Maamarei Admur HaZaken·5569·Explanation on Praise Hashem from the Mitteler Rebbe·Topic 306מאמרי אדמו״ר הזקן·תקס"ט·ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי·שו

אלהבדיל כו' למעלה שאין שם קושי' ובלבול כלל כי כבר הוברר רק שמורה איך יומשך הרצון כמשל אדם שיודע כבר פסק ההלכה בבירור גמור רק שמורה אם כשר או פסול כו' כמו המורה את הדרך שכבר נודע בה כו' וכמ"ש יורו משפטיך כו' והוא שרש ענין חכמה דתורה דאצי' ומ"ש סלסלה כו' קאי על חכ' שלמטה שמברר את התערובות מצד סט' דקליפה, וע"כ⁴² א' בר"מ דלעתיד יתעבר אילנא דטו"ר אסור טמא ופסול כו' ולא יצטרך לפלפול אלא הלכות כמו שהן ברורים גם לעתיד יהיו וכמ"ש⁴³ במ"א ע"פ מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ ר"ת הלכה כו'. ובכ"ז יובן ההפרש בין מצות קריאה שהן כבר ברורים למצות עיון כו' (דלא כמ"ש במק"מ ב' הרמ"ז במצות עיון ע"ש) ואעפ"כ אם עפ"י פלפול נפסק לפסול גם ההלכה למעלה באצי' כן כי מה שעפ"י הפלפול עתיד להתברר הוא שכבר הוברר כו'.

בוזהו שארז"ל במי⁴⁴ ששונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב לפי שעוה"ב הוא אחר הבירור כו' וד"ל (ובכ"ז יובן מ"ש בעיקר חטא מי מריבה על שלא רצו להקדישנ"י לעיני בני ישראל, פי' בבחי' קדש העליון דחכמה דאצי' שיהי' גם למטה כמו למעלה כו' וד"ל).

גוהנה יש להבין בתוס' ביאור שרש ענין בירורי נוג"ה, ומזה יובן ג"כ בתוספות ביאור שרש ענין להוסיף אורות באצי' הנז' בע"ח, דהנה ידוע בענין השבירה שהן ז' מדות דתהו שנקראו ז' מלכים קדמאין וכמ"ש ואלה המלכים כו' וימלוך וימת כו' ונפלו הכלים בעולם הבריאה ונמשך מזה בחי' נוג"ה וזהו ענין בירורי נוג"ה כידוע, והנה⁴⁵ מבואר בע"ח בסיבת שבה"כ דז' מלכים שמתו ונפלו כו' שהוא מפני שהי' בחי' אורות דתהו בריבוי ותוקף גדול והכלים היו במיעוט שלא לפי ערך האור ע"כ לא יכלו הכלים לסבול את האור ונפלו ונשברו כו'. וביאור הדברים ידוע ומבואר במ"א שענין ריבוי האור ותקפו הוא ענין ריבוי האור והחיות להיותו בחי' נקודה עצמי' ושרשי' כמו עד"מ המדות הטבעי' באדם שהן נולדים באדם בטבע תולדתו כמדת הרחמנות או האכזריות וכיוצא שהן בחי' עצמי' מעצם ומהות הנפש, וכל בחי' עצם הוא בא בתוקף גדול דהיינו שלא ישתנה גם לפי שעה ולא יפיג טעמו ולא יכלה כחו לעולם שהרי אנו רואים שא"א שיהפוך האדם טבע מדותיו לגמרי מן הקצה לקצה מרחמנות לאכזריות או מפזרנות לקמצנות וכיוצא רק שיכניע אחת מהנה עפ"י השכל, אבל לא שהעצם ישונה ממהות למהות היפוכו. והנה עוד זאת אנו רואים שטבע המדות להיותם בחי' עצמי' ושרשי' אשר ע"כ כחם גדול וחזק מאד כנ"ל ע"כ לא יבאו בהתחלקות לחלקי' ואופנים שונים ג"כ אלא כאו"א אור וחיות