Maamarei Admur HaZaken·Discourse 526 Part Two·Hechalatzu Meitchemמאמרי אדמו״ר הזקן·תקס"ו ח"ב·החלצו מאתכם

אהחלצו מאתכם
בעזר"ה שבת פ' מטות מסעי
שבת פ' מטות מסעי
החלצו¹ מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת הוי' במדין. אלף למטה לכל מטות ישראל² כו'. הנה מה שיש לדקדק בזה ולהבין הם שני דברים הא' מהו לתת נקמת הוי' במדין מה ענין מלחמה³ זו להיו' נקמת שם הוי' דוקא, והב' מהו לכל מטות מכל מטות מיבעי' לי' מאחר שאמר החלצו מאתכם דאם הי' מתחיל בלשון זה יחלצו מאתם הי' נכון לסיים בלשון זה לכל מטות אבל אחר שאמר החלצו מאתכם הל"ל מכל מטות ולא לכל מטות כידוע למדקדקי'.

באך הנה קודם מ"ת כבר היה קצת ענין הכנעת קליפת מדין בכלל במה שהלך יתרו כהן מדין לקראת משה והכניע א"ע ואמר עתה⁴ ידעתי כו' וכמ"ש וישמע⁵ יתרו כהן מדין וכו' ואיתא בזוהר⁶ שהי' בחי' מלך וכהן דסט"א ונק' כהן און כו' ע"ש אך לבסוף ציוה ה' לגמור לגמרי הכנעת קליפת מדין במלחמה ממש כדי לתת נקמת הוי' במדין כו'.

גולהבין זה הנה יש להקדים מה שאמרו ז"ל דבשעת⁷ מ"ת נתקבצו כל האומות וכו' עד שפתחו כולם ואמרו ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום כי הנה התורה היא בחי' שלום וכמ"ש ורב⁸ שלום בנייך א"ת בנייך אלא בונייך אלו ת"ח כו' וגם אמרו ז"ל כל⁹ העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה שנא' או¹⁰ יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי כו'.

דתקצא
ולהבין ב' שלומות הללו ולמה תלויי' בעוסק בתורה לשמה דוקא הנה תחלה צריך להבין מה שחורבן בהמ"ק היה בשביל¹¹ ג' עבירו' חמורו' ע"ז ג"ע וש"ד וחורבן¹² בית שני הי' רק בשביל עון שנאת חנם בלבד כידוע בדברי רז"ל ולמה¹³ גלות בבל הי' רק ע' שנה וגלות בית שני הזה ארוך כ"כ יותר מי"ז¹⁴ מאו' שנה כו', אך הענין הוא כי הנה בתחלת בואם לארץ נצטוו להכרית ז' אומות בלבד והן הכנעני וכו' כמ"ש שבעה¹⁵ גוים רבים ועצומי' כו' ונא' בהם לא¹⁶ תחיה כל נשמה והטעם הוא לפי ששרש יניקו' ז'¹⁷ אומו' הללו נמשך מבחי' פסולת ז' מדות הרעו' דקליפה דאת זלע"ז עשה האלקי' וכמו שיש בקדושה ז' מדו' דקדושה כמ"ש לך¹⁸ ה' הגדולה והגבורה כו' כך יש בסט"א דקליפה ז' מדו' רעות והיינו שאנו אומרי' וכרות¹⁹ עמו הברית לתת את ארץ הכנעני כו' דהיינו לכבוש ז' המדו' רעו' ולאתהפכא²⁰ <רפו>

החשוכא לנהורא כו' מן הקצה לקצה שלא ישאר אפי' שמץ מיני' ולא לאכפייא בלבד כו' וע"כ נצטוו להכרית ז' אומו' הללו לגמרי ונא' להם לא תחיה כל נשמה כי אסור להניח להם אפי' שמץ יניק' ושרש למטה אך כשבאו לארץ לא זכו בכיבוש הארץ לכבוש ז' מדו' הרעו' לגמרי לכך נא' להם ואשר²¹ תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם כלומר שנשארו שמץ מן הרע ויוכלו לפעמים להתגבר וליקח תוספת יניק' מהקדוש' עד שיהיו לשכים ולצנינים כו' וצררו אתכם כו' ועדיין היו כפופים תחת הקדוש' אך כשחטאו ישראל נתגברו ז' אומו' בבחי' שרשם בז' מדו' דקליפ' למעלה מפני תגבורת הקליפה למטה בז' מדו' הרעות כמו התאוה והכעס שהן בחי' חו"ג והתפארות הוא הת"ת וכיוצא וכידוע ולכך הי' חורבן בית ראשון ע' שנה בלבד הגם שהי' בעבור עבירו' חמורו' כע"ז וג"ע כו' כי בע' שנה בגלות נתבררו ז' מדו' הרעות כולם כי כל מדה כלולה מי' כידוע וד"ל.

