Chabad Library · The Alter Rebbe
Maamarei Admur HaZaken·
אהמצנפת של כה"ג
המצנפת1 של כה"ג ארכה ט"ז אמה, האבנט ל"ב אמה מקיפו ומחזירו כרך ע"ג כרך (רמב"ם פ"ט2 מהלכות כלי המקדש). תחלה צ"ל כל עיקר ענין הבגדים מהו, בהיות כי מצינו באדם עד שלא טעם מעה"ד נאמ' ויהיו3 שניהם ערומים ולא יתבוששו, ומשטעמו מעה"ד אזי ותפקחנה4 עיני שניהם וידעו כי ערומים הם. וכן מצינו בנביאי' כשהי' רוח נבואה לובשתם היו ערומים כמ"ש גבי שאול כשנעשה גם הוא נביא ע"ש בשמואל א סי' יט כד5. וזהו לפי שמעלת הנביא הוא שמגיע כמו שהי' בחי' אדה"ר לפני החטא (ע' הקושיא במו"נ6). הרי שהבגדים באי' דוקא מחמת השכל שלכן הנביאי' שנמנע מהם השכל של עה"ד ע"ד שהי' אדה"ר טרם שטעם מעה"ד שאז ותפקחנה עיניו, הולכים ערומים, אלא שהבגדים גשמיי' שלנו באים מחמת השכל דטו"ר (ובחי' אדה"ר לפני החטא וכן הנביאי' הוא למעלה מבחי' חכמה זו), אבל כן7 למעלה שהלבושים הוא מבחי' חכמה, ולכן בגדי כה"ג נק' בגדי קדש8 דוקא.
המצנפת1 של כה"ג ארכה ט"ז אמה, האבנט ל"ב אמה מקיפו ומחזירו כרך ע"ג כרך (רמב"ם פ"ט2 מהלכות כלי המקדש). תחלה צ"ל כל עיקר ענין הבגדים מהו, בהיות כי מצינו באדם עד שלא טעם מעה"ד נאמ' ויהיו3 שניהם ערומים ולא יתבוששו, ומשטעמו מעה"ד אזי ותפקחנה4 עיני שניהם וידעו כי ערומים הם. וכן מצינו בנביאי' כשהי' רוח נבואה לובשתם היו ערומים כמ"ש גבי שאול כשנעשה גם הוא נביא ע"ש בשמואל א סי' יט כד5. וזהו לפי שמעלת הנביא הוא שמגיע כמו שהי' בחי' אדה"ר לפני החטא (ע' הקושיא במו"נ6). הרי שהבגדים באי' דוקא מחמת השכל שלכן הנביאי' שנמנע מהם השכל של עה"ד ע"ד שהי' אדה"ר טרם שטעם מעה"ד שאז ותפקחנה עיניו, הולכים ערומים, אלא שהבגדים גשמיי' שלנו באים מחמת השכל דטו"ר (ובחי' אדה"ר לפני החטא וכן הנביאי' הוא למעלה מבחי' חכמה זו), אבל כן7 למעלה שהלבושים הוא מבחי' חכמה, ולכן בגדי כה"ג נק' בגדי קדש8 דוקא.
