשיגו וכנראה בחוש במשיג שכל המושג דהדבר המושג מוקף בתוך השכל המשיגו וזהו הנק' בחי' א"פ והיינו שנק' מזון לנשמו' כמ"ש ותורתך²⁴ בתוך מעי ממש כו' וזהו אז תתענג על הוי' ששם הוי' הוא בחי' ממלא כ"ע הוא הנק' זיו השכינה ולהיותו מוקף בהשגה שמשיגי' אותו הנשמו' כנ"ל הרי השגו' הנשמו' מקיפי' אותו ולכך הם על הוי' למעלה משם הוי' כו' כי נתפס בתוך השגתם אבל מה שא"א להתקבל בהשגתם כלל ואז נשאר האור עליהם בבחי' מקיף וחופף עליהם זהו הנק' לבושי' בג"ע וזהו מ"ש אז²⁵ יבקע כשחר אורך כו' עד והלך לפניך צדקך בבחי' א"פ וכבוד הוי' יאספך פי' בבחי' מקיף יסבב אותך כו' והן בחי' א"פ וא"מ שהן כמו מזונות ולבושי' לעני למטה <ערב>

יגוהיינו רק ע"י מעשה המצות שעשו הנשמו' בעוה"ז דוקא וכמ"ש והלך לפניד צדקך כי נקראי' סוף מעשה כנ"ל אך הצדקה היא כללו' כולם ואמנם מתוכה נבין בעיקר כל המצות שהם רק בחי' ברורי' שכאשר עולין מן ההגשמה אזי עולין בתכלית הבירור עד"מ המים שעוברי' עפר הארץ שנעשי' צלולי' בתכלית ומזה נעשה מקור לגנים להיו' א"פ וא"מ לנשמות וד"ל (ומזה יובן שיש שיעור בזה לנשמות בכל חד לפום שיעורא דילי' למעלה אם יהי' עוסק במו"מ הרבה או מעט כי עסק המו"מ נמשל לעפר שמגשם האור דנפש האלקי' כנ"ל ולפי ערך הגשמת העפר את המים אם רב כמאה אמה או מעט כי' אמות בעומק עובי הארץ כך יהי' ערך הגשמת מו"מ לנשמו' בהתלבשו' שלהם בגופים בעוה"ז אם רב או מעט והוא כפי הרצון המצטרך מן הברורי' דרפ"ח כו' ולפי אותו ערך שרש הנשמה למעלה כמו שהיא במחשבה עילא' כו' וד"ל).

ידוזהו אז ישיר ישראל עלי באר כו' באר חפרוה שרים כו'. פי' ישראל הוא בחי' ניצוץ האלקי שבאדם דישראל עלה במחשבה עילאה כנ"ל וירד מלמעלה

טותקמט
למטה דרך הגנים הנ"ל ונתלבש בחומר גופני בעוה"ז לקיים מצות מעשיו' וירידה זו צורך עלי' וע"כ אמר אז ישיר ישראל דוקא עלי באר פי' כי ע"י המעיין גנים הנ"ל מקבל מבחי' באר והוא בחי' מים תחתונים שנובעי' מלמטה למעלה ע"י המצות שמגלין למעלה מן ההעלם דרצון הפשוט מטעם שסוף מעשה דוקא עלה במחשבה תחלה והיינו עלי באר לתחלת המחשבה וד"ל.

טזבאר חפרוה שרים כו' פי' ענין חפירת אותו הבאר הוא להסיר העפר הגס המונע ומעכב גילוי בקיעת המים החיים שיהיו נובעים מלמטה למעלה כו' כך ניצוץ האלקי להיותו מוסתר ומלובש בחומר נפש הבהמיו' המחשיך מאד ומונע גילוי אור הנפש האלקי' לעלו' מלמטה למעלה בבחי' באר מים חיים כנ"ל וע"כ צריך לחפור ולהסיר עפר חומר הבהמיו' והיינו בב' דברי' א' בהתבוננו' בנפש המשכלת להבין ולהשכיל בגדולת ה' איך שבמאמר א' נבראו הכל וכולא²⁶ קמי' כלא כו' וצבא²⁷ השמים כולם הם בבחי' הביטול במציאות בתמידו' שהרי נא' משתחווים לשון הווה ולא ישתחוה או השתחוה ולהתבונן במשל הידוע איך שהדיבור בטל הוא ונכלל במחשבה כך דיבור העליון דבדבר²⁸ ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם בטל ונכלל בעצמו' אור האלקי כמ"ש לך²⁹ ה' הגדולה כו' והיינו שאו' בב"ש וכל פסוקי דזמרה מענין ביטול המלאכי' וכו' וכמו והאופנים³⁰ ברעש גדול כו' ואזי כשמגיע לק"ש ממילא בא לאהבת בכל לבבך ובכל מאדך כו' שהוא ביטול הרצון במס"נ כמ"ש אליך³¹ ה' נפשי אשא וכמאמר בע"כ³² אתה חי כו' להיו' החיו' בגוף בע"כ וגם בכל צרכי פרנסה יהי' העסק בע"כ כמאן³³ דשדי בתר כתפי' והוא דרך מעבר בלבד ולא דרך קבע כו' וביטול רצון זה ישנו בב' מדרגו' הא' בבחי' האהבה לה' כמ"ש מי³⁴ לי בשמים ועמך לא חפצתי כו' וכנ"ל והב' בביטול רצון זר היפך אלקו' והוא להיו' סור מרע בפ"מ גם בתאוו' היתר באהבה לה' יבטל הרצון שיעשה הטוב יותר מכפי <רעג>