ותקצב
אבל בזמן בית שני לא הי' החטא כלל בז' מדות הרעות דקליפה אלא בקליפת מדין שאינה נחשבת בכלל ז' קליפו' הכנעני והחתי כו' וענין זאת הקליפה אינה ענין מדה רעה מצד עצם כמו התאוה והכעס כו' אלא בחי' הרע שבה הוא ענין שנאת²² חנם בלבד שהוא רק בחי' הפירוד היפך האחדות דהנה בקדושה העליונה הוא דוקא בבחי' האחדו' כמ"ש ה'²³ אחד ושמו אחד וכמאמר הידוע דאיהו²⁴ וחיוהי חד וגרמוהי חד כו' כי הוא²⁵ המדע והוא הידוע וכו' וכל הספי' והמדו' כלולי' בעצמו' המאציל בתכלית היחוד כידוע וקליפה זו דמדין באת זלע"ז הוא להיפך בחי' האחדות והיחוד שבקדושה אלא רק להפריד בין הדביקי' להיו' בבחי' פירוד והבדלה זה בפ"ע וזה בפ"ע כו' וע"כ הי' עון בית שני בשנאת חנם גדול מעון בית ראשון עד שנתארך הגלות כ"כ יותר מכ"ד פעמי' ע' שנה כו'.

זויש להבין למה יגדל עון בחי' הפירוד כ"כ יותר מע"ז וג"ע וכו' אך תחלה יש להבין ענין בחי' האחדו' דקדושה דהנה ידוע דכללות כל ההשתלשלו' דד'²⁶ העולמו' אבי"ע הוא רק בשם הוי' או' יו"ד אצי' ה"א בריא' כו' ודרך פרט בחי' שם הוי' יש בכל עולם ועולם וענין ד' אותיו' הללו ידוע שהיו"ד²⁷ הוא בחי' הצמצום כי אינו אלא בחי' נקודא אחת שמורה על בחי' הצמצום והטעם הוא כי אור א"ס בעצמו הוא אור פשוט בתכלית כו' ועד שיבא לבחי' גילוי אור צריך שיהי' כמה צמצומי' בתחלה להסתיר ולהעלים עצמות האור בצמצום והעלם אחר העלם כו' ונק' צמצומי' והעלמות הללו בשם חושך כמ"ש ישת²⁸ חושך סתרו וכתיב מגלה²⁹ עמוקו' מני חושך כו' ואחר כל ההעלם הזה כשנתגלה אינו מתגלה רק כמו בחי' נקודה בעלמא והוא היו"ד וכמ"ש ויצא³⁰ כברק חצו עד"מ הברק שמבריק הארה בעלמא מתוך ההעלם כו' ואחר בחי' היו"ד הזה נמשך האור ובא בבחי' ה"א שהוא ענין המורה על בחי' ההתפשטות לאורך ורוחב דהיינו להיו' מתגלה ממש בעולמות עד שנק' בשם ממלא כ"ע וסובב כ"ע וכיוצא וד"ל.

חוהנה בחי' היו"ד שהוא הצמצום עם הה"א שהוא בחי' ההתפשטו' גילוי אור הרי המה ב' הפכים ממש וצריך שיהיה בחי' ממוצע שיחבר ב' הפכים הללו בשם הוי' להיו' יו"ד בתחלה ואח"כ ה"א ושניהם כאחד יאירו בתחלה בחי' הצמצום <רפז>

טואח"כ מן הצמצום יבא לבחי' ההתפשטות כו' ולכאורה יפלא האיך יהי' בכח הממוצע לחבר הצמצום וההתפשטו' יחד כו' אך הענין הוא דכתיב גם³¹ חושך לא יחשיך ממך כו'

יתקצג
כחשכה כאורה כו' פי' גם בחי' החושך שהוא בחי' ההעלם והצמצום הראשון כמ"ש ישת חושך סתרו וכנ"ל לא יחשיך ממך כו' משום דקמיה ממש כחשיכה כאורה ממש בהשווא' אחת.