ביד
והנה הן היו מפשתן דוקא כמ"ש כתונת9 בד קדש ילבש ומכנסי בד, ובאבנט בד, ובמצנפת בד וכו'. כי הפשתן מובדל בא'10 מכל מיני צמחה כמו חטים ודגן וכיוצא שכולם יכול להיו' שיהי' גדל מזרע א' כמה שבלים משא"כ בפשתן שאינו גדל יותר משבולת א' מזרע א' ולכן נק' בד כמארז"ל שגדילי'11 בד בבד, והענין לפי שבחי' זו נמשכת מעולם האחדות ולכן הי' הכה"ג צריך להיות לבוש ביוכ"פ מבגדי' שמהם דוקא כי אז הוא נכנס לפני ולפנים בעולם האחדות לכפר על כל פשעי בנ"י וכמ"ש12 ונסלח כו' והיינו בבגדי פשתן דוקא. ולכך הן בגדי לבן כי בחי' הלבן אינו כשארי המראות שהוא בחי' עצמיות של אותו דבר הלבן שהרי א"א לעשות גוון לבן כמו שאפשר לעשות בכל המראות שיש גווני' שצובעי' בהם משא"כ בלבן13 שאין שום גוון לבן כלל (רק שהפשתן14 בלייח"ט מען) והיינו מפני שהוא15 בחי' עצמיות, ולכן נק' בגדי קדש, והכה"ג ביוכ"פ הי' נכנס בבחי' עצמיות אלקותו ית' לכך הי' נכנס בבגדי לבן דוקא כי אין שם למעלה שום גוון כלל רק בחי' עצמיות ומשם הי' הכפרה ונסלח כו'.
והנה הן היו מפשתן דוקא כמ"ש כתונת9 בד קדש ילבש ומכנסי בד, ובאבנט בד, ובמצנפת בד וכו'. כי הפשתן מובדל בא'10 מכל מיני צמחה כמו חטים ודגן וכיוצא שכולם יכול להיו' שיהי' גדל מזרע א' כמה שבלים משא"כ בפשתן שאינו גדל יותר משבולת א' מזרע א' ולכן נק' בד כמארז"ל שגדילי'11 בד בבד, והענין לפי שבחי' זו נמשכת מעולם האחדות ולכן הי' הכה"ג צריך להיות לבוש ביוכ"פ מבגדי' שמהם דוקא כי אז הוא נכנס לפני ולפנים בעולם האחדות לכפר על כל פשעי בנ"י וכמ"ש12 ונסלח כו' והיינו בבגדי פשתן דוקא. ולכך הן בגדי לבן כי בחי' הלבן אינו כשארי המראות שהוא בחי' עצמיות של אותו דבר הלבן שהרי א"א לעשות גוון לבן כמו שאפשר לעשות בכל המראות שיש גווני' שצובעי' בהם משא"כ בלבן13 שאין שום גוון לבן כלל (רק שהפשתן14 בלייח"ט מען) והיינו מפני שהוא15 בחי' עצמיות, ולכן נק' בגדי קדש, והכה"ג ביוכ"פ הי' נכנס בבחי' עצמיות אלקותו ית' לכך הי' נכנס בבגדי לבן דוקא כי אין שם למעלה שום גוון כלל רק בחי' עצמיות ומשם הי' הכפרה ונסלח כו'.
גומעתה יובן ג"כ ענין המצנפת והאבנט כי האבנט פעולתו לחבר הלבושי' עם הגוף שלא יהי' חלל ביניהם, והענין שהלבושי' הם בחי' מקיפים ושיהיו מתחברים עם הפנימי' הוא ע"י המשכת מקיפי' עליוני' יותר, שלהיותו עליון יותר יכול להכריח את המקיף שתחתיו להתחבר עם הפנימי כי יש כמה מדרגות מקיפי' זה עליון מזה כו', משא"כ המצנפת הוא רק סובב לראש לחממו, ולכן שם רק י"ו אמה ובאבנט צ"ל כל ל"ב אמה שאז יוכל לחבר וד"ל. והענין כי יש ל"ב נתי'16 ד"פ
דטו
הוי' אדני17 וכנודע בענין ד' מוחי' דתפילין18, אך סיבת התחלקו' לד' מוחי' הוא לפי שהדעת19 מתחלק לב' ונעשה ב' בחי' חו"ג ולכן במוח יש ב' בחי' ימין ושמאל חו"ב אבל לא יותר וע"כ הם י"ו אמה ב"פ הוי' א"ד אבל בלב צ"ל יותר כדי לחבר המקיפי' עם הפנימי' ולזה נצרך כל הל"ב נתי', והיינו שהדעת מתחלק לב' מוחי' בב' חללי הלב חלל20 השמאלי מלא דם גבו' וחלל הימיני מלא רוח חסדי', הגם שבלא"ה יש חו"ג היינו בבחי' מדות בלבד חסד ויתור כו' משא"כ מה שהדעת מתחלק לב' מוחי' חו"ג היינו החסד שע"י החכמ' וכן הגבורה כו'.