יזטבעו ורגילותו כמו בלימוד התורה ללמוד יותר מחפצו בטבע וכן במצות מעשיות לעשות נגד הרצון הטבעי כמו בפיזור ממון לצדקה וכיוצא ובסור מרע לכבוש תאוו' היתר ג"כ וכל אלה המה בחי' ביטול עצמותו ואינם באים אלא ע"י חפירה כמו עד"מ החופר בקרקע קשה כך חפירת הרע הוא בכפייה לאכפייא ולכבוש יצרו כו' וזהו כמשל החופר ומסיר עפר הגס ועב כמו גוש וחתיכה גדולה והיינו פי' חפרוה והוא בסור מרע כנ"ל ופי' כרוה היינו עפר הדק ואינו בחתיכו' גסות כ"כ ג"כ יסיר ויחפור והיינו משל להסרת הרע הגשמי ביותר ולדק ביותר וזה בא ע"י ב' דברים א' ע"י ההתבוננות כנ"ל והב' ע"י לאכפייא כו' וכל זה נק' חפירה עד"מ וזהו באר חפרוה כו' ואז ממילא נעשי' הנשמ' האלקי' בבחי' באר מים חיים כנ"ל וד"ל.

יחתקנ
ומה שאמר באר חפרוה שרים היינו האבות שנקראו שרים והיינו ע"י בחיר³⁵ האבות דוקא שהוא יעקב הנק'³⁶ בריח התיכון כו' ולכך נא' בו ואלקי³⁷ יעקב בוי"ו שהוא המחבר הכל כו' והטעם שנק' בשם שרים כי ביעקב נאמר כי שרית³⁸ עם אלקים ועם אנשים, פי' אלקים³⁹ הוא בחי' הצמצום כידוע דשם אלקים הוא המצמצם ומסתיר אור האלקי להיות מלכותו⁴⁰ בכל משלה ואם לא בחי' הצמצום הזה לא הי' נמצא מציאת עולמו' הנבראי' יש מאין כמ"ש במ"א וכאשר מסירי' בחי' ההסתר הזה ממילא נגלה אור האלקי שלמעלה מן העולמו' והסרת הצמצום וההסתר הזה הוא ע"י יעקב וזהו שנא' בו כי שרית עם אלקים כלומר שעשה באלקים בחי' השתררות להשתרר על הצמצום הזה להיו' מתגלה מן ההעלם ומושל בו להיו' מן ההעלם גילוי וזהו שאמר יעקב והי'⁴¹ הוי' לי לאלקים פי' במקום שם אלקים המצמצם יהי' בחי' הוי' שהוא בחי' התגלו' אלקו' כמו שהוא לפני הצמצום והיינו שהוי' דוקא יהי' לי לאלקים ולא שם אלקים עצמו שהוא בחי' הצמצום וד"ל.

