Mei HaShiloach, Mei HaShiloach Anthology, Collectanea, Zohar Shemot/מי השלוח·ליקוטי מי השלוח·ליקוטים·זוהר שמות

א(מז:) מַאן דְּמַזְמִין בֵּיהּ בָּעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא. וְאָמַר בָּזֶה כְּבוֹד אזמו"ר זללה"ה מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אַף שֶׁמִּצַּד הַמֶּלֶךְ לֹא יֶחְסַר כֹּל. מִכָּל מָקוֹם שׁוּרַת הַדִּין שֶׁמִּי שֶׁמֵּכִין עַצְמוֹ עָלָיו בָּזֶה הוּא שׁוֹרֶה, כֵּן כִּבְיָכוֹל אֵצֶל הַשי"ת אַף שֶׁמִּצַּד הַשי"ת בְּמָקוֹם שֶׁרְצוֹנוֹ לְטַהֵר הַבְּרִיאָה בִּיכָלְתּוֹ לְטַהֵר כֹּל. מִכָּל מָקוֹם שׁוּרַת הַדִּין הוּא מֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִצִּדּוֹ מְבָרֵר וּמְטַהֵר עַצְמוֹ וּמַעֲמִיד כְּלִי לְהַשְׁרָאַת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ שׁוּרַת הַדִּין שֶׁהַשי"ת יִתֵּן לְיִשְׂרָאֵל כָּל מִינֵי טָהֳרוֹת.
(תפארת יוסף עיוכ"פ ד"ה אשריכם)

ב(קנב:) טי"ת נְהִירוּ דְּחַיִּים בְּכָל אֲתַר עַל דָּא פָּתַח בָּהּ קְרָא "כִּי טוֹב". שָׁמַעְתִּי מִפִּי מוֹרִי וְרַבִּי הָרַב הַקָּדוֹשׁ נבג"מ זיע"א שֶׁאָמַר שֶׁנָּבִין בְּעֹמֶק הַדָּבָר שֶׁכָּל פֻּרְעָנוּת הֵמָּה מִשֹּׁרֶשׁ הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים, וְהוּא כִּי יָדוּעַ בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דְּאוֹת ט׳ הוּא חַיִּים, וְחֹדֶשׁ אָב הוּא אוֹת ט׳ בֶּחֳדָשִׁים, וּבְאָב שֶׁהוּא אוֹת ט׳ שֶׁהוּא חַיִּים חָרַב הַבַּיִת וּבְט׳ יָמִים בַּחֹדֶשׁ הֲרֵי עוֹד אוֹת ט׳, לְהַרְאוֹת שֶׁכָּל פֻּרְעָנוּת יִשְׂרָאֵל הוּא חַיִּים וְטוֹבָה לָהֶם. וְעוֹד אָמַר בָּזֶה שֶׁעַל פִּי סֵדֶר הֶחֳדָשִׁים שֶׁהֵם מְכֻוָּנִים לִי״ג מִדּוֹת נִמְצָא שֶׁתַּמּוּז הוּא רַחוּם וְאָב הוּא חַנּוּן, וּבְתַמּוּז וּבְאָב אֵרְעוּ חֻרְבָּנוֹת לְיִשְׂרָאֵל לוֹמַר הַחֻרְבָּנוֹת גּוּפַיְהוּ הָיוּ רַחֲמִים גְּמוּרִים וַחֲנִינָה גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן דְּבָרִים הַקְּדוֹשִׁים.
(דרשות עזרת כהנים שבת שובה כת"ר דף י"ט)

ג(קעו:) שָׁמַעְתִּי כִּי לֵיכָּא מִידֵי בַּזוה"ק דְּלֹא רְמִיזֵי בַּתַּלְמוּד וַחֲמִשָּׁה פִּרְקֵי דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא רְמוּזִין בַּחֲמִשָּׁה פִּרְקֵי מַסֶּכֶת מִדּוֹת [הוּא גַּם כֵּן מִדּוֹת וּמַתְקְלָא] פֶּרֶק אַחַר פֶּרֶק. וְהָאִדְּרָא רַבָּה רְמוּזָה בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד כֻּלָּהּ, כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד עַל דֶּרֶךְ [שיר א',ד'] "הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו" הַיְנוּ אִדְּרָא. רַק סִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא הִיא חֲדָרָיו הַיְנוּ הַמִּדּוֹת שֶׁיִּסֵּד הַשי"ת וְלָכֵן נִקְרָא צְנִיעוּתָא, כִּי "כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר". וְהָאִדְּרָא הוּא הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ הִקָּרְבוּת הָאָדָם לִהְיוֹת כֵּן וְלָבוֹא חֲדָרָיו עַל יְדֵי קָרְבַּן הַתָּמִיד, וְזֶה נִקְרָא "כְּבוֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר".
(דובר צדק מ"ז. ד"ה ותאנא)