הוי' אדני17 וכנודע בענין ד' מוחי' דתפילין18, אך סיבת התחלקו' לד' מוחי' הוא לפי שהדעת19 מתחלק לב' ונעשה ב' בחי' חו"ג ולכן במוח יש ב' בחי' ימין ושמאל חו"ב אבל לא יותר וע"כ הם י"ו אמה ב"פ הוי' א"ד אבל בלב צ"ל יותר כדי לחבר המקיפי' עם הפנימי' ולזה נצרך כל הל"ב נתי', והיינו שהדעת מתחלק לב' מוחי' בב' חללי הלב חלל20 השמאלי מלא דם גבו' וחלל הימיני מלא רוח חסדי', הגם שבלא"ה יש חו"ג היינו בבחי' מדות בלבד חסד ויתור כו' משא"כ מה שהדעת מתחלק לב' מוחי' חו"ג היינו החסד שע"י החכמ' וכן הגבורה כו'.
הוביאור ענין ההתחברות יותר הוא כי כה"ג21 רב חסד שבלי גבול ואיש כהן22 חסד סתם, וכנודע23 דאית חסד ואית חסד כו', כמו בגשמיו' יש מי שהוא בעל צדקה בגבול ויש הרבה מאד, ובכללו' חסד שבעוה"ז עושר ומזון בגבול וחסד שבעולמו' העליוני' בלי גבול, ובכדי שיתחברו יחד הוא ע"י גילוי בחי' עליונה יותר, ולכן חגר האבנט בין אצילי ידיו24 דוקא ששם צ"ל ההתחברות (כי הוא בחי' חו"ג) והיינו ע"י ל"ב נתי' שעש"ז נק' הלב כן ל"ב שבו יש ל"ב אורות25 ע"י התחלקו' הדעת לב' מוחי' חו"ג כנ"ל.
ומקיפו ומחזירו כרך ע"ג כרך, בחי' עיגולים כנודע26 הענין בבחי' עיגולי' ויושר שהעיגולי' הוא עד"מ כשהאדם משיג איזו שכל ששכלו מקיף אותו דבר המוקף כו' וכן הרב מקיף את שכל התלמיד משא"כ התלמיד אינו מקיף את שכל הרב כי אינו מבין בו רק מעט מה שהביניהו הרב אבל הרב מבין כל מהות התלמיד ומקיפו כו' וכן למעלה המגביהי לשבת27 וע"כ משפילי לראות בשמי' וארץ סוכ"ע משא"כ אנחנו איננו תופסי' רק מעט הנרא' כו', וכך היו בגדי כה"ג מבחי' מקיפי' סוכ"ע כנ"ל.