יטועם אנשים, פי' אנשים הם המלאכי' כמו באברהם דכתיב וירא⁴² והנה ג' אנשים נצבים כו' שבאו ג' מלאכים בשביל ג'⁴³ שליחות א' לבשר את שרה וכו' כידוע הטעם מפני שאין⁴⁴ מלאך אחד עושה ב' שליחות והענין הוא כי בחי' מלאך היינו בחי' השפעה שנשפעת ע"י שליח מלמעלה והוא כמו הצינור שבו יעבור אור השפע מלמעלה למטה שההשפעה עוברת דרך כלי דוקא למקבלים ואין כח בכלי אחד לקבל שתי שליחות לפי שכל שליחו' ענין השפעה בפ"ע והכלי מיוחדת רק להשפעה א' וע"כ אין כח במלאך לקבל ולסבול ב' שליחות אלא כל א' עושה שליחותו בלבד כו' וזהו מטעם שהמלאכים המה מבחי' עולם הפירוד וכמ"ש ומשם⁴⁵ יפרד כו' ונק' ג'⁴⁶ עולמות בשם עלמא דפרודא כידוע וע"כ אין מלאך א' יכול לקבל ב' שליחו' כי בבחי' עולם הפירוד השפע בחי' התחלקות באה להיו' כל חלק מיוחד בפ"ע וע"כ כל השפעה בכלי מיוחד ואין כלי א' סובלת ב' חלקי השפעה כא' כנ"ל וכל זה מפני שהמלאכים לא קיבלו את התורה כי התורה מלמעלה מבחי' ההתחלקו' היא

כתקנא
ולישראל⁴⁷ דוקא ניתנה ולא ניתנה למלאכי' הגם שביקשו תנה⁴⁸ הודך על השמים כידוע והטעם כי אוריי'⁴⁹ מחכמה עילא' נפק' וישראל ג"כ עלה במחשבה כו' וכמאמר תלת⁵⁰ קשרין אינון כו' ולזה הטעם שהתורה בבחי' החכמה עילאה היא ע"כ היא <עדר>

כאלמעלה מבחי' ההתחלקו' בכלים וע"כ יכול להיות בה היפך ענין הנ"ל במלאך שאינו יכול לעשו' שתי שליחות אבל בתורה נא' אחת⁵¹ דבר אלקים שתים זו שמעתי דאע"פ שהדיבור אחד הוא בלבד שומעים ממנו שתים כי דבר א' יסבול ב' דברים וכיוצא בזה בכל דברי תורה גם באות א' שבתורה יכולים למצוא כל חלקי התורה וכמ"ש⁵² על מ"ש וכפטיש יפוצץ סלע מה פטיש זה ניצוץ א' מתחלק לכמה חלקים כו' ועיקר הטעם הוא כי התורה מחכמ' עילא' היא ששם הוא למעלה מבחי' התחלקו' אלא הוא בבחי' ההתכללו' לכלול הכל כא' משום דבאור א"ס שבחכמה אמרו דאיהו⁵³ וחיוהי וגרמוהי חד פי' כולא חד בבחי' ההתכללות ע"כ גם בפסוק א' או הלכה אחת נכלל כל התורה כולה וד"ל.

כבוזהו ועם אנשים לפי שיעקב הוא בחי' תורה שהרי הוא בריח התיכון כנ"ל וע"כ נאמר בו כי שרית עם אלקי' ועם אנשים שהם המלאכי' וכמ"ש בו וישר⁵⁴ אל מלאך ויוכל לו כו' להיות כי המלאכי' הם באי' בבחי' התחלקו' והוא להיותו בבחי' התכללו' כנ"ל ע"כ השתרר עליהם וע"כ נק' יעקב ש"ר מטעם שנא' בו כי שרית כו'.

כגוזהו באר חפרוה שרים שהוא יעקב שנא' בו כה⁵⁵ אמר ה' ליעקב אשר פדה את אברהם כי הנה בחי' אברהם⁵⁶ הוא מדת האהבה והדביקו' כמ"ש אברהם⁵⁷ אוהבי ונק' איש החסד כידוע והנה יש ב' מיני אהבה כמו שאמר זכור⁵⁸ אב נמשך אחריך כמים לפי שיש התפעלו' אהבה ברשפי אש הצמאון בתפלה והוא ע"י ההתבוננו' ואח"כ חולפת ועוברת ואינה מתקיימת כל היום אבל אהבה שנמשכת כמים ה"ז ממש כטבע המים⁵⁹ שמגדלי' כל מיני תענוג וכל מיני צמח כו' כך ע"י אהבה שנמשך הלב כמים היא בחי' ניצחית כל היום ומגדלת כל מיני התפעלו' עונג

כדתקנב
להתענג על ה' בבחי' המשכו' גילוי אלקו' כל היום בלימוד התורה ומצות כו' וד"ל. ואמנם גם זאת האהבה נפדית ע"י יעקב דוקא כמ"ש ליעקב אשר פדה את אברהם והענין הוא כי יעקב⁶⁰ הוא מדת הרחמנו' כשמעורר רחמי' רבים כמו שאו' בא"ר אבינו⁶¹ אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבינו בינה כו' בזה מתגלה בחי' האהבה דאברהם מן ההעלם שהרי נק' אהבה מסותרת שמסותרת בתוך החושך דנפש הבהמיו' וכשמתגלה האהבה מאיר בה בחי' חכמה שבתורה שהוא בחי' יעקב ג"כ כמ"ש למעלה בפי' כי שרית כו' וע"כ נק' אז המים בשם מים חיים כי החכמה נק' חיים וכמ"ש והחכמה⁶² תחי' כו' וזהו שנק' באר מים חיים דוקא כנ"ל.