יאוביאור טעם הדברים ידוע דמה שנא' ישת חושך סתרו כו' היינו דוקא כשבא לכלל בחי' השפעה מלמעלה למטה שא"א אם לא שיצמצם א"ע בתחלה כו' ואז נק' חושך לגבי העולמו' ואח"כ יאיר להם בצמצום וכמארז"ל כברייתו³² של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא שזהו כברייתו של עולם דוקא אבל קודם שנברא ונאצל העולם ולא בא עדיין לכלל השפעה מעצמו' המאציל אזי בחי' ההעלם עם בחי' הגילוי אור שוין ממש לפניו וזהו כחשיכה כאורה חושך הוא ההעלם אשר בתחלה ואור הוא בחי' הגילוי שאח"כ שוין שניהם כא' בלתי נמצא שום יתרון מעלה מזע"ז ולא ענין קדימה זע"ז משום דאין ענין הגילוי וההעלם שייך כלל קודם ההשפעה ולפני עצמו' המאציל גם ההעלם נחשב גילוי כו' וכמ"ש במ"א וזהו גם חושך לא יחשיך ממך וד"ל.

יבומזה יובן ג"כ מה שיוכל להיות חיבור וקשר בין ב' הפכי' דיו"ד וה"א הנ"ל הוא מטעם שיאיר האור בהם מבחי' עצמות המאציל דקמיה כחשיכה כאורה מטעם הנ"ל ואזי יעשה בהם בחי' אחדות והתכללות ולא יהיו ב' הפכים כלל והוא בחי' כח הממוצע המחבר י"ה בשם הוי' לפי שכאשר בא האור מעצמו' אור א"ס דההעלם גילוי והגילוי העלם אזי עי"ז יוכל להיו' בחי' ממוצע ביו"ד ה"א בין ההעלם לגילוי עד שיהי' בתחלה הצמצום³³ דיו"ד ואח"כ מן הצמצום יבא לבחי' התפשטו' דה"א ושניהם כא' יאירו יחד למטה ואינם ב' הפכים כלל וד"ל.

יגוזהו כל³⁴ העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה כו' כי הנה בחי' הגורם להיות השפעה זו מעצמו' המאציל מן ההעלם לגילוי לחבר ב' הפכי' דיו"ד ה"א כנ"ל הוא ע"י התורה לפי שהתורה³⁵ נק' שלום וכמ"ש ה'³⁶ עוז לעמו כו' שנא' או³⁷ יחזק במעוזי יעשה שלום לי כו' והטעם הוא משום דאוריי'³⁸ מחכמה עילא' נפקת וכתיב ה'³⁹ בחכמה ואין⁴⁰ התלבשות אור א"ס אלא בחכמה וזהו ענין העוסק בתורה לשמה היינו לשם התורה עצמה דהיינו להמשיך אור א"ס בחכמה כי כל⁴¹ הקורא ושונה הקדב"ה יושב וקורא ושונה כנגדו כמ"ש הקול⁴² קול יעקב ופי'

ידתקצד
קול⁴³ הוא ענין ההמשכה כנודע וא"כ כשהקדב"ה יושב וקורא כנגדו נמשך מעצמו' המאציל בחכמה וזהו לשמה לשם⁴⁴ התורה ובזה הרי נעשה שלום והתחברות בפמליא של מעלה שהן בחי' חו"ב⁴⁵ תרין ריעין כו' והם אותיו' י"ה להיות בבחי' היחוד וההתכללו' שיאירו כא' בחי' הצמצום עם בחי' ההתפשטו' ולהיות נק' תרין ריעין דלא מתפרשין והיינו או יחזק במעוזי יעשה שלום לי לי ממש לאותיו' י"ה שבשם הוי' והיינו שפתחו כולם ואמרו ה'⁴⁶ יברך את עמו בשלום ע"י התורה שהיא בחי' הממוצע לגרום שלום בפמליא של מעלה מטעם הנ"ל וד"ל.