זטז
והנה28 ע"י כללות ענין עבודת כה"ג ביוכ"פ נעשה אח"כ סוכות שענינם הוא בחי' ענני כבוד שהקיפום, כי ענן הוא ענין עשן כמ"ש ענן29 הקטרת כו' ומבחי' הענן שבקטרת דיוכ"פ הוא שנמשך אח"כ בחי' סוכות. כי הנה הקטרת הי' מי"א סממני' הצרי והצפורן כו' שהם י"א סממני קטרת30 שהם כנגד י"א ארורי' י"א ניצוצי' שמהם חיות כל הקליפות עשר מובלעי' בתוך הקליפות והאחת בבחי' מקיף והנה שרשן מבחי' לפני31 מלוך מלך כו' כמשל השליא32 שמקפת את הולד, רק שנפלו מטה מטה, וכה"ג ביוכ"פ שהי' נכנס לפני ולפנים בבגדי לבן הי' מעלה מהם עשן, ע"י שנטל גחלי' משני גזרי עצים שהי' כהן מביא בכל יום ג"כ כשהוא בבגדי' דוקא שאז ממתיק הגבורו' ומאותן גחלי' דוקא נטל משא"כ גחלי' אחרי' פסולים, ועל אותן גחלים הניח את הקטרת ואז עלה מהם עשן מבחי' יסוד המים שבהם שהוא בחי' הלחלוחי' שבהם דהיינו בחי' החיות מעולם התהו שבהם שזה עלה בבחי' עשן, ועל עשן זה הנק' ענן הוא שנאמ' כי33 בענן אראה כו' שבעשן זה שורה ומתגלה אלקותו ית' ועי"ז הי' מחילה וסליחה לכפר על כל העונות ע"י שנלקח החיות מהקליפות כו', ומזה נעשה אח"כ בחי' סוכות בחי' ענני כבוד שהקיפום, אלא שבסוכות הוא בבחי' המשכה ממעלה למטה, וסוכה תהי' לצל יומם34, וביוכ"פ בחי' עליות ממט' למעלה וע"י העלי' נעשה אח"כ ההמשכה.
והנה28 ע"י כללות ענין עבודת כה"ג ביוכ"פ נעשה אח"כ סוכות שענינם הוא בחי' ענני כבוד שהקיפום, כי ענן הוא ענין עשן כמ"ש ענן29 הקטרת כו' ומבחי' הענן שבקטרת דיוכ"פ הוא שנמשך אח"כ בחי' סוכות. כי הנה הקטרת הי' מי"א סממני' הצרי והצפורן כו' שהם י"א סממני קטרת30 שהם כנגד י"א ארורי' י"א ניצוצי' שמהם חיות כל הקליפות עשר מובלעי' בתוך הקליפות והאחת בבחי' מקיף והנה שרשן מבחי' לפני31 מלוך מלך כו' כמשל השליא32 שמקפת את הולד, רק שנפלו מטה מטה, וכה"ג ביוכ"פ שהי' נכנס לפני ולפנים בבגדי לבן הי' מעלה מהם עשן, ע"י שנטל גחלי' משני גזרי עצים שהי' כהן מביא בכל יום ג"כ כשהוא בבגדי' דוקא שאז ממתיק הגבורו' ומאותן גחלי' דוקא נטל משא"כ גחלי' אחרי' פסולים, ועל אותן גחלים הניח את הקטרת ואז עלה מהם עשן מבחי' יסוד המים שבהם שהוא בחי' הלחלוחי' שבהם דהיינו בחי' החיות מעולם התהו שבהם שזה עלה בבחי' עשן, ועל עשן זה הנק' ענן הוא שנאמ' כי33 בענן אראה כו' שבעשן זה שורה ומתגלה אלקותו ית' ועי"ז הי' מחילה וסליחה לכפר על כל העונות ע"י שנלקח החיות מהקליפות כו', ומזה נעשה אח"כ בחי' סוכות בחי' ענני כבוד שהקיפום, אלא שבסוכות הוא בבחי' המשכה ממעלה למטה, וסוכה תהי' לצל יומם34, וביוכ"פ בחי' עליות ממט' למעלה וע"י העלי' נעשה אח"כ ההמשכה.