כהוזהו בא"ר חפרוה שרים זה יעקב שפדה את אברהם ועשה בחי' שלימו' במים בחפירת הבאר שיהיו חיי"ם אחר החפירה וגם קודם החפירה הרי ברחמי' האהבה מתגלה מן ההעלם דעפר שעלי' כו' והיינו שאומרי' בו ואלקי יעקב בוי"ו נוספת כי הוא מחבר הכל להיותו בחי' בריח התיכון כנ"ל וד"ל, ופי' כרוה נדיבי עם היינו ענין הנ"ל בחפרוה שרים אלא שענין זה בא להוסיף עוד לומר שע"י חפירה וכריי' זו נעשה גם מלך על עם כמאמר אין⁶³ מלך בלא עם והיינו נדיבי עם כמ"ש בהתנדב⁶⁴ עם כו' וד"ל.

כו<ערה>

כזבמחוקק במשענותם. הנה בפי' חקיקה מבואר במ"א⁶⁵ ע"פ אם בחוקותי תלכו שיש ב' חקיקות א' חקיקה מבפנים לעשות כלי בית קיבול כו' וחקיקה שנית כמו להעביר החלודה מבחוץ וליפותו והוא ענין המשכו' ב' אורו' א"פ וא"מ והכל ע"י המצות שנק' כלי המחזיק ברכה כו' ע"ש וגם בכאן אומר באר חפרוה שרים כו' לעשות בחי' כלי במחוקק בחקיקו' שע"י התורה והמצות כמבואר שם וד"ל.

כחבמשענותם, הנה כתיב עץ⁶⁶ חיים היא למחזיקי' בה זהו בחי' תמכין דאוריית' כמו יששכר וזבולון דכתיב שמח⁶⁷ זבולון בצאתך ויששכר באהלך דהקדים זבולון ליששכר אע"פ שיששכר עוסק בתורה וזבולון אינו אלא המחזיק אותו בסחורה שעוסק ואינו אלא בחי' תמכין דאוריי' כי מאחר שזבולון מחזיקו לתורתו בזה יש יתרון מעלה לזבולון על יששכר כי הרי יששכר נקרא מקבל וזבולון נק' משפיע והטעם הוא כי מלמטה למעלה הוא היפך מלמעלה למטה ואע"פ שמלמעלה למטה נק' יששכר פנימי' וזבולון חיצוניו' אבל מלמטה למעלה נהפוך הוא שזבולון קודם וראשון במעלה ליששכר ולכך הקדים לזבולון שמח זבולון

כטתקנג
בצאתך כמשל הרגל שמעמיד הראש שבזה הוא גבוה מן הראש וכמ"ש במ"א וד"ל, ודוגמא לדבר זה ממה שמצינו בדברי רז"ל דבע"ת גדולים מצדיקי' גמורי' ובמקום⁶⁸ שבע"ת עומדי' צג"מ א"י לעמוד כו' כי הצדיקי' הם מבחי' התורה והמצות ובע"ת הם רק כמו בחי' תמכין דאוריי' בלבד כי על ידם הרי יש קיום חזק לתורה כי ע"י בע"ת נתהפך חשוכא לנהורא כו' וכמ"ש כיתרון⁶⁹ האור מתוך החושך דוקא משא"כ בצדיקי' ולכך א"י לעמוד במחיצת בע"ת עפ"י הנ"ל בזבולון דקודם ליששכר כי מלמטה למעלה בחי' תמכין דאוריי' גבוה מהתורה עצמ' אחר שעל ידם יש עלי' וחיזוק לתורה כמ"ש למחזיקים⁷⁰ בה וד"ל.