טווענין השלום בפמליא של מטה הוא באותיו' ו"ה שבשם הוי' כו'. כי הנה כתיב לך ה' <רפח>

טזהגדולה והגבורה והתפארת כו' ולנגד זה יש ז' מדות דקליפ' דאת⁴⁷ זלע"ז עשה האלקי' וזהו וכרות עמו הברית לתת ארץ הכנעני והחתי כו' שהן ז' עממין ושרש יניקות השפע לז' עממין באה מבחי' קו השמאל כמ"ש בזוהר⁴⁸ דאית ימינא ואית שמאלא לעילא בסטרא דקדוש' וכתיב ימינך⁴⁹ ה' נאדרי בכח כו' ששמאלא אתכליל בימינא עד"מ היד השמאל שנכלל כחה בכח היד הימין ואז ממילא ימינך⁵⁰ ה' תרעץ אויב כו'.

יזוביאור הדברים דהנה ענין כל התורה הוא רק בשביל התכללות המדו' דהיינו שיהא שמאלא אתכליל בימינא כמ"ש בזוהר⁵¹ בריש פ' קרח ע"ש. והענין הוא שיהא עי"ז בחי' המתקות הגבורו' בחסדי' כי שרש הגבורו' והדין נמשך משמאלא ושרש החסדי' מימינא וכאשר נכלל שמאל בימין נמתקו הגבורו' בחסדי' כו'.

יחודוגמא לדבר מה שמצינו בענין כי את⁵² אשר יאהב ה' יוכיח לפי שיש ב' מיני יסורי' א' שהן באין לעונש ממש והב' יסורין שאינן באין על האדם בשביל לעשו' בו נקמה על החטא שעבר כו' אלא היסורין⁵³ הן למרק ולזכך נפשו ויבא לו טובה וחסד מיסורין הללו ונק' יסורין של אהבה וז"ש כי את אשר יאהב ה' יוכיח כידוע ועד"מ האב המכה ומייסר לבנו בשביל שילך בדרך הישר שהכאה זו בשביל האהבה דוקא היא מפני שרוצה בתקנתו כו' ונמצא הכאה זו אינה עונש אלא חסד וטוב וה"ז דמיון לענין המתקו' הגבורו' בחסדים למעלה דהיינו שהדין הוא נכלל בחסד ממש וכך כתיב ימינך ה' נאדרי בכח שהימין שהוא שרש החסדי' גוברי' על

יטתקצה
בחי' קו השמאל עד שנמתקין ונכללי' בחסדי' וזהו פי' נאדרי בכח ואזי ממילא מה שיש אחיזה לחיצוני' מקו השמאל נהפך להם לדין ועונש ממש ולא לחסד וטוב כלל אחר שהטוב והחסד שבקו השמאל נכלל כבר בחסד לא נשאר להם רק הדין הקשה וזהו ימינך ה' תרעץ אויב ימינך דוקא שכלול גם מקו השמאל הכל נהפך להם לדיני' קשים מטעם ההתכללו' דשמאלא בימינא בקדוש' אחר דאת זלע"ז עשה כו' ולאם⁵⁴ מלאם יאמץ כו' וד"ל.