חובזה יובן ענין סוכה35 שחמתה מרובה מצלתה פסולה וצ"ל כוכבים36 נראי' מתוכה כי הנה החמה נראי' גדולה יותר מן הכוכבי' ובאמת יש כוכבי' שגדולי' יותר מן החמה (בהרמב"ם37 פ"ג מה' יסוה"ת ה"ח כתב ואין בכל הכוכבים כוכב גדול מן השמש עכ"ל וע"ש שזהו אפילו בכוכבים הנראים כ"ש בכוכבים שאינן נראים א"כ מש"כ38 שיש כוכבים גדולים מן החמה הוא ט"ס רק צ"ל שיש כוכבים גדולים מכדור
טיז
הארץ אף שכדור הארץ גדול מן הירח ארבעים פעמים עכ"ז יש כוכבים גדולים מכל כדור הארץ), אך הסיבה מפני שהחמה39 בגלגל הרביעי והכוכבי' בגלגל הח' רחוקי' מאד מן הארץ לכן אין נראי' רק קטנים מאד, והיינו כי החמה לפי שקטנה במדרגה לכן נראית לכל משא"כ הכוכבי' שלהיותם מבחי' עליונה מאד וא"א להתגלות כולה רק מעט מזעיר ככוכבי' ונקודות כמשל שגם בחמה עצמה א"א להסתכל והעין כהה מהביט עלי' ודמעו' נוטפי' אלא ע"י נרתק ואז נראי' גדולה משא"כ בכוכבי' א"א כן רק מעט מזעיר כנ"ל.
הארץ אף שכדור הארץ גדול מן הירח ארבעים פעמים עכ"ז יש כוכבים גדולים מכל כדור הארץ), אך הסיבה מפני שהחמה39 בגלגל הרביעי והכוכבי' בגלגל הח' רחוקי' מאד מן הארץ לכן אין נראי' רק קטנים מאד, והיינו כי החמה לפי שקטנה במדרגה לכן נראית לכל משא"כ הכוכבי' שלהיותם מבחי' עליונה מאד וא"א להתגלות כולה רק מעט מזעיר ככוכבי' ונקודות כמשל שגם בחמה עצמה א"א להסתכל והעין כהה מהביט עלי' ודמעו' נוטפי' אלא ע"י נרתק ואז נראי' גדולה משא"כ בכוכבי' א"א כן רק מעט מזעיר כנ"ל.
יוהנה כמ"כ כשהיו ישראל במדבר היו במדרגה גבוה יותר למעלה מבחי' חמה לכן הקיפם ענני כבוד שלא תהי' החמ' זורחת עליהם, והענני כבוד היינו מבחי' רקיע השמיני דתמן כוכביא ומזליא קבועי' שהוא בחי' הארה שלמעלה מבחי' חמה רק שא"א להראות רק בבחי' כוכב כו'.
יאוהנה סיבת הענן הוא נעשה ע"י הקטרת שגם במדבר הי' מקטירי' כידוע וכמ"ש מי40 זאת עולה מן המדבר כתמרת עשן כו' שבחי' עשן זה היוצא מבחי' יסוד המי' שבקטורת שהוא בחי' החיות מלפני מלוך מלך כנ"ל הוא מבחי' רקיע השמיני וד"ל (בחי' ס"ג בחי' בינה). וכן גם עתה ביוכ"פ ע"י הקטרת בבגדי לבן דוקא נעשה בחי' עשן זה אשר בו נאמ' בענן אראה כו' ומזה נעשה בחי' סוכות ענני כבוד שהם למעלה מבחי' חמה שהחמה היא המאירה בכל השנה משא"כ בסוכו' חמתה מרובה מצילתה פסולה כי הענני' הם מבחי' שלמעלה מהחמ' רק שכוכבי' צ"ל נראי' מתוכה כי תמן כוכבי' ומזלי' קבועי' שהם עליוני' יותר במדרגה ומזה הטעם א"א להתגלות מהן רק בבחי' כוכבים כו'.
יבלהעיר41 בענין למעלה מבחי' חמה ממ"ש42 ע"פ ואור החמה יהי' כאור זה"י כו'.
יגבמא"א43 אות אלף סעיף קפ"ד אבנט עם האותיות גימ' אד' עם הכולל ובו ל"ב אמה סוד ל"ב נתיבות הכלולים בה והי"נ44 הביא מהת"ז תקון כ' דף ע"ב כד אתקשטת קדמיה בלבושין שפירין46.