לוזהו אז ישיר ישראל עלי באר כו' פי' עלי מלמטה למעלה וכל מלמטה למעלה התחתון גבוה מן העליון כנ"ל בפי' ובמשענותם והיינו כמו ע"י תמכין דאוריי' או ע"י בע"ת שבהם ועל ידם דוקא עליית בחי' הבאר שהם כנ"י להיו' נקרא' בשם באר מים חיים וכנ"ל וד"ל. ובזה יובן מ"ש ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חציים אל הים הקדמוני, פי' ים הקדמונ"י הוא ים החכמה והיינו חכמה⁷¹ שבתורה⁷² שנק' ים ונק' קדמוני מפני שהתורה⁷³ קדמה לעולם כידוע וזהו כאשר יאמר משל הקדמוני כו' ומים חיים שיצאו מירושלים היינו בחי' באר מים חיים הנ"ל שעולין מלמטה למעלה אחר בחי' הברורי' מחושך לאור וכמו בחי' בע"ת הנ"ל ולהיו' כי שרש חיו' הקליפ' דנוגה נפלו מעולם התוהו כידוע⁷⁴ בזוהר בפי' ואלה המלכי' כו' לכך כשעולין המתבררי' לשרשם הם עולין שהוא למעלה מבחי' התיקון שהוא התורה שנק' ים הקדמוני וכענין בע"ת שגדולי' מצדיקי' מטעם הנ"ל דהנה ידוע⁷⁵ הכלל דכל דבר שהוא נראה למטה בהשפלת המדרגה ביותר מוכרח לומר ששרשו למעלה מקודם שירד היה בעילוי המדרגה ביותר דלכך נפל לעומק ירידה כ"כ וכמשל אבן ראש החומה שנופלת למרחק יותר כו' וגם כאן אחר שבע"ת <רעו>

לאנפלו תחלה בעומק רע ומוכרח ששרש זה הרע הי' קודם השבירה מעולם התוהו שגבוה הרבה כו' וע"כ ירד מאד למטה א"כ כששבים מן הרע הרי חוזרי' לשרשם הגבוה ביותר והיינו שאמר יצאו מים חיים מירושלים בבחי' א"ח מלמטה למעלה ע"י הברורי' דרפ"ח כו' ואז יהיו הם למעלה מים הקדמוני כי הם ישפיעו לים הקדמוני דתורה

לבתקנד
וזהו אל הים הקדמוני וד"ל. ובזה יובן ג"כ מה שמצינו שהקדב"ה יושב ושומע לקול הקורא בתורה וכמ"ש⁷⁶ רז"ל ע"פ ויקשב ה' וישמע כו' וגם אמרו שהקדב"ה⁷⁷ יושב ושונה כנגדו כו' ולכאורה יפלא מאד למה לא יקרא הקדב"ה בתורה גם מבלתי קריאת קול בתורה בעוה"ז וכי צריך הוא להתעוררו' שיעוררו אותו מלמטה כו' אך הענין הוא דהתורה שלומד האדם למטה הרי היא באה הכל מבחי' ברורי' דתוהו כי מלובשת בענינים גשמיים דעוה"ז והבל פה הקורא בה ג"כ נלקח מבחי' נוגה דעשי' כו' ואמנם כאשר יקרא הקורא באוי"ר ופרחת לעילא אזי נק' באר מים חיים שעולין בבחי' א"ח אל הים הקדמוני להשפיע התורה העליונה כמו שהיא למעלה וזהו שאע"פ שהקדב"ה⁷⁸ הוא נק' קדוש וברוך דהיינו ממלא וסובב כו' מ"מ כתיב בו ויקשב ה' וישמע לקול קורא בתורה למטה או יושב ושונה כנגדו מטעם שמבואר למעלה בפי' חציים אל הים הקדמוני לפי ששרש התורה שלמטה גבוה מתורה שלמעלה וד"ל.

לגוזהו אז ישיר ישראל עלי באר פי' שיצאו מים חיים מירושלים אל הים הקדמוני כנ"ל ע"י תשובה ומצות מעשיו' שנעשי' תחת השמש מברורי' דרפ"ח כו' אך הנה גם בחי' עליי' זו צריך שיומשך לה כח ועוז מלמעלה כמו שאנו מבקשי' והחזירנו⁷⁹ בתשובה כו' ותן⁸⁰ בלבינו בינה פי' להבין הרחמנות כו' וזהו ענ"ו לה להמשיך לה כח להיו' עולה למעלה בבחי' א"ח כו' וד"ל ועני' זו הוא ענין הקריאה בפסוקים בתורה כמו פסד"ז שלפני התפלה כו' כמאמר חכמה⁸¹ בראש חכמה בסוף כו' פי' חכמה בראש הוא אתעדל"ע שלפני אתעדל"ת שאינה אלא לעורר אתעדל"ת והוא התורה שלפני התפלה וחכמה בסוף היינו בחי' אתעדל"ע שאחר אתעדל"ת והוא כמו ענין תמכי אוריי' הנ"ל שגורמין גילוי אור התורה אח"כ ממש שהוא ענין במחוקק במשענותם כנ"ל וד"ל.