כוזהו ענין השלום בפמליא של מטה בו"ה כי הרי ימינא ושמאלא הם ב' הפכי' וכדי שיהא המתקו' הגבורו' בחסדי' ליכלל שמאלא בימינא צריך שיבא האור והשפע ממקום הגבוה משניהם כענין עושה⁵⁵ השלום במרומיו מיכאל וגבריאל כו' והיינו מ"ש לך ה' הגדולה והגבורה פי' שחו"ג ימין ושמאל שניהם באים בבחי' ביטול כלפי שם הוי' שלמעלה מן הגדולה והגבורה כו' משום דאור א"ס עצמו למעלה מבחי' התחלקו' הוא כמאמר הידוע דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' ולכך נעשה בחי' יחוד גמור במדו' חו"ג ואתכליל שמאלא בימינא והוא ענין השלום בו"ה שהוא בחי' ההתכללו' של המדו' ויש התכללות בכלל ז' המדו' והוא ענין המתקו' הגבורו' בחסדי' ויש התכללו' בפרט וי"ו בה"א שהוא יחוד קדב"ה ושכינתי' מ"ה וב"ן כידוע עד"מ קול ודיבור למטה וד"ל, וזהו או יחזק במעוזי ע"י התורה ג"כ שלום יעשה לי גם בפמליא של מטה בו"ה דשם הוי' כי הנה בתורה נא' מימינו⁵⁶ אש דת למו אש שחורה⁵⁷ ע"ג אש לבנה כו' משמאלא נכלל בימינא כמ"ש מימינו אש כו' וזהו כענין מאמרם ז"ל אנכי⁵⁸ ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום מפי הגבורה דוקא אבל נכלל הגבורה בחסד בב' דברו' הללו אנכי ולא יהי' לך כי אנכי⁵⁹ שרש <רפט>

כארמ"ח מ"ע ולא יהי' לך שרש ל"ת וכל התורה כולה גם במ"ע הרי היא רק בחי' דינים וצמצומי' כמו כך וכך יוכשר למצוה ואם לאו פסול ואין זה רצון העליון כלל כו' וכן בטומא' וטהרה וגם בדיני ממונו' הכל ענין דקדוקי' על הדבר שבכך וכך דוקא יוכשר להיו' גילוי רצון העליון לזכות או לחיוב לטמא או לטהר כו' באופן זה דוקא ולא בהיפך אמנם עיקר הדקדוק הוא בשביל שבזה יוכל להיו' גילוי רצון העליון ואם לאו לא יוכל להיו' גילוי הרצון כו' א"כ הרי בחי' הדין והצמצום נכלל בחסד ושמאלא אתכליל בימינא כי עיקר הכונה בצמצום בשביל הגילוי אור שיוכל להיו' אח"ז וזהו מימינו אש כו' שניתנה דקדוקי התורה בימין מחמת האהבה כמ"ש וימינו⁶⁰ תחבקיני וזהו אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה כו' כי אנכי הוא כללו' גילוי אור א"ס וא"א כ"א שלא יהי' לך אלקי' אחרי' והיינו בהיותו סור מרע בפרט משס"ה ל"ת שכל זה בשביל

כבתקצו
שיהא גילוי אנכי כו' וה"ז מיתוק הגבורו' בחסדי' כמו דוגמת ענין הנ"ל בפי' כי את אשר יאהב ה' יוכיח כו' וד"ל וע"כ כל התורה כולה עיקר ענין בחי' התכללו' המדו' שמאלא בימינא כו' וזהו שהעוסק בתורה לשמה משים שלום גם בפמליא של מטה כמו בפמליא של מעלה כמ"ש או יחזק במעוזי כו' אך שלום הראשון מאת ה' עצמו בא כמ"ש ה' יברך את עמו בשלו"ם והוא ע"י התורה שנק' שלום כנ"ל ואח"כ נא' שלום⁶¹ יעשה לי מלמטה למעלה מצד התורה עצמה אבל בשלום הראשון כתיב יעשה שלום לי מלמעלה למטה כו' וד"ל.

כגוהנה ע"ד הנ"ל בב' השלומות למעלה בפמליא ש"מ ובפש"מ כך יש בנפש האדם ענין ב' שלומות הללו כי הנה הנפש⁶² יש בה אותיו' שם הוי' כמ"ש אני⁶³ הוי' אלקיכם שמשרה שם הוי' על כנ"י וכמ"ש הנקראי' בשם הוי' וראו⁶⁴ כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך כו' והנה י"ה שבנפש הם בחי' חו"ב שבנפש כידוע והיינו מה שיש בנפש האלקי' להשכיל בחכמה בבחי' ראי' להיו' רואה את הנולד יש מאין כו' ואיך דכולא⁶⁵ קמי' כלא כו' וכיוצא ואח"כ יתבונן במוח הבינה להשיג זה בהשגה והבנה כו', וידוע שעי"ז יבא להתפעלות האהבה בפסוק ואהבת⁶⁶ את ה' כו' והנה האהבה שבלב ברשפי אש הנולד מן ההתבוננו' שבמוח הוא מצד התלבשו' הבינה בלב דוקא כמאמר בינה⁶⁷ ליבא הלב מבין כו' ודוקא אחר שהלב מבין מתפעל ברשפי אש התשוקה כידוע לי"ח בתפלה, וע"כ אמרו בזוהר⁶⁸ הנסתרות לה' אלקינו אינון מוחא ולבא שהן יו"ד ה"א כי יו"ד דחכמה במוחא וה"א דבינה בלב כנ"ל וד"ל, והנה האהבה ברשפי אש בלב היא מבחי' הגבורו' כי הרי היא בבחי' צמאון אש התשוקה מיסוד האש שבלב כידוע ובחי' התפעלות המוח מצד החכמה היא שם בבחי' יסוד המים שבמוח שהוא בבחי' הקרירו' והרי הם ב' הפכי' המוח מבחי' החסדי' והלב מבחי' הגבורו' כו' וע"כ זאת היא הסיבה הידוע למבקשי ה' בתפלה שכאשר יעמיק במוח בהתבוננו' אזי לא ירגיש האהבה ברשפי אש הצמאון בלב וכשהלב מתגבר בצמאון אזי תקטן רוח בינתו שבמוח לפי שהם שני הפכים ולא ישכנו כאחד אלא כשזה מתגבר זה <רצ>

כדנופל כו' וד"ל, וע"כ צריך שיבא בחי' ממוצע שיעשה ביניהם שלום והתחברו' כו' וענין ההתחברו' הוא שיהא המוח⁶⁹ שליט על הלב כי שמאלא צריך להיו' נכלל בימינא כנ"ל.

כהוענין שליטת המוח על הלב היינו שתהא אופן התפעלות הלב עפ"י אופן התפעלות המוח דוקא ולא באופן אחר כי הנה טבע התפעלות הלב הוא בבחי' ההרגשה

כותקצז
דוקא להרגיש את התפעלותו בבחי' אהבה מורגשת והוא בתערובו' טו"ר דהיינו להרגיש א"ע בזה בבחי' יש ודבר שיש מי שאוהב כו' ונק' בחי' זו בחי' חסד⁷⁰ שהוא לגרמיה כו' כמ"ש במ"א וכדוגמת חסד אוה"ע כו' אבל התפעלות המוח הוא בא בבחי' ביטול עצמותו מכל וכל כענין כלה⁷¹ שאירי לבבי מי⁷² לי בשמים כו' והיינו בכל נפשך אע"פ שלא יזכה לנפשו כלום מענין המעלות והמדרגו' ואין זה אלא מצד בחי' החכמה שבמוח שהיא בחי' הביטול וההתכללות כנודע וכאשר המוח הוא שליט על הלב אזי ביכולתו לכבוש טבע הלב ולהפכו כפי טבע המוח והיינו ענין ביטול והתכללו' גבורו' בחסדי' לאכללא שמאלא בימינא, וזהו ענין השלום במוחא ולבא שהן י"ה שנק' למעלה פמליא ש"מ וכמו שלמעלה הוא ע"י התורה מטעם הנ"ל כך בנפש הוא ע"י עסק התורה דוקא כמ"ש ודברת⁷³ בם בשבתך כו' שבזה נעשה בחי' ביטול והתכללו' בנפש להיו' כי עי"ז אליך⁷⁴ ה' נפשי אשא מחשבה במחשבה דיבור בדיבור כו' וממילא עי"ז נעשה השלום ג"כ בחו"ב שבנפש להיות המוח שליט על הלב כנ"ל וד"ל.

כזוענין השלום בפמליא ש"מ בנפש בו"ה היינו בבחי' התהפכות המדות לפי שהמדו' שבנפש הבהמיו' מעה"ד טו"ר נמשך ולפעמי' לפי העת והזמן ישתנה טבע המדו' פעם לטוב ופעם לרע כנרא' בחוש שלפי שעה יהיו מדו' האדם טובים ובעת אחרת יהיו רעים לפי שעה"ד טו"ר כלול מכ"ח עתים י"ד לטוב עת⁷⁵ לבנות עת לשחוק כו' ועת לסתור עת לבכות כו' לרע ולכך העיתים למטה משתנים כי פעמי' מתגברי' עתים הטובי' דעה"ד ולפעמי' עתים הרעי' וע"כ אמר ואל⁷⁶ יבא בכל עת כו' כמ"ש בזוהר וד"ל, וצריך להפוך הרע לטו' גם מעתי' הרעי' לטובי' והוא ע"י שינוי הטבע לברר הטוב מן הרע כו' ולאהפכא חשוכא לנהורא כו' וליכלל הכל בטוב וזהו ע"י חכמה כי⁷⁷ בחכמה אתברירו דוקא וע"כ התבררו' זו הוא ע"י עסק התורה ג"כ וזהו ענין השלום בפמליא ש"מ בו"ה שבנפש כי הנה ידוע דעיקר התורה הוא ענין ההתבררו' בטו"ר דלכך נק' תורה להורות ולהבדיל⁷⁸ בין הטמא לטהור כו' וד"ל.

כחומה שאמר שהשלום הוא לחבר ו"ה ולפ"ז הרי אין כאן התחברות אלא ענין התבררו' בלבד הענין הוא לפי שע"י בירור זה בעה"ד נתחבר ה' בוי"ו שהוא יחוד דקדב"ה ושכינתי' הנק' יחודא תתא' כי היחוד דחו"ב נק' יחודא עילא' והן אותיו' י"ה בכלל כנ"ל והטעם הוא לפי שעי"ז הבירור יוכל להיו' ענין קישור וחיבור הרוחניות בגשמיו' כי לכאורה יפלא מהיכן ימצא ענין חיבור רוחניו' האלקי במעשה

כטתקצח
המצות כמו בפ'⁷⁹ קדש דתפילין שורה בחי' חכמה חכים כו' והוקשה⁸⁰ כל התורה לתפילין כו' והרי הרוחניו' והגשם הם ב' הפכים אך הענין הוא דע"י השלום הממוצע הוא בחי' המחבר רוחניו' בגשמיו' ואין זה השלום אלא ע"י התורה שנק' שלום לפי שמבררת כל המצות איך ומה <רצא>

לובאיזה אופן יוכשר כו' כנ"ל עד שעי"ז האופן יוכל להיו' קישור וחיבור גילוי רצון העליון כו' והיינו שהתורה עושה השלום בו"ה וי"ו הוא בחי' מדו' עליונו' והוא הנק' הקדב"ה וה"א הוא בחי' מעשה⁸¹ המצוה שנק' מצות המלך כידוע בפי' כי נר מצוה כו' וד"ל.

לאוזהו והי'⁸² מעשה הצדקה שלום פי' צדקה הגשמית הוא רק העושה שלום בין העשיר והעני לחברם כי העני מתקנא ויש לו שנאה ועד"ז כללו' כל המצות⁸³ שנק' צדקה למעלה כידוע נק' שלום לפי שמחמתם נעשה שלום וחיבור בין המשפיע למקבל שהוא המל' הנק' דל כו' והוא ענין חיבור ו"ה וזהו והי' מעשה הצדקה שלום שהוא ה"א אחרונ' שמתחברת בוי"ו והיא נק' צדק"ה⁸⁴ צדק ה' כידוע והיינו השלום בפמליא ש"מ וד"ל.

לבוזהו החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין כו'. דהנה מבואר למעלה בענין קליפת מדין שהוא להיפך בחי' השלום והיחוד בקדושה האלקי' בפמש"מ ופש"מ וע"י מדין נעשה בחי' הפירוד בין י"ה ובין ו"ה וע"כ ציוה ה' להכניע מדין במלחמה כדי לתת נקמת שם הוי' דהיינו שיהי' שלם בבחי' היחוד ממש ובתחלה הי' קצת הכנעת קליפה זו ע"י משה כי יתרו כהן מדין הכניע א"ע לפני משה ולולי זה לא ניתנה התורה כי בהכנעת הקליפ' דמדין ממילא יוכל להיו' היחוד ע"י תורה ומצות כנ"ל, אך סיבת הכנעת יתרו היה מפני משה דוקא כי משה שרש התורה היה לנגד קליפ' דיתרו כי הרי נק' תורת משה כמ"ש תורה⁸⁵ ציוה לנו משה והתורה הוא בחי' הביטול וההתכללו' היפך בחי' הפירוד כנ"ל וע"כ נצטווה משה צרור⁸⁶ את המדינים ואחר⁸⁷ תאסף אל עמך כי במשה הי' תלוי נצחון מלחמה דמדין מטעם זה וד"ל. אך עדיין יש להבין מ"ש החלצו מאתכם כו' ויהיו על מדין מהו על ומהו לכל מטות כו'.

לגאך הענין הוא דהנה שרש מספר בני ישראל הם ס"ר נשמו' לפי ששרשם מבחי' ו"ק דקדוש' הגדולה והגבור' וכל או"א כלול מק' אלף כו' כי חסד שבחסד כלול מי'

לדתקצט
כו' עד שכללותם ס"ר והשבטים נק' בשם מטות עד"מ המטה שנוטין בו כלפי מעלה או כלפי מטה כך שרש נשמו' ישראל נק' מטה כמ"ש מטה⁸⁸ כלפי חסד שיש בזה ב' פירושי' א' ענין ההמשכה מלמעלה למטה והב' מטה כלפי מעלה דהיינו מלמטה למעלה ושניהם אמת משום דכתיב ששם⁸⁹ עלו שבטים שבטי יה כו' שיש ב' מיני שבטי' א' בעלמא דנוק' והיינו מלמטה⁹⁰ למעלה והב' בעלמא דדכורא שנק' שבטי יה והיינו מלמעלה⁹¹ למטה ובכלל הם רק י"ב ו"ק מלמעלה למטה וששה מלמטה למעלה כו', ומה שאמר לכל מטות ישראל כולל הכל בין ו' השבטי' שמלמעלה למטה ובין ו' השבטי' שמלמטה למעלה כי כללות הכל צריכי' לצבוא על מדין לפי שעיקר המנגד לקליפ' מדין היינו דוקא בחי' היחוד וההתכללו' כנ"ל וא"א להיו' שלימות היחוד בלתי שיתחברו דוקא כולם כא' ויש בזה ב' עניני שלום א' בפש"מ וא' מלמטה למעלה ע"י שם הוי' בנפש כנ"ל וע"כ לא אמר מכל מטות דהוה משמע רק מלמעלה למטה אלא אמר לכל מטות דמשמע שכולם מצד עצמם יגרמו בחי' היחוד גם מלמטה למעלה.

להוזהו החלצו מאתכם מאתכם דוקא ע"י <רצב>

לוחיבור שם הוי' בנפש ויהי' בזה לנגד קליפת מדין שהוא בחי' הפירוד וזהו על מדין למעלה מבחי' מדין להכניעם כי כדי לתת נקמת שם הוי' במדין צריך שיהי' בחי' ההתכללו' במדות שבנפש ואז אין מקום שם לקליפת מדין כי אין פירוד כלל במקום היחוד וממילא יכנעו תחתם ולפי שצריך הכנה לזה בתחלה לעשות זאת ההתכללות רק בשביל להסיר הפירוד וע"כ אמר לשון על כלומר בשבילו פי' כולם יתנו לב על מדין להכניעו כי כל א' יכלול נפשו בכללו' היחוד וכולם כאיש א' יהיו נכללים וזהו עיקר המלחמה להכניע את מדין והיינו ויהיו על מדין וד"ל.

לזובכל זה יתורץ גם מה שאמר ברישא החלצו דמשמע כולם ואח"כ אמר לכל מטו', דברישא מיירי מלמטה למעלה ובסיפא מיירי בכללות השבטי' בין מלמעלה בין מלמטה דשייך לומר לשון לכל וד"ל וגם בכל זה יתורץ ענין טעם עון שנאת חנם שגדול מע"ז כו' לפי שבבחי' הפירוד אין השם דהוי' שלם וגורם הסתלקו' השכינה בכלל שזה קשה גם מכל גרעון אור שע"י כל העבירו' כו' ולכך אריכו' הגלות הזה ביותר לפי שצריך לשהות עד שיהי' בחי' ההתכללות בכל פרטי הניצוצו' שבכללו' נ"י וזה צריך זמן רב מאד משא"כ בבית ראשון כנ"ל וד"ל.